פרשת שבוע: פרשת וירא - 10 הניסיונות ממשיכים עד היום

 פרשת וירא  תשפ"ו 
                    
גיליון מס' 417  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

10 הניסיונות ממשיכים עד היום

אברהם אבינו הינו היהודי הראשון בהיסטוריה, והראשון מתוך האבות של עם ישראל.

המעשה הראשון שלו, שכתוב בתורה הוא עלייתו לארץ כנען ועזיבת ארץ מולדתו.

בהמשך, אברהם אבינו עבר תקופות קשות במיוחד.

המשנה מכנה את הקשיים שעבר אברהם אבינו: עשרה ניסיונות.

כמו שכתוב: "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם" (מסכת אבות פרק ה, משנה ג).

האם 10 הניסיונות, הם מפת דרכים לעם ישראל והוראות מעשיות לדורות?

מה המשמעות לימינו, כאשר אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך הגאולה?

ראשית נביא את רשימת הניסיונית, לפי הרמב"ם.

כמו שכתוב: "...הא' הגרות באמרו יתברך לך לך מארצך וגו'. הב' הרעב אשר נמצא בארץ כנען בבואו שם ....והג' חמס המצרים עליו בהלקח שרה לפרעה. הד' הלחמו בד' מלכים. הה' לקחו הגר לאשה .... הו' הוא המילה אשר צוה בה בימי הזקנה. הז' חמס מלך גרר עליו בלקחו שרה גם כן. הח' גרש הגר אחרי הבנותו ממנה. הט' הרחקת בנו ישמעאל והוא אמרו יתברך אל ירע בעיניך על הנער וגו' וכבר העיד הכתוב איך היה קשה בעיניו הדבר הזה באמרו וירע הדבר מאד בעיני אברהם אלא ששמר מצות הש"י וגרשם. העשירי עקדת יצחק:" (פירוש המשניות, הרמב"ם, אבות ה,ג).

בעל ה'שפת אמת' אומר דבר נפלא על 10 הניסיונות.

כל ניסיון מסמל התמודדות שונה עם כוחות הרע וההסתר הקיימים בעולם הזה. אברהם אבינו התגבר על כל המכשולים שהקב"ה שם בדרכו.

אברהם אבינו לא פעל למען עצמו אלא התכוון לדורות הבאים.

לכן, טמונים בכל אחד מישראל, את הכוחות וההצלחות שהשיג אברהם אבינו.

כוחות אלה נמצאים בתוך כל הנשמות של עם ישראל.

ראש השנה: חג ההפכים

 ראש השנה  תשפ"ו     
 גיליון מס' 414  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

ראש השנה: חג ההפכים

בראש השנה אנחנו מזכירים את עקידת יצחק אבינו בהר המוריה. 

מקור תקיעות השופר בא מהאיל שאברהם אבינו הקריב, במקום בנו.

העקידה עצמה התרחשה ביום ראש השנה, כאשר יש דעות אחרות האומרות שזה קרה ביום כיפור.

בתלמוד בבלי רמוז שיום העקידה היה בראש השנה. כמו שכתוב: " וְאִמְרוּ לְפָנַי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת. מַלְכִיּוֹת — כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם, זִכְרוֹנוֹת — כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה זִכְרוֹנְיכֶם לְפָנַי לְטוֹבָה, וּבַמֶּה — בְּשׁוֹפָר. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לָמָה תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: תִּקְעוּ לְפָנַי בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, כְּדֵי שֶׁאֶזְכּוֹר לָכֶם עֲקֵידַת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, וּמַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִילּוּ עֲקַדְתֶּם עַצְמְכֶם לְפָנַי." (מסכת ראש השנה טז ע/א).

הקשר בין תקיעות השופר של ראש השנה ובין העקידה, רומז שהעקידה קרתה באותו היום.

המדרש פסיקתא רבתי, אומר את זה בצורה מפורשת, מתוך מילות הפסוק:  וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא ה' ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר ה' יֵרָאֶֽה׃ (בראשית כב, יד).

אברהם אבינו ביקש מהקב"ה שיקבע את יום העקידה ליום של מחילת עוונות וסליחה לעם ישראל. בזכות זה שהוא שתק מול דרישת הקב"ה להקריב את בנו היחיד, כך הקב"ה יתעלם מחטאיהם של בניו וידון אותם לזכות.

כמו שכתוב: " כשיהיו בניו של יצחק נידונים לפניך ביום זה ואפילו יש להם כמה קטיגורים מקטרגים אותם כשם שדממתי ולא השיבותיך כך אתה לא (תשוה) [תשים] להם. ויקרא אברהם את שם המקום [ההוא] ה' יראה אשר יאמר היום [וגו'] (בראשית שם) מהו היום כהיום מפני שר"ה (ראש השנה)  היה אמר לו הקב"ה וכך אני עושה אמר לו אברהם השבע לי מיד בי נשבעתי נאם ה' (שם שם ט"ז) הוי בחדש השביעי אמר רבי ברכיה בירחא דשבועתא." (פסיקתא רבתי פרק מ).

מדוע העקידה הינה חלק מרכזי כל כך בתפילות ראש השנה וגם במצווה העיקרית של תקיעת שופר?

האם אנחנו מוצאים היום אירועים המזכירים את מעמד העקידה?

חומש בראשית: מה היו אומרים אבותינו לראש הממשלה?

כיבוש האבות תשפ"ה  - מלחמת שמחת תורה 
גיליון מס 840  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

מה היו אומרים אבותינו לראש הממשלה?

ספר בראשית מגלה את התנהגות אבות עם ישראל, כדי שדורות הבאים ילמדו מהם וינהלו את חייהם על פיהם.

אנחנו גם נמצאים בחודש כסלו המציין את סיום בניית המשכן במדבר, וגם את נס חנוכה שהוביל לחידוש העבודה בבית המקדש השני.

נעלה מספר שאלות על סתירות או תמיהות בהתנהגות האימהות והאבות.

מדוע אברהם אבינו ירד למצרים בעקבות הרעב, כאשר יצחק אבינו לא קיבל רשות לצאת, מאת ה', מאותה סיבה?

למה התורה מתארת בפרטי פרטים את חפירת הבארות בארץ פלישתים על ידי יצחק אבינו?

האם יש קשר בין עקידת יצחק ופטירת שרה אמנו?

מדוע לפי חז"ל, בני ישראל המתינו עד חודש ניסן, כדי לחנוך את המשכן?

בע"ה נביא דברים נפלאים מאת הרב חרל"פ השופכים אור חדש על כל חומש בראשית (מי מרום, בראשית מאמר לו).

ראשית נקדים כמו דברים על הכוחות המניעים את העולם.

כאשר הקב"ה מתגלה לעולם, זה חייב להיות בדרך צמצום. אם הגילוי אינו דרך צמצום, אז אור האין סוף עלול להרוס את הבריאה.

מכאן אנחנו מבינים את המהות של התורה שבכתב, המכילה פרטים רבים ומספרים, כנגד הצמצום.

התורה שבכתה היא ההתגלות של הקב"ה בעולם, לכן היא נראית מצומצמת.

לעומת זאת, עם ישראל צריך לגלות את אור האין סוף הטמון בתוכו. ההתגלות הזאת, יכולה להתרחש דרך התורה שבעל פה.

כאשר כל דוד מחדש חידושים, המהווים חלק בלתי נפרד של התורה שבעל פה.

מכאן ננסה להבין את התנהגותם של אברהם אבינו ושרה אמנו.

שרה אמנו פעלה כדי לגלות את החלק האין סופי הטמון בנשמה של יצחק אבינו. כאשר היא ראתה שישמעאל חוטא ומנסה להשפיע על יצחק אבינו ולטמא אותו, היא דרשה מאברהם אבינו לגרש אותו.

כמו שכתוב:  וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ:  כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק.  (בראשית כא,י).

שרה אמנו ראתה שעתיד לצאת מיצחק אבינו, עשו הרשע בעקבות התנהגות ישמעאל, לכן היא ביקשה להרחיק את ישמעאל מיצחק אבינו.

מעשה הגירוש היה קשה לאברהם אבינו, כי מהותו הינה "אב המון גויים", כדי לקרב את אומות העולם להקב"ה. הוא הבליט יותר את מידת הצמצום ופחות את מידת האין סוף.

למרות מאמציה, שרה אמנו לא הצליחה להיבדל מישמעאל בזמן, זה הביא ללידת עשו.

הכישלון הזה גרם למותה, בסמוך למעמד העקידה.

ראש השנה: בזכות השופר ננצח

ראש השנה תשפ"ה  - מלחמת שמחת תורה                  
גיליון מס 406 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל parashathamikdash@gmail.com 

 בזכות השופר ננצח! 

ראש השנה הינו חג הראשון של השנה.

בכל יתר החגים, בית המקדש הינו במרכז ההוויה של החג.

בראש השנה, בניגוד לרגלים וחגים אחרים, אין מצווה לעלות לרגל או לקיים מצוות שנעשות בבית המקדש.

מדוע בראש השנה, אין מצווה לעלות לרגל או לקיים מצווה ייחודית?

יש אירוע חשוב שמזכירים לכל אורך ראש השנה, והוא עקידת יצחק. כתוצאה מהעקידה, לומדים את פרטי מצוות תקיעת שופר.

מה הקשר הפנימי בין עקידת יצחק ובין ראש השנה?

למה אנחנו זוכרים את העקידה דווקא בעזרת שופר? היינו יכולים לשחוט אייל או לקשור את עצמנו עם חבל למשל!

מדוע העקידה התרחשה בהר הבית?

נשתדל לענות לכל השאלות בעזרת דברי חז"ל.

 

ראשית, נבדוק מתי התרחשה העקידה.

ישנן 3 דעות בחז"ל: בראש חודש ניסן, בראש השנה או ביום כיפור.

המדרש רבה מציין את ראש חדש ניסן, כמו שכתוב: " דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יב): אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלקיו, מִשֶּׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, קָבַע בּוֹ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, וּכְשֶׁבָּחַר בְּיַעֲקֹב וּבָנָיו קָבַע בּוֹ רֹאשׁ חֳדָשִׁים שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁבּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבוֹ עֲתִידִין לִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טו): כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבוֹ נוֹלַד יִצְחָק, וּבוֹ נֶעֱקַד, וּבוֹ קִבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, וּבוֹ רָמַז לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רֹאשׁ לָהֶם לִתְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות רבה טו, יא).

פרשת שבוע: פרשת בלק עדיין כולם רצים להר הבית!

פרשת בלק תשע"ו

גיליון מס' 271 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                     

עדיין כולם רצים להר הבית!

התורה מתמקדת בבלעם שאינו שייך לעם ישראל אבל מסוגל לקבל את רוח הקודש ולתקשר עם הקב"ה. זהו דבר חריג כאשר פרשה שלמה מוקדשת לנושא הזה.

נתמקד באירוע עם האתון וננסה להביא פירוש חדש בהתאם לפשט הפסוקים ופירוש רש"י.

ראשית נשאל מספר שאלות:

1- מדוע רש"י משווה בין הליכתו של בלעם הרשע בדרך לברך את ישראל לבין הליכתו של אברהם אבינו להר המוריה?

כמו שכתוב: "מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו, אמר הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם שנאמר (בראשית כב) וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו" (רש"י במדבר כא, יא).

2- למה הקב"ה כועס על בלעם מיד לאחר שהוא אישר לו ללכת עם שרי מואב? כמו שכתוב: וַיִּחַר-אַף אֱלֹקים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא (במדבר כב,כב).

3-מדוע הביטוי "שלוש רגלים" מופיע שלוש פעמים בפרשת האתון של בלעם?

(ראה במדבר פרק כב פסוקים: כח,לב,לג). רש"י מפרש שזהו רמז למצוות עליה לרגל של עם ישראל שלוש פעמים בשנה. "רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה" ( רש"י כב,כח).

4- למה דווקא מצוות עלייה לרגל מגינה על ישראל מפני קללת בלעם?

5-בתחילת הפרשה כתוב שבלעם יוצא עם שרי מואב. בהמשך הוא נותר לבד עם שני נערים בלבד. ולבסוף הוא חוזר לשרי מואב לפי ציווי המלאך.

כמו שכתוב: פסוק כא: וַיֵּלֶךְ, עִם-שָׂרֵי מוֹאָב.....פסוק כב:  וְהוּא רֹכֵב עַל-אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ.....פסוק מא: וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, עִם-שָׂרֵי בָלָק.

למה הוא נפרד משרי מואב ולאן הוא התכוון ללכת בלעדיהם?

נראה לומר שיש תשובה אחת לכל השאלות האלה. בלעם הרשע התכוון ללכת להר המוריה כדי להקריב שבעה קרבנות כנגד מספר הקרבנות שהביאו אברהם, יצחק ויעקב לפני כן.

וידאו: עדיין כולם רצים להר הבית! פרשת בלק

פרשת שבוע: פרשת בשלח המסירות נפש משנה את המציאות

פרשת בשלח תשע"ו

גיליון מס' 252 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                  

המסירות נפש משנה את המציאות

פרשת בשלח מסמלת את סיום השעבוד בצורה מוחלטת. כאשר בני ישראל מגלים את אומץ ליבם במעמד קריעת ים סוף.

כאשר צבא המצרי טובע בים ולא יוכל לאיים על ישראל בעתיד.

קשה להבין למה הקב"ה הכניס את ישראל בסכנת השמדה ח"ו. כאשר מצד אחד הים חוסם אותם ומצד השני המצרים רודפים אחריהם. בזמן השעבוד בני ישראל סבלו קשה אבל חייהם לא היתה בסכנה!

בעל ה"בית גנזי" על התורה עונה לשאלה הזאת מתוך דברי האר"י ז"ל. (ראה בית גנזי, פרשת בשלח דפים תנב-תנד).

כדי לייצר מציאות חדשה עם אור חדש יש לסלק ולבטל כליל את המציאות הקודמת על כל מרכיביה.

ניתן לקחת את הדוגמא של הגרעין כדי להמחיש זאת.

כאשר מכניסים גרעין של פרי באדמה הוא מתרקב.  לאחר תהליך הריקבון הוא יוכל להתפתח ולהצמיח אילן חדש. כאשר בשלב הריקבון הגרעין שמר על תמצית של חיים שיעזור לו להיוולד מחדש. כך הקב"ה ברא את העולם.

ה"בית גנזי" מוסיף ואומר: ככל שהאור החדש שעומד להתקבל גדול יותר, כך העדר והחיסרון גדלים בהתאמה.

" ולכן כדי שיוכל לבוא אור חדש של גדלות שנייה בהכרח שיסתלק לגמרי האור שהיה קודם ולא ישאר ממנו כלום ואז נעשה בחינה מיוחדת אחרת." (בית גנזי, בשלח דף תנג).

עכשיו נוכל להבין את המשמעות של סכנת החיים שעמדה מעל ראשם של בני ישראל בים סוף. כדי להשיג מדרגה גבוהה יותר של קדושה הם היו צריכים לבטל את עצמם בצורה מוחלטת עד כדי סכנת מוות ח"ו.

המסירות נפש של בני ישראל עזרה להם להתנתק מהטומאה של מצרים ולזכות באור חדש מפי הקב"ה.

בני ישראל זכו לראות את השכינה ולהצביע עליה, כמו שכתוב: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ (שמות טו,ב).

רש"י מפרש שהם ראו את השכינה בצורה בהירה כמו הנביאים הגדולים.

"בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים "  (רש"י שמות טו,ב).

מתוך המציאות הבלתי אפשרית הזאת ללא מוצא, בני ישראל הראו את גדולתם ומסרו את נפשם. הם נכנסו לים עד שלא יכלו לנשום.

התלמוד בבלי משווה את הקושי של קריעת ים סוף לפרנסת האדם ולמציאת זיווג. (פסחים קיח ע/א   ו-סנהדרין כב ע/א).

הקושי נמצא בעובדה שהאדם צריך לבטל את עצמו לקראת החתונה ולהתחיל חיים חדשים עם בן זוגו.

גם בנושא הפרנסה האדם צריך להתנתק מהתלות בהורים דרך קשיים זמניים ולאחר מכן הוא יוכל לייצר מקורות חדשים של פרנסה.

נראה לומר שהזיווג רומז לבית המקדש שהוא מקום החיבור בין ישראל ובין הקב"ה. הפרנסה והשפע באים לעולם ממקום המקדש ומתפשטים בכל מקום.

פרשת שבוע: חיי שרה - שרה אמנו הקימה בית לה'

פרשת חיי שרה תשס”ז גיליון 40
מאת שמואל בן חמו
לשלוח דואר לקבלת מאמרים הבאים

parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
דף מוכן להדפסה

http://otzma1.com/joomla/images/stories/chayeisarah5767.pdf
שרה אמנו הקימה בית לה'

במה גדולה שרה אמנו משאר האבות והאמהות, שזכתה בפרשה על שמה? ולמה דווקא לאחר פטירתה ?

רש"י מפרש בפרשת וירא- על הפסוק שמתאר את הוויכוח בנושא גירוש ישמעאל, ששרה הייתה נביאה הרבה יותר גדולה מאברהם עד כדי כך שהוא היה טפל לה. הקב"ה בכבודו ובעצמו מתערב בוויכוח שבין אברהם ובין שרה בנוגע לגירוש ישמעאל, וה' אומר לאברהם לשמוע בקולה. לשרה יש שם נוסף-יסכה, שם זה לפי חז"ל מבטא את השכינה שבתוכה ופירושו שסוכה ברוח הקודש, ומוקפת תמיד על ידי השכינה. רוח הקודש ששוכן בתוך שרה אמנו מתגלה בצורה גלויה באוהל שלה. חז"ל אומרים שכאשר שרה הייתה בחיים, ארבעה ניסים התרחשו באוהלה: ענן היה קשור בפתח האוהל, הדלתות היו פתוחות לרווחה, הייתה ברכה בעיסה והיה נר דולק מליל שבת עד ליל שבת.
נראה לומר שכל נס ונס, רומז לעבודה שנעשתה במשכן ובבית המקדש לאחר מכן.

הענן מזכיר את הענן שכיסה את האוהל מועד במשכן, ששכן מזמן הקמת המשכן, לתמיד. אותו ענן סימן לבני ישראל כשהם היו במדבר, לצאת ממקום שהם חונים בו למחנה חדש. "וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר: כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ" (במדבר ט, טו-טז).
הדלתות הפתוחות מזכירות לנו את מה שקרה בזמן חנוכת בית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך. חז"ל אומרים ששלמה ביקש להכניס את ארון הברית לקודש הקודשים, והשערים דבקו זה בזה. שלמה התפלל עשרים וארבעה רננות ולא נענה. כשהוא אמר " ה' אלקים אל תשב פני משיחך" והתפלל בשם דוד המלך, הדלתות נפתחו בזכות אביו.(מסכת שבת דף ל /א).
הברכה שבעיסה באה כנגד הנס הגדול של לחם הפנים שבבית המקדש, כאשר הוא נשאר טרי וחם למשך שבעה ימים. הנס היה גלוי לעיני כולם, ובתקופת שלוש הרגלים היו מגביהים את לחם הפנים כדי להראות לעולי הרגל את הנס הגדול. (יומא כא ע/ב).

הנר שדלק באוהל של שרה מיום שיש עד יום שישי, מזכיר לנו את הנר המערבי שדלק במנורת שבמקדש. חז"ל אומרים שהנר המערבי מעיד כלפי העולם שהשכינה שורה על ישראל (מנחות דף פו/ב), לכן לקראת החורבן הנר המערבי לא דלק.

הנר המערבי נקרא בתורה: נר תמיד, כמו שכתוב: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד:" (שמות כז,כ).
נראה לומר שהמשותף בין כל הניסים שהתגלו באוהל שרה אמנו הוא, שהם ניסים גלויים המעידים על השכינה השורה בעם ישראל. בנוסף לכך התואר "תמיד", מוצמד אליהם בתורה: נר תמיד, לחם התמיד והענן שתמיד נמצא מעל המשכן.
מכאן אנחנו למדים ששרה בנתה מעין משכן ובית לה', הרבה לפני משה רבנו.

הניסים שהיו באוהלה הוכיחו לעולם שהשכינה שוכנת בישראל בדיוק כמו בזמן בית המקדש, כאשר הוא היה בנוי.
שרה אמנו הייתה מעין משכן חי, שמתוכו מתגלה רוח הקודש לעולם.
נראה לומר שזו הסיבה שנסמכו, פרשת העקידה, לפטירת שרה ולנשואי יצחק עם רבקה. יצחק רצה להתקרב להקב"ה עד כדי מסירות נפשו כעולה תמימה. שרה לאחר מותה משאירה חלל גדול, כי השכינה נעלמה ביחד איתה לעולם האמת. רבקה מתגלה כממשיכת דרכה של שרה כאשר השכינה חוזרת לאוהל שרה בעת כניסתה. בין העקידה והמפגש עם רבקה עברו שלוש שנים; רבנו בחיי מביא מדרש האומר שיצחק נשאר כל הזמן הזה בהר המוריה כדי להישאר עם השכינה. לכן כאשר רבקה באה לקראתו, הוא מתפלל בשדה-שהוא הר הבית. יצחק נשאר במקום המקדש עד שיימצא מישהו ראוי להחליף את אימו, ששימשה מעין בית מקדש ומקום של גילוי השכינה בעולם.
שרה אמנו נקראת "עגלה תמימה" בבראשית רבה (נח,ה) כי במהלך כל חייה היא התמסרה להעביר לדורות את חשיבות בניית בית לה'. כתוצאה מזה פרשה אחת נקראת על שמה-ולא על שם שאר האבות והאמהות, כי היא הראשונה שעשתה בית לה'. המסר עבר כי רבקה ראויה להמשיך את דרכה.
גם אנחנו צריכים ללמוד משרה אמנו את חשיבות בניית בית לה' כדי להשכין שכינה בישראל, ולגרש את אויבינו המבקשים את רעתנו, כפי שהיא עשתה עם ישמעאל בלי היסוס והרהורי חרטה.

ראש השנה: איך נשיג שלום בעולם

ראש השנה תשע"ב גיליון מס' 215   

  מאת שמואל בן חמו

  לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

 EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 

   מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461                                                      

 איך נשיג שלום בעולם? 

איך לזכור את בריאת העולם בראש השנה?  

למה הר הבית הוא המפתח לשלום העולם ?

בא' תשרי התרחשו אירועים חשובים לעם ישראל. אברהם אבינו עקד את יצחק אבינו בהר המוריה. ברגע האחרון, הקב"ה מנע מאברהם אבינו את שחיטת בנו. יצחק אבינו היה מוכן להקריב את עצמו כדי לקיים את רצון ה'.

כאשר אנחנו מתבוננים במעשיהם של אבותינו הקדושים, עלינו להבין שהם פועלים למען כלל ישראל ולא כאנשים פרטיים. כל מעשיהם נעשים כדי לחנך ולהשפיע על הדורות הבאים אחריהם.

למעשה יצחק אבינו היה מוכן להקריב את עצמו כדי לזכות אותנו ביום הדין.

הרב משה חרל"פ בספרו מעייני הישועה כתב, שלקראת ביאת המשיח עם ישראל יקריב את עצמו באופן ממשי. בניגוד למה שקרה ליצחק אבינו, שהעקידה לא יצאה לפועל.

"...ולפיכך נקראו אבות, שכל חייהם היו רק חיים של אבהות, וקבלת מסירות נפשו של יצחק היתה מסירות נפשה של כל האומה, ובעקבתא דמשיחא יוצא הנסיון הזה בפועל לכלל כולו.."    ( רב חרל"פ, מעייני הישועה פרק נד, דף רה).

נראה לומר, שהרב חרל"פ מכוון למה שקורה לנו מתחילת המאה העשרים ועד היום. בתקופת השואה הגרמנים הצליחו להשמיד חלקים גדולים של עם ישראל. מזמן הקמת מדינת ישראל ועד היום, אנחנו חיים תחת איום מתמיד של נפילת טילים או פיגועי טרור. כאשר ישראל נלחמת נגד אויביה וחייליה נופלים על קידוש ה', גם כאן עקידת יצחק יוצאת לפועל.

השופר שאנו תוקעים בראש השנה, בא להזכיר להקב"ה שעם ישראל מוכן למסור את נפשו, בדיוק כמו יצחק אבינו.

המסירות נפש והתבטלות האדם כלפי הקב"ה נמצאים במרכז התפילות של ראש השנה.

העקידה היא דרך חיים לעם ישראל

ראש השנה תשס”ח גיליון מס' 82
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
העקידה היא דרך חיים לעם ישראל
?למה תוקעים בשופר בראש השנה
?מהו המסר האמיתי של עקידת יצחק

אנחנו חוגגים את ראש השנה, מתוך אמונה שנעבור בשלום את יום הדין. מה מקור הביטחון הזה, בכך שהקב"ה ימחול על עוונותינו?
התשובה נמצאת באירוע מרכזי שהתרחש ביום זה ממש, לפני 3700 שנה. הקב"ה ניסה את אברהם אבינו בפעם העשירית, וביקש ממנו להקריב את בנו, יצחק בהר המוריה. אנחנו תוקעים בשופר, בראש השנה כזכר לעקידת יצחק. בזכות מעשה העקידה, הקב"ה מכפר על עוונותינו ופותח דף חדש כביכול.
הרב שמשון רפאל הירש מפרש בצורה נפלאה, את פרשת העקידה ועניין הקרבת האיל. יצחק אבינו מוכן למסור את נפשו כדי לקיים את דבר ה'. מעשה העקידה מלמד אותנו איך למסור את נפשנו לה', באופן תמידי.

למעשה, אנחנו מקריבים קרבנות בבית המקדש, כדי להנציח את מעשה העקידה.
הרש"ר הירש מביא את מדרש "תנא דבי אליהו" האומר שביום העקידה הקב"ה תיקן את קרבן התמיד של הבוקר ושל בין הערביים. קרבן התמיד בא להמשיך ולהנציח את עקידת יצחק אבינו. " קרבן התמיד כמצווה שנצטוותה האומה הישראלית על מנת להמשיך בה את מעשה העקידה של אביה הראשון " (רש"ר הירש בראשית כב, יג-ד).
הקב"ה אינו מסתפק ברצון של אברהם אבינו להקריב את בנו, אלא הוא מצפה ממנו שיעשה מעשה ויקריב קרבן. הקב"ה שולח לאברהם אבינו את האיל- שנברא בששת ימי בראשית, כדי שישמש כדוגמא לדורות הבאים.
אנחנו למדים מהקרבת האיל, במקום המקדש את עדיפות המעשה על פני המחשבה, כאשר העבודה שבלב אינה מספיקה.
לכן עלינו ללכת בעקבות אברהם אבינו ולעשות מעשה. העבודה שבלב אינה מתקבלת במקרה הזה, לכן עלינו לחדש את עבודת התמיד ושאר הקרבנות, ללא דיחוי.
בעל "הכלי יקר" מדייק מלשון הפסוק: ".. כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את-בנך את-יחידך" (בראשית כב,טז).
המילים "הדבר הזה" מכוונות כנגד הקרבת האיל. בזכות קרבן זה, אברהם אבינו וצאצאיו יזכו בכל ההבטחות והברכות המוזכרות בהמשך הפרק.
נראה לומר שלראשונה בתורה, מישהו מקריב קרבן, כתחליף לנפש האדם.
כמו שכתוב " ..וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו " (בראשית כב,יג).
המילים "תחת בנו", מלמדות על הכוונה האמיתית של הקרבן. הקרבן אינו בא כמתנה לה', אלא הוא משמש כתחליף לחיי האדם עצמו. האיל שהתגלה בהר המוריה, בזמן העקידה, לא נמצא שם במקרה; ההיפך הוא הנכון, הוא מחכה 2000 שנה מבריאת העולם ועד זמן העקידה.
בראש השנה אנחנו תוקעים בשופר כדי להזכיר בפני ה' את מעשה העקידה, ובמיוחד את הקרבת האיל.
השופר בא לשים דגש מיוחד על עניין הקרבת האיל בהר המוריה.
האיל בעל תפקיד מרכזי בגאולת עם ישראל. חז"ל אומרים שבקרן ימין של האיל, הקב"ה תקע במעמד הר סיני ובקרן שמאל ה' יתקע בביאת המשיח. "..קרניו של איל, שמאלו שתקע בו בהר סיני ויהי קול השופר. קרנושל ימין שהוא גדול משמאלו שהוא עתיד לתקוע בו לעתיד לבא שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול" (ילקוט שמעוני בראשית קא).
האיל הזה ושתי קרנותיו מלווים את עם ישראל מאברהם אבינו ועד היום. הוא מסמל את מהות עבודת הקרבנות: מסירות נפש כדי להתקרב להקב"ה.
כשנתקע בשופר בראש השנה עלינו לזכור את המסר של העקידה. לעשות מעשים, ולא דברים שבלב.
יפה להתפלל למען בניין בית המקדש, אבל עדיף לעשות מעשה, כמו חידוש קורבן התמיד.
ביחד נתפלל, שנזכה להמשיך את דרכו של אבותינו, ונאמץ את לקחי העקידה כדרך חיים.


סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

הקורבן שהציל חיים

פרשת וירא תשס”ז גיליון מס' 39
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
גליון מוכן להדפסה

http://otzma1.com/joomla/images/stories/vayera5767.pdf

הקרבן שהציל חיים !

אברהם אבינו בונה מזבח רביעי בהר המוריה ולראשונה מקריב קורבן עולה.

למה הקב"ה מנע את מות יצחק ?
איך לתקן את מעשי סדום שבימינו ?

עקידת יצחק שבסוף פרשת וירא, מציינת נקודת שיא בחייו של אברהם אבינו ומהווה את הניסיון העשירי והאחרון. אברהם אבינו מגיע לשלמות רוחנית כאשר הוא בונה מזבח רביעי בהר הבית, ולראשונה מקריב קורבן עולה כמו שנאמר:
וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹקים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. (בראשית כב,ט). וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ (בראשית כב,יג).
ראינו בפרשת לך-לך ששלוש המזבחות שאברהם בנה מהווים הכנה למזבח הרביעי שבהר הבית, לכן הוא נקרא "הַמִּזְבֵּחַ" ב-'ה' הידיעה. באותו מקום ובאותו מזבח הקריבו קורבנות לפניו: אדם הראשון, קין, הבל ונח.
למה במזבחות הקודמים שאברהם בנה לא נאמר במפורש האם הוא הקריב קורבנות ?
ולמה כאשר קין והבל ונח בנו מזבח כתוב במפורש שהם הקריבו קורבנות ?
ה"בית גנזי" מביא פירוש נפלא בשם ר' דוד הכוכבי: אברהם אבינו בנה את המזבחות כדי לפרסם לכולם שיש מלך שמנהיג את העולם, לכן הוא בנה מזבח שהוא בחינת מלכות. אבל הוא עדיין לא הקריב קורבנות כי הוא היה ערל. לאחר שהוא קיים את מצוות ברית המילה, הוא יכול להקריב קורבן. במעמד עקידת יצחק, אברהם אבינו היגיע לשלמות וקיים את תכלית הבריאה כאשר הוא התבטל לה' עד כדי מסירת נפש בנו, ולבסוף הקריב איל תחת יצחק. נראה לומר שאברהם השיג את השלמות הרוחנית דרך הקרבת קורבן עולה, במקום המקדש. לעומת זה, אדם הראשון,קין והבל ונח הביאו קורבנות כדי להודות לה' על זה שברא אותם או שהציל אותם מהמבול. זה ההבדל המהותי שבין ישראל לבין הגוי המקריב קורבן לה'. ישראל מקריב קורבן לה' כדי לדבוק בשכינה ולהביע רצון אמיתי למסור את נפשו לבורא עולם, ובמקום זה הוא שוחט בהמה תחתיו- בדומה ליצחק שכמעט נשחט על המזבח. למעשה האייל שהקריב אברהם כתחליף ליצחק הציל את חייו, ואולי את עם ישראל כולו.
נראה לומר שעקידת יצחק באה ללמד אותנו את הדרך היחידה כדי למסור את נפשנו לה' ולהתקרב אליו: להקריב קורבנות על המזבח שבהר הבית.
בפרשתנו אנחנו רואים התנהגות הפוכה מצד אנשי סדום ועמורה, המוכנים למות למען ערכים הנוגדים את רצון ה'.
מה החטא שגרם להרס סדום ועמורה?
"השב שמעתתא" מסביר שמינוי דיינים מושחתים וחקיקת חוקים מרושעים גרמו לגזרת הכליה על סדום ועמורה. מציאות של השחתה מוסרית חמורה לא ניתנת לתיקון, לכן אבדו מן העולם. בסדום הייתה השחתה מוחלטת כאשר טובת הפרט והנהנתנות השתלטו על דרך חייהם, ללא אפשרות לחזור בתשובה.

המדרש רבה מביא ש-לוט ביקש רחמים על אנשי סדום וכמעט הצליח לבטל את הגזרה; אבל מרגע שהם ביקשו לשכב משכב זכר עם המלאכים לא היה טעם להמשיך להתפלל על הצלת סדום ועמורה.
"כל אותו הלילה היה לוט עומד ומדבר עליהם סניגוריא כיון שבאו ואמרו לו (שם יט) איה האנשים ונדעה אותם בתשמיש מיד ויאמרו האנשים אל לוט עוד מי לך פה עד כאן היה לך פתחון פה ללמד עליהם סניגוריא אלא חתן בניך ובנותיך כי משחיתים אנחנו" (מדרש רבה ויקרא כג,ט).
המדרש מוסיף ואומר: "מצינו שעל הכל הקב"ה מאריך רוחו חוץ מן הזנות בלבד".
הזנות והמשכב זכר המוצגים כסמלים של הדמוקרטיה הישראלית יגרמו לקריסתה בדומה לסדום. מערכת המשפט, השלטון והתקשורת מגוננים על חופש הביטוי של אנשי סדום, ובמקביל מוצאים צווים מנהליים נגד 20 מיישבי ארץ ישראל ומרחיקים אותם מביתם ללא כל סיבה. לאחר הרס סדום ועמורה התורה מביאה את סיפור לידת מואב שממנו ייוולדו רות המואבייה ודוד המלך. ההרס מבשר תמיד את הגאולה, נקווה שכך יהיה גם הפעם.
המשטר צועד לקראת התרסקות והרס עצמי בלתי נמנע. עלינו להתכונן לשלב הבא שלאחר מדינת סדום ועמורה, לקראת ממלכת ישראל ויהודה המאוחדת בהנהגת מלך מבית דוד, בב"א.