גיליון מס' 411 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
שירת הים: מדריך הגאולה
גאולת מצרים מהווה ציון דרך להתגלות עם ישראל בעולם, בתור עם ולא כיחידי סגולה.
הקב"ה עשה נסים רבים כדי להוציא את בני ישראל משעבוד מצרים.
שיא הגאולה התרחש במעמד קריעת ים סוף, בזמן אמירת שירת הים.
בע"ה נתמקד במעמד שירת הים, כדי להבין את משמעות יציאת מצרים, כהכנה ודוגמא לגאולה העתידית.
אנחנו אומרים בכל יום את שירת הים בתפילת שחרית. מדוע חז"ל כללו אותה בתפילה?
בבית המקדש הלווים היו אומרים את שירת הים בתפילת מנחה של שבת. (ראה מסכת ראש השנה דף לא ע/א)
מה מחבר את שירת הים לבית המקדש?
מה מסתתר בתוך שירת הים ומה המשמעות לימינו?
בע"ה נביא מקורות חז"ל כדי להבין לעומק את גאולת מצרים בכלל, ומעמד שירת הים בפרט.
שירת האמונה
אם מתבוננים בפסוק הסמוך לשירת הים, נראה שהוא עוסק באמונה.
כמו שכתוב: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-ה'; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ. (שמות יד, לא).
בעל ה'שפת אמת' מפרש, שבני ישראל הביאו את האמונה שלמה לעולם, כאשר הם אמרו שירה לה'. תכלית יציאת מצרים הייתה להעיד על גדולתו של הקב"ה בעולם הזה. עד כדי כך, שכיסא ה' לא היה שלם עד שבני ישראל אמרו שירה.
כמו שמובא במדרש רבה: "אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּעוֹלָם אָתָּה, לֹא נִתְיַשֵּׁב כִּסְאֲךָ וְלֹא נוֹדַעְתָּ בְּעוֹלָמְךָ עַד שֶׁאָמְרוּ בָּנֶיךָ שִׁירָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז.." (שמות רבה, כג, א).
האמונה גרמה להשגת מדרגה רוחנית גבוהה מאוד.
בזכות האמונה השלמה של בני ישראל, השכינה שרתה עליהם ואז, הם אמרו את השירה, כאיש אחד.
כמו שכתוב במדרש: " הָא לָמַדְתָּ, שֶׁגְּדוֹלָה אֲמָנָה, שֶׁבִּשְׂכַר אֲמָנָה, שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּאֲמִינוּ בַּה', אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה. וְאוֹמֵר: וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ (תהלים קו, יב)." (מדרש תנחומא בשלח, י).
ה'שם משמואל' מסביר בצורה נפלאה את כוח האמונה.
הוא משווה את ימי חורבן בית המקדש לקריעת ים סוף. בזמן חורבן בית המקדש, הקב"ה עולה לשמים כביכול ומסתתר. זה מאפשר לרשעים לשלוט בעולם ולהחריב את בית המקדש.
לעומת זאת, כאשר עם ישראל מוסר את נפשו לפני קריעת ים סוף ומגלה אמונה ללא גבולות, הקב"ה גם עולה למעלה, אבל הוא לוקח אתו את עם ישראל.
לכן, בני ישראל הגיעו למדרגות רוחניות גבוהות מאוד.
כמו שכתוב:" אבל בקריעת ים סוף נתעלו ישראל עד רום המעלות, אם כן זה שהקב"ה אסתלק לעילא לעילא זה עצמו היה לו לישועה, שהתעלו גם ישראל כנזכר לעיל. וכל זה זכו ישראל מפאת האמונה,....ובשביל שהאמינו וירדו לתוך הים עד חוטמם זכו לעליה רמה ונשאה כזו שהיא למעלה מכל גבול וגדר, על כן ראתה שפחה על הים וכו'.." (שם משמואל בשלח שנת תרע"ג דף קפו).
המהר"ל מוסיף ואומר שהאמונה מביאה את הגאולה. מי שמאמין אינו תלוי באחרים, לכן הוא לא יכול להשתעבד אליהם.
לעומת זאת, האמונה מביאה את הגאולה. כמו שכתוב: "כי האמונה מורה על חוזק מציאות המאמין שמזה הצד יבא האמונה, ולפיכך יש בו הגאולה שלא ישתעבד לזולתו ובחסרון אמונה יש שעבוד." ( מהר"ל, גבורות ה' פרק ט).
אחדות עם ישראל
נראה עכשיו מימד נוסף של שירת הים: אחדות עם ישראל.
יום השביעי של פסח נקרא: עצרת. כמו שכתוב: שֵׁשֶׁת יָמִים, תֹּאכַל מַצּוֹת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עֲצֶרֶת לַיהוָה אֱלֹקיךָ--לֹא תַעֲשֶׂה, מְלָאכָה. (דברים טז,ח).
בעל ה'שפת אמת' מביא את דברי הזוהר, האומר שמשמעות המילה 'עצרת', היא התכנסות והתאספות למקום אחד. (ראה זוהר חלק ג דף צו ע/ב).
בזמן אמירת השירה קרה דבר פלא, כאשר כל בני ישראל אמרו ביחד, מילים שלא הכירו לפני כן.
זהו מפגן עצום של אחדות!
השירה מסמלת את אחדות העם בזמן הגאולה, כאשר כולם שרו אותו הדבר, ביחד.
קריעת ים סוף הייתה ביום השביעי לאחר יציאת מצרים, זה רומז על האלף השביעי המסמל את הגאולה השלמה.
כמו שכתוב: "ותכלית הגאולה כשבאין אל האחדות וזה נגמר ביום השביעי עצרת כנופיא וזה עדות השירה שאמרו כולם בפה אחד דברים אחדים." ( שפת אמת, פסח שנת תרס"ד דף 286).
נראה בהמשך, פרטים נוספים בנושא הגאולה שנמצאת בתוך שירת הים.
השמדת האויבים וביטול השעבוד לגויים
השירה מתארת באריכות את השמדת צבא מצרים. כמו שכתוב: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, יָרָה בַיָּם; וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו, טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף (שמות טו,ד).
בעל ה'שפת אמת' מפרש, שבני ישראל לא היו מסוגלים לומר שירה להקב"ה, כל עוד הם היו משועבדים למצריים.
כאשר בני ישראל ראו את גופות חיילי מצרים, הם השתחררו לגמרי מהשעבוד, והגלות הסתיימה בפועל.
לאחר השמדת האויב המצרי, בני ישראל הרגישו התעלות רוחנית מיוחדת ואמרו את שירת הים.
למעשה, גאולת מצרים היא דוגמא וטעימה לקראת הגאולה השלמה שאנחנו מצפים. לאחר שאויבי עם ישראל יושמדו בקרוב אמן ואמן, נוכל גם אנחנו להרגיש את ההתעלות הרוחנית שהרגישו בני ישראל במעמד קריעת ים סוף.
בנוסף לכך, נוכל להרגיש את עצמנו כ-"עם חופשי בארצנו", ולהשתחרר משעבוד אומות העולם בצורה מוחלטת.
כמו שכתוב: "כי עיקר השירה יהיה נגמר בגאולה האחרונה באבוד רשעים רנה ואז היה התחלה כשנטבעו המצריים." (שפת אמת פסח, שנת תרל"ט דף 193).
בנין בית המקדש
בסיום שירת הים אנחנו רואים שהמילה 'מקדש' מופיעה בפעם הראשונה, בכל התורה כולה.
כמו שכתוב: תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ-- מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, ה' מִקְּדָשׁ, אֲמֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. (שמות טו,יז).
בנוסף לכך, מובא בתלמוד הבבלי שהלווים היו שרים את שירת הים בכל שבת צהריים, בזמן תפילת מנחה.
כמו שכתוב: " בְּמִנְחֲתָא דְשַׁבְּתָא מָה הָיוּ אוֹמְרִים אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָז יָשִׁיר וּמִי כָמוֹךָ וְאָז יָשִׁיר." ( בבלי, ראש השנה לא ע/א).
המדרש מסביר את הקשר בין שירת הים ובית המקדש, כאשר השירה מסמלת את הגאולה.
תכלית הגאולה, היא השראת השכינה בבית המקדש, בירושלים. לכן השירה מסתיימת בסוג של נבואה ותפילה לבנין בית המקדש.
המדרש מביא משל ונמשל, כאשר הכוונה היא, שהקב"ה גואל אותנו ומלווה אותנו, משלב הראשון של יציאת המצרים, עד שלב האחרון של בנין בית המקדש.
כמו שכתוב: " זה אלי ואנוהו. וחכמים אומרים: אלוונו עד שאבוא עמו לבית מקדשו. משל למלך שהלך בנו למדינת הים ויצא אחריו ועמד עליו, הלך למדינת אחרת ויצא אחריו ועמד עליו. כך ישראל, כשירדו למצרים שכינה עימהם, שנאמר: אנכי ארד עמך מצרימה. עלו שכינה עימהם. ירדו לים שכינה עימהם, שנאמר: ויסע מלאך האלקים ההולך לפני מחנה ישראל. יצאו למדבר שכינה עימהם, שנאמר: וה' הולך לפניהם יומם, עד שהביאוהו עמם לבית מקדשו." (מכילתא, בשלח טו, פרשת השירה, פרשה ג).
השראת השכינה
השירה מתחילה בלשון עתיד, אז ישיר משה ובני ישראל. בני ישראל התחילו לשיר בלי לדעת מה יאמרו, המילים יצאו מפיהם דרך הקב"ה, כמו דברי נבואה.
הרב חרל"פ כתב שרק עם ישראל מסוגל להלל את ה'. לקראת הגאולה השלמה, תתגלה שנאה לעם ישראל כדי להוכיח לעיני כל העולם, שרק ישראל מסוגל להגיד תהילות לה'.
הגויים אינם יכולים לומר הלל לה' ויחד עם זאת, לשנוא את ישראל, כי ישראל וקוב"ה חד הוא.
כמו שכתוב: " וזהו הסוד שבאחרית הימים תתגלה השנאה לישראל למען יצא כנוגה צדקת ה' החפץ רק בישראל עם קדושו, ואינו רוצה בעמים אחרים כי אין תהילתו רק בישראל עמו,..." (מי מרום, שמות, מאמר לא דף ק).
ה'חלבן' כתב שהשירה היא היפוך מהתפילה. התפילה באה מתוך חסרון הקיים באדם. כאשר האדם מבקש דברים מלמטה, כלפי מעלה.
לעומת זאת, השירה באה מתוך התפרצות אור פנימי החוצה, אור ה'. הכיוון הוא הקרנת אור מלמטה, לכיוון מעלה.
כמו שכתוב במכילתא: " ויאמרו לאמר -ר' נחמיה אומר: שרתה רוח הקדש על ישראל ואמרו שירה." (מכילתא, בשלח טו, פרשת השירה, פרשה א).
כך יהיה לעתיד לבוא, אור ה' יתגלה בכל העולמות, ויאיר כמו השכינה שנמצאת בעולמות העליונים.
זאת המשמעות העמוקה של שירת הים ביחס לתפילה.
כמו שכתוב: "זה המצב שיהיה לעתיד לבוא, ביום שיהיה ה' אחד ושמו אחד, וכל העולמות כולם יאירו כמו ההארה המצויה כעת בעולם העליון. אז, שתימלא הארץ דעת ה', ולא רק השמים, אז תהיה שירה גדולה ועליונה." (טללי חיים שמות, בשלח דף קמט).
שוב ראינו, איך שירת הים מבטאה התפרצות של אור ושכינה, המבשרת על תיקון העולם בזמן הגאולה.
הכנה לימות המשיח
הזוהר הקדוש, מגלה לנו עוד סוד הנמצא בשירת הים. בזמן שירת הים, בני ישראל קיבלו כתר מיוחד.
מדובר בכתר שמיועד למלך המשיח. בני ישראל זכו בו במעמד קריעת ים סוף, אבל גם אנחנו יכולים לזכות בו.
אם אנחנו אומרים את שירת הים בכוונה גדולה, בשמחה ומנסים להרגיש את מעמד קריעת ים סוף, גם אנחנו נזכה לראות את התגלות מלך המשיח עם כתרו.
נראה להוסיף, שזאת הסיבה שאנחנו אומרים בכל יום את שירת הים, כדי לטעום במקצת מאור הגאולה והמשיח.
כמו שכתוב: " בָּהּ שַׁעֲתָא כַּד שִׁירָתָא דְּיַמָּא אִתְּמַר, מִתְעַטְּרָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּהַהוּא כִּתְרָא, דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעְטְּרָא לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא, וְהַהוּא (ח' ע''ב) כִּתְרָא גְּלִיפָא מְחֻקָּקָא בִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין, כְּמָה דְּאִתְעַטָּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא יוֹמָא דְּאַעְבָּרוּ יִשְׂרָאֵל יַת יַמָּא, וְאַטְבַּע לְכָל מַשְׁרְיָין דְּפַרְעֹה וּפָרָשׁוֹהִי. בְּגִין דָּא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְשַׁוָּואָה רְעוּתֵיהּ בְּהַאי שִׁירָתָא. וְכָל מַאן דְּזָכֵי לָהּ בְּהַאי עָלְמָא, (ס' ע''א) זָכֵי לְמֵחֱמֵי לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא בְּתִקּוּנֵי הַהוּא כִּתְרָא, וּבַחֲגִירוּ דְּזַיְינֵיהּ, וְזַכֵּי לְשַׁבְּחָא הַאי שִׁירָתָא תַּמָּן, וְהָא אוּקִימְנָא מִלֵּי." (זוהר תרומה דף קלב ע/א).
תרגום מאתר תורת אמת: "בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֶׁנֶּאֱמֶרֶת שִׁירַת הַיָּם, מִתְעַטֶּרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ כֶתֶר שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַטֵּר אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְאוֹתוֹ כֶתֶר גָּלוּף וְחָקוּק בְּשֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁהִתְעַטֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ יוֹם שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם וְהִטְבִּיעַ אֶת כָּל מַחֲנוֹת פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לָשִׂים רְצוֹנוֹ בַּשִּׁירָה הַזּוֹ. וְכָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּתִקּוּנֵי אוֹתוֹ הַכֶּתֶר וּבַחֲגִירַת כְּלֵי זֵינוֹ, וְזוֹכֶה לְשַׁבֵּחַ שִׁירָה זוֹ שָׁם, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים."
לאור הפירושים הנפלאים שראינו עד כאן, ניתן להבין את חשיבות שירת הים עבור עם ישראל.
שירת הים מכילה את כל הזהות הפנימית והשאיפות של עם ישראל: אמונה ב-ה', אחדות עם ישראל, השמדת האויבים וביטול שעבוד אומות העולם, בנין בית המקדש, השראת השכינה והכנה לימות המשיח.
שירת הים מהווה הכנה ומדריך לקראת הגאולה השלמה העתידית.
נראה להוסיף, שאומרים את שירת הים בכל יום, כדי לשאוף ולהשיג את רמת הרוחניות ואחדות שהייתה במעמד קריעת ים סוף.
המטרה היא, להישאר לאורך זמן במדרגה הרוחנית הזאת.
כאשר אנחנו נמצאים ביום השביעי של פסח, ביום עצמו של אמירת שירת הים, עלינו להתכונן ולהרגיש את עוצמת המעמד.
אני מתפלל יחד אתכם על אחדות עם ישראל- על כל גווניו, השמדת אויבינו הרבים- הקרובים והרחוקים, בנין בית המקדש- בהר הבית כבר עכשיו והכנה לקראת קבלת פני מלך המשיח בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה, אליהו בן גולדה ומרסל מזל טוב בת איבון פתחון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה