פרשת ויצא תשע"ט
גיליון מס 346 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
חוזרים הביתה, עכשיו!
האבות התייחסו בצורה
שונה למקום המקדש: הר המוריה.
לפי פשט הפסוקים,
אבותינו כינו את הר הבית בשמות שונים. אברהם אבינו קרא למקום המקדש:
"הר" כמו שכתוב: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, ה'
יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר ה' יֵרָאֶה (בראשית כב,יד).
יצחק אבינו קרא להר
הבית "שדה" כמו שכתוב: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת
עָרֶב (בראשית כד,סג).
יעקב אבינו קרא למקום
המקדש "בית", כמו שכתוב: וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא,
בֵּית-קל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה (בראשית כח,יט).
התלמוד בבלי משבח את
יעקב אבינו-שכינה את מקום המקדש "בית", כאשר ישעיהו הנביא קרא את בית
המקדש על שמו, כמו שכתוב: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה
אֶל-הַר-ה' אֶל-בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב, (ישעיהו ב,ג).
כמו שכתוב בתלמוד:
"ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (ישעיהו ב) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר
ה' אל בית אלקי יעקב וגו' אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק אלא לא כאברהם שכתוב בו
הר שנאמר (בראשית כב) אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר
(בראשית כד) ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר (בראשית כח) ויקרא את
שם המקום ההוא בית קל" (פסחים דף פח ע/א).
מדוע השם שנתן יעקב
אבינו עדיף על שמות האחרים?
מה המשמעות של כל שם
ושם?
מדוע רבקה אמנו
התנגדה ליצחק אבינו בזמן מסירת הברכות לבניהים?
בע"ה נענה לכל
השאלות ונראה את המשמעות העמוקה של השמות השונים בעזרת פירוש הרב יעקב משה
חרל"פ על ספר בראשית, שהשבוע יום פטירתו (ז' כסלו תשי"ב).
אברהם אבינו הוא
הבחינה של התרוממות מעל החומר ומעל הטבע. הוא מחפש לדבוק בה' ולהתרחק מכל דבר
גשמי.
לכן הוא כינה את מקום
המקדש "הר" כדבר מרוחק ולא בר השגה לאדם רגיל. רק יחידי סגולה מסוגלים
להגיע להר ה'.
כמו שכתוב בספר
תהילים: מִי-יַעֲלֶה בְהַר-ה';
וּמִי-יָקוּם, בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּיִם,וּבַר-לֵבָב: אֲשֶׁר לֹא-נָשָׂא
לַשָּׁוְא נַפְשִׁי;וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה. (תהילים כד, ג-ד).
השדה מסמל את החיבור
של האדם לטבע, כאשר האדם עובד את האדמה כדי שהוא יוכל להתפרנס ממנה.
זאת הבחינה של יצחק
אבינו, הוא מנסה להתחבר לטבע, לשדה כדי להעלות אותו לדרגה גבוהה של קדושה.
מכאן ניתן להבין מדוע
הוא העדיף את עשו על פני יעקב בזמן מסירת הברכות.
יצחק אבינו ראה בעשו
אדם מחובר מאוד לטבע, לכן הוא מתואר בתורה כ-"איש שדה". כמו שכתוב: וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ
שָׂדֶה (בראשית כה,כז).
בזכות מצוות כיבוד אב
ואם שעשו קיים בשלמותה, יצחק אבינו האמין שהוא יצליח לתקן את עצמו ולקדש את
חומריות השולטת בו.
לעומת זאת רבקה אמנו
לא הסכימה עם הגישה של יצחק אבינו. היא הבינה שלאדם כמו עשו אין תקנה.
לכן הגישה שלה היא
להתרחק מאנשים חומריים ורשעים כמו עשו.
יש להפריד בין יעקב
ובין עשו, בין ישראל ובין אומות העולם.
לכן יעקב אבינו קורא
למקום המקדש "בית". בית עשוי מ-4 קירות המפרידים בין מי שנמצא בחוץ לבין
מי שיושב בפנים.
המחיצות והגבולות
גורמות להפרדה בין העמים. כך התכוון יעקב אבינו כאשר הוא קרא להר המוריה
"בית".
הוא רצה להרחיק את
כוחות הטומאה והגשמיות מעם ישראל ומבית המקדש.
כמו שכתוב: " כי
מעתה הבין יצחק שצריך להבדיל בין יעקב לעשו, שזהו בחינת בית המוקף מכל צדדין ולא
בחינת שדה, ואז אמר לו יצחק וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ
וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ......." (מי מרום, תולדות דף קלג).
בסופו של דבר, יצחק
אבינו הסכים לגישה של רבקה אמנו ונתן את ברכת אברהם אבינו וירושת הארץ ליעקב ולא
לעשו.
כמו שכתוב: "
וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ--לְרִשְׁתְּךָ
אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹקִים לְאַבְרָהָם. (בראשית כח,ד).
גם היום עלינו ללמוד
מאבותינו הקדושים ולפעול לפי הבחינה של יעקב אבינו-בחינת ה"בית" כלפי
ארץ ישראל והר הבית ולא כמו בחינת ה"הר" או ה"שדה".
ראשית עלינו להתקרב
לקדושה ולא להתרחק ממנה כמו אחינו הממשיכים לגור בחו"ל או אחינו בארץ
המתרחקים מכל דבר הקשור לבית המקדש והר הבית.
שנית, אין להפוך את
הר הבית לשדה פתוח לכל האומות אלא יש לשים גבולות ומחיצות כדי להרחיק את הגויים.
הן מחיצות פיזיות בהר הבית, הן מחיצות פוליטיות המנציחות את הריבונות המלאה של עם
ישראל שהחלה מימי דוד המלך.
שלישית, עלינו להפוך
את מקום המקדש לבית ה'. יש לבקר במקום ולעלות בקדושה וטהרה למקומות המותרים. יש
לפעול לחידוש עבודת הקרבנות ולהתחיל לבנות את בית המקדש השלישי.
מתוך התעוררות של מטה
תבוא התעוררות של מעלה ואז הקב"ה יעזור לנו להשלים את המלאכה בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי
נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה
ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה