מעשים של אהבה

פרשת כי ויקהל תשס”ח גיליון מס' 106
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מעשים של אהבה
מדוע עבודות המשכן מוזכרות חמש פעמים בספר שמות?
אלו מעשים דרושים כדי לבלום את הידרדרות מדינת ישראל?

בספר שמות התורה חוזרת חמש פעמים על סדר בניית המשכן וכליו. לראשונה, בפרשיות תרומה ותצוה. לאחר מכן בפרשת כי-תשא, הקב"ה חוזר על כל עבודות המשכן בלי לפרט אותן, כאשר הוא בחר בבצלאל בן אורי לביצוע העבודה.
בפעם השלישית בפרשת ויקהל משה מוסר לבני ישראל את סדר בנין המשכן. לאחר מכן התורה מפרטת את תוצאת העבודות לאחר סיומן על ידי חכמי הלב. ולבסוף בפעם החמישית לאחר השלמת כל המלאכה, בפרשת פקודי. הרמב"ן ורבנו בחיי מפרשים את העניין בדרך זהה.
הקב"ה מגלה את חיבתו לעם ישראל דרך עבודות המשכן. " ועל הכלל כל זה דרך חבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ ה' במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות, להרבות שכר לעוסקים בה" (רמב"ן שמות לז,ח).
קצת קשה להבין, למה הקב"ה צריך בית, בעולם הזה, הנבנה על ידי ישראל?
נראה לומר שזו הסיבה, שהתורה חוזרת חמש פעמים על אותם הדברים. כך נבין את חשיבות בניית המשכן והעבודות המתקיימות בו יום-יום.
כשחוזרים מספר פעמים על אותו הדבר, זה סימן שהדבר חשוב במיוחד. לעומת זאת, על כל מילה או אות מיותרת , חז"ל לומדים הלכות רבות.
בנושא המשכן הקב"ה לא מצמצם את מספר המילים או את מספר האותיות, כי הקב"ה אוהב את עם ישראל ורוצה לשכון בתוכו.
חז"ל אמרו שהקב"ה מייעד שכר מרובה לעוסקים בבנין המקדש.
בית המקדש גורם לנחת רוח להקב"ה, ומראה לעולם את מנהיגותו. כאשר השכינה שורה על ישראל, אין קידוש השם יותר גדול מזה.
ניתן להתעסק בבית המקדש במספר אופנים. ניתן לבנות אותו, ניתן ללמוד את הלכות העבודה או לתרום תרומה לבדק הבית.
אמרו חז"ל, שכל העוסק בדיני הקרבנות כאילו הקריב קרבן. לכן אנחנו אומרים כל בוקר בתפילת שחרית את סדר הקרבנות.
כך מפרש בעל ה"בית גנזי" את דברי חז"ל: אי אפשר להגיד שאמירת פרשת הקרבנות שווה למעשה ההקרבה עצמו. אלא, עצם האמירה מעידה על קשר הדוק ורצון אמיתי להביא קרבן להקב"ה.
האדם שמשתוקק להביא קרבן, גורם לנחת רוח להקב"ה.

אז, ניתן לראות את אותו האדם, כאילו הקריב קרבן ממשי, בבית המקדש. ( עיין בית גנזי פרשת ויקהל דף תתשפא).
מעשה הקרבנות מעיד על אהבה בין הקב"ה ועם ישראל.
כל מצווה שיש בה עשייה, מוכיחה את אהבת האדם כלפי הקב"ה. כל מצווה הכרוכה בשמירה והתרחקות מדבר רע, מעידה על מידת היראה ופחד מהקב"ה. זה למעשה ההבדל בין מצוות עשה- כנגה מידת האהבה, ומצוות לא תעשה- כנגד מידת היראה. (עיין בהרחבה פירוש הרמב"ן יתרו כ,ז).
נראה לומר, שפירוש הרמב"ן שופך אור חדש על ריבוי המלאכות והשימוש בפועל "עשה" בפרשיות העוסקות במשכן: "ועשו ארון עצי שטים, ועשית בדי עצי שטים, ועשית כפרת זהב, ועשית שנים כרבים זהב" וכו' . (עיין פרשת תרומה תשס"ח גיליון 103)
העשייה קשורה למידת אהבת ה', ובניית בית המקדש מהווה השיא של העשייה למען ה'.

לכן מלאכות המשכן כתובות חמש פעמים.
הקב"ה מזרז את ישראל חמש פעמים, כי "כשאוהבים, אין סופרים".
גם היום אנו זקוקים לעזרה מהקב"ה, כדי להבין את המסרים האמיתיים שהערבים שולחים לנו.
עלינו לעשות מעשים: בניין בית המקדש והשלמת כיבוש ארץ ישראל. אין להתפתות ולחתום על "הסכמים" דמיוניים. אין להיכנס להרפתקה צבאית, שבסופה תהיה בריחה מעזה לאחר מספר הרוגים.
עלינו לכבוש את רצועת עזה, עלינו לכבוש את ירושלים ולבנות את בית המקדש.
אם ההנהגה הנוכחית אינה מסוגלת לעשות את זה, אז לא נוכל לשתף פעולה איתם ונחכה להנהגה ראויה יותר.
בע"ה הקאסמים יעירו את עינינו ונעשה את המעשים הדרושים כדי להרבות אהבה בין הקב"ה ובין ישראל.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

מהי יראת ה' אמיתית ?

פרשת אחרי-קדשים תשס”ז גיליון מס' 62
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מהי יראת ה' אמיתית ?

מה משותף למצוות כיבוד הורים, שמירת שבת ומורא המקדש?
באיזה דרך נראה להקב"ה את היראת ה' שלנו?

בפרשת קדשים אנחנו מצווים על מצוות מורא המקדש כמו שכתוב: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְדֹוד"" (ויקרא יט,ל).
במסכת יבמות נמצאים את כל דיני המצווה, אני אתייחס למאמר אחד בלבד. " אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מנין? ת"ל את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו, מה שמירה אמורה בשבת לעולם אף מורא האמורה במקדש לעולם" (יבמות ו ע"א).
התלמוד משווה את נצחיות שמירת השבת למורא המקדש, וכך נפסק להלכה שדין מורא המקדש תקף אפילו בזמן שאין בית המקדש בנוי בהר הבית.
נראה לומר שגם מצוות עלייה להר הבית קיימת תמיד בדומה למצווה שמירת השבת.
השבת נמצאת במרכז החיים של עם ישראל כאשר כל ימי השבוע מהווים הכנה ליום הקדוש הזה. לכן אם אנחנו מוצאים בשוק דבר טוב יש מצווה לייעד אותו לכבוד שבת. אנחנו מחכים בקוצר רוח במשך כל השבוע ליום השבת. יש קבוצה של יהודים יקרים מקרית ארבע שקבעו לעצמם יום קדוש נוסף בשבוע, יום רביעי. כל יום רביעי בשעה שבע וחצי בבוקר הם עולים בטהרה להר הבית למקומות המותרים. הם מקיימים את הפסוק במלאו כאשר הם מצפים לשני ימים חשובים במהלך השבוע: את יום רביעי – יום העלייה להר הבית ואת יום שבת- יום שכולו קדוש.
למה התורה משתמשת בלשון שמירה עבור השבת ובלשון יראה עבור בית המקדש?
נראה לומר שהתשובה נמצאת בהפטרה שקראנו ביום העצמאות, בנביא ישעיה כאשר הוא מתאר את התכונות של משיח בן דוד. " וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְדֹוָד וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ " (ישעיה יא,ג).
אחת התכונות של המשיח בן דוד היא יראת ה'. הנביא ישעיה מכנה למשיח בן דוד ירא ה', לאחר שהוא מקבל החלטות בניגוד למראה עיניו ובניגוד לשכל האנושי שלו.
מי שירא ה' מקבל החלטות על פי רצון ה' בלבד ולא מתחשב במה שיגידו הגויים או בניתוחים הגיוניים אחרים.
אם מנהיגי ישראל היו מתנהגים מתוך יראת ה' אמיתית הם היו בונים את בית המקדש בתשכ"ז בשעת שחרור הר הבית.

לצערנו אנחנו חוששים מאומות העולם יותר ממה שאנחנו יראים מהקב"ה. אנחנו דואגים לעצמנו ולנוחיות האישית שלנו. יש לנו סיסמאות הגיוניות כדי להשתיק את המצפון שלנו, אבל בסופו של דבר האמת תנצח: אם נכעיס את המוסלמים הם יפתחו במלחמת חורמה נגדנו ח"ו. אם נבנה את בית המקדש אז האו"ם יכריזו על סנקציות כלכליות והכלכלה תקרוס.
כל הטיעונים האלה הגיוניים מאוד כמו שצויין בישעיה, אבל עלינו לפחד מהקב"ה בלבד ולהאמין בו כאשר אנחנו מקיימים את רצונו.
בתחילת פרק י"ט יש פסוק דומה במבנה שלו לפסוק שראינו לעיל. " אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי ִּתשְׁמֹרוּ אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכם" (ויקרא יט,ג).
נראה לומר שניתן להשוות בין מצוות כיבוד אב ואם ובין מצוות מורא המקדש כי שתי המצוות מוזכרות בסמוך למצוות שמירת השבת בהפרש של כמה פסוקים. "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְדֹוד"" (ויקרא יט,ל).
מי רשאי להיכנס לביתו של אבינו שבשמים? הבנים שלו
מי יכול לבנות בית לכבודו? הבנים שלו.
לכן מצוות בניית בית המקדש מוטלת על בני ישראל, הקרויים בנים של הקב"ה.
דיני מורא המקדש דומים מאוד לדיני כיבוד אב ואם. ישיבה במקום מושב האבא אסורה וכנגד זה קיים אסור לשבת בעזרה (חוץ ממלכי בית דוד). אסור לקרוא את האבא בשמו הפרטי וכנגד זה אסור להגיד את שם המפורש. אסור לעמוד במקום אביו, גם בבית המקדש יש מקומות שאסורים לנו, כמו קודש הקודשים .

יש קשר הדוק בין שלוש המצוות:שמירת שבת, כיבוד אב ואם ומורא המקדש.
המשותף בניהן הוא שהן מתקיימות לנצח ואסור לדחות אותן בגלל דברים חיצוניים כמו פחד מפני הגויים. יראת ה' האמיתית מתגלה במצוות מורא המקדש כאשר עלינו לפחד מהקב"ה ולא מאומות העולם. לכן עלינו לבנות לאלתר את בית המקדש השלישי ללא חשש.


חדש- סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל