הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום חמישי, אפריל 12, 2007

למה מקריבים בהמות לה' ? פרשת שבוע:פרשת שמיני


פרשת שמיני תשס”ז גיליון מס' 60
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
למה מקריבים בהמות לה' ?

איך ניתן לקדש בהמה לה' כאשר הבהמה היא סמל החומריות?
במה חטאה הבהמה שאנחנו מקריבים אותה לה'?

פרשת שמיני מכילה נושאים רבים שלכאורה לא קשורים בניהם: חטא נדב ואביהו שהקריבו אש זרה, קרבנות ומנחות ואלו בהמות מותרות לאכילה. הקרבת קרבן לה' מסמלת את עליונות האדם על הבהמה. לפני אכילת בשר עלינו לשחוט את הבהמות כהלכה ולהקפיד על קיום דינים רבים.
למה עבודת הקרבנות מתקיימת בבהמות טהורות ולא בדבר מן הצומח ?
בעל ה"בית גנזי" מיישב את הקושיא בתחילת פירושו על חומש ויקרא.
הבהמה יכולה להתקדש לה' כי שורשה בא ממקום קדוש אלא שהחיצוניות שלה מסתירה את מהותה.
כאשר האדם מקדיש בהמה לה', הוא מחזיר אותה למקור שלה ומגלה את הקדושה הנסתרת שבה.
במה חטאה הבהמה כאשר אנחנו שוחטים אותה לפני הקרבתה לה'?
הבהמה אינה נענשת בשעת ההקרבה אלא ההיפך מכך. הבהמה ממלאה את יעודה ותכלית הבריאה בכלל.
תכלית הבריאה היא לזכך את החומר ולקדש אותו כדי להעלות אותו לדרגה גבוהה של רוחניות.
ריח הניחוח של הקרבנות גורמים לנחת רוח להקב"ה כמו שכתוב: "וְהִקְטַרְתָּ אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לַה’ רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַה’ הוא" (שמות כ"ט יח).
לכן אנחנו עושים טובה גדולה לבהמה כאשר אנחנו מקדישים אותה לה'.
איך קרבן של בהמה תמימה מכפרת על חטא האדם?
החטא נובע מסיפוק יצר החומרי של האדם. כתוצאה מביצוע החטא, האדם יורד ברוחניות ופועל נגד ייעודו שהוא: להעלות את החומר לשורש הרוחני שלו.
הקרבת הבהמה בבית המקדש באה לתקן את הפגיעה ברוחניות האדם בעקבות החטא.
הקרבן מוציא לפועל את שורש הרוחניות הטמון בתוך הבהמה ומעלה את החומר למשהו רוחני. זהו תהליך הפוך של החטא כאשר החטא מוריד את הרוחניות שבבריאה והקרבן מזכך את החומר ומעלה אותו לדרגה גבוהה יותר.
כך מובא במדרש רבה:" רב אמר לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות וכי מה איכפת להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מהעורף הוי לא נתנו
המצות אלא לצרף בהם את הבריות" (מדרש רבה בראשית פרשה מד פסקה א).
נראה לומר שהשחיטה המכשירה את אכילת הבהמות הטהורות המוזכרות בסוף הפרשה, משלימה את התמונה של קידוש החומר. תאוות אכילת בשר היא אחת הדברים החומריים ביותר. כנגד זה התורה קבעה מספר רב של מצוות שעלינו לקיים לפני אכילת בשר בהמה (שחיטה, כיסוי הדם וכו').
השחיטה והמצוות הנלוות אליה, באים לקרר את יצר האדם המשתוקק לאכול בשר. (ראה השלו בקברות התאווה בספר במדבר).
תהליך הקרבת הבהמה לה' מבליט את שליטת האדם על החומר. כמו כן, כל ההכנות הדרושות לפני אכילת בשר בהמה טהורה מנציחות את התגברות הרוח על החומר.
נראה לומר שזה החטא של נדב ואביהוא כאשר הם הקריבו אש זרה לפני ה', בשעת חנוכת המשכן. בני אהרון התלהבו לקראת המפגש עם השכינה ולא רצו להשתמש בחומר כדי להגיע לקודש. הם חשבו שהאדם יכול לגעת בשכינה ללא הכנה מתאימה וללא צורך בחומר.
נראה לומר שמאותה סיבה בניין בית המקדש אינו דוחה שבת ויום טוב- בניגוד לעבודת הקרבנות. כשנבנה בקרוב מאוד את בית המקדש השלישי, השמחה תהיה כל כך גדולה שלא נוכל לשלוט על עצמנו ונרצה לגעת בקודש ללא הכנה מתאימה של קידוש החומר.
לכן לא נחלל את השבת כדי לבנות את בית המקדש השלישי.
בע"ה אנחנו נבנה בית לה' בהר הבית; למה שהקב"ה ימנע מאיתנו את קיום המצוות הרבות הקשורות לבניין ביתו בתחתונים?


חדש- סרט וידאו על המאמר

אין תגובות:

sharethis