יום ראשון, אפריל 17, 2016

פרשת השבוע: פרשת מצורע מהטומאה יוצאת הקדושה

פרשת מצורע תשע"ו
גיליון מס' 264 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 


מהטומאה יוצאת הקדושה


בדיני טומאה וטהרה אנחנו נפגשים בדבר שהוא פלאי: צרעת הבתים. האם יתכן שלדבר העשוי מעצים ואבנים יש חיים משלו? מאיפה נובעת הטומאה או הקדושה של בית?
נראה לומר שלבתים בארץ ישראל בבעלות ישראל יש חיים משלהם. כאשר כל מה שבבעלות ישראל מסוגל לקבל קדושה. הקדושה באה מהיהודי והנשמה שבתוכו. קיום המצוות מוסיף על קדושתו הנמצאת כבר בתוכו. באותה מידה , ישראל יכול גם להזמין את הטומאה אם הוא אינו מקיים את רצון ה'. יוצא מכאן שהבתים אף הם מושפעים מישראל ויכולים לקבלת צרעת.
ראוי לציין שקדושת הבתים מתקיימת רק בארץ ישראל כאשר אין צרעת בתים בחוץ לארץ.
כמו שכתוב: כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם (ויקרא יד,לד).
על פי דברינו , ניתן להבין מדוע  אין צרעת על בתים של גויים בארץ ישראל.
לגויים אין קדושה לכן אין להם גם טומאה. אלה דברי רבי שמעון בר יוחאי בתלמוד: "וכן היה ר"ש בן יוחאי אומר קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל שנאמר (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויין אדם" (יבמות דפים:ס ע/ב ו- סא ע/א). 
מרוב קדושתו עם ישראל מסוגל להשרות שכינה בדבר דומם כמו עצים ואבנים.
לכן בית המקדש העשוי מאבנים, כסף, זהב וכו'...מסוגל לקבל את השכינה.
בעל ה"שפת אמת" מגלה לנו איך הצרעת פועלת ומוציאה את הטומאה מחוץ לאדם ומחוץ לביתו.
הצרעת מסמלת את הטומאה שנכנסה לגוף האדם. מפאת קדושתו של היהודי, הטומאה אינה יכולה להישאר לתמיד. לכן היא יוצאת החוצה ומתגלה על העור או על קירות הבית דרך הנגעים. לאחר התהליך של הטהרה והקרבת הקרבנות הטומאה נעלמת לגמרי.
" בגוף נפש איש ישראל לא יוכל הטומאה להתקיים. ולכן נעשה נגע בעור להוציא הטומאה מגוף האדם....כי בעכו"ם מצאה הטומאה מנוח. אבל כשבא לאיש ישראל נעשית נגע ובולעת לחוץ עד הזמן שנתרפאת לגמרי..." (שפת אמת, מצורע שנת תרל"ט ד"ה בפסוק  ונתתי נגע צרעת).

תהליך דומה של דחית הטומאה קרה בזמן כיבוש הארץ. כאשר בני ישראל נכנסו לארץ ישראל, הארץ היתה טמאה בגלל הכנענים והעבודה זרה שלהם.
לאחר כיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון הקדושה שלטה בכל הארץ והטומאה נעלמה. כתוצאה מזה השכינה היתה מסוגלת לשרות בבית המקדש בירושלים.
הצרעת מכינה לקדושה ורומזת להשראת השכינה בבית המקדש.
" והנה בני ישראל כן עשו שהוציאו ארץ כנען מיד הטומאה והכניסוהו בקדושה שכשנקרא ארץ ישראל השרה הבורא יתברך שכינתו בבית המקדש." (שפת אמת, מצורע שנת תרל"ט ד"ה בפסוק כי תבאו). 
הקרבת הקרבנות לטהרת הבית המנוגע דומה לשלבי הבאת הקרבנות על המזבח. לאחר שחיטת הציפור מזים את דמה ומים חיים על הבית שבע פעמים. התורה מתיחסת לבית המנוגע כאל מזבח ממש.
כמו שכתוב: וְלָקַח אֶת-עֵץ-הָאֶרֶז וְאֶת-הָאֵזֹב וְאֵת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת, וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, וְטָבַל אֹתָם בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחוּטָה, וּבַמַּיִם הַחַיִּים; וְהִזָּה אֶל-הַבַּיִת, שֶׁבַע פְּעָמִים.  נב וְחִטֵּא אֶת-הַבַּיִת--בְּדַם הַצִּפּוֹר, וּבַמַּיִם הַחַיִּים; .... (ויקרא יד,נא-נב).
נראה לומר שלאחר היעלמות הנגעים הבית הופך למקום של קדושה ממש, מעין בית מקדש פרטי.
בית של היהודי הוא כמו מקדש קטן כמו שראינו בפרשת שמיני (מאמר "הכל מבדיל את ישראל מן העמים" תשע"ו)  שהאדם הוא מעין מקדש.
המדרש ילקוט שמעוני משווה בין חורבן בית המקדש ובין הבית המנוגע בצרעת. המדרש לוקח פסוק פסוק ומוצא רמזים על חורבן בית המקדש.
כמו שכתוב: " בבית ארץ אחוזתכם -זה בית המקדש, שנאמר: הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם מחמד עיניכם. ובא אשר לו הבית -
זה הקב"ה, יען ביתי אשר הוא חרב. והגיד לכהן -זה ירמיה, שנאמר: מן הכהנים אשר בענתות. כנגע נראה לי בבית -זה טנופת אלילים.....". (ילקוט שמעוני מצורע יד,תקסד).
ראינו שהצרעת הינו דבר חיובי המוציא את הטומאה מישראל הן מגופו הן מרכושו.
בסופו של דבר הקדושה דוחה את הטומאה ומובילה לבית המקדש הבנוי מחומרי בנין.
עלינו ללמוד מכך שנבנה את בית המקדש לאחר שנוציא את טומאת הגויים מארץ ישראל ובעיקר בלב ירושלים בהר הבית מקום המקדש בב"א.



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה










אין תגובות:

sharethis