הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות בניין בית המקדש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בניין בית המקדש. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, מאי 28, 2017

פרשת שבוע: במדבר - חג שבועות : ללא אחדות אין תורה ואין מקדש

פרשת במדבר – חג שבועות תשע"ה


גיליון מס' 220   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                             

ללא אחדות אין תורה ואין מקדש

למה אחדות עם ישראל היא תנאי לקבלת התורה?
מדוע לעמלק תפקיד מרכזי באחדות העם ובנין בית המקדש? 

לקראת חג השבועות, לעיתים קרובות מתחילים את חומש במדבר. ספר במדבר נקרא גם חומש הפקודים, עקב מספר הרב של מפקדים של בני ישראל.
לא נוהגים למנות את בני ישראל כי זה עלול לגרום לפגיעה בהם ח"ו. התלמוד בבלי מסביר לנו שכאשר בני ישראל עושים את רצון ה' אין מניעה לספור אותם.
" דאמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה דכתיב (שמואל א יא) ויפקדם בבזק...... אמר רבי שמואל בר נחמני ר' יונתן רמי כתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים וכתיב אשר לא ימד ולא יספר לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום" (תלמוד בבלי, יומא כב ע/ב).
מדוע אסור למנות את עם ישראל? רב חיים כהן-החלבן מסביר בפירושו על הפרשה את מהות העניין.
עם ישראל הינו ישות אחת, נשמה אחת. כאשר סופרים אותם אחד אחד, אז פוגעים באחדות הזאת כאשר מתייחסים לכל יהודי כאדם עצמאי.
במעמד הר סיני, לפני קבלת התורה בני ישראל היו מאוחדים ממש, כאיש אחד בלב אחד.
בהמשך, נתעמק בחשיבות האחדות כתנאי לקבלת התורה.
בפרשתנו יש גילוי נוסף של אחדות בסדר החנייה של שבטי ישראל במדבר. במעמד הר סיני, בני ישראל ראו שהמלאכים מאורגנים תחת דגלים.
בני ישראל ביקשו לקבל מהקב"ה דגלים כמו המלאכים. הקב"ה קיבל את בקשתם והביא לכל שבט דגל משלו. כמו שמובא במדרש: " כיון שנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני, ירדו עמו עשרים ושנים אלף מרכבות מלאכים, שנאמר, רכב אלהים רבותים אלפי שנאן (תה' סח יח), והיו עשויין דגלים דגלים. [לכך נאמר, דגול מרבבה (שה"ש הי). כיון שראו אותן ישראל, שהיו עשויין דגלים], התחילו מתאוים לדגלים"(מדרש תנחומא, במדבר סימן יד).
המדרש ממשיך ומדגיש שבזכות הדגלים הקב"ה יגאל אותנו. " אמר להם הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה, נתאויתם לדגלים, ומלאתי משאלותיכם. ולעתיד לבא, בזכות הדגלים אני גואל אתכם...." (מדרש תנחומא, במדבר סימן יד).
למה הדגלים יביאו את הגאולה?
הדגל מאחד אנשים סביב ערכים משותפים. הדגל הוא גורם חיובי המוביל לאחדות ואחווה.
בני ישראל חנו במדבר לפי שבט. כל שבט חנה במקום המיועד לו ולפי סדר מופתי. בני ישראל חנו מסביב למשכן. גם בזמן המסעות הם הלכו באותו מבנה כאשר המשכן היה במרכז השיירה.
מכאן נראה לומר שכאשר עם ישראל מתאחד סביב בית המקדש או המשכן, ה' גואל אותנו. זהו יסוד חשוב לימינו, כאשר העלייה להר הבית וחידוש עבודת הקרבנות הינם נושאים שנויים במחלוקת בעם ישראל.
המדרש תנחומא כותב בצורה מפורשת את המתכון לגאולה: אחדות סביב המקדש.

יום רביעי, מרץ 08, 2017

חג פורים: מגילת אסתר הסיפור האמיתי


פרשת תצוה זכור ערב פורים תשס”ז גיליון מס'55
מאת שמואל בן חמו
מיהו היום מרדכי היהודי? פורים תשס"ז
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

                                
                                                                                                   תליית נאצים לאחר משפט ניורמברג
מגילת אסתר: הסיפור האמיתי

על איזה חטא נענש המן הרשע? ולמה הוא ביטל את עבודות בית המקדש השני?
מה מקשר את מגילת אסתר ובניין בית המקדש השני והשלישי?
למה נמשיך לקרוא את המגילה גם לאחר ביאת המשיח?

לקראת פורים ננסה לשפוך אור חדש על האירועים המרכזיים שבמגילת אסתר, בעזרת מקורות חז"ל ממדרש רבה וממסכת מגילה. בע"ה נבין למה נמשיך לחגוג את פורים גם לעתיד לבוא.
למעשה כל העלילה של מגילת אסתר התרחשה סביב בניית בית המקדש השני. המדרש אסתר רבה מפרש את הפסוק הראשון של המגילה- "ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש ". אחשורוש הוא המלך המפורסם שעצר את עבודות בניית בית שני.
"... אלא זה ביטל מלאכת בית המקדש וזה החריבו לפיכך השוה אותם הכתוב כאחד ......זה אחשורוש שביטל מלאכת בהמ"ק... " (אסתר רבה א,א).
המשתה שאחשורוש מארגן נקבע לאחר שלוש שנות שלטון. הוא המתין שבעים שנה לאחר חורבן בית ראשון, כי הוא האמין בדברי הנביאים שאמרו שהגלות תימשך עד שבעים שנה. בסיום התקופה הוא חשב שבית המקדש לא יבנה שוב ח"ו. אחשורוש חילל את כלי המקדש במהלך המשתה והזמין את היהודים להשתתף בטקס המשפיל הזה.
הויכוח בין ושתי ובין המלך אף הוא קשור לבית המקדש כאשר ושתי התעקשה שלא לאפשר לעם ישראל לבנות את בית המקדש שנחרב על ידי אבותיה. "ולמה עלתה לה כך לפי שלא היתה מנחת לאחשורוש ליתן רשות לבנות בית המקדש ואומרת לו מה שהחריבו אבותי אתה מבקש לבנות ויאמרו נערי המלך משרתיו וגו " (מדרש רבה ה,ב).
אחשורוש התייעץ עם שבע שריו על מנת לפסוק את דינה של ושתי. הגמרא מפרשת את כל שמות השרים כנגד שמות הקורבנות.


"כרשנא שתר אדמתא תרשיש אמר רבי לוי כל פסוק זה על שום קרבנות " (מגילה יב ע/ב ורש"י).
בהמשך המגילה אחשורוש מעלה את המן מעל כל השרים.
למה הקב"ה העלה את המן הרשע לתפקיד כל כך בכיר?
 

יום שישי, פברואר 12, 2016

פרשת שבוע: פרשת תרומה החומר שנהפך לרוח

פרשת תרומה תשע"ו
גיליון מס' 255 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                      

החומר שנהפך לרוח

אנחנו נכנסים לרצף של פרשיות העוסקות  בבנין המשכן. המשכן מבטא את הקשר המיוחד בין הקב"ה ובין ישראל כאשר הוא גר כביכול בתוכנו. מה שבולט בפסוקים הראשונים של פרשת תרומה הוא בקשת התרומה מכל עם ישראל. התורה מתארת בפרטי פרטים את רשימת החומרים שיש להביא למלאכת הבנין. כמו שכתוב: וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת...... (שמות כט,ג-ז).
בסה"כ 15 חומרי גלם שונים נדרשו לבנין המשכן. האם לא היה מקום לדבר על מטרת המשכן או על השכינה שיוצאת ממנו לפני פירוט החומרים?
התורה דווקא פתחה ברשימת חומרי גלם לפני התכלית: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם (שמות כח,ח).
המאמר מבוסס על הספר "טללי חיים" על פרשת תרומה של ה"חלבן".
הרב חיים כהן "החלבן" מפרש שתהליך בנית המשכן שונה בתכלית ממתן תורה. התורה הינה רוחנית בלבד ללא חומר. זאת הסיבה שנסים רבים התרחשו במעמד הר סיני דרך קולות, ברקים ואור גדול שבני ישראל לא יכלו לעמוד בפנהים. בני ישראל התכוננו שלושה ימים כדי להשיג את המדרגה הרוחנית הראויה לקבלת התורה.
לעומת זאת, בנין בית המקדש או המשכן הינו דבר חומרי השייך לעולם הזה. הקב"ה משרה את השכינה שנמצאת למעלה בבנין חומרי הנמצא למטה.
" התורה היא אור רוחני  כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר (משלי ו,כג) ואילו בית המקדש וכל כליו – עשויים מחומרים מהעולם הזה ממש. זוהי קדושה עליונה שבעליונות שאחוזה בחומר ממשי.... " (טללי חיים, שמות דף רמה).
קבלת התורה מקדימה את בנין המקדש כי התורה הינה השורש של המקדש. לאחר התעלות רוחנית וקבלת התורה ניתן לבנות את בית המקדש שהוא כולו חומר.
נראה לומר שמי שאינו התמלא ברוחניות אינו רואה בבית המקדש ועבודת הקרבונות את הקדושה שבו. הוא אינו נחשף אלא לצד החומרי של עבודות המקדש הדומות ממבט חיצוני לעבודת אלילים ח"ו.
מתוך המילה "תרומה" ניתן למצוא את המילה "מתורה". זה רמז לכך שהמקדש בא מכח התורה בלבד. (ראה טללי חיים, שמות דף רן).
ה"חלבן" מביא פירוש נוסף המראה את ההבדל בין התורה ובין המקדש. הוא משווה את בית המקדש לקרבן שלמים ואת התורה לקרבן עולה. מה שמאפיין את קרבן עולה הוא שהוא כולו נשרף על המזבח ואין לאדם חלק בו.
לעומת זאת קרבן שלמים מתחלק בין המזבח, הכהן וישראל. קרבן שלמים מחבר את השמים ואת הארץ ומביא את השלימות לעולם הזה.
 כמו שכתוב: " התורה כולה היא עצם רוחני עליון ונעלה, והמקדש בנוי כגוף העשוי מחומר, ובתוכו מתגלית נשמה גדולה. התורה-עולה זאת תורת העולה (ויקרא ו,ב) והמקדש- שלמים, ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון (תהילים עו,ג), ירושלים מלשון שלמים ושלמות. " (טללי חיים, שמות דף רמז). 

יום חמישי, יולי 23, 2015

פרשת שבוע: פרשת דברים תשעה באב- לבנות ללא הגבלה ולשמוח עכשיו

פרשת דברים ותשעה באב תשע"ה
גיליון מס' 229   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

לבנות ללא הגבלה ולשמוח עכשיו!

מדוע ביום חטא המרגלים נקבע יום אבל לדורות?
איך ניתן להפוך את יום תשעה באב ליום חג?

פרשת דברים חלה תמיד בסמוך לתשעה באב. בע"ה ננסה להעמיק ולהבין את המשמעות של יום תשעה באב.
מצד אחד זהו יום אבל לאומי ומצד שני זהו יום שמח ומלא תקווה.
ראשית, נשאל מדוע הקב"ה קבע את יום של חטא המרגלים כיום של בכייה לדורות? למה הקב"ה לא בחר בחטאים אחרים שאינם חמורים פחות כמו חטא העגל, מרד קרח ועדתו או חטא בנות מדין?
נראה לומר שחטא המרגלים שונה בתכלית משאר החטאים. עבודה זרה או גילוי עריות הם דברים מובנים שיש להתרחק מהם. אין צורך בהסברים עמוקים או חינוך מיוחד כדי להבין שאין לשמוע ליצר הרע השוכן בתוכנו. אלה מצוות לא תעשה וחובתנו להשמר מפניהם ולא ללכת אחרי היצר לתאוות הגשמיות הטמון בנו.
לעומת זאת מצוות כיבוש ארץ ישראל ובנין בית המקדש הן מצוות מעשיות הדורשות מאמצים רבים. יש להילחם  נגד אוייבים אכזריים היושבים בבתיהם ובערים בצורות.
בני ישראל צריכים למסור את נפשם כדי לקיים את מצוות כיבוש הארץ. בנוסף לכך לאחר הכיבוש יש להקים כפרים, ערים, חקלאות ולבסס שלטון בארץ הכבושה.
גם בנין בית המקדש אינו משימה פשוטה וקלה לביצוע. לאחר המלחמות הקשות של כיבוש הארץ, עם ישראל צריך להתאחד כאיש אחד ולהירתם למשימה לאומית חדשה של בנית בית לה' בירושלים.
יום תשעה באב נועד לחזק אותנו ולעודד אותנו לקיים את מצוות יישוב הארץ ובנין בית המקדש.
נראה לומר הסבר נוסף, כאשר לאורך כל הדורות עם ישראל התקשה לכבוש וליישב  את הארץ וגם לקיים את מצוות בנין המקדש.

יום שישי, מאי 15, 2015

פרשת שבוע: פרשת בחוקותי: להפסיק את הקללה ולבנות בית לה'


פרשת בחקותי - יום ירושלים תשע"ה
גיליון מס' 219   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com                                                         
להפסיק את הקללה ולבנות בית לה'
האם יש שפע בארץ?
האם הקב"ה ישכון בבית מקדש שנבנה עכשיו ? 
פרשת בחקותי עוסקת בברכות כאשר עם ישראל מקיים את התורה ובקללות במקרה ההפוך. נתמקד בפסוקים העוסקים בבית המקדש וננסה להבין באיזה מציאות אנחנו נמצאים היום.
ראשית נתמקד בפסוק העוסק בהשכנת השכינה בתוכנו כאשר אנחנו מקיימים את התורה: וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם  (ויקרא כו,יא).
רש"י מפרש שהמילה מִשְׁכָּנִי  אינה מתייחסת למשכן אלא לבית המקדש שבירושלים. בעל הטורים מוסיף ואומר שהפסוק הקודם עוסק בברכה בתבואת הארץ, לכן הפסוק שלנו עוסק בבית המקדש. בית המקדש  הינו המקור לשפע כלכלי בארץ ישראל.
" וסמיך ליה ואכלתם ישן, שבזכות בית המקדש בא השובע "   
(בעל הטורים, ויקרא כו,יא). בית המקדש הוא הבית של הקב"ה על כדור הארץ. כאשר בית המקדש בנוי והשכינה שורה בה, זה סימן של ברכה לעם ישראל ולעולם כולו.
כמו שכתוב במדרש תנחומא:  " שעל מנת כן יצאו ממצרים, שיעשו את המשכן ותשרה שכינה ביניהם, שנאמר, וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם (שם שם מו). ואם יעשו רצוני, אין שכינתי זזה מביניהון. למה. אמר רבי אמי, נתאוה הקדוש ברוך הוא, כשם שיש לו דירה למעלה, שיהא לו כך דירה למטה." (מדרש תנחומא בחוקותי סעיף ג).
מכאן רואים שתכלית יציאת מצרים היא בנין בית לה' כדי לקבל את השכינה.
לאחר קיבוץ גלויות, בנין המשכן והמקדש מסמלים את סיום הגלות.
גם היום לאחר שרוב עם ישראל נמצא בארצו והגלות הסתיימה בפועל, תפקידנו לבנות בית להקב"ה. אם נהיה זכאים הקב"ה ישרה את שכינתו בתוכו. איך נדע האם אנחנו זכאים להשראת השכינה?
רק לאחר שנבנה את בית המקדש במסירות נפש ומתוך אחדות נוכל לדעת זאת. מצוות בניית המקדש שקיבלנו לאחר יציאת מצרים - ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם  תקפה גם היום. קיום המצוות אינו תלוי בזמן מסויים או בהסכמת רב זה או אחר. המצוות מוטלות על כל אחד מאיתנו ובכל זמן. מי יעיז להכריז היום שאין אנחנו ראויים להניח תפילין או לשמור שבת? למה יש התנגדות כל כך חריפה לכל דבר הקשור לבית המקדש ולהר הבית?
האם יש יהודי שאינו רוצה להזמין את הקב"ה לדור בביתו, בהר המוריה?
נעיין עכשיו בפסוק השני בפרשה המתאר מציאות של התרחקות מהתורה ח"ו. מה קורה לבית המקדש כאשר עם ישראל אינו מקיים את התורה?
וְנָתַתִּי אֶת-עָרֵיכֶם חָרְבָּה, וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם; וְלֹא אָרִיחַ, בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם  (ויקרא כו,לא).
לפי סדר הפסוק, בהתחלה הקב"ה מחריב את ערינו ובתינו ולאחר מכן מתעלם מבית המקדש ומעבודת הקרבנות.
רש"י מפרש את המילים וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם  בצורה נפלאה. הוא מתאר מציאות שהר הבית ריק מיהודים ואין מבקרים בבית המקדש.
" הא מה אני מקיים והשימותי את מקדשיכם מן הגדודיות שיירות של ישראל שהיו מתקדשות ונועדות לבא שם..."  (רש"י ויקרא כו,לא ד"ה והשימותי את מקדשיכם).
למעשה, כאשר הקב"ה רוצה להעניש אותנו הוא מונע מישראל לבוא למקום המקדש והופך את הר הבית לשממה.
השאלה המרכזית היא איפה אנחנו עומדים היום במציאות של ברכה או במציאות של קללה ח"ו?
כדי לענות לשאלה הזאת, נעבור על כל הפסוקים הראשונים של הפרשה העוסקים בברכות ונבדוק האם הם מתקיימים בימינו?
ד וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.   ה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע
ברוך ה' אין לנו מחסור בגשמים והארץ פורחת מסביבינו. אפילו המדבר פורח!
; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. 
לשמחתנו, יש מעט מאוד יהודים רעבים ללחם במדינת ישראל. הרבה פחות מאשר במדינות המערב; לדוגמא בארה"ב 1 מכל 5 אמריקאים מוגדר עני. תחושת הביטחון האישי גדולה יותר בישראל מאשר בחו"ל.
ו וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם.
כל המזרח התיכון בוער מסביבנו: בסוריה מאות אלפים נהרגים, במצרים אין שקט, בעירק יש כאוס מוחלט, בתימן מתחילים מאבקים, כן ירבו וכן יפרוץ. בישראל שקט יחסי והמחבלים עסוקים אחד עם השני.
ז וּרְדַפְתֶּם, אֶת-אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב.   ח וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב
עד היום ניצחנו בכל המלחמות. אין צורך במאמץ גדול כדי לשמוע סיפורי ניסים מפי כל חייל שהשתתף במלחמת יום כיפור, ששת הימים ועוד.... תשאלו את השכן או את הדוד והוא יספר לכם את מה שהוא ראה. אנחנו ערב יום ירושלים, אין זמן יותר טוב מזה כדי להודות לה' על כל הניסים שהוא עשה לנו. (ראה רש"י ד"ה:לפניכם לחרב-" (ת"כ) איש בחרב רעהו ".)
י וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. 
רש"י מפרש שהפסוק מתכוון לשפע כלכלי כאשר אין מקום להכניס את התבואה החדשה במחסנים. אנחנו חיים בחברה של שפע, כאשר בתינו מלאים מכל טוב ומשתמשים במכשירים עם טכנולוגיות מתקדמות וצורכים את המותגים הכי יוקרתיים.
 יא וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם.  
לאחר שהקב"ה בירך אותנו בכל הברכות שראינו לעיל, תורנו להכיר לו תודה ולבנות לו בית כדי שישכון בתוכינו. כאשר הקב"ה מבטיח לנו שהוא ישכון בתוכו.
נראה לומר, שאם הפסוקים הראשונים העוסקים בברכות מתקיימים, למה שהפסוק העוסק בבניית בית המקדש לא יתקיים?
תמיד יש אנשים שליליים שאינם רואים את הטוב וטוענים שהברכות אינן מקיימות בשלמותם. אבל יש לראות את התמונה הכוללת והמגמה החיובית של 100 שנים האחרונות.
מכ"ח אייר התשכ"ז הר הבית בידינו. בלב כל יהודי יש התרגשות גדולה כאשר שומעים את מוטה גור ז"ל צועק בקשר: " הר הבית בידינו!".
זה באמת בידיים שלנו, להפסיק את הקללה ולהפוך את  מקום המקדש ממקום שמם ומלא בשועלים צעקנים למקום של תפילה וביטחון בה'.
מצער מאוד שהמוני בית ישראל אינם עולים להר הבית. דרך הרגליים נשנה את עמדת הממשלה ואת יחס המשטרה לעולים להר הבית.
כמה שיותר יהודים יעלו להר הבית, כך כוחות הקדושה יתגברו על כוחות הטומאה. כל עוד ניתן שליטה כלשהי לגויים בהר הבית, כוחות הטומאה ישארו שם.
כמו שכותב אור החיים הקדוש: " ..כי הקליפה תקרא שממון וכבר הודיעו המקובלים כי שם הרגיעה שידה ורגל ס"ם דורכת על בית ה'...." (אור החיים ויקרא כו,לב).
עלינו להרחיק מהר הבית את הוואקף ולמנוע כניסה של גויים למקום המקדש. יחד עם זאת, יש להכין את לבבות ישראל לחידוש עבודת הקרבנות ובניין בית המקדש השלישי על ידי בני אדם כמו שכתוב וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם;  ואין לחשוש שמא הקב"ה לא ישכון בבית המקדש שנבנה לו כמו שכתוב בהמשך הפסוק וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם


הגיליון מוקדש לרפואתה השלמה של משה בן איבון פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה

יום רביעי, אפריל 22, 2015

ימי גאולה באמצע ספירת העומר



פרשת קדושים תשס”ח גיליון מס' 113
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
ימי גאולה באמצע ספירת העומרמדוע אנו מתפללים לחידוש עבודת הקרבנות לאחר ספירת העומר?
למה חג העצמאות וחג שחרור הר הבית חלים באמצע ימי הספירה?
אנחנו נמצאים באמצע תקופת ספירת העומר, הידועה כתקופה קשה לישראל. ננסה לראות בזווית שונה את משמעות מצוות ספירת העומר. נגלה שזו תקופה מיוחדת לישראל המקרבת אותנו להקב"ה ולגאולה השלמה.
בין פסח ובין חג השבועות אנחנו מונים מידי ערב את ארבעים ותשעת הימים המפרידים את יציאת מצרים ממתן תורה. בסיום הספירה אנחנו מתפללים לבנין בית המקדש ולחידוש עבודת הקרבנות. " הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו" .
מה הקשר בין מצוות ספירת העומר ובין חידוש עבודת הקרבנות?
בעל ה"שפת אמת" בפירושו על התורה כותב שימי הספירה הם ימים טובים לישראל העוזרים לנו להיטהר. למעשה הקב"ה נתן לנו מתנה מיוחדת כאשר במשך ימי הספירה נוכל לבוא אל ה' ולטהר את עצמנו ביתר קלות.
לכן בפסוק המצווה על ספירת העומר, כתובה המילה "לכם" המתארת את טובת עם ישראל " וספרתם לכם ממחרת השבת.." (ויקרא כג, טו) .
הוא ממשיך ואומר שימי הספירה כל כך חשובים, שהם משפיעים על שאר ימי השנה. " וכל השנה תלוי באלה הימים כמו שגידול כל התבואות בימים אלו כן חיות האדם מתגלה.." (שפת אמת פרשת אמור תרמ"ב).
נראה לומר שימי הספירה המוכנים לקדושה וטהרה, מתאימים במיוחד לחידוש עבודת הקרבנות בהר הבית.
לכן אנחנו מוסיפים את התפילה למען בניית בית המקדש לאחר ספירת העומר

יום שישי, אפריל 10, 2015

נס הלידה רומז לישועת עם ישראל

פרשת תזריע-מצורע תשס”ז גיליון מס' 61
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מאמר מוכן להדפסה
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מוקדש לעילוי נשמת סבתי שנפטרה
השבוע: פתחון בת סעדה ז"ל
נס הלידה רומז לישועת עם ישראל

למה היולדת נענשת ונהפכת לטמאה לאחר לידתה ?
מה מקשר את יום העצמאות ומלחמת ששת הימים לטומאת הלידה?


הסיבה לטומאת הלידה שמטמאה את האישה לאחר לידתה מעסיקה הרבה את חז"ל.
בעל "הבית יעקב" מפרש בצורה נפלאה דרך הרמז את עניין טומאת הלידה, בתחילת פרשת תזריע בפרק א'.
ראשית כל דרושה הקדמה קצרה ולאחר מכן נבין את הקשר עם פרשת טומאת הלידה.
בניית המשכן במדבר שינתה את הקשר של עם ישראל עם אור התורה והפך אותו למוחשי יותר. לפני הקמת המשכן בני ישראל השיגו את אור התורה ללא שום מסכים, ישירות מהקב"ה. כל אחד היה באותה מדרגה רוחנית כאשר בני ישראל קיבלו את אור השכינה לא לפי מעשיהם אלא מכוח ה' בלבד.
הקמת המשכן וכליו הכניסו את דברי התורה תחת לבושים חומריים כביכול, ורק דרך המצוות ניתן לגלות את האור המסתתר מתחת לחומר. המצוות המעשיות מאפשרות לנו להוציא לפועל את האור המקורי שהוסתר בחומר לפני הקמת המשכן. תהליך זה של הסתרת אור התורה בלבוש מצוות מעשיות התחיל בבניית המשכן וכליו. נראה לומר שזו הסיבה שמלאכות בניית המשכן, הן אותן הל”ט מלאכות האסורות בשבת.
למעשה, עבודת האדם קובעת את מדרגתו הרוחנית: "לפום צערא אגרא".
כך בענייני טומאה וטהרה, על האדם להיזהר במעשיו כדי להישאר טהור ולא להיטמא ח"ו.
נחזור לעניין טומאת הלידה. ה"בית יעקב" מפרש שאישה היולדת רומזת על גודל הצמצום והגבולות שהמצוות קובעות לנו; ולידת הזכר רומזת לישועה בלי גבול כי הלידה מהווה נס גלוי כאשר מטיפה סרוחה בחשאי, הקב"ה מחזיר לנו נפש משובחת בפרהסיא (עיין מדרש ויקרא רבה יד,ב).
כאשר האדם מודע לגבולות שלו ומכיר בכוח ה' הבלתי מוגבל אז האדם יכול לקבל את חסדי ה' והישועות הגדולות ביותר.
למה האישה נטמאת לאחר לידתה ?
זהו מעין עונש או תזכורת כדי לרמוז לאדם שהוא אינו ראוי לייצר נפש מושלמת מטיפה סרוחה, ללא חסד עליון מצד הקב"ה.
"וכן בכל הישועות שהשי"ת מושיע לנפש ישראל יש בו מתחילה צמצומים כדי שיתחזק כח כליו ואז לא יהיה ההשפעה למעלה מכח האדם כי מצד השי"ת נשפע תמיד השפעתו" (בית יעקב תזריע פרק א').
לפי דברים אלה ניתן לומר שכל הישועות מתחילות ממעשי האדם כאשר הוא מודע למגבלותיו ומתבטל להקב"ה ולאחר מכן הקב"ה מחזק את ידי האדם ומגדיל את מעשיו לאין קץ.
נראה לומר שתהליך דומה התרחש בשעת הכרזת העצמאות מדינת ישראל בשנת תש"ח כאשר האדם פעל בצורה מצומצמת ובשנת תשכ"ז הקב"ה התגלה, ובחסד עליון נתן לנו את נחלת שבט יהודה ובנימין ובעיקר את הר הבית- מקום בית המקדש.
ה"בית יעקב" חותם את דבריו בדברי נבואה: " נבנה מזה שלעתיד אף שיתן השי"ת הישועה והטובה עד בלי די מ"מ לפום צערא אגרא שיקרא על שמם שקנו באגר שלים ע"י תפילתם"
כלומר הגאולה הקרובה תבוא לאחר עמל ועבודה מעשית שלנו ורק לאחר מכן הקב"ה יתגלה ויעשה את מה שלא נוכל לעשות בלעדיו.
לכן עלינו לעשות מעשה ולהתחיל לבנות את בית המקדש השלישי אפילו שזה נראה כמו משימה בלתי אפשרית. כמו שתהליך בריאת התינוק מתחיל מהאדם ומסתיים בצורה ניסית אף תהליך בניית בית המקדש השלישי צריך להתחיל ממעשה ידי האדם
ויסתיים במעשי ניסים ונפלאות
בב"א

סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל שנפטרה השבוע
.

יום חמישי, מרץ 05, 2015

להתאחד בבניין בית לה', כדי לשמור על הבית שלנו


פרשת ויקהל פקודי –החודש -תשס"ו

להתאחד בבניין בית לה', כדי לשמור על הבית שלנו
בפרשת ויקהל ,משה רבנו מוסר לבני ישראל את ההוראות שקיבל מהקב"ה לבניית המשכן.
ראשית הוא מבקש תרומות לבניית המשכן, וכל בני ישראל ללא יוצא מן הכלל, שמחים לתרום את רכושם כדי לבנות בית לה'.
הם מהדרים במצוות בניית המשכן עד כדי כך ,שמשה דורש מהם להפסיק את התרומות.
"מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה...והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר" (שמות ל"ו פסוקים ה'-ז' )
זו פעם הראשונה ואולי היחידה ,שבני ישראל מאוחדים בקבלת מצווה, ללא התנגדות, ומגלים התלהבות גדולה.
בזמן יציאת מצרים ,ארבע חמישיות מהעם לא רצה לצאת ונהרגו במכת חושך.
במעמד הר סיני, אומנם היינו כאיש אחד וכלב אחד, אבל הקב"ה כפה עלינו הר כגיגית, על מנת שנסכים לקבל את התורה.ובנוסף חטא העגל הרס את השמחה.
לקראת כניסה לארץ ישראל, המרגלים הצליחו לשכנע את העם לא להיכנס לארץ ישראל, והמיתו אסון לדור המדבר ולדורות הבאים אחריהם,עד עצם היום הזה.
בוודאי אופי קבלה ראשונה של המצווה ,משפיע על שמירתה למשך הדורות.
היום רוב היהודים נמצאים בחוץ לארץ;
היום רוב הישראלים אינם שומרים על כל חוקי התורה.
היום רוב הדתיים לא שואפים לקיים את תרי"ג המצוות ( מצוות הקשורות לבית הבחירה )
זה עוול נוראי, שמצווה כל כך חביבה על עם ישראל לדורותיו, איבדה את חביבותה היום.
בימי שלמה המלך,החשמונאים, ועזרא הסופר, כל העם הזדרז לקיים את מצוות בנין בית המקדש, ללא דיחוי
.
הם לא חיפשו תירוצים או הערימו קשיים דמיוניים, אפילו העיזו לחנוך את בית המקדש בטומאה ,בימי חנוכה!!
ספר החינוך מביא בסוף מצווה צ"ה: מצוות בנין בית המקדש ,קיימת בזמן שרוב ישראל על אדמתן, ומוטלת על הציבור ולא על יחידים.( כמו היום)
דרך אגב ,אפשר לציין את הקשר ההדוק בין ישוב הארץ ובניית בית לה', כאשר אחד תלוי בשני.
אותם יחידי סגולה הכואבים, באמת את חורבן הבית ,ובוכים את מסירת הר הבית לאויבינו,תפקידם לעורר את העם ולגרום לו לדרוש את המקדש ולרצות לבנותו ללא דיחוי.
כמו בזמן בניית המשכן, שותפות כל חלקי העם הכרחית; החרדיים, החילונים,השמאלנים,הציונים ..כווולם !
השותפות יכולה להסתכם בתרומה ונדבה כמו שאנחנו רואים בפרשתנו, כולם היו מאוחדים במשימה הלאומית של בניין המשכן.
האחדות הנפלאה צריכה להתחדש היום, כדי לבנות את בית המקדש השלישי.
האחדות המיוחלת מתגלה בבניין ארון הברית.
כל כלי המקדש נכתבו בלשון יחיד ,חוץ מארון הברית ,בלשון רבים, "ועשו ארון".
רבנו בחיי מביא את המדרש רבה:" א"ל הקב"ה יבאו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה.
ומפרש "והעסק הזה הוא שיתנדבו כולן" (שמות פרק כ"ה פסוק י).
יוצא מכאן חידוש נפלא, שעצם הנדבה של כל העם בבניית הארון, המכיל את לוחות הברית, מזכה אותו במצוות לימוד תורה, אפילו שחלקו לא למד כלל.הקב"ה דרש שכל אחד ואחד מישראל יהיה שותף בבניית ארון הברית כדי לתת להם שכר על מצוות לימוד תורה.
היום,עלינו לחדש ולהחזיר את ההתלהבות של בני ישראל שתרמו לבניית המשכן,ולאחד את כל היהודים באשר הם, למשימה הלאומית של בניין בית לה'.
כי אם לה' אין בית , לאף אחד מאיתנו זכאי לבית של קבע בארץ ישראל.חלק הבינו את זה לפני שנים,אני הבנתי את זה לקראת הגירוש הנורא מגוש קטיף.
רק כך נוכל לעצור את הגירושים הבאים.
חובה לכל רב ולכל מורה, ללמוד וללמד הלכות בית הבחירה של הרמב"ם ,ללמוד בעיון את ספרו של הרב צבי קלישר, האבא הרוחני של הציונות הדתית, "דרישת ציון" .
הרבה שכחו או לא מציינים, שלפי הרב קלישר זצ"ל, מטרה העיקרית של מצוות ישוב הארץ , היא לחדש את עבודת הקורבנות בהר הבית.ניתן היום, לארגן קרן או מגבית לבניית בית המקדש, כאשר כל יהודי ישתתף בו ,מרצונו החופשי לפי נדיבות ליבו.
לאורך כל ההיסטוריה ,עצמאות העם היהודי בארצו, התבטאה תמיד בבניין בית המקדש ועבודת הקורבנות.
מי אנחנו ,כדי להפסיק את המסורת הנפלאה הזאת ??


שמואל בן חמו



יום רביעי, מרץ 04, 2015

איך להתכונן לכבוד חודש הגאולה


פרשיות ויקהל-פקודי החודש תשס”ז גיליון מס' 57
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-
6246461
לחץ כאן להדפסת המאמר
איך להתכונן לכבוד חודש הגאולה ?
מה ראו חז"ל לקבוע קריאת ארבע פרשיות לפני חודש ניסן?
האם ניתן לבנות את בית המקדש השלישי ללא שותפות של כל עם ישראל?

בפרשיות ויקהל ופקודי משה רבנו מוסר לבני ישראל את כל מה שהוא קיבל מפי הקב"ה בהר סיני. ראוי לציין שמשה רבנו מוסר שתי מצוות בלבד: הראשונה- בניית המשכן וכליו והשנייה- שמירת השבת. נראה לומר שמצוות אלה מפאת חשיבותן, מייצגות את כל התורה.
למה משה רבנו אוסף את כל בני ישראל בשעת מסירת מצווה של בניית המשכן?
" וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " (שמות לה,א)
רש"י מפרש שהעם התאסף למחרת יום כיפור, בסמוך לירידת משה רבנו מהר סיני. בעל ה"כלי יקר" מפרש דרך הרמז את חשיבות עניין ההקהל. למחרת יום כיפור עם ישראל מאוחד מעצם קדושת היום לכן חשוב לשמר את האחדות הזאת לקראת בניית המשכן. האחדות והשלום בתוך העם, הכרחיים להשכנת השכינה במשכן. חטא העגל גרם לפירוד בעם ישראל, לכן משה רבנו מקהיל אותם לקראת בניית המשכן, כדי לחדש את האחדות שהייתה לפני החטא.
בני ישראל התאחדו לקראת בניית המשכן ובנוסף לכך תרמו ביד רחבה ובשמחה גדולה. הם התלהבו כל כך, עד שמשה רבנו ציווה אותם להפסיק להביא נדבות (שמות לו, ו).
בעל ה"שפת אמת" כתב שההתלהבות והשמחה של בני ישראל בזמן בניית המשכן, השאירו רושם לדורות.
רש"י מפרש דבר דומה כאשר הוא מקשר בין עשיית המשכן לבין בניית בתי המקדש העתידיים.
" כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ " (שמות כה,ט).
רש"י מדייק מהמילים וְכֵן תַּעֲשׂוּ- לדורות הבאים שיבנו את בית המקדש וכליו ללא כל שינוי.
השמחה שבני ישראל גילו בבניית המשכן תמשיך להשפיע בתקופת דוד המלך, עזרא ובית המקדש השלישי בב"א. השפת אמת אומר שבגאולה העתידה דרושה תשוקה חזקה למקדש ונדבות מתוך שמחה.
"וכמו כן יש לקוות להשם יתברך בגאולה העתידה כשיהיה תשוקה בלבות בני ישראל אליו יתברך בנדבת הלב בשמחה וזה שכתוב וכן תעשו לדורות" (שפת אמת תרומה שנת תרמ"א).
כדי להתכונן כראוי לבניית בית המקדש השלישי, אנחנו קוראים ארבע פרשיות לקראת חודש ניסן- חודש הגאולה.
כל פרשה ופרשה מזכירה לנו את ענייני המקדש כדי שנזכור היטב את יעודנו בעולם- כשגרירי הקב"ה על כדור הארץ.
פרשת שקלים- השקלים שנאספו בבית המקדש שימשו לקניית קרבנות ציבור. השותפות של כל ישראל בקרבנות ציבור מדגישה את עניין האחדות המזמינה את השכינה. אחת השאלות בקשר לחידוש עבודת הקרבנות עכשיו, היא הנכונות של כל ישראל לתרום בלב שלם את מחצית השקל.
מחיית עמלק- היא אחת המשימות המוטלת על מלך המשיח. מדובר במלחמה מיוחדת במינה כאשר אנחנו נלחמים נגד אויבי הקב"ה המונעים את השכנת השכינה בעם ישראל. נראה לומר שהקב"ה עוזר לנו לנצח את האויבים שמסביב לנו, על פי לשון הפסוק "וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְדֹוָד אֱלֹקיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב ..". לעומת זאת נגד עמלק הקב"ה לא עוזר לנו, אלא תפקידנו להשמיד אותם ללא התערבותו, כמו שכתוב בהמשך הפסוק בלשון יחיד: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח " (שמות כה,יט).
פרשת פרה- באה לטהר אותנו כדי שנוכל לחדש את עבודת הקרבנות למהדרין- בטהרה, ולא בטומאה- הדחויה בציבור.
פרשת החודש- זאת המצווה הראשונה שקיבלנו כעם כדי שנשלוט על הזמן ונקדש אותו. הסנהדרין מוסמכת לקדש את החודש על פי הראייה, כך שבקריאת פרשת החודש אנחנו מתגעגעים לכינון הסנהדרין הגדולה שבלשכת הגזית.
ארבעת הפרשיות שאנו קוראים מידי שנה לפני חודש ניסן באות לעורר אותנו כדי להכניס אותנו לאווירה של גאולה. פרשיות אלה נבחרו כי הן קוראות לעם ישראל לעשות מעשים- למשל לתרום לבניית המקדש ולהשמיד את עמלק, ולא רק דברים שבלב.
בע"ה נשתדל להחזיר עטרה ליושנה ונגלה התלהבות ושמחה למען בניית בית המקדש השלישי, בדומה לבני ישראל
בשעת בניית המשכן.
חדש- סרט וידאו על המאמר http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98
חדש- סרט וידאו על המאמר

יום ראשון, פברואר 15, 2015

פרשת תרומה -למה לבנות מקדש באמצע המדבר



פרשת תרומה תשס"ז
מאת שמואל בן חמו
למה מיד לאחר יציאת מצרים (י"א תשרי), הקב"ה מבקש מבני ישראל לבנות מקדש
הרי הם נמצאים במדבר זה לא הזמן והמקום הכי מתאים למשימה כל כך קדושה!
יותר מכך! הרי הם "רואים" את הקב"ה בכל רגע, הוא מוריד להם את המן מידי יום, משקה אותם בעזרת 12 בארות מים, משגיח עליהם עם ענני הכבוד ועוד ניסים רבים.
אור החיים מביא בפרק ה' פסוק ח' : "ועשו לי מקדש היא מצות עשה כוללת כל הזמנים בין במדבר בין בכנסיתן לארץ....אפילו בגלויות" בהמשך אור החיים מביא את הרמב"ם מהלכות בית הבחירה פרק א' הלכה א' :" מצות עשה לעשות בית לה' דכתיב ועשו לי מקדש".
לומדים מכאן שמצווה וחובה לעם ישראל לבנות בית לה', בכל מצב ובכל זמן.
בני ישראל רק יצאו מ 210 שנות עבדות וראו את קריעת ים סוף ,ובכל זאת נדרשים לבנות את המשכן ללא דיחוי.
אפילו אם המשכן הוא בית זמני לה', בסביבה לא ידידותית כמו המדבר לא מומלץ ליישם פרויקט מסוג זה: חובה לבנות בית לה'.
אור החיים מדגיש "אפילו בגלויות" ז"א עם ישראל צריך להתמיד ולהשתדל , לבנות את בית המקדש וללא דיחוי, גם כשהמצב המדיני או הפוליטי לא מאפשר זאת למראית עין.
זה המסר לדורות שמשה רבנו מלמד את עם ישראל.
ברוך ה' בתקופת פורים ,מרדכי היהודי הבין את המסר
, ובזכות לימוד הלכות קמיצה דחה את הגזרה הנוראה של המן הרשע ( עיין מגילה ט"ז ע"א).ושלוש שנים לאחר נס פורים, זכו לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית שני.
גם בתקופת החשמונאים, מטרת המרד הייתה לחדש את עבודת המקדש בטהרה, לכן אנחנו חוגגים ניסים אלו לדורות (אפילו לאחר ביאת המשיח), המגלים רצון עז, לבנות את בית המקדש.
מ-1967 הר הבית בידינו; אין לנו שום תירוץ מתקבל על הדעת ,המצדיק את עיכוב בניית בית המקדש.
לכן מתאריך זה עם ישראל לא מנצח במלחמות ונמצא במבוי סתום מכל הבחינות.
רק יישום הפסוק "ובנו לי מקדש ושכנתי בתוכם" יציל אותנו.
מה אפשר לעשות היום ?
היום ניתן לעשות מעשה ולעלות להר הבית כדי לפקוד את מקום המקדש ולזעוק את זעקתנו למקדש דלעילא מהמקדש דלתתא.
בזכות זה, ה' יעיר את ליבם של שאר אחינו,ונזכה לגאולה שלמה ובניית בית המקדש השלישי.

העשייה קודמת לשכינה


פרשת תרומה תשס”ח גיליון מס' 103
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
העשייה קודמת לשכינה
?למה בני ישראל בנו את המשכן לפני כניסתם לארץ
?האם ניתן ללמוד מהמשכן על בנין בית המקדש השלישי

אנחנו מתחילים בקריאת הפרשיות העוסקות במשכן וכליו. פרשת תרומה פותחת בקריאה לעם ישראל לתרום לבניית המשכן. " דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו" (שמות כה,ב).
התורה מדגישה את חשיבות עניין השותפות,כאשר כל אחד מישראל יהיה שותף בבניית המשכן, ללא יוצא מהכלל.
נראה לומר שזה השלב הראשון לפני בניית בית לה'.
השלב השני של בניית המשכן מופיע בפסוק המפורסם:" ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח).
הקב"ה מצווה אותנו לבנות בפועל את המשכן, כאשר הדגש הוא על הפועל "עשה".
העשייה מקדימה את השכנת השכינה, כך נראה לפרש על פי פשט הפסוק.
הביצוע של עשיית המשכן לא חל על כל אחד מישראל, בניגוד לחובת תרומה לבנייה עצמה.
יחידי סגולה כמו משה רבנו, בצלאל ,אהליאב ואנשים נוספים בעלי חכמה מיוחדת הקרויים "חכמי לב". כמו שכתוב: " ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה בלבו … " (שמות לו,ב).
בוני המשכן מכונים "חכמי לב"- עקב הדרישות המיוחדות לביצוע המלאכות השונות. דרוש תנאי נוסף למילוי התפקיד החשוב של הבנייה והוא שהאדם ירצה מעומק ליבו לעשות את מלאכת המשכן, כמו שכתוב בהמשך הפסוק: "..כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה".
מי שמגלה רצון עז לבנות את המשכן, אזי הקב"ה יכול לבחור בו ולהאיר את ליבו עם חכמת ה'.
על פי הדברים שראינו עד כה, נראה לומר שיש היום שלוש קבוצות של יהודים.
הראשונה הנמצאת במדבר ללא משכן וללא ארץ ישראל- כנגד עם ישראל השוהה במדבר סמוך ליציאת מצרים.
קבוצה שנייה המוכנה להשתתף ולתרום לבניית בית המקדש, בלי לעשות מעשה- כנגד מצוות לקיחת תרומה למשכן.
הקבוצה השלישית כוללת את אלה הכמהים לבנות את בית המקדש בצורה מעשית- כנגד "חכמי לב" החפצים לעשות את מלאכת המשכן.
כל אחד יעשה חשבון נפש לעצמו, ויגלה לאיזה קבוצה הוא משתייך. לענ"ד הקבוצה השלישית עדיפה, כי המעשה מעל הכול. בידי כל אחד מאתנו להשתייך לקבוצת התורמים למען בניית המקדש ולתרום למכון המקדש העוסק עשרים שנה במלאכת הקודש, של בניית כלים ובגדים כשרים לעבודת המקדש.
בימים אלה, מכון המקדש בונה, בצפון הארץ במפעל ייחודי, כיור שישמש לרחיצת הכוהנים.
הקב"ה מחבב מאוד את מלאכת המשכן, עד כדי כך שהוא הקדים את זמן בניית המשכן לפני הכניסה לארץ ישראל.כך מובא במסכת כתובות: "
מעיקרא כתיב (שמות טו, יז) תביאמו ותטעמו ולבסוף כתיב (שמות כה, ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם " (כתובות סב/ב).
ראה רש"י: " מעיקרא כתיב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך - שיבאו לארץ ואח"כ יבנו לו מקדש: ולבסוף אמר ועשו לי מקדש - במדבר:  " 
הקב"ה תכנן לבנות את בית המקדש לאחר הכניסה לארץ ישראל. התכנית שונתה כי הקב"ה לא יכל להתאפק, כביכול כדי להשרות את השכינה על ישראל. הקב"ה לא רצה לחכות ארבעים שנה, עד הכניסה לארץ ישראל. (עיין פירוש תורה תמימה על פסוק ח פרק כה).
ברורה לכולם, החשיבות של בניית המשכן ועשיית הכלים. המדרש מדגיש שהעשייה חייבת להקדים את השכנת השכינה. זאת אומרת שהעשייה של האדם היא תנאי הכרחי להשכנת השכינה בעולם הזה, בבית המקדש. כמו שכתוב: " תניא ר' טרפון אומר, גדולה מלאכה שאף הקב"ה לא השרה את שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה שנאמר – ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם- " (אבות דרבי נתן פרק י"א).
הפועל "עשה" חוזר אין ספור פעמים, בנוגע לבנייה של כל כלי המקדש, לסוגיהם: ועשו ארון עצי שטים, ועשית בדי עצי שטים, ועשית כפרת זהב, ועשית שנים כרבים זהב וכו'
יוצא אפוא שהקב"ה אוהב את העשייה של ישראל למען בניית בית המקדש. למה הקב"ה ימנע מאתנו את בניית בית המקדש השלישי וירצה להוריד אותו מוכן ומשוכלל מן השמים?אם הוא חשק כל כך במעשים של ישראל בתקופת המדבר והקדים את בניית המשכן, אז למה שהחשק הזה יעלם בתקופת ימות המשיח?
כפי שאומר הרב ישראל אריאל שליט"א, כל מי שעוסק בענייני המקדש ועולה להר הבית, עושה זאת מתוך שליחות עבור כלל ישראל, ומייצג את כל העם.אנחנו נכנסים עכשיו בתקופה שבה עניין המקדש בראש סדר היום. בראש חודש אדר מכריזים על השקלים. בחודש אדר מחסלים את עמלק. חודש ניסן הנו חודש הגאולה כאשר בני ישראל הקריבו לראשונה קרבן לה': קרבן פסח.
בע"ה, נזכה לתרום את מחצית השקל לבדק הבית לבניית בית המקדש השלישי ונקריב בפסח זה את קרבן פסח כהלכתו.


סרט וידאו על המאמר שצולם בהר הבית בראש חודש אדר א' תשס"ח




http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום שלישי, פברואר 03, 2015

פרשת שבוע: פרשת משפטים שופטים ושוטרים הגונים מזרזים את בנין המקדש

שופטים ושוטרים הגונים מזרזים את בנין המקדש
בעל הטורים על פסוק א' מקשר בין דיין הגון לבין בנין המזבח.
"וסמך דינין לעבודה שהם מג',שהעולם עומד עליהם וסמך אותם למזבח לומר,כל המעמיד דיין הגון כאילו בנה מזבח היפך ממי שמעמיד את שאינו הגון כאילו נטע אשרה אצל המזבח"
לכאורה הבעל הטורים קצת תמוהה, מה הקשר בין דיין הגון והמזבח ?
בימינו קל להבין את משמעות הקשר שבין המקדש ומערכת המשפט.מי מונע מיהודים לעלות להר הבית ולהתפלל?
מי מפקיר את מקום המקדש לאנשי הוואכף?
מי מקשה ומנסה לייאש את היהודים מלבנות בית לה'?
התשובה ברורה: בג"ץ.
כל מי ששותף למנוי דיינים ושופטים לא הגונים, אפילו אם הם דתיים ,לא מספיק שהוא מחריב את בית המקדש ,יותר חמור מזה " כאילו נטע אשרה אצל המזבח".
ראינו מה פסק בג"ץ ,בזמן חורבן גוש קטיף כאשר הורה להרוס את בתי הכנסת.
רש"י רומז לקשר ההדוק שבין המשפט והמקדש,כאשר הוא מסביר את סמיכות הפרשיות.
רש"י על שמות פרק כא פסוק א נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש
מקום הסנהדרין הוא במקדש ולא במקום אחר,כי רק דיינים הגונים מביאים את הגאולה ולהפך מרחיקים ח"ו את הגאולה.
במסכת שבת מוסבר למה צרות באות על ישראל, בגלל שופטים ושוטרים רעים.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קלט/א שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל..... ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל
מצד שני כשהשוטרים צדיקים כמו בספר שמות פרק ה (יד) וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
שמוכנים לספוג מכות מהמצרים כדי לא להקשות על בני ישראל,אז הם זוכים להיות חלק מהסנהדרין כמו שמובא ברש"י שם.רש"י על שמות פרק ה פסוק יד

יום שני, ינואר 12, 2015

פרשת שבוע: וארא מי יבנה את הבית השלישי ? י

פרשת וארא תשס”ז גיליון מס' 49
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461



?מי יבנה את הבית השלישי ?האם עשר המכות הן מעשה ידי ה' או סידרה של אסונות טבע
?האם שחרור ירושלים בתשכ"ז הינו מעשה ידי ה' או מעשה ידי אדם
בפרשת וארא הקב"ה מתגלה לעולם ומביא שבע מכות על ארץ מצרים. מטרת המכות היא לחנך את עם ישראל ולהשריש בתוכם את האמונה בה'. בנוסף לכך הקב"ה רוצה להוכיח את כוחו למצריים כמו שנאמר: "וידעו מצרים כי אני ה' בנטתי את ידי על מצרים" (שמות ז,ה).
למרות הניסים הגלויים שנעשו במצרים במהלך עשר המכות, ניתן עדיין לפרש את המכות כאסונות טבע. מכת דם דומה לזיהום מקורות המים של מצרים, מכת צפרדע יכולה להתרחש עקב פגיעה במאזן האקולוגי, מכת כינים מזכירה מגפה שמתפשטת ומדביקה את כל מצרים, וכך אפשר להמשיך עם שאר המכות. רואים מכאן שהמכות לא יצרו תופעות טבע חדשות או שידוד מערכות, מצד הקב"ה. הנס היה בזה שהמכות נפלו על מצרים אחת אחרי השנייה ובסופן בני ישראל הצליחו להשתחרר מהאימפריה העולמית של העבדות דאז- מצרים. במהלך עשר המכות הקב"ה שינה את הפרמטרים של הטבע בצורה קיצונית, ובכל זאת התורה מתארת את המכות כמעשה יד ה', ולא על ידי שליח.
נראה לומר שנס היכול להתפרש בדרך הטבע נקרא מעשה ידי ה'.
ננסה להרחיב את המושג "ידי ה' ", בקשר לבניין בית המקדש השלישי.
ישנה שאלה קשה בנוגע לבניין בית המקדש השלישי: האם הוא יבנה בידי אדם או בידי שמיים ?
רש"י אומר בצורה מפורשת שבית המקדש השלישי ירד מוכן ומשוכלל מן השמים, לכן אין עניין לבנות אותו עכשיו.


יום ראשון, ינואר 11, 2015

פרשת שבוע: וארא עשר המכות רומזות לבית המקדש


פרשת וארא תשס”ח גיליון מס' 98
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסת המאמר
עשר המכות רומזות לבית המקדש


?למה משה רבנו מבקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לחופשה של שלושה ימים במדבר
?האם יש קשר בין עשר המכות ועבודות בית המקדש


פרשת וארא מתארת את תחילת עשר המכות שנפלו על המצריים, לפני גאולת בני ישראל.
ראוי לציין שמשה רבנו מבקש מפרעה לשחרר את עם ישראל לשלושה ימים כדי להקריב קרבנות להקב"ה. משה רבנו אינו מבקש לשחרר את העם כדי לעלות לארץ ישראל או כדי לצאת מהעבדות הקשה, אלא הוא מבקש שלושה ימי חג. נראה לומר שמטרת הגאולה היא להביא קרבנות לה'. כך כתוב בצורה מפורשת במקומות רבים בפרקים הראשונים של ספר שמות. "...וְעַתָּה נֵלְכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹקינוּ. " (שמות ג,יח).
מדוע משה רבנו ביקש לשחרר את העם לשלושה ימים בלבד, כדי לזבוח לה'?


הקרבנות הם הגאולהנראה לומר שעם ישראל יוצא בפועל מגלות מצרים ומהשעבוד הפיזי והרוחני, רק לאחר הקרבת קרבנות להקב"ה. פרק זמן של שלושה ימים מהווה התחלה חדשה והתנתקות ממה שהיה לפני כן. למשל, בהר סיני בני ישראל התכוננו במהלך שלושה ימים לקראת קבלת התורה.
פרעה ידע שברגע שעם ישראל יקריב קרבנות להקב"ה ויתבודד במדבר, הוא לא יחזור למצרים.הקרבת הקרבנות מהווה מעין הכרזת עצמאות של עם ישראל וסימן לשחרור מעול הגויים.
אומות העולם עושות הכול כדי למנוע מאיתנו להקריב קרבנות לה'. לכן עיקר הוויכוח בין משה רבנו ופרעה היה סביב הנושא הזה:
לאן הם יקריבו זבחים, במדבר או בארץ מצרים?
"... וַיֹּאמֶר, לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם—בָּאָרֶץ " (שמות ח,כא)
מי יצא למדבר להקריב קרבנות?
"...מִי וָמִי, הַהֹלְכִים: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ" (שמות י,ט-י)
מה הם ייקחו איתם? ומה הרכוש שיישאר במצרים כערובה לחזרתם?
"וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה--רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם, יֻצָּג: גַּם-טַפְּכֶם, יֵלֵךְ עִמָּכֶם" (שמות י,כד).
עד כאן הבאנו דברים ברורים המזכירים את עבודת הקרבנות בלב גאולת מצרים. נראה לומר שגם בעשר המכות ניתן למצוא רמזים, לעבודות שהיו בבית המקדש או למהות בית המקדש.


המכות והמקדש
מכת דם
הפכה את המים לדם, רומזת לניסוך דם קרבנות על המזבח או ניסוכי המים שהיו בבית המקדש.
הצפרדעים מסרו את נפשם על קידוש השם כאשר הם נכנסו לתוך התנורים החמים ונשרפו למוות, כדי למלא את פקודת ה'. דרושה מסירות נפש עצומה כדי לבנות את בית המקדש, מבלי להתחשב באלה המעכבים את בנייתו.
הערוב- חיות הטורפות, רומזות לבהמות הטמאות שאינם קרבות על גבי המזבח. בנוסף לכך, מכה זו הבליטה את ההבדל הקיים בין עם ישראל והמצריים, כאשר הקב"ה הקים גדר וירטואלית בין בתי ישראל ובין בתי המצריים.
עבור מכת שחין, משה רבנו לקח חופן של פיח הכבשן וזרק אותו על מצרים. החופן מזכיר את חופן הקטורת הדקה שכהן הגדול היה לוקח לעבודת יום הכיפורים.
מכת חושך גרמה לאפילה גמורה בארץ מצרים, כנגד הטומאה החזקה שבמצרים. לעומת זאת, תפקיד בית המקדש להאיר את העולם ולגלות את אור השכינה.
ולבסוף מכת בכורות הממיתה את כל בכורות מצרים, רומזת לעבודות המקדש שהיו אמורות להתבצע על ידי הבכורות. בכורי ישראל איבדו את הזכות לשרת בבית המקדש בעקבות חטא העגל.


למעשה כל תהליך גאולת מצרים רומז בצורה גלויה או נסתרת, לבית המקדש ועבודת הקרבנות.על פי חז"ל גלות מצרים כוללת בתוכה את כל הגלויות העתידיות וגם את הגאולות. גאולת מצרים מהווה מודל לחיקוי עבור כל הדורות.

? מה עושים היוםאם אנו חפצים בגאולה השלמה עלינו ללמוד מגאולת מצרים ולקבוע כמטרה, לחדש את עבודת המקדש בהר הבית. אין דרך אחרת להכריז לעולם על עצמאותנו.
כל עוד לא נשלוט על הר הבית ולא נבנה מזבח לחידוש העבודה, לא נוכל לחיות בשלווה ובשלום.
תפקיד אומות העולם בדומה לפרעה, הוא למנוע מעם ישראל להקריב זבחים להקב"ה. תפקיד מנהיג ישראל בדומה למשה לרבנו, הוא להביא לביטול השעבוד לגויים וחידוש עבודת הקרבנות.
סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

sharethis