פרשת שבוע: פרשת ויצא- חוזרים הביתה, עכשיו!

פרשת ויצא  תשע"ט

גיליון מס 346  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                           

חוזרים הביתה, עכשיו!

האבות התייחסו בצורה שונה למקום המקדש: הר המוריה.

לפי פשט הפסוקים, אבותינו כינו את הר הבית בשמות שונים. אברהם אבינו קרא למקום המקדש: "הר" כמו שכתוב: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, ה' יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר ה' יֵרָאֶה  (בראשית כב,יד).

יצחק אבינו קרא להר הבית "שדה" כמו שכתוב: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב  (בראשית כד,סג).

יעקב אבינו קרא למקום המקדש "בית", כמו שכתוב: וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-קל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה  (בראשית כח,יט).

התלמוד בבלי משבח את יעקב אבינו-שכינה את מקום המקדש "בית", כאשר ישעיהו הנביא קרא את בית המקדש על שמו, כמו שכתוב: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' אֶל-בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב, (ישעיהו ב,ג).

כמו שכתוב בתלמוד: "ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (ישעיהו ב) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וגו' אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר (בראשית כב) אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר (בראשית כד) ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר (בראשית כח) ויקרא את שם המקום ההוא בית קל" (פסחים דף פח ע/א).

מדוע השם שנתן יעקב אבינו עדיף על שמות האחרים?

מה המשמעות של כל שם ושם?

מדוע רבקה אמנו התנגדה ליצחק אבינו בזמן מסירת הברכות לבניהים?

בע"ה נענה לכל השאלות ונראה את המשמעות העמוקה של השמות השונים בעזרת פירוש הרב יעקב משה חרל"פ על ספר בראשית, שהשבוע יום פטירתו (ז' כסלו תשי"ב).

אברהם אבינו הוא הבחינה של התרוממות מעל החומר ומעל הטבע. הוא מחפש לדבוק בה' ולהתרחק מכל דבר גשמי.

לכן הוא כינה את מקום המקדש "הר" כדבר מרוחק ולא בר השגה לאדם רגיל. רק יחידי סגולה מסוגלים להגיע להר ה'.

כמו שכתוב בספר תהילים:  מִי-יַעֲלֶה בְהַר-ה'; וּמִי-יָקוּם, בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּיִם,וּבַר-לֵבָב: אֲשֶׁר לֹא-נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי;וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה. (תהילים כד, ג-ד).

השדה מסמל את החיבור של האדם לטבע, כאשר האדם עובד את האדמה כדי שהוא יוכל להתפרנס ממנה.

זאת הבחינה של יצחק אבינו, הוא מנסה להתחבר לטבע, לשדה כדי להעלות אותו לדרגה גבוהה של קדושה.

מכאן ניתן להבין מדוע הוא העדיף את עשו על פני יעקב בזמן מסירת הברכות.

יצחק אבינו ראה בעשו אדם מחובר מאוד לטבע, לכן הוא מתואר בתורה כ-"איש שדה". כמו שכתוב:  וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה (בראשית כה,כז).

למי שייך היופי?

יופי האמהות  תשע"ט

גיליון מס 345  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                         

למי שייך היופי?

בספר בראשית, התורה מתארת את היופי של האמהות. ראשית, שרה אמנו מכונה "יפת מראה" כמו שכתוב: וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ (בראשית יב,יא).

רבקה אמנו מתוארת כ-"טובת מראה", כמו שכתוב:

 וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא:  כִּי יָרֵא, לֵאמֹר אִשְׁתִּי, פֶּן-יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל-רִבְקָה, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִוא (בראשית כו,ז).

ולבסוף, רחל אמנו נקראת "יפת תואר ויפת מראה", כמו שכתוב:  וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה (בראשית כט,יז).

למה התורה מתכוונת בתיאור יופי האמהות? 

האם מדובר ביופי חיצוני כפשוטו?

מה המשמעות של היופי לפי התורה?

בע"ה ננסה להשיב לשאלות האלה בעזרת מקורות חז"ל.

התלמוד בבלי משווה את היופי של שרה אמנו ויעקב אבינו.

היופי של שרה אמנו היה כל כך מיוחד שכל העולם היה נראה כמו קוף כאשר עמדו לידה.

בנוסף לכך, התלמוד ממשיך ומשבח את היופי של חווה מול שרה אמנו ואדם הראשון שהיו יפים עוד יותר. 

כמו שכתוב: "הכל בפני שרה כקוף בפני אדם שרה בפני חוה כקוף בפני אדם חוה בפני אדם כקוף בפני אדם אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם........שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון." (בבא בתרא נח ע/א)

בסופו של דבר, התלמוד משווה את היופי של אדם הראשון מול השכינה.

כאשר עושים השוואה בין שני דברים, ניתן ללמוד מכך שיש קשר ביניהם.

מכאן נראה לומר שיש קשר בין היופי ובין השכינה.

מצד אחד מדובר ביופי חיצוני כאשר משווים את האדם מול הקוף. מצד שני היופי של אדם הראשון ובצורה עקיפה של יעקב אבינו, רומזים על יופי פנימי ורוחני.

נראה לומר שהיופי של שרה אמנו-בת ישראל הראשונה מבדיל את ישראל מאומות העולם. 

היופי החיצוני מבטא את היופי הפנימי והשכינה הנמצאת בכל אדם מישראל ובמיוחד באבותינו הקדושים.

פרשת שבוע: פרשת ויצא הבן מתקן את מעשה אמו

פרשת ויצא תשע"ז   

  

גיליון מס' 286 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הבן מתקן את מעשה אמו

 יעקב אבינו יוצא לכיוון חרן כדי למצוא את בת זוגתו. בפרשה הקודמת התורה מתארת לנו עד כמה בנות כנען אינן ראויות לעם ישראל.

הן רבקה אמנו, הן יצחק אבינו מתלוננים על נשות עשו ועל התנהגותן הרעה. בין פרשת בריחת יעקב לחרן לבין מפגש עם רחל אמנו נמצאת פרשה של תפילת יעקב בהר המוריה וחלום הסולם.

לכאורה פרשה זאת אינה קשורה לנושא המרכזי שהוא הזיווג של יעקב אבינו עם בנות לבן.

ננסה להבין את הרמזים המסתתרים בפרשיות האלה.

נתחיל עם התגובה של רבקה אמנו כלפי נשות עשו הבאות מבני חת. כמו שכתוב: וַתֹּאמֶר רִבְקָה, אֶל-יִצְחָק, קַצְתִּי בְחַיַּי, מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת; אִם-לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת-חֵת כָּאֵלֶּה, מִבְּנוֹת הָאָרֶץ--לָמָּה לִּי, חַיִּים. (בראשית כז,מו). רבקה מתבטאה בצורה קשה ביותר נגד בנות חת.

נראה לומר שמתוך דברי רבקה אמנו ניתן להבין שהן מסכנות את חיי עם ישראל, כאשר היא אומרת: לָמָּה לִּי, חַיִּים.

ראוי לציין שהמילה " קַצְתִּי " כתובה בספר תורה עם "ק" קטנה. בעל הטורים מפרש שרבקה אמנו ראתה דרך נבואה שבית המקדש יחרב, כאשר האות "ק" רומזת לגובהו של ההיכל שהינו "ק" אמה (בגימטריה ק= 100).

כמו שכתוב: " קו''ף קטנה שראתה שעתיד ליחרב הבית שגבהו ק' אמה וקו''ף של ודרור קן לה גדולה שבקש דוד על ההיכל שגבהו ק' אמה שלא יחרב:" (בעל הטורים כז,מו).

פרשת שבוע- פרשת ויצא יעקב אבינו: מחבר העולמות

פרשת ויצא תשע"ו

גיליון מס' 244 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

לקריאת מאמרים נוספים: www.OTZMA1.BLOGSPOT.com                                      

יעקב אבינו: מחבר העולמות

בפרשת ויצא, יעקב אבינו הולך לכיוון חרן ויוצא מארץ ישראל. הקב"ה סיבב את הכל כדי שיעקב אבינו יעלה להר המוריה וישכב שם.

רש"י מפרש שכאשר איש צדיק עוזב מקום מסויים, חסרונו מורגש ומשאיר רושם. כמו שכתוב: "...אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה..." (רש"י, בראשית כח,י).

מדוע התורה אינה משתמשת באותה לשון- ויצא יעקב מבאר שבע הרומזת לחיסרון של הצדיק עם אברהם אבינו או יצחק אבינו?

מדוע הקב"ה אילץ את יעקב אבינו לבא להר המוריה וללון שם?

מה הרמזים המסתתרים בפעולות הרבות שיעקב אבינו עושה בהר הבית?

ננסה ליישב את השאלות האלה באותה הדרך.

נקדים ונזכיר את דברי התלמוד, הקורא לבית המקדש על שם יעקב אבינו. כמו שכתוב: " ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (ישעיהו ב) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וגו' אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר (בראשית כב) אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר (בראשית כד) ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר (בראשית כח) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל" ( פסחים פח, ע/א).

יוצא מכאן שיעקב אבינו הרגיש קרבה מיוחדת למקום המקדש ולבית המקדש עצמו.

נראה לומר שהוא המשיך את מסורת האמהות- שרה ורבקה שהקימו מעין משכן באוהלם. הניסים שהתרחשו באוהל שרה אמנו מזכירים את המשכן: ברכה בעיסה כנגד לחם הפנים, הענן כנגד השכינה שמעל המשכן והנרות כנגד מנורת הזהב. (ראה בהרחבה מאמר של תשס"ז על פרשת חיי שרה).

יעקב אבינו מתואר כ-איש תם יושב אוהלים. (בראשית כה,כז). הכוונה שהוא יושב באוהל של מטה וגם באוהל של מעלה.  

יעקב הקים בית תפילה בהר הבית

פרשת ויצא תשס”ז גיליון מס' 42
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
להדפסה לחץ כאן

יעקב הקים בית תפילה בהר הבית

?למה התפילות נקבעו על ידי האבות

?האם זה מקרי שכל התפילות שתקנו האבות התקיימו בהר הבית
יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית כמו שנאמר " וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם " -לשון פגיעה הוא לשון תפילה. (ברכות כו ע/ב). הוא התפלל בהר הבית לאחר שהקב"ה עשה לו "קפיצת דרך", בעקבות הצער שנגרם לו כשהוא עבר ליד מקום שהתפללו אבותיו ולא עצר שם.
אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית כמו שכתוב" וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְדֹוה"(בראשית יט,כז). הר הבית נקרא "מקום"- כך התורה מכנה את הר המוריה כאשר אברהם רואה מרחוק את מקום העקידה כמו שכתוב: "וירא את המקום מרחוק". (רש"י בראשית כח,יא).
יצחק תיקן את תפילת מנחה, כאשר הוא התפלל בשדה- הרי זה הר הבית, לקראת פגישתו הראשונה עם רבקה, כמו שכתוב:" ויֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאים" (בראשית כד,סג).
למעשה כל שלושת התפילות, שחרית, מנחה וערבית נקבעו על ידי אבותינו בהר הבית- מקום בית המקדש.מכאן אנחנו למדים על החשיבות להתפלל בהר הבית.
למה דווקא התפילות שאמרו אבותינו בהר הבית נקבעו לדורות?
רש"י מפרש שכל התפילות עולות לשמים ממקום המקדש כמו שכתוב "אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָים" (בראשית כח,יז). הר הבית הוא מעין שער המחבר את העולם שלנו לעולמות העליונים.
הרמב"ן אומר שכל המתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד, כי בהר הבית שער השמים פתוח לתפילתם של ישראל, והמחסומים הפיזיים או הרוחניים אינם קיימים.
בעל הטורים מציין (בראשית כח,יב) שהגימטרייא של המילה "סולָּם"- 136, שווה לזו של המילה "קול", כי קול תפילת הצדיקים הוא סולם למלאכים לעלות בו, כמו הסולם שבחלום של יעקב אבינו. עכשיו מובן יותר, למה התחשק ליעקב להתפלל בהר הבית, כמו אבותיו.
מה בנוגע להיום ?
בוודאי שלתפילה בהר הבית יש מעלה גדולה יותר מכל התפילות שבעולם. לכן למרבה הצער, מדינת ישראל בשיתוף פעולה עם ההקדש המוסלמי (בערבית: הוואקף) אוסרים על היהודים להתפלל במקום המקדש, משנת תשכ"ז. כנראה שהם אינם מעוניינים שתפילותינו יעלו ישירות לשמים, וכך נקרב את הגאולה ההולכת ומתקרבת.
הם מפחדים מתפילותינו !
לכן עלינו לדרוש מהרשויות להתיר תפילות יהודים בהר הבית, כדי להמשיך את מסורת אבותינו הקדושים.מהו מקשר את התפילות לעבודת הקורבנות ?
יש מחלוקת במסכת ברכות (דף כו ע/ב) על מקור התפילות: האם האבות תקנו אותן כמו שראינו למעלה או חז"ל תקנו אותן כנגד קורבנות התמיד שהיו מקריבים בבית המקדש. תפילת שחרית כנגד קורבן התמיד של הבוקר, תפילת מנחה כנגד קורבן התמיד של בין הערביים ותפילת ערבית כנגד האברים שלא נתעכלו במהלך היום, ויישרפו במשך הלילה.
מסקנת הגמרא היא שהאבות תקנו את התפילות וחז"ל קישרו אותן לקורבנות."לעולם אימא לך תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות".
למעשה, התפילות מזכירות לנו את הקורבנות כדי שלא נשכח את עבודת המקדש. אם נשים לב קצת לתוכן התפילה נגלה שהיא מורכת בעיקר מאזכורים בנושא קדושת הר הבית ועבודת הקורבנות.
הרד"ק בספר שמואל מביא פירוש נפלא: " כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש ......... לפיכך התקינו זקנים ונביאים ליטע בפיהם של ישראל להיות מתפללים שלשה פעמים בכל יום השב שכינתך ומלכותך לציון וסדר עבודתך לירושלם". (שמואל ב' כד,כה)
לכן אם אנחנו רוצים להשיג את מטרת התפילה עלינו לתבוע בכל ליבנו את חידוש העבודה ובניית בית המקדש השלישי בב"א.

יעקב מתגעגע להר הבית

פרשת ויצא תשס"ט גיליון מס' 141
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

יעקב מתגעגע להר הביתמדוע יעקב רצה להתפלל בהר המוריה?
מה המפתח לכיבוש ארץ ישראל?
יעקב אבינו מכונה על ידי חז"ל, הבחיר שבאבות. ממנו יצאו שתים עשרה שבטים קדושים.
אברהם אבינו ויצחק אבינו לא התברכו בזרע מושלם, כאשר נולדו מהם בנים פסולים כמו ישמעאל ועשו.
יעקב אבינו הינו איש עשייה מובהק, שלא פחד מהתמודדויות קשות ואתגרים, הנראים בלתי אפשריים.
יעקב אבינו- איש האמת התיישב בחוץ לארץ ,בביתו של לבן. בדרך לחרן, הוא מזיז אבן גדולה החוסמת את פתח באר מים. יעקב אבינו חוזר לארץ כנען, מתגרה בעשו ונלחם במלאך שלו.
בסיום המאבק הוא זוכה בשם ישראל, המבטא את השררה, המסירות נפש ורוח הלחימה למען ה'.
לצערנו, בימינו מדינת ישראל פועלת בניגוד גמור לשמה.
השם ישראל, מבטא את רוח הגבורה היהודית כלפי הגויים ואחדות למען קדושת הארץ והעם. ראינו איך הממשלות האחרונות מנסות לכרות את השורשים של עם ישראל. השלטון הישראלי בורח משכם, מגרש יהודים מעזה, מפנה יהודים בחברון ונותן למוסלמים את הר הבית.
הממסד החילוני סיים את תפקידו, של הקמת התשתית הכלכלית וביטחונית בארץ ישראל. מעכשיו, על אנשי אמונה ושומרי תורה ומצוות להמשיך הלאה ולהנהיג את עם ישראל. אין להתמהמה, כל יום שעובר מוליד אסונות וויתורים נוספים. אף פוליטיקאי יוכל לשנות את המצב, דרוש שינוי מהפכני להחלפת שיטת השלטון בישראל.
יעקב אבינו האיר לנו את הדרך. לאחר יציאתו מבית אביו, התורה כותבת שהוא עצר בהר המוריה.
י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, (בראשית כח,י-יא).
רבנו בחיי מפרש על פי דברי חז"ל, שיעקב אבינו התגעגע להר המוריה. הוא התגעגע לתפילות העולות ישירות לשמים.
" ובאור המדרש כי כאשר התגעגע יעקב להר המוריה שיתפלל בו, מיד פתע פתאום קפצה לו הדרך..." (רבנו בחיי בראשית כח,י).
משנת תשכ"ז, אנחנו יכולים לעלות להר הבית ולהתפלל שם, למרות החלטה אומללה של ממשלת "ישראל" האוסרת כל תפילה.
כמה מאיתנו ניצלו את הזכות הזאת?
עלינו לעלות להר הבית, לפחות שלוש פעמים בשנה. כל מי שהתפלל בהר הבית, יוכל להעיד שיש כוונות מיוחדות. התפילות האלה משפיעות על התפילות של שאר ימות השנה, הן בכוונות, הן בגעגועים אמיתיים לבנין בית המקדש.
כוח של עם ישראל הוא בדיבור. אם רבבות יהודים יתפללו בכל ליבם, בהר הבית, זה עלול לשנות את המציאות.
כך עשה יעקב אבינו, כאשר הוא התפלל בהר המוריה.
בעל ה"שפת אמת" מפרש שיעקב אבינו כולל בתוכו כל נשמות עם ישראל. על פי חז"ל, הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל תחת יעקב אבינו, במשך שינתו. (ראה שפת אמת ויצא שנת תרמ"ו דף סו).
לעומת זאת, הר הבית כולל בתוכו את כל הארצות. הקב"ה נתן לישראל, את כל הארץ אשר שוכב עליה יעקב אבינו, כמו שכתוב: הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ (בראשית כח,יג).
הר הבית והארץ שהתקבצה מתחת ליעקב אבינו, מוכיח את הקשר הטבעי הקיים בין הר הבית ועם ישראל, שבא מזרע יעקב.
מן המקום הקדוש הזה, יעקב אבינו מתברך בברכה מיוחדת: פריצה והתרחבות לכל שאר הארץ והעולם. כמו שכתוב: וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ (בראשית כח,יד).
הר הבית הינו השורש והמקור לכיבוש ארץ ישראל.
עלינו לפרוץ מהר הבית לשאר הארץ והעולם. כל עוד לא נשלוט בהר הבית ורבבות יהודים יפקדו את מקום בית המקדש, לא נוכל להחזיק את ארץ ישראל שלמה.כאשר עם ישראל יפקוד את הר הבית, ולא את הכותל המערבי המנציח את החורבן, אז הגויים יקבלו את חזרתנו לציון כעובדה מוגמרת.
יש לנו מאבק עיקש נגד שליטי המדינה של השנים האחרונות. הם רוצים לקרוע את השורשים הטבעיים שלנו לירושלים, שכם, וחברון. ברוך השם, הם אינם מייצגים את רוב העם, אלא מיעוט הולך ונעלם.בע"ה אנחנו נחזור לשורשים שלנו, בדרך יעקב אבינו ושאר האבות.
נחזור ונתפלל בהר הבית ברוב עם, ונבנה מזבח אבנים בב"א.

לבן רודף אחרי השכינה

פרשת ויצא תשס”ח גיליון מס' 91
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לבן רודף אחרי השכינה

תכנית השמאל לחלוקת ירושלים ?למה לבן רודף אחרי יעקב אבינו
?למה התורה מרבה בפרטים, על החיפושים באוהלי יעקב אבינו ונשותיו

הפרשה מתחילה בהתחלת בניין בית המקדש, כאשר יעקב אבינו מציב את אבן הפינה בהר המוריה.
יעקב אבינו הקדים את בניית בית המקדש כדי להקל על בניו את המלאכה, בעתיד. כך פעלו כל האבות כאשר כל מעשיהם המוזכרים בתורה, היו מכוונים כדי לזכות את עם ישראל ולשמש דוגמא ראויה לחיקוי.
אנחנו נתמקד בסוף הפרשה, בבריחת יעקב אבינו מבית לבן ובמרדף שהסתיים בכריתת ברית שלום.
לכאורה הכול הסתיים לטובת כל הצדדים, והשלום ניצח. בעל "הבית גנזי" שואל למה לבן רדף אחרי יעקב אבינו ומשפחתו?

הרי לא היו לו תביעות כספיות כלשהן, כי הסכימו על שיטת חלוקת הצאן בניהם. לא הייתה סיבה ללבן לדרוש דבר עבור בנותיו, כי הוא כבר מכר אותם ליעקב בתמורה לעבודתו (בית גנזי ויצא דפים תתכז-ט).
התורה מתארת באריכות את המרדף של לבן ובניו, החיפוש היסודי באוהלי יעקב אבינו ולבסוף כריתת הברית. למעשה מדובר במאבק בין כוחות הטומאה לבין כוחות הקדושה.

לבן מסמל את כוחות
הטומאה, ויעקב אבינו את כוחות הקדושה. לבן שהוא שורש הטומאה בחרן, מנסה להחזיק בביתו את יעקב כדי להכניע את כוחות הקדושה שביעקב. לכן לבן העביד את יעקב ארבע עשרה שנה, עבור שתי בנותיו: רחל ולאה.
לבן חושב שכאשר יעקב אבינו בביתו, בחרן הוא יכול להכניע את כוחות הקדושה. לעומת זאת כאשר יעקב אבינו בורח מחרן ולוקח איתו את העבודה זרה של לבן- "התרפים", אז ללבן חושש מפני השתלטות השכינה של ישראל על כוחות הטומאה.
הסבר זה שופך אור חדש על כל פרשת המרדף של לבן.
עכשיו ברור למה לבן רדף אחרי יעקב אבינו.
התורה מתארת את פרטי החיפוש בחפציו של יעקב, כדי לרמוז לנו, שכוחות הטומאה מנסות להיאחז בכל דבר של קדושה על מנת להכניע את השכינה.
קשה להבין למה התורה חזרה חמש פעמים על המילה "אוהל" בפסוק אחד: " וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה, וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת--וְלֹא מָצָא; וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה, וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל " (בראשית לא,לג).
בעל הטורים מביא את פירוש הרא"ש, המשווה את האוהל של לאה למשכן שבמדבר ואת אוהל רבקה למשכן שילה. משכן המדבר נבנה על ידי בצלאל שבא משבט יהודה (בן לאה), לכן הוא כנגד אוהל של לאה.
משכן שילה הנמצא בנחלתו של יוסף הצדיק (בן רחל) רמוז באוהל רחל.
נראה לומר שלבן ניסה לדחוק את השכינה מהמשכן כאשר הוא הכניס את שורש הטומאה שבו, באוהלי האימהות.

לבן ביקש להתחבר לשכינה שבבית המקדש כדי להכניע אותה ח"ו.
בסופו של דבר, יעקב אבינו ולבן כורתים ביניהם ברית לדורות. משמעות הברית היא שלבן לא מנסה להכריע את כוחות הקדושה שבארץ ישראל וכנגד זה יעקב אבינו לא יתגבר על כוחות הטומאה שבחרן.
בחוץ לארץ-בגלות, הטומאה גוברת על הקדושה ומשעבדת אותה. בארץ ישראל השכינה מכניעה את הטומאה. אבל ישנה גלות רוחנית שקשה להתנער ממנה לאחר אלפיים שנה.
לכן למרות הכרזה על עצמאות ישראל בארצו משנת תש"ח (1948), עדיין עול הגויים נמצא מעל צווארנו. לכן אנחנו מבקשים בתפילה מידי יום:" ושבור עול הגויים מעל צווארנו".
לאורך אלפיים שנות הגלות המעצמות ששלטו על העולם ניסו לכבוש את ירושלים. בעבר,הפרסים, הבבלים, היוונים, הרומאים, הנוצרים, המוסלמים והיום האמריקאים מנסים להוציא מעם ישראל את ירושלים והר הבית. נדהמתי לשמוע שאמריקאי הנולד בירושלים אינו מופיע ברישומים של הקונסוליה כאדם שנולד בישראל, אלא מציינים את מקום הלידה "”yerushalayim.
אומות העולם מנסות בכל כוחן לדחוק את השכינה מירושלים ומהר הבית.
הקב"ה מנסה אותנו כדי שנוכל להראות עד כמה חשובים לנו הר הבית וירושלים. עלינו לעמוד בניסיון הקשה הזה ולהכריז בקול ברור, שארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל לעולם.סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל