הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות בית המקדש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בית המקדש. הצג את כל הרשומות

יום שני, אוקטובר 13, 2025

חג סוכות: אנחנו עם נבדל!



חג סוכות  תשפ"ו   
גיליון מס' 416  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

אנחנו עם נבדל!

לחג סוכות יש מצוות רבות. החג מתאפיין ברגש השמחה ובבידול מהגויים.
בע"ה נתמקד בשתי הבחינות של החג, ונתחיל עם השמחה.
ה'שם שמואל' כתב שיש קשר הדוק בין הכפרה של יום כיפור ובין השמחה של חג סוכות.
לאחר שהקב"ה מכפר על עוונותינו, רגש השמחה מתעורר ושולט בנו. זה מתבטא בסמיכות חג הסוכות ליום כיפור.
ביום כיפור אנחנו מתמקדים ברע ובחטאים, במטרה לבטל אותם ושלא יישאר שום רושם.
לעומת זאת, בחג סוכות, לאחר שאנחנו כבר נקיים מכל פסולת, לכן אנחנו יכולים להתחבר לשכינה ולהיכנס לסוכה- צלא דמהימנותא (צל האמונה).
בעל ה'שם משמואל' משווה את הסמיכות של יום כיפור לחג סוכות, לסמיכות של מחית עמלק לבנין בית המקדש.
לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מחית עמלק- המסמל את שיא הרוע והטומאה, הקדימה את בנין המשכן ובית המקדש.
כך היה במדבר לאחר יציאת מצרים. יהושע החליש את עמלק ומיד לאחר מכן בני ישראל בנו את המשכן.
לפני בית ראשון, שאול ודוד המלך נלחמו נגד עמלק. כך היה לפני בנית בית שני, כאשר מרדכי ואסתר השמידו את המן העמלקי וכל תומכיו.
כך יהיה בע"ה בקרוב מאוד, לפני בנין בית שלישי.
כמו שכתוב: "וזהו הענין של סוכות אחר יום הכיפורים. כמו שמצינו קודם בנין בית המקדש היתה תמיד מחית עמלק, כי קודם הקמת המשכן היתה מלחמת עמלק ברפידים, וקודם בית ראשון בימי שאול ודוד, וקודם בית שני בימי מרדכי ואסתר, וקודם הבנין השלישי במהר בימינו תהיה המלחמה בעמלק על ידי משיח בן יוסף כדאיתא במדרשים, כן נמי סוכות הוא דוגמת בית המקדש..." (שם משמואל, יום הכיפורים שנת תרע"ח, דך קכב).
קשה לא להתרגש לאור דברים האלה, כאשר אנחנו בעיצומו של מלחמה נגד העמלקים מחמאס, מחיזבולה, מפת"ח, מאירן ועוד.....
הגאולה קרובה מאוד ובנין בית המקדש השלישי קרוב מתמיד.
בעל ה'שפת אמת' ממשיך וכתב, שהקב"ה ציווה לנו לבנות את המשכן, כעדות למחילה על חטא העגל.
באופן דומה, הסוכה היא עדות על מחיקת העוונות שלנו, לאחר יום כיפור.
הסוכה מהווה מקום להשכנת השכינה ושם ה' נקרא עליה. (ראה שפת אמת, סוכות שנת תרס"ד דף 201).
כמו שכתוב בתלמוד בבלי: " דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: מִנַּיִן לַעֲצֵי סוּכָּה שֶׁאֲסוּרִין כׇּל שִׁבְעָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״, וְתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁחָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַחֲגִיגָה, כָּךְ חָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַסּוּכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״, מָה חַג לַה׳ — אַף סוּכָּה לַה׳." (מסכת סוכה דף ט ע/א).
נראה להוסיף, ששלמה המלך חנך את בית ראשון בחג סוכות. זה ממחיש עוד יותר את הקשר בין הסוכה ובין בית המקדש.

יום שישי, ספטמבר 20, 2024

פרשת השבוע: פרשת שופטים- שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל מביא ניצחון

פרשת שופטים תשפ"ד  - מלחמת שמחת תורה    
               
גיליון מס 540  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  
 

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל מביא ניצחון

בספר דברים מופיעים שתי הפרשיות העיקריות של קריאת שמע.
'שמע ישראל' ו-'ואהבת' בדברים פרק ו, פסוק ד והלאה.
פרשת 'והיה אם שמוע' נמצאת בחומש דברים פרק יא פסוק יג והלאה.
הפרשה הראשונה מסמלת את קבלת עול מלכות שמים והפרשה השנייה את קבלת עול המצוות.
כמו שכתוב במסכת ברכות: " אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת. " (ברכות פרק ב, משנה ב).
בפרשת שופטים, לפני היציאה למלחמה, התורה מזכירה שוב את פרשת 'שמע ישראל'.
כמו שכתוב: וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹֽיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּֽירְאוּ וְאַֽל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּֽעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶֽם: (דברים כ,ג).
מדובר בדברי חיזוק ועידוד מפיו של כהן משוח מלחמה, לפני יציאה למלחמה.
רש"י מביא את דברי התלמוד בבלי במסכת סוטה, שאומר שבזכות אמירת קריאת שמע של שחרית וערבית, עם ישראל מנצח את אויביו.
כמו שכתוב: " וְאָמַר אֲלֵיהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. מַאי שְׁנָא ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אֲפִילּוּ לֹא קִיַּימְתֶּם אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית — אִי אַתֶּם נִמְסָרִין בְּיָדָם." (מסכת סוטה, דף מב ע/א).
מדוע דווקא מצוות קריאת שמע הכוללת קבלת עול מלכות שמים ועול המצוות, מצילה את עם ישראל מאויביה?
מה מייחד את מצוות קריאת שמע ביחס לשאר המצוות?
אנחנו נביא מספר תשובות, מתוך הפירוש 'שם משמואל' על פרשת שופטים.
הראשון מציין את כוח ההתחדשות הטמון בקריאת שמע.
 אנחנו מצווים לומר פעמיים ביום, יום יום את אותו הטקסט, ללא הפסקה.
גם אם אנחנו לא תמיד רואים את השפעת קבלת עול מלכות שמים על חיינו, אנחנו ממשיכים לומר: שמע ישראל.
כוח ההתמדה הזה של עם ישראל, והאמונה בבורא עולם מאפשר לו לצפות לשינויים גדולים.
כאשר, כל יום הינו דבר חדש, ללא קשר למה שהיה לפני כן. זה כוח של עם ישראל שמתחיל מחדש בכל יום.
לעומת זאת, הגויים אינם מרגישם כך. הם רואים את עצמם כמושלמים, עשויים, ללא צורך בתיקון כלשהו.
לכן תכונת ההתחדשות התמידית, מיוחדת לעם ישראל לבדו.
 
כמו שכתוב: "...הענין דקריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים ואף שהאדם רואה שכמה פעמים קבל עליו עומ"ש ולא נעשה מזה כלום, אעפי"כ לא יושפל בעיני עצמו, רק להתחזק ולהתחיל מחדש, וזהו כחם של ישראל להתחיל מחדש, וזה אינו בעובדי כוכבים כי הם שלמים בעצמם, ועשו מלשון עשו ונגמר מה שאין כן יעקב מלשון עקב שקטן בעיני עצמו ומתחיל מחדש.." (שם משמואל שנת תר"ע דף קיג).
ישראל נמצא מעל המזלות, לכן הכל ניתן לשינוי, בניגוד לגויים.
לעם ישראל יש כוח השפעה רב, למטה וגם למעלה.  מצוות קריאת שמע מוכיחה שעם ישראל מתחדש בכל יום.
נראה לפרש, כאשר הגויים הצליחו לנצח את עם ישראל בזמן מסוים, הכל עלול להתהפך בזמן אחר.

יום שבת, פברואר 04, 2023

יציאת מצרים: איך נגלה את דעת ה' בעולם?

ספר שמות – יציאת מצרים תשפ"ג
גיליון מס 391  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com   

איך נגלה את דעת ה' בעולם?

יציאת מצרים מסמלת את הלידה של עם ישראל, כעם ולא כיחידי סגולה.
יציאת מצרים היא חלק מרכזי בחיים של כל אחד מאתנו. בחלק גדול מהתפילות מזכירים את יצאית מצרים. ישנן מצוות רבות, שאנחנו מקיימים: 'זכר ליציאת מצרים'.
ננסה להבין בעזרת מאמר של ה"חלבן"- הרב חיים כהן זצ"ל את הניגודיות הקיימת בין טומאת מצרים ובין קדושת עם ישראל.
עם ישראל נולד במצרים, במקום הכי חשוך ומטונף בעולם.
פרעה מתעלם לגמרי מעצם קיומו של הקב"ה. כתוצאה מזה, לפי ההיגיון שלו, הוא אינו יכול לשמוע את דבריו.
כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ. (שמות ה,ב).
הקב"ה אומר למשה רבנו, כי מטרת יציאת מצרים היא: לדעת את ה'. זאת משימה לא פשוטה, כאשר ידיעת ה' אמורה לעבור מדור לדור.
כמו שכתוב:  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה' (שמות י,ב).
הרשעות של פרעה, עברה את כל הגבולות. הוא מנסה להשוות את עצמו לבורא העולם, כאשר הוא טען שהוא ברא בעצמו את היאור.
כמו שכתוב: דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲ_נָי ה' הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי. (יחזקיאל כט,ג).
מצרים מהווים הקליפה והטומאה הכי גדולה שהייתה אי פעם בעולם. הם סרבו להאמין שהקב"ה קיים וניסו לבטל את נוכחותו בעולם הזה.
כדי להבין את המהות של טומאת מצרים, עלינו להבין על פי פנימיות התורה את תהליך בריאת העולם.
בריאת העולם הייתה אפשרית, רק דרך צמצום של אור ה'.
כדי לברוא את העולם הקב"ה נאלץ להסתיר את אורו כדי לא לסנוור ולסכן את העולם הגשמי.
העולם שלנו אינו יכול להתקיים עם גילוי מלא של הקב"ה.
ההסתר הוא חלק הכרחי לקיום הבחירה חופשית של האדם. מי יכול לבחור בחטא כאשר הקב"ה גלוי לעיני כל?
תכלית העולם, היא לגלות את אור ה' מתוך רצון, לא מתוך הכרח.
כך הקב"ה יכול לזכות את הצדיקים המגלים את אורו בעולם.
בימים הראשונים של הבריאה, החטא דרדר את העולם מטה, מטה: חטא אדם הראשון, קין והבל, דור המבול, דור הפלגה, כישופי מצרים וכוחות הטומאה.
לעומת זאת אבותינו הקדושים, פעלו כדי להגביר את הרוחניות ולגלות את השכינה לעולם.

יום שבת, אוגוסט 21, 2021

פרשת השבוע -פרשת כי תצא: מה הנשק הסודי של ישראל?

פרשת כי תצא תשפ"א 
גיליון מס 376  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מה הנשק הסודי של ישראל?

אנחנו נמצאים בפרשיות העוסקות בכיבוש הארץ ודיני מלחמה. לפני היציאה למלחמה, הכהן משוח מלחמה מחזק את העם בדברי עידוד ואמונה.
כמו שכתוב: ב וְהָיָה, כְּקָרָבְכֶם אֶל-הַמִּלְחָמָה; וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן, וְדִבֶּר אֶל-הָעָם.  ג וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֵיכֶם; אַל-יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תַּחְפְּזוּ וְאַל-תַּעַרְצוּ—מִפְּנֵיהֶם  (דברים כ, ב-ג).
רש"י מביא את דברי התלמוד כדי לפרש את המילים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. הוא מדגיש את חשיבות אמירת קריאת שמע מידי יום המצילה את עם ישראל מאויביו.
כמו שכתוב: "אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד, כדאי אתם שיושיע אתכם:" (רש"י דברים כ,ג).
מה הסוד הטמון באמירת קריאת שמע?
מה הקשר בין מצוות קריאת שמע ובין הניצחון במלחמה?
נביא את דברי ה'שם משמואל' המאיר אור חדש על מהות מצוות קריאת שמע.
נתחיל בדברי הקדמה על מהות האדם.
גוף האדם דומה לבריאה, כאשר יש בו דברים עליונים ודברים גשמיים.
השכל הנמצא בראש האדם הינו דבר גבוה ודומה לשכל האלוקי. הוא גם משכן הנשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל.
כמו שכתוב בספר איוב: וּמֶה חֵלֶק אֱלוֹק מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים (איוב, לא,ב).
לעומת זאת, ללב יש תפקיד שונה, כאשר הוא המקור של תאוות האדם ורצונותיו.
המוח בא כנגד הדברים העליונים והלב כנגד העולם הגשמי.
הלב והשכל משפיעים על המעשים של האדם.
הם יכולים להשפיע לכיוון חיובי או שלילי.
המצב האידאלי הוא, שהשכל פועל על פי רצון ה' ומכוון את הלב לפעול על פיו.

יום שבת, דצמבר 05, 2020

יחס האבות לבית המקדש: להרגיש בבית, בבית ה'

ספר בראשית תשפ"א
גיליון מס 372  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

להרגיש בבית, בבית ה'

בספר בראשית אנחנו מגלים את גדלות האבות שלנו: אברהם, יצחק ויעקב. התורה מביאה את סיפורי חייהם כדי שנלמד מהם.
למעשה, כל מה שהם עשו במהלך חייהם, הם עשו אותו למען הדורות הבאים. (ראה פירוש רמב"ן על התורה בראשית יב, ו). 
נתמקד ביחס האבות להר המוריה וננסה ללמוד מהו היחס הנכון היום בכל מה שנוגע לחידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש השלישי.
התלמוד מפרש פסוק מהנביא ישעיה שאינו ברור: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' אֶל-בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו (ישעיה ב,ג).
מדוע הנביא מכנה את בית המקדש, בית אלוקי יעקב? מדוע אברהם אבינו ויצחק אבינו אינם מוזכרים אף הם?
רבי אלעזר משיב ואומר שליעקב יש מעלה מיוחדת, כי הוא קרא את מקום המקדש: בית. 
כמו שכתוב: " ואמר ר' א-לעזר מאי דכתיב {ישעי-ה ב-ג} והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה א-ל הר ה' א-ל בית א-להי יעקב וגו' א-להי יעקב ולא א-להי אברהם ויצחק א-לא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר {בראשית כב-יד} אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר {בראשית כד-סג} ויצא יצחק לשוח בשדה א-לא כיעקב שקראו בית שנאמר {בראשית כח-יט} ויקרא את שם המקום ההוא בית א-ל" ( פסחים דף פח ע/א).
לפי פירוש רש"י בתלמוד, ההבדל בין יעקב אבינו ושאר האבות הוא בעובדה, שבית הוא מקום מיושב, בניגוד לשדה או להר.
בית המקדש צריך להיות מקום שמבקרים בו לעיתים קרובות ומרגישים בו בנוח כמו הבית שלנו.
נראה עכשיו פירושים נוספים של בעל ה"בית גנזי", המהר"ל והרב יעקב משה חרלפ. 
ה"בית גנזי" מפרש שהאבות גרמו להשכנת השכינה בעולם בדרכים שונות, בהתאם לדור שלהם. אברהם אבינו היה בדור שכולו טמא, לכן הוא משך את הקדושה בצורה של הר שמתעלה מעל המדבר, שכולו רע. יצחק אבינו הזמין את השכינה בשדה, המסמל מקום של ערבוב הרע והטוב. השדה הוא מקום ממוצע בין הטוב ובין הרע.
יעקב אבינו הצליח להתקדם עוד שלב, והשכין את השכינה בביתו. השכינה התגלתה במלוא עוצמתה בביתו, ללא הפרעה של כוחות הרע.
כמו שכתוב: "אברהם קראו הר לומר שכל העולם היה קודם כמו מדבר ששולט בו רק כוח הרע והקדושה בהעלם היתה, והוא המשיך בתוך הקליה בחינה של הר שבו משכן הקדושה ואילו יצחק גרם כבר שיש מקום ממוצע ופנוי ביניהם והוא הנקרא שדה ויעקב בנה בית לקדושה ששם שולטת רק הקדושה." ( בית גנזי, תולדות דף תקצד).
המהר"ל מפרש בדרך שונה, כאשר שלושת השמות מסמלים סוגים שונים של חיבור בין עם ישראל ובין הקב"ה.

יום רביעי, אוגוסט 22, 2018

פרשת שבוע: פרשת ראה - מי בחר בהר הבית, האדם או הבורא?

פרשת ראה תשע"ח
גיליון מס 341  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מי בחר בהר הבית, האדם או הבורא?

לאורך ספר דברים ישנו ביטוי שחוזר 19 פעמים, מפרשת ראה עד פרשת כי תבא: המקום אשר יבחר ה'.
לפי הפשט מדובר במקום בית המקדש בירושלים: הר הבית.
נביא מספר פסוקים לדוגמא:
 יב,יח כִּי אִם-לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ תֹּאכְלֶנּוּ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ- (דברים יב,ח)
טז,ו כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ--שָׁם תִּזְבַּח אֶת-הַפֶּסַח, (דברים טו,ו) 
יז,ח וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ. (דברים יז,ח) 
כו,א וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם (דברים כו,א)
אנחנו יודעים עד כמה התורה חוסכת במילים, באותיות או אפילו בתגים שמעל האותיות.
מה המשמעות של הביטוי הזה?
מדוע הוא כתוב בלשון עתיד "אשר יבחר" כאשר הקב"ה ברא את העולם מאבן השתייה הנמצאת בלב קודש הקודשים  מתחת לארון הברית.
כמו שכתוב בתלמוד ירושלמי: " אמר רבי יוחנן למה נקרא שמה אבן שתייה שממנה הושתת העולם." (תלמוד ירושלמי דף כז,א פרק ה הלכה ג).
הר הבית נבחר על ידי הקב"ה לפני בריאת העולם, כאשר אדם הראשון הקריב שם קרבן ואחריו נח ובהמשך האבות.
כמו שמובא ברמב"ם בהלכות בית הבחירה: "ומסורת ביד הכול, שהמקום שבנה בו דויד ושלמה המזבח בגורן ארוונה--הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נוח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל.  ובו הקריב אדם הראשון כשנברא קרבן, ומשם נברא; אמרו חכמים, אדם ממקום כפרתו נברא. (רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה ב').

יום ראשון, אפריל 17, 2016

פרשת השבוע: פרשת מצורע מהטומאה יוצאת הקדושה

פרשת מצורע תשע"ו
גיליון מס' 264 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 


מהטומאה יוצאת הקדושה


בדיני טומאה וטהרה אנחנו נפגשים בדבר שהוא פלאי: צרעת הבתים. האם יתכן שלדבר העשוי מעצים ואבנים יש חיים משלו? מאיפה נובעת הטומאה או הקדושה של בית?
נראה לומר שלבתים בארץ ישראל בבעלות ישראל יש חיים משלהם. כאשר כל מה שבבעלות ישראל מסוגל לקבל קדושה. הקדושה באה מהיהודי והנשמה שבתוכו. קיום המצוות מוסיף על קדושתו הנמצאת כבר בתוכו. באותה מידה , ישראל יכול גם להזמין את הטומאה אם הוא אינו מקיים את רצון ה'. יוצא מכאן שהבתים אף הם מושפעים מישראל ויכולים לקבלת צרעת.
ראוי לציין שקדושת הבתים מתקיימת רק בארץ ישראל כאשר אין צרעת בתים בחוץ לארץ.
כמו שכתוב: כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם (ויקרא יד,לד).
על פי דברינו , ניתן להבין מדוע  אין צרעת על בתים של גויים בארץ ישראל.
לגויים אין קדושה לכן אין להם גם טומאה. אלה דברי רבי שמעון בר יוחאי בתלמוד: "וכן היה ר"ש בן יוחאי אומר קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל שנאמר (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויין אדם" (יבמות דפים:ס ע/ב ו- סא ע/א). 
מרוב קדושתו עם ישראל מסוגל להשרות שכינה בדבר דומם כמו עצים ואבנים.
לכן בית המקדש העשוי מאבנים, כסף, זהב וכו'...מסוגל לקבל את השכינה.
בעל ה"שפת אמת" מגלה לנו איך הצרעת פועלת ומוציאה את הטומאה מחוץ לאדם ומחוץ לביתו.
הצרעת מסמלת את הטומאה שנכנסה לגוף האדם. מפאת קדושתו של היהודי, הטומאה אינה יכולה להישאר לתמיד. לכן היא יוצאת החוצה ומתגלה על העור או על קירות הבית דרך הנגעים. לאחר התהליך של הטהרה והקרבת הקרבנות הטומאה נעלמת לגמרי.
" בגוף נפש איש ישראל לא יוכל הטומאה להתקיים. ולכן נעשה נגע בעור להוציא הטומאה מגוף האדם....כי בעכו"ם מצאה הטומאה מנוח. אבל כשבא לאיש ישראל נעשית נגע ובולעת לחוץ עד הזמן שנתרפאת לגמרי..." (שפת אמת, מצורע שנת תרל"ט ד"ה בפסוק  ונתתי נגע צרעת).

יום שלישי, מאי 12, 2015

פרשת שבוע: בהר בחקותי: התנתקות מהאדמה מובילה להתכנסות במקדש


פרשת בהר בחקותי תשסו גיליון מס' 14

מאת שמואל בן חמו

התנתקות מהאדמה מובילה
להתכנסות במקדש


פרשיות בהר בחקותי חלות לרוב בימי ספירת העומר.
בני ישראל נמצאים בתקופת מעבר בין חירות פיזית, של פסח וחירות רוחנית של חג מתן תורה. במשך 49 ימים אנחנו מתכוננים לקראת מעמד הר סיני, ומתעלים בקדושה מיום ליום.
במוצאי פסח מקריבים את קורבן העומר, העשוי משעורים, שהם מאכל בהמה, המרמז למצב הרוחני של בני ישראל במצרים, הדומה לבהמה, בשער ה-49 של טומאה. ובחג השבועות, מקריבים לחם הביכורים, העשוי מחיטים ,שהוא מאכל אדם, כי מצב הרוחני של בני ישראל בשיא הקדושה. (אבראבנל ,אמור דף קל"א
).
ספירת העומר, ממחישה את המעבר ההדרגתי שעברנו, ממעמד של עבד במצרים ,למעמד של אדם בן חורין, עבד ה'.
7
שבועות שבין פסח לשבועות, מזכירות לנו את היובל ,החל כל 7 שמיטות; וגם השבוע מרמזת לשנת השמיטה, כל 7 שנים.
קשה מאוד להבין את מהות מצוות שמיטה, ואת חומרת העונש ,על אי קיומה.
הגמרא אומרת שעם ישראל מתחייב בגלות על כל שנת שמיטה שלא קיים כהלכתה. (שבת ל"ג ע"א ורש"י פרק כ"ו ל"ה).
מבחני השמיטה והיובל, הם קשים ביותר:
איך הקב"ה מצפה מאתנו, לא לעבוד לפרנסתנו שנה שלמה, למעשה שלוש שנים ללא הכנסה מסודרת, וכל 49 שנים להחזיר את הנכסים שרכשנו, לבעליהם הקודמים !.
ה"כלי יקר" מאריך בשאלה הזאת ואומר ,שמטרת השמיטה היא לבחון את מידת הביטחון בה' שלנו, כדי לבדוק עד כמה אנחנו מוכנים להיות תלויים רק בו ולא במעשה ידינו.
יחידי סגולה כמו אחינו מגוש קטיף עמדו בהצלחה במבחן זה.
אני אספר לכם סיפור שלא ידוע לרובנו; אחינו מגוש קטיף בזמן הגירוש מביתם, לקראת העלייה לאוטובוסים, חשבו בליבם, שצה"ל יהרוס את בתיהם על כל תכולתם, והיו מוכנים נפשית, לאבד את כול רכושם, מתוך אמונה איתנה שה' יבטל את הגזרה.
התנתקות מהחומר ומסדר העולם, מקרב אותנו לחירות האמיתית ומרחיק אותנו מיצר הרע השולט בנו, כדי להשתחרר מתאוות הבצע.
השמיטה באה להזכיר לנו שארץ ישראל לא שייכת לנו, אלא להקב"ה.
כמו שכתוב, "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ" (ויקרא כ"ה כג).
אנחנו לא הבעלים על ארץ ישראל, אנחנו אורחים של ה', לכן אין לנו אפשרות

יום חמישי, מאי 07, 2015

פרשת שבוע: פרשת בהר - לשוב אל אחוזת ה'

פרשת בהר תשע"ה
גיליון מס' 218   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com           
                                                       
לשוב אל אחוזת ה'

איך לשמור על נכסים בארץ ישראל?
מדוע אנחנו מתחייבים בגלות אם לא שומרים על השמיטה ?  

פרשת בהר עוסקת בעיקר בעינייני שמיטה ומצוות התלויות בארץ. התורה מתייחסת לארץ כאל דבר חי עם צריכים מיוחדים. ארבעה פעמים מופיע הציווי של שביתת הארץ, כאילו שהארץ צריכה לנוח לאחר מאמץ ממושך.
כמו שכתוב:  וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַה'.   .......    וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַה':  ......  שְׁנַות שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ.    וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם  (ויקרא כה, פסוקים ב-ו).
למעשה אנחנו רואים שארץ ישראל משפיעה על ישראל בהתאם להתנהגותו.
המדרש תנחומא מסביר לנו שיש קשר בין תחילת פרשה (נושא) ובין סופה. הפרשה פותחת בכניסת בני ישראל לארץ ומסיימת במצוות היובל ודיני מקח וממכר.
החוט המקשר בין שני הושאים, הוא שכאשר עם ישראל שומר על השמיטה הוא יכול לשמור על רכושו. אם הוא לא מקיים את מצוות שמיטה הוא יאלץ למכור את כל הנכסים שלו.
" אמר רבי שמואל בר גוריא, אין לך פרשה בתורה שאין לה כותרת מלמעלן ובסיס מלמטן. ...... אם לא שמר שמיטות ויובלות, או אם לא שמר אחת מהם, סוף שאני עושה אותו שימכור ארצו, וכי תמכרו ממכר לעמיתך. חזר בו, יפה. ואם לא יחזור בו, סוף שהוא מוכר את שדהו, שנאמר, (ו) כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו." (מדרש תנחומא בהר סימן א)
המדרש ממשיך ומזהיר אותנו שהעונש של איבוד נכסים אינו מכוון אל האדם הפרטי בלבד אלא לכל עם ישראל. ישנה אחראיות קולקטיבית על קיום מצוות שמיטה. כאשר אדם בודד חוטא כל העם נענש. למעשה הקשר בין גירוש מהארץ ושמירת השמיטה יצא לפועל בתקופת ירמיהו.
ירמיהו הנביא הזהיר את ישראל  שאם לא ישמרו על השמיטה יתחייבו בגלות וחורבן בית המקדש. לדאבונינו, העם לא שמע בקולו ונחרב בית המקדש הראשון על ידי נבוכדנצר. בדיוק שבעים שנה לאחר החורבן כורש הכריז על תחילת בנין בית המקדש השני. מספר השנים של החורבן בא כנגד מספר השמיטות שעם ישראל לא שמר.

יום ראשון, דצמבר 07, 2014

פרשת שבוע: וישב וחנוכה: יוסף הצדיק: החשמונאי הראשון

פרשת וישב-חנוכה תשס”ז גיליון מס' 44
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס:6246461-02
לגירסא לחלוקה לחץ כאן
יוסף הצדיק: החשמונאי הראשון
האם יוסף הצדיק היה מקור השראה לחשמונאים ?
האם ניתן לנצח את הגלות ללא צ-יון ?

יוסף הצדיק נמכר כעבד במצרים, לשר הטבחים פוטיפר. אשתו של פוטיפר מנסה להכשיל את יוסף בעבירה של גילוי עריות. יוסף, מרוב צדקותו עומד בניסיון העריות ואינו חוטא.
בתקופת החשמונאים, היוונים פעלו באותה דרך כדי לנסות להשמיד את עם ישראל ח"ו. רבים מבני ישראל התייוונו והתחתנו עם נשים נוכריות. החשמונאים בראשות מתתיהו המשיכו את דרכו של יוסף הצדיק. הם השתמשו בכוח הצדקות של יוסף -שגילה נגד אשת פוטיפר, כדי להילחם במתייוונים וביוונים כאחד ולטהר את בית המקדש. היוונים טימאו את בית המקדש בגלל העריות.
רמז לכך ניתן ללמוד מתוך דברי "בעל הטורים", כאשר שכם בן חמור טימא את דינה. "בעל הטורים" מפרש את המילה "טימא" כמעשה של גילוי עריות. באותו אופן ניתן לפרש שחטא העריות טימא את ההיכל ואת המקדש בפסוקים האלה:
"טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים" (תהילים עט)
"טִמְּאוּ אֶת מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא" (יחזקאל כג,לח).



יום שבת, נובמבר 01, 2014

פרשת שבוע: תולדות יעקב מקבל את ברכת המקדש


פרשת תולדות תשס"ט גיליון מס' 140
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

יעקב מקבל את ברכת המקדשהאם יעקב אבינו קיבל את הברכה הראויה לו?
מה מסתתר בתוך הברכה הראשונה של יעקב אבינו?

פרשת תולדות מתאפיינת במסירת ברכת אברהם ליעקב אבינו. החינוך של יצחק אבינו נתן את פרותיו, עבור יעקב אבינו. לכן הוא ראוי לקבל את הברכה המיוחדת של עם ישראל.
ננסה להבין מה מסתתר מאחורי המילים של הברכה הראשונה מיצחק אבינו אל יעקב אבינו.
למעשה ברכת יצחק אבינו מורכבת בעיקר מרמזים המזכירים את בית המקדש.
לפני מסירת הברכה, יצחק אבינו מנשק את יעקב אבינו, מריח את בגדיו ומגלה שריחו דומה לזה של שדה.
וַיִּגַּשׁ, וַיִּשַּׁק-לוֹ, וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ; וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה' (בראשית כז,כז).
לכאורה מדובר בפרטים מיותרים.
בספר בראשית אנחנו נפגשים עם הביטוי "ריח", כאשר נח הקריב קרבנות להקב"ה לאחר המבול. כמו שכתוב: וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ (בראשית ח,כא). בתורה כולה, עניין הריח, מתייחס בעיקר לריח הקרבנות, הגורמים לנחת להקב"ה.
רבי יונתן בן עוזיאל, משווה את הריח של בגדי יעקב אבינו לריח הקטורת שעתידים בני ישראל להקריב בבית המקדש.
על פי דברי חז"ל,המילה "שדה" רומזת לבית המקדש.
כך מובא בתלמוד: " ...ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה ..." (פסחים פח ע/א)
יצחק אבינו כינה את הר הבית בשם "שדה", כאשר הוא התפלל תפילת מנחה, וכך התקין אותה לדורות.
הפסוק הראשון של הברכה עצמה, אף הוא רומז למהות בית המקדש ועבודת הקרבנות. תכלית בית המקדש היא לחבר את השמים ואת הארץ, כדי להשכין את השכינה בעולם.
לכן יצחק אבינו פותח את ברכתו בחיבור בין הטל היורד מן השמים לבין השפעתו על גידולי הארץ, כמו שכתוב: וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹקים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ. (בראשית כז,כח).
הקב"ה מוריד את הטל-השכינה על הארץ, ובתמורה אנחנו מקריבים קרבנות מגידולי הארץ המובחרים-דגן ותירוש. דגן בא כנגד המנחות והלחמים שהיו מורכבים מחיטה או משאר מיני דגן. התירוש מזכיר את ניסוכי היין שהיו מנסכים על המזבח ובמקומות שונים בבית המקדש.
המקור של כל הברכות עבור עם ישראל, נובע ממקום אחד בלבד: בית המקדש.
בית המקדש מקשר אותנו לה' בצורה ייחודית, השמורה לעם ישראל בלבד.
כך מובא במדרש רבה: "מטל השמים זה ציון שנאמר כטל חרמון שיורד על הררי ציון- ומשמני הארץ אלו הקרבנות- דגן אלו הביכורים- תירוש אלו הנסכים " (בראשית רבה סו,ג).
הפסוק האחרון של הברכה עוסק בכניעת אומות העולם לישראל ובכללם, בני ישמעאל ועשו.
יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים--הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ. (בראשית כז,כט).
נראה לומר, שסמיכות הפסוקים בעניין כניעת הגויים וברכת הארץ, באה להדגיש את העובדה שעם ישראל משתחרר משעבוד אומות העולם, כאשר הוא מקריב קרבנות בבית המקדש.
המסר ברור מאוד על פי סדר הפסוקים. ראשית, עלינו להקדיש את פרות האדמה ולהקריב אותם בבית המקדש; וזה יביא לסוף הגלות והשעבוד לאומות העולם.
הברכות שיצחק אבינו בירך את יעקב אבינו, קיימות לדורי דורות עד עצם היום הזה.
הטבע של עם ישראל הוא להתחבר לה' דרך הבאת קרבנות בבית המקדש.
עצם עבודת בית המקדש, משפיעה על הגויים ומבטל את השעבוד והגלות.לצערנו,היום קורה בדיוק ההיפך. מדינת ישראל מפחדת מהמוסלמים ומהנוצרים, לכן היא לא מאשרת לעם ישראל לבנות מזבח ולחדש את עבודת המקדש.
ברוך השם, יש התעוררות בענייני המקדש ועלייה להר הבית. יותר יהודים מתגעגעים למקדש, ורוצים להרגיש את השכינה המיוחדת השורה בהר הבית.
בלתי אפשרי לתאר במילים את ההרגשה שעוטפת אותנו, כאשר אנחנו נמצאים על הר הבית.אני מזמין את כל אחד מכם באופן אישי, להתלוות אלי ולעלות להר ה', למקומות המותרם.
כך נוכל לגבור על הקללה ולבטלה, כאשר המוסלמים שולטים על הר הבית.
כתוצאה מזה, ברכת יצחק אבינו תתקיים ונתנקם בגויים על כל מה שהם עשו לעם ישראל בב"א.


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל ושמואל יוסף בירמבאום

יום שישי, נובמבר 02, 2012

פרשת שבוע: חיי שרה נמשיך בדרכי שרה אמנו


פרשת חיי שרה תשס"ט גיליון מס' 139
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

נמשיך בדרכי שרה אמנו
מדוע לשרה אמנו יש פרשה על שמה?
מה ניתן ללמוד משרה אמנו לגבי חיים הלאומיים של עם ישראל?

בפרשת חיי שרה, זאת הפעם הראשונה, שהתורה מזכירה קניית קרקע בארץ ישראל על ידי יהודי.
אברהם אבינו קונה את מערת המכפלה שבחברון כדי לקבור את אשתו שרה אמנו.
שרה אמנו, הייתה קשורה מאוד לארץ ישראל, לכן אברהם אבינו קנה במחיר מופקר את מקום קבורה.
שרה אמנו מהווה דוגמא לעם ישראל בכל העניינים הלאומיים, הנוגעים לכלל ישראל.
ראינו בפרשת וירא, איך ראוי להתייחס לאויבים המנסים להשפיע עלינו לרעה.
כאשר שרה אמנו רואה שישמעאל, אינו מתנהג בהתאם לחינוך שהוא קיבל. היא לא מהססת לרגע, ודורשת בתוקף לגרש את ישמעאל ולהרחיק אותו מיצחק אבינו.


יום רביעי, אוגוסט 17, 2011

יום שישי, יוני 24, 2011

פרשת שבוע: פרשת חוקת באר מים חיים כנגד בית המקדש

פרשת חקת תשס”ח גיליון מס' 121
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

באר מים חיים כנגד בית המקדש
למה בני ישראל מתלוננים על חוסר מים?
למה בני ישראל אמרו שירה על באר, לפני כניסתם לארץ?

פרשת חקת פותחת בעניין פרה אדומה, כדי לטהר את ישראל מטומאות חמורות, כמו טומאת מת, צרעת, זיבה ועוד.
לאחר מכן מרים, אחות משה רבנו נפטרה מן העולם, וכתוצאה מזה באר המים שליווה את בני ישראל במדבר, נעלם ביחד איתה.
בני ישראל מתלוננים למשה רבנו על חוסר המים. בהמשך הפרשה בני ישראל אומרים שירה על באר מיוחדת שהציל את עם ישראל מפני אויביו בסמוך ליציאת מצרים.
למעשה הנושא העיקרי של הפרשה עוסק בבארות מים.
בספר בראשית יצחק אבינו חפר שלוש בארות בארץ פלשתים. הוא קרא אותן בשמות שונים עקב הסכסוך שהתרחש עם הפלשתים של אז. בבאר השלישית הם השלימו. הרמב"ן ורבנו בחיי מפרשים שהבארות רומזות לשלוש בתי המקדש. כאשר בבית המקדש השלישי נזכה לשלום ולשלווה.
מתוך פירוש זה על הבאר השלישית, נראה לומר, שבית המקדש הינו הפתרון היחיד לסכסוך עם אויבינו.
מה משותף לבית המקדש ובאר מים חיים?
רבנו בחיי מסביר שמי הבאר נמשלים לתורה, וכידוע התורה יוצאת מבית המקדש.
הרמב"ן משווה את באר מים חיים לבית המקדש כמו שכתוב: " כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלהים אשר יעשו בניו של יצחק, ולכן הזכיר באר מים חיים " (רמב"ן בראשית פרק כו פסוק כ ).
בעל השם משמואל מרחיב ואומר שמים החיים נובעים מעומק האדמה ועולים למעלה על פני האדמה מתוך הבאר.
ההתחדשות של המים החיים דומה להקרבת הקרבנות ובנין בית המקדש.
מטרת הקרבת הקרבנות, היא להתקרב אל הקב"ה. אנחנו מנסים להתחבר לשמים ולדברים עליונים על ידי מעשים חומריים.
הדרך שעוברים המים מתוך האדמה עד פני הבאר, דומה לסדר עבודת הקרבנות בבית המקדש.
במדבר בני ישראל לא היו צריכים להתאמץ כדי לשתות מים. הם קיבלו הכל מן המוכן בזכות האבות, מרים ומשה רבנו.
לקראת הכניסה לארץ ישראל הדברים משתנים.
על ישראל לעשות מעשה כדי לקבל מים חיים. אנו צריכים לחפור את הבאר ואז הקב"ה מצליח את דרכנו.
זה למעשה, מה שמתרחש במעמד השירה על הבאר.
לפני כניסתם לארץ ישראל, ראשי בני ישראל בכבודם ובעצמם חופרים את הבאר.
בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק, בְּמִשְׁעֲנֹתָם; וּמִמִּדְבָּר, מַתָּנָה. (במדבר כא, יח).
כתוצאה מהחפירה, הקב"ה מגלה להם נס נסתר שקרה לפני כן.
כאשר עצמות וחלקי גופות של שונאי ישראל עולים על פני מים, בזמן שהם נמחצו בתוך ההרים.
בזכות עבודת החפירה בני ישראל גילו את פרטי הניסים.
אז בני ישראל פתחו בשירה אודות הנס שה' עשה להם.
רעיון זה הועלה לפני על ידי הרב מאיר קדוש שליט"א על פי דברי המהר"ל מתוך ספר, נצח ישראל.
נראה לומר שהבארות שנחפרו על ידי שרי ישראל ונדיבים רומזים לבית המקדש השלישי.
בית המקדש השלישי צריך להבנות על ידי מנהיגים הרוחניים של עם ישראל.
כאשר הם יעשו מעשה, כמו חפירה של באר כדי להגיע למים החיים, אז הקב"ה יוציא אותם מן האדמה. המים יפרצו מן הבאר לעבר כל העולם. המים החיים רומזים לשכינה והבאר רומז לבית המקדש.
אז ישראל וכל העולם ישירו שירה לה' והארץ תתמלא בדעת ה' בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

דביר ז. שלח לי את ההודעה הזאת השבוע:
עפ"י מידע מודיעיני מסווג יש התראות חמורות על פיגוע, וזה לשון ההתראה:
אמר הקב"ה: (ספר במדבר פרק לג')
והוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם... (נג) וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ: וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ:
ופירש רש"י שם: " והורשתם את הארץ - והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה:
והיה אשר תותירו מהם - יהיו לכם לרעה: לשכים בעיניכם - ליתדות המנקרות עיניכם. "
אויבינו הם סרטן בתוכינו- וסרטן כורתים!!!

יום שישי, נובמבר 14, 2008

חברון ובית המקדש


פרשת וירא תשס"ט גיליון מס' 138
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

חברון ובית המקדש
למה אברהם אבינו יושב בפתח האהל?
למה ממשלות ישראל מנסות לפנות את יהודי חברון ומתנכלת בהם?

בתחילת פרשת וירא, לראשונה הקב"ה מתגלה לאברהם אבינו, לאחר ברית המילה. לפי דברי חז"ל, גילוי זה של השכינה שונה מהגילויים שקדמו לברית מילה.
וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האהל כחם היום (בראשית יח,א).
מדוע התורה מציינת לאחר גילוי השכינה, שהוא יושב בפתח האהל?
כנראה שיש קשר בין שני הדברים.
בעל ה"בית גנזי" על התורה מפרש את הענין. הקב"ה מתגלה לישראל בשני אופנים. (וירא דפים שסא-ג)
הראשון, בבית המקדש ובעיקר בזמן עלייה לרגל.
השני, ה' מתארח בביתם של צדיקי יסוד עולם.
כאשר הקב"ה מתגלה בבית המקדש לעיני כל, לא כל ישראל ראוי לגילוי השכינה. לכן מביאים קרבן כדי לצמצם כביכול, את עוצמת האור ולא להסתנוור ממנה.
זהו ענין קרבן עולת הראייה, שמביאים בבית המקדש בשלושת הרגלים. מצוות עלייה להר הבית במשך הרגלים, מלווה במצוות קרבן ראייה, כמו שכתוב: (טו) ולא-יראו פני, ריקם.... (יז) שלש פעמים, בשנה--יראה, כל-זכורך, אל-פני, האדן ה'. (שמות כג,טו-יז).
לצדיקים הגדולים, יש מפגש נוסף עם הקב"ה.
השכינה באה לביתם כדי לבקר אותם. במקרה זה, גילוי השכינה שונה מזה של בית המקדש. השכינה מתגלה לצדיק בהתאם לדרגתו, ללא צמצום. זה בוודאי נכון, לגבי אבותינו הקדושים: אברהם יצחק ויעקב.
לכן באותו הפסוק המתאר על גילוי השכינה, מצוין את מקום המפגש: פתח האהל.
המילה "אהל", מזכירה את האהל מועד שהיה במשכן. האהל מועד הינו המקום הכי קדוש במשכן.
למעשה, האהל של אברהם, מהווה מעין בית המקדש.
נראה לומר שיש הבדל בין שרה אמנו לבין יעקב אבינו. התורה מציינת שאברהם אבינו יושב בפתח האהל, ושרה אמנו נמצאת בתוך האהל, כמו שכתוב: ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל (בראשית יח,ט).
לפי דברי חז"ל, שרה אמנו הייתה גדולה יותר בנביאות, מאברהם אבינו.
כאשר אברהם אבינו ושרה אמנו התווכחו בנושא של עתיד ישמעאל, הקב"ה מכריע לטובת שרה אמנו ואומר לאברהם: שמע בקולה (בראשית כא,יב). רש"י מפרש על
הפסוק: " בקול רוח הקודש שבה,למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות".
נראה להוסיף, שבשינוי שמותיהם של שרי-לשרה ואברם- לאברהם, רמוזה הגדולה של שרה.
הגימטרייא של שרי יורדת ב-5 (פחות י=10 יעוד ה=5 ), כאשר הגימטרייא של אברם עולה ב-5 (נוספה אות ה'=5).
השכינה השורה בבית הצדיקים אינה פוסקת אפילו לאחר מותם. מכאן החשיבות של פקודת קברי צדיקים, להעלאת תפילותינו לשמים.
במערת המכפלה שבחברון, יש קדושה מיוחדת כי אבותינו נמצאים שם, כולם במקום אחד.
רבנו בחיי כותב, "קרית ארבע היא חברון היא נקראת חברון על שם שכל הקבור שם נפשו מתחברת למעלה בעיר אלקים עם ארבע מחנות שכינה..." (רבנו בחיי בראשית כג,ב)
לכן תושבי חברון כל כך קשורים לאדמת ארץ ישראל. הם זוכים לחיות בסמיכות לשכינה של מערת המכפלה.
זה אולי מסביר למה מדינת ישראל מתנכלת בתושבי חברון. (ראה הריסת ביתם של משפחת פדרמן ונסיון של פינוי "בית השלום" שנרכש כחוק בימים אלה).
ממשלת ישראל אינה מעוניינת בכל דבר הקשור בשכינה.
לכן, צה"ל הפקיר את שכם וקבר יוסף. מדינת ישראל ממשיכה לאיים בפינוי כל אזור גב ההר (שכם). ברגע אחרון, קבר רחל אמנו ניצל, על פי הסיפור המפורסם של פורוש, בזמן אסון אוסלו.
השיא של בריחה מהשכינה, מתקיים בעיר העתיקה ובהר הבית. כאשר בני ישמעאל מנהלים את הר הבית ואין אפשרות "חוקית" לישראל להתפלל בהר הבית.
בע"ה השכינה תסנוור את כל מתנגדיה ונוכל להשליט ממשל יהודי אמיתי, ברוח של שרה אמנו שבקשה לגרש את ישמעאל למדבר, ללא אוכל ושתייה
.
מלכות בית דוד תתחדש ונוכל לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.

אתר חדש עם סרטים של המחבר על בית המקדש
WWW.BEITHAMIKDASH.TV


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

יום שישי, מרץ 28, 2008

פרשת שבוע:פרשת שמיני -אכילת בהמות טהורות , כתחליף ל בית המקדש


פרשת שמיני תשסו גיליון מס' 10
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים :
yedidyaben@yahoo.fr

אכילת בהמות טהורות , כתחליף ל בית המקדש

פרשת שמיני מקיפה שני נושאים עיקריים: חנוכת המשכן וסימני הכשרות של החיות המותרות באכילה.
לכאורה אין קשר בין שני הנושאים ! אולי ניתן לתרץ בזה, שמקריבים על המזבח בהמות טהורות בלבד.
אז למה להאריך כל כך ולפרט כל סוגי החיות על כדור הארץ.
בית המקדש ממלא שני תפקידים: הראשון מקום להקרבת קורבנות והשני בית לה' ומקום קדושה.
המשכן מהווה מקום להקרבת קורבנות בלבד, כי הוא לא נמצא בהר הבית , לכן הוא לוקה בחסר.
החיסרון הזה כביכול ,ניתן לתיקון בעזרת האדם ,בשמירה על טהרת הגוף והנשמה.
גוף האדם בזכות הנשמה האלוקית , הוא כלי קיבול לשכינה.
תפקידנו בעולם הזה, הוא לזכך את החומריות שבתוכנו, כדי להחזיר את נשמתנו לבורא, לאחר 120 שנה, כמה שיותר טהורה ונקייה מחטאים.
סמיכות חנוכת המשכן לחיות המותרות באכילה, רומזת לנו שניתן להפוך את גוף האדם לכלי קיבול של קדושה במקום מקום המקדש, אם נקפיד על אכילת בהמות טהורות בלבד, ה' ישכון בתוכנו.
כמו שכתוב: שמות פרק כה (ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכם" בתוכם ממש- בתוך גופם.
החיות שאנו אוכלים משפיעות עלינו ,כי הם נהפכים לחלק מגופנו (אבן עזרא ),רש"י מוסיף ואומר שאם אנחנו מטמאים את הנפש שלנו ,אז הקב"ה יטמא אותנו בעולם הבא . ספר ויקרא פרק יא פסוק מ"ג וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בם.
מי ששומר על טהרת גופו ומקפיד על כללי הכשרות, משיג מדרגה רוחנית גבוהה, אבל ישנם מדרגות נוספות.
מדרגה יותר נמוכה היא של הבני-נח, שרשאים לאכול כל חיה לאחר הריגתה.
נקודה נוספת הראויה לציון היא, העיתוי שה' התיר לאדם לאכול חיות למחייתו ?
נח בונה מזבח בהר הבית להודות לה',שהציל אותו ומשפחתו מהמבול, ומקריב את הבהמות הטהורות,ומיד לאחר מכן ה' מתיר לו לאכול חיות. (בראשית סוף פרק ח' ותחילת פרק ט')
לאחר הקרבת הקורבנות ,נח קידש את החיות,והרים אותם לדרגה גבוהה יותר; נח גם הוא, עלה בקדושתו והתקרב יותר לה', לכן מרגע זה , מותר לאכול כל חיה.
כאשר האדם מבטל את רצונו להקב"ה, ומגלה את דעתו בהקרבת קורבן,מותר לו לקחת חיים, כדי למלא את צרכיו הבסיסיים: זאת המדרגה של הבן-נח;
לבני ישראל מדרגה עוד יותר גבוהה, בזכות חנוכת המשכן, לכן הם מצווים לאכול רק בהמות טהורות.
ישנה מדרגה עוד יותר גבוהה והיא של בכורי בני ישראל, המשרתים את ה' בבית המקדש.
לפני חטא העגל, הבכורות היו צריכים לבצע את עבודות המקדש ,כי הבכורה מקנה להם קדושה נוספת.
לכן פעמיים התורה מזכירה את איסור בשר בחלב,ביחד עם הקרבת הביכורים, באותו פסוק.
שמות פרק כג ופרק לד: רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹקיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אמו
ברוך השם אנחנו שייכים לדרגה היותר גבוהה, כי אנחנו מקפידים על אכילת בהמות טהורות,וגם על איסורי תערובת של בשר בחלב.
קיום הלכות כשרות מטהרות את האדם בהעדר בית לה', אבל מקור הקדושה האמיתי נובע ממקום המקדש, ורק שם הנשמה יכולה להתעלות, לכן נסמכה פרשת חנוכת המשכן לפרשת חיות מותרות.
אסור לנו לשכוח להתחבר לעיקר, ולמקור השכינה בעולם: הר הבית.
מה שדור המדבר לא זכה, כי לא הגיעו פיזית להר הבית , אנחנו כן זכינו בו ויכולים ליהנות מהשכינה.
אם גדולי ישראל ירצו,הם יפתרו את כל הבעיות ההלכתיות, או שיסתמכו על הגדולים שקדמו להם,ונזכה גם אנחנו לבנות מזבח ולהקריב קרבנות.
זה תלוי בכל אחד מאתנו, אם נדרוש את ציון בלימוד סוגיות הקשורות למקדש, ונשאל את הרבנים הקרובים אלינו שאלות נוקבות ונדרוש מהם תשובות

sharethis