הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום ראשון, ספטמבר 09, 2018

ראש השנה: על מה הקב"ה דן אותנו?

ראש השנה  תשע"ט

גיליון מס 342  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                        

על מה הקב"ה דן אותנו?

ביום ראש השנה הקב"ה דן את ישראל והעולם כולו. בתלמוד הבבלי כתוב שכולם עוברים לפני הקב"ה אחד, אחד.
כמו שכתוב: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון" (ראש השנה דף יח ע/א).
התלמוד מביא 3 פירושים על הביטוי "בני מרון".
כמו שכתוב: "מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני אמרנא ריש לקיש אמר כמעלות בית מרון  אמר  רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד" (ראש השנה דף יח ע/א).
מדוע התלמוד מביא 3 פירושים ואינו מסתפק באחד?
מה מבדיל בין שלושת הפירושים?
נביא את דברי הרב אברהם יצחק הלוי כלאב מתוך ספרו "אבני ברקת".
ראשית הוא מביא את פירוש המהר"ל על דברי שמעון הצדיק: "על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". (פרקי אבות א,ב).
המהר"ל מפרש שהמשנה רומזת לשלוש בחינות המאפיינות את שלמות האדם.
הראשונה היא שלמות האדם בעצמו בזכות התורה. השנייה היא שלמות האדם כלפי בוראו בעזרת עבודת הקרבנות.
הבחינה השלישית היא היחס כלפי הזולת ועשיית הטוב לכל הסובבים אותו.
כמו שכתוב:" ..מה שהתורה היא משלמת האדם עד שהוא בריאה שלימה מצד עצמו. ואח"כ אמר על העבודה, והעבודה שהיא עבודה בעצם ובראשונה היא העבודה בקרבנות, ואין דבר יותר ראשון מזה, וכל שאר הדברים שהם עשיית המצוות לעשות רצון ה' יתברך נכללים תחת העבודה........וכנגד השלישי שצריך שיהיה האדם שלם וטוב עם זולתו, וזהו על ידי גמילות חסדים..." (מהר"ל דרך חיים, פרק א, משנה ב דף כו).
לפי הרב כלאב ניתן למצוא קשר בין דברי המהר"ל ופירוש הביטוי "בני מרון".
דברי חכמים אמרו "כבני אמרנא", רש"י מפרש שמדובר בפתח קטן המשמש לספירת הכבשים להפרשת המעשר, כאשר כל כבש עשירי מוקדש לה'. זהו רמז לקשר עם הקב"ה.
ריש לקיש אמר שזה מעלות בית מרון, כאשר אי אפשר ללכת יותר מאדם אחד על רוחב השביל. זה רומז על שלמות האדם באופן פרטי כאשר הוא משיג לבדו את מדרגתו הרוחנית.
הפירוש השלישי, חיילות בית דוד, רומז על קשר של האדם כלפי החברה ועל אחדות הדרושה בזמן ניהול מלחמה.
למעשה, האדם נידון בראש השנה בשלושה מישורים: תיקון מידותיו, יחסו כלפי הקב"ה והתנהגותו כלפי החברה.
(ראה ספר של הרב כלאב, אבני ברקת דף רב).
נראה לומר שגם בקרבנות שמקריבים בבית המקדש, ניתן למצוא את 3 הבחינות האלה.

הקרבנות שאנחנו מביאים על עבירות שנעשו בשוגג באים לכפר ולתקן את האדם כדי שיחזור למדרגתו הרוחנית שלפני החטא.
 הבחינה של הקשר עם הקב"ה מתבטאת בקרבנות נדבה, תודה, ביכורים או נדרים המקרבים את האדם לה'.
הבחינה של קשר חברתי מתבטאת בקרבנות הציבור המאחדים את העם בכל יום ויום דרך קרבנות התמיד או במוספים של החג. בנוסף לכך, העלייה לרגל בזמן הרגלים מהווה רגע של שיא כאשר כל עם ישראל נמצא יחד בירושלים.
ישנם זמנים נוספים של אחדות כאשר כל העם נמצא בעזרה של בית המקדש: בזמן עבודת הכהן הגדול ביום כיפור, בתקיעות שופר של ראש השנה, בריקודים של שמחת בית השואבה או בערב פסח בזמן הקרבת קרבן פסח.
נראה לומר שגם חגי תשרי מכילים בשמותיהם את 3 הבחינות של שלמות האדם.
ראש השנה מכיל את המילה "ראש" הרומזת לשכל האדם ולנשמה האלוקית שבתוכו.
הקב"ה דן אותנו ברמה השכלית, ברמה הרוחנית של כל אחד ואחד. לכן אין מצוות גשמיות בראש השנה  אלא תקיעת שופר שהוא מעשה רוחני של הוצאת קול מקרן של איל.
יום "כיפור" בא מלשון כפרה, כאשר הקב"ה מכפר את עוונות האדם. יום כיפור הינו יום של תפילה כנגד הלב של האדם. כמו שאמרו חז"ל בתלמוד שהתפילה היא עבודה שבלב.
כמו שכתוב: "ומנא לן דבתפלה? דתניא: "לאהבה את ה' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם- איזו היא עבודה שהיא בלב? הוי אומר: זו תפלה." (מסכת תענית דף ב ע/א).
חג הסוכות מסמל את הקשר החברתי והגשמיות עם המצוות המעשיות הרבות כמו: בנית הסוכה, ארבעת המינים, מצוות שמחת החג וניסוך המים ויין על המזבח.
בנוסף לכך, חג הסוכות מחבר את כל ישראל ומאחד אותו, כאשר התלמוד כתב שכל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת גדולה.
כמו שכתוב: " כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת"   (מסכת סוכה דף כז ע/ב).
ראינו שראש השנה רומז לשלמות עצמות האדם, יום כיפור לקשר עם הקב"ה וסוכות מדגיש את הקשר החברתי.
אם ממשיכים לנתח את החלק השני של  "ראש השנה" נמצא חידוש מעניין. 
המילה "שנה" באה מלשון שינוי או מלשון לשנן-חזרה על עצמו.
בראש השנה ניתן להשתנות לקראת השנה החדשה או להמשיך בדרך של השנה שהסתיימה.
עם ישראל תמיד מסתכל קדימה ושואף לעלות מדרגה, משנה לשנה הן ברמה האישית, הן ברמה הכללית.
לכן עלינו להביא שינוי בשנה הבאה כדי להמשיך בתהליך הגאולה.
אין לנו להסתפק בעצמאות ובירושלים בנויה על שכונותיה הרבות.
עלינו לשנות ולהתקדם ולפעול למען חידוש עבודת הקרבנות ולבנות מזבח בהר הבית בשנה הזאת בע"ה.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה,  משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה

אין תגובות:

sharethis