פרשת תולדות תשע"ח
גיליון מס 320 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
הרוחניות מתחילה מהגשמיות
בפרשת תולדות יצחק אבינו מתגלה לעולם לאחר שאברהם אבינו סיים את דרכו.
יצחק אבינו מתיחס לעשו באופן מיוחד, וזה מעלה שאלות רבות. קשה להבין את
פשט הפסוקים על נתינת הברכות ליעקב ועשו.
קשה עוד יותר להבין את עלילת הסיפור של התחזות יעקב אבינו וגניבת הברכות.
מדוע רבקה אמנו הכריחה את יעקב לקחת את ברכת עשו?
מה המהות של כל ברכה וברכה ומה ההבדל ביניהן?
ננסה להשיב לשאלות האלה בעזרת מאמרי חז"ל ופירוש ה"שפת אמת"
על התורה.
הברכות שיצחק אבינו התכוון לתת לעשו קשורות לעולם הגשמי. יצחק אבינו רצה
שהשפע הגשמי יבוא לעולם דרך עשו והשפע הרוחני דרך יעקב אבינו.
רבקה אמנו לא הסכימה לגישה של בעלה, לכן היא הכריחה את יעקב אבינו לקחת
גם את השפע הגשמי.
יעקב אבינו לקח מעשו את ברכת העולם הזה כדי שהשפע החומרי יעבור דרך ישראל.
כאשר בית המקדש היה קיים, כל השפע היה מתפשט לעולם מהר הבית. כמו שכתוב
בתלמוד: "רשב''ג אומר העיד ר' יהושע מיום שחרב בהימ''ק אין יום שאין בו קללה ולא
ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות ר' יוסי אומר אף ניטל שומן הפירות ר' שמעון בן אלעזר
אומר הטהרה נטלה את (הטעם ואת) הריח המעשרות נטלו את שומן הדגן" (מסכת סוטה מח,
ע/א).
זה לא בית המקדש לבדו בעצם קיומו שמביא שפע לעולם אלא עבודת הקרבנות. קרבנות
הציבור משפיעים לטובה על הטבע ועל כל גידולי הארץ.
כמו שכתוב בתלמוד: "תניא א''ר יהודה משום ר''ע מפני מה אמרה תורה
הביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב''ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך
לכם תבואה שבשדות ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות האילן
הוא אמר הקב''ה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן ומפני מה אמרה
תורה נסכו מים בחג אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה"
(ראש השנה טז ע/א).
ראינו איך עבודת הקרבנות בבית המקדש הביאה פרנסה ושפע לעולם כולו. ה"שפת
אמת" מחדש דבר נפלא בנושא השפע הגשמי. הוא מבחין בין הגישה של עשו לבין זאת של
יעקב אבינו.
עשו מחפש את התענוגים של העולם הזה הנלווים לברכת השפע. לעומת זאת יעקב
אבינו רוצה להדבק בשורש של השפע שבא מהחסד והטוב האין סופי של הקב"ה.
לכן לפי פשט הפסוקים הברכות של יעקב אבינו ועשו נראות זהות. אבל כאשר מתעמקים
מדובר בשתי גישות מנוגדות.
ברכת יעקב: וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי
הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ: (בראשית כז,כח).
ברכת עשו: וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ,
וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל (בראשית כז,לט)
לפני הברכה על גידולי הארץ, יצחק אבינו נתן ברכה נוספת ליעקב אבינו. כמו
שכתוב: וַיִּגַּשׁ, וַיִּשַּׁק-לוֹ, וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ;
וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'׃ (בראשית כז,כז).
יצחק אבינו מברך את יעקב אבינו בברכת ריח השדה.
המילה "שדה" רומזת להר הבית, כאשר יצחק אבינו קרא להר הבית:
שדה, כמו שכתוב: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב (בראשית כד,סג).
למעשה מקור הברכה והשפע בא מריח הקרבנות.
כמו שכתוב: "והנה כשבית המקדש היה קים שם צוה ה' את הברכה ונקרא ריח
שדה ששם שורש הברכה במקום. וכמו כן בנפשות ברך אתנו יצחק להיות ריח בני כריח שדה. להיות
בבני ישראל שורש הברכה והוא בחינת הקרבנות ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי." (שפת
אמת שנת תרנ"ח דף 121 ד"ה "בפסוק ראה ריח בני).
למעשה, הברכה של ריח השדה רומזת על בנין בית המקדש העתידי. כמו שכתוב ב-ספרי:
"....וכן אתה מוצא ביצחק, שראה אותו בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא: ראה ריח בני כריח
שדה - בנוי, שנ' לריח ניחוח. שדה - הרי חרב, שנא' לכן בגללכם ציון שדה תחרש, אשר ברכו
ה' - בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא, שנ' כי שם צוה ה' את הברכה חיים." (ספרי, דברים
לג,יב).
השדה מסמל את עבודת האדמה. למרות שעבודות השדה נחשבות כפעולות גשמיות,
עלינו לגלות משם את הקדושה. הקב"ה נמצא בכל מקום, אפילו בתוך האדמה הגשמית.
לכן תפקידנו להוציא לפועל את הכוח הרוחני הטמון בכל הבריאה.
לפי המדרש רבה, הקרבנות רמוזים גם בפסוק השני של ברכת יעקב כאשר האדם צריך
לעבוד את האדמה כדי להביא את הקרבנות וכך לגעת בשורש הברכה.
כמו שכתוב: "דָּבָר אַחֵר,
מִטַּל הַשָּׁמַיִם, זוֹ צִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלג, ג): כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד
עַל הַרְרֵי צִיּוֹן. וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. דָּגָן, אֵלּוּ
הַבִּכּוּרִים. תִּירשׁ, אֵלּוּ הַנְּסָכִים." (בראשית רבה סו,ג).
כך מפרש ה"שפת אמת": "והכל ענין אחד להראות כי בבית המקדש
ע"י הקרבנות נתקרבו כל הדברים האלה אל השורש. וכל זה עדות כי בכל מקום מלא כל
הארץ כבודו. וממשמע שנאמר משמני הארץ. שנמצא דברי חפץ בעולם הזה אפילו בארציות ממש.
אך שצריכין להוציאו מכח אל הפועל והכל בחכמה עשה. " (שפת אמת תרנה דף 120).
ראינו איך יצחק אבינו מברך את יעקב אבינו וזרעו אחריו בברכות גשמיות. מתוך
הגשמיות עלינו לגלות לעולם את נוכחות הקב"ה בכל דבר ודבר בעזרת עבודת הקרבנות.
בע"ה נזכה במימוש ברכות יצחק אבינו ונחדש ללא דחיה את עבודת הקרבנות
בהר הבית בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי
חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה