יופי האמהות תשע"ט
גיליון מס 345 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
למי שייך היופי?
בספר בראשית, התורה מתארת את היופי של האמהות. ראשית, שרה אמנו מכונה "יפת מראה" כמו שכתוב: וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ (בראשית יב,יא).
רבקה אמנו מתוארת כ-"טובת מראה", כמו שכתוב:
וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא: כִּי יָרֵא, לֵאמֹר אִשְׁתִּי, פֶּן-יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל-רִבְקָה, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִוא (בראשית כו,ז).
ולבסוף, רחל אמנו נקראת "יפת תואר ויפת מראה", כמו שכתוב: וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה (בראשית כט,יז).
למה התורה מתכוונת בתיאור יופי האמהות?
האם מדובר ביופי חיצוני כפשוטו?
מה המשמעות של היופי לפי התורה?
בע"ה ננסה להשיב לשאלות האלה בעזרת מקורות חז"ל.
התלמוד בבלי משווה את היופי של שרה אמנו ויעקב אבינו.
היופי של שרה אמנו היה כל כך מיוחד שכל העולם היה נראה כמו קוף כאשר עמדו לידה.
בנוסף לכך, התלמוד ממשיך ומשבח את היופי של חווה מול שרה אמנו ואדם הראשון שהיו יפים עוד יותר.
כמו שכתוב: "הכל בפני שרה כקוף בפני אדם שרה בפני חוה כקוף בפני אדם חוה בפני אדם כקוף בפני אדם אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם........שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון." (בבא בתרא נח ע/א)
בסופו של דבר, התלמוד משווה את היופי של אדם הראשון מול השכינה.
כאשר עושים השוואה בין שני דברים, ניתן ללמוד מכך שיש קשר ביניהם.
מכאן נראה לומר שיש קשר בין היופי ובין השכינה.
מצד אחד מדובר ביופי חיצוני כאשר משווים את האדם מול הקוף. מצד שני היופי של אדם הראשון ובצורה עקיפה של יעקב אבינו, רומזים על יופי פנימי ורוחני.
נראה לומר שהיופי של שרה אמנו-בת ישראל הראשונה מבדיל את ישראל מאומות העולם.
היופי החיצוני מבטא את היופי הפנימי והשכינה הנמצאת בכל אדם מישראל ובמיוחד באבותינו הקדושים.
התלמוד אינו מתייחס רק ליופי של האדם אלא גם ליופי של מקום.
התלמוד מציין שירושלים קיבלה 90% מהיופי של העולם כולו.
כמו שכתוב: עֲשָׂרָה קַבִּין יֹפִי יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. " (מסכת קידושין דף מט ע/ב).
דוד המלך קרא לירושלים "מכלל יופי" – קישוט מפואר בתרגום חופשי. כמו שכתוב: מִצִּיּוֹן מִכְלַל-יֹפִי--אֱלֹקִים הוֹפִיעַ (תהילים נ,ב).
התנאים התיחסו בחיוב לאדם יפה כאשר הם שבחו את מעשה ידי ה' שברא אנשים יפים.
כמו שכתוב במסכת עבודה זרה: " לא תחנם - לא תתן להם חן. מסייע ליה לרב, דאמר רב: אסור לאדם שיאמר כמה נאה עובדת כוכבים זו. מיתיבי: מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר, אמר: מה רבו מעשיך ה'! ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע, רק שחק ובכה, רק - שהיתה באה מטיפה סרוחה, שחק - דעתידה דמגיירא ונסיב לה, בכה - דהאי שופרא בלי עפרא! ורב? (כיצד יסביר את מעשיהם?) אודויי הוא דקא מודה, דאמר מר: הרואה בריות טובות, אומר: ברוך שככה ברא בעולמו." (עבודה זרה דף כ ע/א).
נפסק להלכה בשולחן ערוך שיש לברך בשם ובמלכות על פרי או אדם יפה במיוחד.
כמו שכתוב: "היו הרואה אילנות טובות ובריות נאות, אפילו עכו"ם או בהמה, אומר: בא"י אמ"ה שככה לו בעולמו; ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר, לא עליהם (לד) ולא על אחרים, אא"כ היו נאים מהם." (שו"ע או"ח רכה, י).
מדוע התלמוד מציין שרשב"ג היה ב"מעלה בהר הבית" כאשר שיבח את האישה הגויה?
נראה לומר שהמקום היפה בעולם הוא הר הבית. לכן, דווקא שם יש מקום לדבר על יופי האדם. רשב"ג הרגיש בטוח לדבר על יופי של אישה גויה בהר הבית, כי זה המקום היפה בעולם והוא אינו שייך לאומות העולם.
היופי של בית המקדש, הן היופי הפיזי הן היופי הרוחני גוברים על היופי היוצא דופן של אישה גויה.
רבי עקיבא אף הוא מתפעל מהיופי של אישה גויה, אבל בסופו של דבר היא תתגייר ותהיה חלק מעם ישראל. מכאן נראה לומר שהיופי הפיזי והרוחני מחוברים אחד עם השני והם שייכים לעם ישראל.
בעל ה"שפת אמת" מחדש דבר נפלא כאשר הוא כתב שבית המקדש וארץ ישראל מהווים המקור ליופי של שאר המקומות בעולם.
כמו שכתוב: "וכמו כן בעולם ציון מכלל יופי שיש בכל מקום ענין ויופי מיוחד. וארץ ישראל ובית המקדש היו בו שורש כל מיני יופי של כל המקומות." (שפת אמת קרח, תרמ"ז, ד"ה במשנה כל מחלוקת).
נראה להוסיף שאותו עיקרון מתקיים עבור עם ישראל, כאשר הם השורש של היופי והחן ביחס לאומות העולם.
מכאן ניתן להבין למה כל האימהות מכונות בתורה בתארים שונים של יופי כמו שראינו בפסוקים שהבאנו למעלה.
ראוי לציין שגם אבות שני המשיחים, יוסף הצדיק ודוד המלך גם הם מתוארים כאנשים יפים במיוחד.
ראינו שהיופי החיצוני מבטא את היופי הפנימי השייך לעם ישראל.
השיא של היופי מתבטא בבית המקדש כמו שכתוב בתלמוד על בית שני שבנה הורדוס:
"אמרי מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה [מימיו] במאי בנייה אמר רבה באבני שישא ומרמרא איכא דאמרי באבני כוחלא שישא ומרמרא אפיק שפה ועייל שפה כי היכי דנקביל סידא סבר למשעייה בדהבא אמרו ליה רבנן שבקיה דהכי שפיר טפי דמיחזי כי אידוותא דימא". (בבא בתרא ד ע/א).
בע"ה בית המקדש השלישי, שנבנה בקרוב יהיה סמל של יופי ורוחניות גם יחד בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה