הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בשלח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בשלח. הצג את כל הרשומות

יום שבת, פברואר 01, 2025

פרשת שבוע- גאולת מצרים: להבין את סוד השפע והגאולה

 גאולת מצרים תשפ"ה  - מלחמת שמחת תורה                   

גיליון מס 409  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 להבין את סוד השפע והגאולה

חומש שמות עוסק בגאולת מצרים, שהיא הגאולה הראשונה של עם ישראל.
התורה מפרטת בפרטי פרטים את כל השלבים, מתחילת השעבוד ולידת משה רבנו עד קבלת התורה בהר סיני.

כאשר מתבוננים בפסוקים עולות מספר שאלות.

שאלה ראשונה: לאחר שבני ישראל לא שמעו את דבריו, משה רבנו הסיק שגם פרעה לא ישמע אותו, לכן אין טעם לפנות אליו.

כמו שכתוב: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם (שמות ו,יב).

מדוע משה רבנו חשב כך? הרי בני ישראל היו משועבדים ולא יכלו לחשוב על גאולה. לעומת זאת, פרעה אדם חופשי ושולט על כל מצרים, בוודאי שהיה יכול לשמוע את דברי ה'.

שאלה שנייה: רואים בתחילת פרשת שמות, שהקב"ה נזכר בהבטחתו, לגאול את ישראל, לאחר שבני ישראל התפללו אליו מרוב סבלם וקושי השעבוד.

כמו שכתוב: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל-הָאֱלֹקים, מִן-הָעֲבֹדָה. כד וַיִּשְׁמַע אֱלֹקים, אֶת-נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹקים אֶת-בְּרִיתוֹ, אֶת-אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק וְאֶת-יַעֲקֹב. (שמות ב,כג –כד).

מדוע הקב"ה עיכב את הגאולה עד שבני ישראל התפללו?

בע"ה ניישב את השאלות האלה, מתוך גילוי דברים נפלאים מפנימיות התורה, המובאות על ידי בעל ה'בית גנזי'.

כהרגלנו, ננסה להבין את משמעות הדברים לימים שלנו בדרך לגאולה השלימה.

ננסה להבין עם השכל המצומצם שלנו, איך הקב"ה מנהל את העולם ומוריד את השפע לעולם הזה.

הקב"ה רוצה לתת שפע לעולם ללא גבול. רצון ה' נובע מקיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל.

השורש של עם ישראל והטבע שלו הוא חיבור לתורה, אפילו אם הוא אינו מקיים את המצוות בפועל.

מצדו של הקב"ה, הוא מוכן להוריד את השפע בכל רגע.

השאלה איך נוצר הגשר עם מקבל השפע בעולם הזה?

יום שישי, ינואר 18, 2019

פרשת שבוע: פרשת בשלח מה למדנו מ 210 שנות שעבוד?

פרשת בשלח תשע"ט
גיליון מס 350  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

מה למדנו מ 210 שנות שעבוד?

ברוך ה' בפרשת בשלח בני ישראל משתחררים מפרעה הרשע ומהשעבוד הפיזי.
קשה להבין את עצם השעבוד, הרי בני ישראל לא חטאו. מדוע הקב"ה גזר גזרה כל כך קשה על עם ישראל?
210 שנה של סבל גופני ולחץ נפשי בלתי פוסק. מי יכול להחזיק מעמד כל כך הרבה שנים? איפה הצדק האלוקי בגלות מצרים?
אם האבות חטאו מדוע הבנים צריכים לשאת את העונש?
מה ניתן ללמוד מהשעבוד עבור עם ישראל שיצא ממצרים ועד עצם היום הזה?
אין ספק שהשאלה חזקה, בע"ה ננסה ליישב אותה ואז הכל יתברר.
בואו נחזור אחורה בזמן, בתקופה של לידת עם ישראל בזמן  האבות הקדושים.
גם הם סבלו ייסורים קשים מאת ה' במשך כל חייהם. אברהם אבינו בתחילת דרכו נזרק לכבשן האש בגלל אמונתו בא-ל אחד. הוא עמד בניסיון וניצל בדרך נס. בהמשך שרה אמנו נחטפה במצרים.  
עקידת יצחק הינו ניסיון כפול, הן עבור אברהם אבינו והן עבור יצחק אבינו. יצחק אבינו היה מאוים על ידי הפלישתים שסתמו את הבארות שהוא חפר.
יעקב אבינו נאלץ לברוח מביתו וכמעט נהרג על ידי בנו של עשו. במשך יותר מ 20 שנה, לבן רימה אותו בכל דרך אפשרית. ולבסוף הוא רדף אחריו במטרה להרוג את כל משפחתו.
מיד לאחר מכן, עשו בא לקראתו עם צבא שלם כדי להרוג אותו יחד עם ילדיו.
באותו מעמד המלאך של עשו נלחם נגד יעקב אבינו ואפילו פגע בו. כשיעקב ציפה לימים שקטים יותר באה הצרה של מכירת יוסף.
גם למשה רבנו לא היו חיים קלים. הוא כמעט נהרג על ידי פרעה בשתי הזדמנויות: כשהוא היה תינוק ואומץ על ידי בתיה. מאוחר יותר כאשר פרעה שמע שמשה רבנו הרג שוטר מצרי.
ניתן לראות רמז לסיבת גלות מצרים בפסוק בתחילת ספר שמות: וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ  (שמות א,יב).
הפשט של הפסוק מגלה לנו סוד עצום על הטבע של עם ישראל. ככל שעם ישראל סובל מגורמים חיצוניים עוינים כך הוא יגדל ויפרוץ את הגבולות שלו.
הן האבות, הן עם ישראל הם פרצו מעלה מעלה כאשר הם היו תחת לחץ וניסיונות קשים.
נראה לומר שמטרת גלות מצרים היתה לגלות את הטבע של עם ישראל כעם ולא כיחידי סגולה.
כאשר לוחצים אותו בצורה בלתי אנושית, העם מגיע למצב קיצוני ביותר, אז הוא מגלה את כוחותיו הפנימיים והאור שנמצא בתוכו.
שעבוד מצרים היה דבר בלתי נסבל לפי טבע האנושי. זה היה שילוב  של קושי פיזי ורוחני גם יחד. 

יום שישי, פברואר 02, 2018

פרשת שבוע: פרשת בשלח - האם בני ישראל סבלו במצרים?

גאולת מצרים  תשע"ח

גיליון מס 324  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
                                                        
האם בני ישראל סבלו במצרים?

לאחר שבני ישראל יצאו מגלות מצרים זה הזמן להתבונן במהות השעבוד ובמה זה נוגע לנו היום?
ראשית נשאל מספר שאלות.  למה התורה מציינת בתחילת ספר שמות, שמצרי הכה יהודי, הרי זה אמור היה להיות דבר שבשיגרה המתרחש בכל רגע?
מדוע לפי המדרש, 80% מהעם (או יותר מכך לפי דעות של חכמים אחרים) לא רצה לצאת משעבוד מצרים ומת במכת חושך?
איך יתכן שבני ישראל התלוננו במדבר והזכירו למשה רבנו עד כמה היה להם טוב במצרים?
מדוע התורה אינה מאריכה ומפרטת את מהות השעבוד והעבודה הקשה?
נראה לומר ששעבוד מצרים לא היה קשה פיזית כמו שאנחנו חושבים.
מצרים היה המקום הכי מתקדם בעולם באותה תקופה. זה היה המקום של החיים הטובים מבחינת הבילויים, החכמה, המדע, היופי, הכישוף, השפע הכלכלי, גילוי עריות ועבודה זרה.
בני ישראל התרגלו לחיים הטובים מהר מאוד, כאשר הם הפסיקו למול את עצמם והתחילו להתערבב עם המצרים.
אם מתבוננים בתיאור השעבוד בתחילת ספר שמות, לשון הפסוקים אינו מפרט את קושי השעבוד אלא משתמש בביטויים כלליים כמו: עבודה, מיסים, לחץ, פרך וכו' שניתן לפרש אותם בכיוונים שונים.

יום שישי, פברואר 10, 2017

פרשת השבוע: פרשת בשלח - התפילה פותרת הכל

פרשת בשלח תשע"ז     
גיליון מס' 292 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

התפילה פותרת הכל

 גאולת מצרים מגיעה לשיאה עם נס קריעת ים סוף. לאחר כל הנסים שהקב"ה עשה במצרים אפשר לשאול מדוע היה צריך בנס נוסף?
מהי התכלית של קריעת ים סוף? האם הנס הזה נעשה עבור יוצאי מצרים או למען דורות הבאים?
ראשית נביא את דברי ה"חלבן" בפירושו על התורה המביא שתי סיבות שונות על מטרת קריעת ים סוף,  ובהמשך נביא פירוש נוסף.
עשר המכות שהיו במצרים פגעו בעיקר במצרים כאשר בני ישראל ניצלו. הניסים לא היו מכוונים אליהם ישרות אלא המטרה היתה לפגוע במצרים.
לעומת זאת בקריעת ים סוף קרה נס כפול. בני ישראל ניצלו מצבא פרעה ויחד עם זאת המצרים טבעו בים.
קריעת ים סוף היתה מכוונת לטובת בני ישראל בלבד. למעשה, הקב"ה גילה את אהבתו לעם ישראל.
כמו שכתוב: "שכן למכות מצרים היתה תכלית  - לשחרר את ישראל, לעומת זאת בקריעת ים סוף התכלית היתה עצם גילי האהבה לישראל, על ידי הפורענות למצרים." (טללי חיים פרשת בשלח דף קלא).
ה"חלבן" מביא טעם שני המבטא את ביטול השעבוד בצורה מוחלטת. גם לאחר יציאת מצרים, בני ישראל נשארו תחת השפעה של מצרים. הם עדיין פחדו מהם כמו שכתוב: וּפַרְעֹה, הִקְרִיב; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד (שמות יד,י).
הקב"ה רצה לבטל לגמרי את הפחד הזה לכן הוא הטביע את כולם בים סוף. מכאן אנחנו למדים איך השכינה מתייחדת עם ישראל. כדי שהשכינה תתגלה לבני ישראל עליהם לתנתק לגמרי מכל השפעה זרה.
כמו שכתוב: "ממילא, כל עוד חשו בתוך לבבם עבדות למישהו אחר, לאדון המצרי, ואפילו קורטוב של תחושת עבדות ושעבוד למצרים, תחושה שכאילו יש איזה כוח ושלטון למישהו אחר מבלעדי ה', הרי שלא יכלו להתאחד לגמרי בהתגלות האלוקית העליונה." (טללי חיים, בשלח דף קלה).
נראה להוסיף הסבר שלישי למטרת הנס. כמו שראינו למעלה נס קריעת ים סוף היה מכוון רק לטובת בני ישראל.
נראה לומר שהקב"ה רצה להראות לנו את הכוח של התפילה הבאה מעומק הלב. תפילה כזאת יכולה להפוך עולמות.
כמו שכתוב: וּפַרְעֹה, הִקְרִיב; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה'  (שמות יד,י).
בני ישראל התפללו מתוך פחד ומצוקה גדולה לכן תפילותיהם התקבלו וגרמו לנס הגדול של קריעת ים סוף.

יום ראשון, ינואר 24, 2016

פרשת שבוע: פרשת בשלח המסירות נפש משנה את המציאות

פרשת בשלח תשע"ו
גיליון מס' 252 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                  

המסירות נפש משנה את המציאות

פרשת בשלח מסמלת את סיום השעבוד בצורה מוחלטת. כאשר בני ישראל מגלים את אומץ ליבם במעמד קריעת ים סוף.
כאשר צבא המצרי טובע בים ולא יוכל לאיים על ישראל בעתיד.
קשה להבין למה הקב"ה הכניס את ישראל בסכנת השמדה ח"ו. כאשר מצד אחד הים חוסם אותם ומצד השני המצרים רודפים אחריהם. בזמן השעבוד בני ישראל סבלו קשה אבל חייהם לא היתה בסכנה!
בעל ה"בית גנזי" על התורה עונה לשאלה הזאת מתוך דברי האר"י ז"ל. (ראה בית גנזי, פרשת בשלח דפים תנב-תנד).
כדי לייצר מציאות חדשה עם אור חדש יש לסלק ולבטל כליל את המציאות הקודמת על כל מרכיביה.
ניתן לקחת את הדוגמא של הגרעין כדי להמחיש זאת.
כאשר מכניסים גרעין של פרי באדמה הוא מתרקב.  לאחר תהליך הריקבון הוא יוכל להתפתח ולהצמיח אילן חדש. כאשר בשלב הריקבון הגרעין שמר על תמצית של חיים שיעזור לו להיוולד מחדש. כך הקב"ה ברא את העולם.
ה"בית גנזי" מוסיף ואומר: ככל שהאור החדש שעומד להתקבל גדול יותר, כך העדר והחיסרון גדלים בהתאמה.
" ולכן כדי שיוכל לבוא אור חדש של גדלות שנייה בהכרח שיסתלק לגמרי האור שהיה קודם ולא ישאר ממנו כלום ואז נעשה בחינה מיוחדת אחרת." (בית גנזי, בשלח דף תנג).
עכשיו נוכל להבין את המשמעות של סכנת החיים שעמדה מעל ראשם של בני ישראל בים סוף. כדי להשיג מדרגה גבוהה יותר של קדושה הם היו צריכים לבטל את עצמם בצורה מוחלטת עד כדי סכנת מוות ח"ו.
המסירות נפש של בני ישראל עזרה להם להתנתק מהטומאה של מצרים ולזכות באור חדש מפי הקב"ה.
בני ישראל זכו לראות את השכינה ולהצביע עליה, כמו שכתוב: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ (שמות טו,ב).
רש"י מפרש שהם ראו את השכינה בצורה בהירה כמו הנביאים הגדולים.
"בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים "  (רש"י שמות טו,ב).
מתוך המציאות הבלתי אפשרית הזאת ללא מוצא, בני ישראל הראו את גדולתם ומסרו את נפשם. הם נכנסו לים עד שלא יכלו לנשום.
התלמוד בבלי משווה את הקושי של קריעת ים סוף לפרנסת האדם ולמציאת זיווג. (פסחים קיח ע/א   ו-סנהדרין כב ע/א).
הקושי נמצא בעובדה שהאדם צריך לבטל את עצמו לקראת החתונה ולהתחיל חיים חדשים עם בן זוגו.
גם בנושא הפרנסה האדם צריך להתנתק מהתלות בהורים דרך קשיים זמניים ולאחר מכן הוא יוכל לייצר מקורות חדשים של פרנסה.
נראה לומר שהזיווג רומז לבית המקדש שהוא מקום החיבור בין ישראל ובין הקב"ה. הפרנסה והשפע באים לעולם ממקום המקדש ומתפשטים בכל מקום.

יום חמישי, ינואר 29, 2015

פרשת שבוע: פרשת בשלח - מעמד ראש הגבעה רומז למקדש

פרשת בשלח תשס”ח גיליון מס' 100
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מעמד ראש הגבעה רומז למקדש

?מדוע משה רבנו בונה מזבח לאחר הניצחון על עמלק
?מה ניתן ללמוד מהתנהגות משה רבנו לגבי היום

פרשת בשלח מוגדרת כפרשת הגאולות, כאשר גלות מצרים מסתיימת ובני ישראל עושים את דרכם לכוון ארץ ישראל. יחד עם זאת, בפרשת בשלח מופיעים רמזים רבים לגאולה העתידית, שאנו נמצאים בה, בימים אלה.
נתמקד בסוף הפרשה כאשר עמלק תוקף את ישראל ומשה רבנו מציל אותם. לאחר הניצחון על עמלק, משה רבנו לבדו, בונה מזבח לה'.
המלחמה נגד עמלק מתנהלת בצורה משונה, כאשר יהושע נלחם פיזית, נגד עמלק ומשה רבנו עולה לראש הגבעה ביחד עם אהרון וחור.
חז"ל אומרים שכאשר משה רבנו הרים את ידיו אז ישראל גבר על עמלק, וההיפך כאשר הוא הוריד את ידיו. מעמד זה מזכיר את נשיאת כפיים של הכוהנים, המברכים את העם.
הכוהנים מרימים את ידיהם כדי לקבל את השפע האלוקי מן השמים ולהביא אותה על ישראל. (עיין רבנו בחיי יז,יב)

יום שני, ינואר 26, 2015

פרשת שבוע: פרשת בשלח- למה יצאנו ממצרים

פרשת בשלח תשס”ז גיליון מס' 51
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מאמר מוכן להדפסה לחץ כאן
למה יצאנו ממצרים ?
למה משה רבנו התכוון כשביקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לשלושה ימים בלבד?
האם מותר לפעול ולעשות מעשה כדי לקדם את הגאולה?

בפרשת בשלח בני ישראל משתחררים משעבוד מצרים. לאחר שלושה ימים, פרעה מבין שבני ישראל אינם מתכוונים לחזור למצרים. למה משה רבנו ביקש מפרעה לשלוח את עם ישראל לשלושה ימים בלבד כדי לעבוד את ה' ולהקריב קורבנות ?
הוא היה צריך לדרוש את שחרורו המלא של העם ללא שום תנאים. פעמים רבות, התורה חוזרת על אותה הבקשה הכול כך קשה להבנה: "שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך " (שמות ד,כג)
"ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' אלקי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר:" (שמות ה,א). ננסה ליישב את הקושי בשלושה דרכים שונים.
* ראינו בהרחבה בפרשת לך-לך (
עיין גיליון 38 פרשת לך לך), שבניית מזבח והקרבת קורבנות לה' מהווים סימן מובהק של עצמאות עם ישראל. כאשר עם ישראל מאמין בהקב"ה ובהבטחותיו אז הוא מקדש את שם שמים כלפי הגויים. נראה לומר שכך התכוון משה רבנו כאשר הוא ביקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לשלושה ימים.
אחרי הקרבת הזבחים לה'- מעין הכרזת עצמאות, הם לא יהיו מסוגלים לחזור למצרים.


יום ראשון, ינואר 25, 2015

פרשת שבוע: בשלח איפה הגאווה הלאומית?

הרב יצחק שפירא ראש ישיבת עוד יוסף חי
הרב יצחק שפירא ראש ישיבת עוד יוסף חי
פרשת בשלח תש"ע גיליון מס' 191
מאת שמואל בן חמו           
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
 EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  
לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com         מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461  
איפה הגאווה הלאומית?              
מדוע בני ישראל אמרו שירה מול הגופות של חיילי מצרים?
איך נרומם את הרוח הישראלית כדי לזכות בגאולה השלמה?
בפרשת בשלח בני ישראל יוצאים באופן סופי משעבוד מצרים. הקב"ה מכוון אותם לעבר המדבר ובמעמד קריעת ים סוף, פרעה וצבאו טובעים למוות.
בני ישראל יוצאים ממצרים בראש מורם, כאשר השעבוד המשפיל הסתיים. כמו שכתוב: וַיְחַזֵּק ה', אֶת-לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יֹצְאִים בְּיָד רָמָה  (שמות יד,ח).
הגאולה החלה, למרות שבני ישראל לא היו מוכנים אליה.  כמו שכתוב: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה  (שמות ו,ט).
בני ישראל לא הצליחו לשמוע את דברי עידוד מפי משה רבנו, בגלל קושי השעבוד. בעל ה"שם משמואל" משווה את בני ישראל לבשר מת שאינו מרגיש דבר.
השעבוד ביטל כל רגש של גאווה לאומית הנובע מהשייכות לעם ה'.
במשך תקופה קצרה, בני ישראל עברו מדרגה של ביטול עצמי לדרגה של אומה עם לב גבוה.
ה"שם משמואל" מסביר, שמידת הגאווה הלאומית ורוממות הנפש  של כלל ישראל גרמו לגאולת מצרים.
"היו זקוקים שיהיה להם לב גבוה מצד הכלל, שעם שפלות עצמן יהיה להם לב גבוה שיזכיר כל אחד שהוא בכלל ישראל החשוב יותר ממלאכי השרת.... ויש לומר שזה היה נצרך לגאולת מצרים "  (שם משמואל שנת תרפ"ג פרשת בא דפים קסז-ח).
למעשה שתי ההתנהגויות היו במצרים: שפלות האדם עקב השעבוד, ורוממות הנפש לאחר הניסים של גאולת מצרים.

פרשת שבוע: פרשת בשלח- המעשים מקרבים את הגאולה


פרשת בשלח תשס"ט גיליון מס' 150
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

המעשים מקרבים את הגאולה
למה התורה תולה בפרעה את יציאת בני ישראל ממצרים?
מדוע שבט יהודה רב עם שבט בנימין, כדי להיכנס לים ראשון? מה הם קיבלו תמורת מעשה זה?

המילה הראשונה של הפרשה, "בשלח" מציגה את יציאת מצרים כמעשה של פרעה מלך מצרים.
וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: (שמות יג,יז).
לכאורה פרעה שלח את בני ישראל ללא התערבות מצד הקב"ה, כביכול. הקב"ה הביא עשר מכות על מצרים ולא מכה אחת, כדי שגאולת מצרים תיראה כמו דבר טבעי, המבוססת על החלטה של מלך מצרים. כל עוד בני ישראל היו במצרים, הם היו תחת שלטון פרעה. לאחר שחרורם הם נכנסים תחת השפעה של הקב"ה, בכבודו ובעצמו.
לכן הפסוק מתחיל עם גירוש בני ישראל ממצרים- וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם ומייד אחר כך הקב"ה מחליט על הדרך- וְלֹא-נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא.
פירוש ה"בית גנזי" על התורה מציין, שיש חשיבות בכך שהמצרים גירשו את ישראל מרצונם. כאשר אדון משחרר עבד השייך לו, הוא מתנתק ממנו בצורה מוחלטת. לא נותרו לאדון שום זכויות עליו. אותו הדבר קרה עם בני ישראל. הקב"ה רצה שהמצרים יגרשו את בני ישראל מרצונם, כדי שלא יישאר שום קשר ביניהם.
גאולת מצרים מתבצעת על ידי האדם, כאשר הקב"ה מכוון את הכול מלמעלה.


sharethis