הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שבת, דצמבר 22, 2018

פרשתשבוע: פרשת ויחי איך לקיים את צוואת יעקב אבינו?

פרשת ויחי  תשע"ט
גיליון מס 349  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

איך לקיים את צוואת יעקב אבינו?

בפרשת ויחי גלות מצרים מתחילה ויעקב אבינו מסיים את שליחותו בעולם הזה.
התורה מבליטה שני אירועים ומתארת אותם באריכות. האירוע הראשון הוא כאשר יעקב אבינו משביע את יוסף הצדיק כדי לקבור אותו בארץ ישראל.
האירוע השני הינו ברכת בני יוסף על ידי יעקב אבינו ושינוי הסדר ללא נתינת עדיפות לבכור שביניהם.
פרק שלם-פרק מח מוקדש לנושא הזה עם רמזים נוספים לגבי קבורת יעקב אבינו בארץ ישראל, עם אבותיו.
מדוע התורה מאריכה כל כך בנושא ברכת אפרים ומנשה? מה המסר לדורות של קבורת יעקב אבינו בחברון?
האם שני הנושאים הסמוכים ומעורבבים גם יחד קשורים אחד עם השני?
למה התכוון יעקב אבינו לקראת מותו למסור לבניו ולכל עם ישראל לדורותיו עד עצם היום הזה?
המאמר מבוסס על שיחות לספר בראשית של הרב יעקב משה חרל"פ.
ראשית, הרב חרל"פ מתאר את הגלות בשני מישורים. האחד הוא היציאה מארץ ישראל והניתוק מקדושתה.
השני הוא כניסה תחת השפעה של אומות העולם המטמאות את כל אחד מישראל. עצם הימצאותו של עם ישראל בחו"ל, משפיעה עליו ופוגעת בקדושתו העצמית.
עכשיו נחזור לפרשת ויחי. יוסף הצדיק ירד ראשון לגלות מצרים. בזכות צדיקותו הוא הצליח לשמור על קדושתו בלי להיפגע מטומאת מצרים.
יתרה מזאת, הוא גילה לכל הסובבים אותו את הקדושה המיוחדת הנמצאת בכל אחד מישראל. כמו שכתוב: וַיְהִי ה' אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִ (בראשית לט,ב).
אֵין שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר, רֹאֶה אֶת-כָּל-מְאוּמָה בְּיָדוֹ, בַּאֲשֶׁר ה', אִתּוֹ; וַאֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה, ה' מַצְלִיחַ. (בראשית לט,כג).
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקים בּוֹ. (בראשית מא,לח).
נראה להוסיף, שבכל המקומות שיוסף היה בהם, הוא שמר על קדושתו ולא נתן לטומאת מצרים להשפיע עליו. הן במקום עבודתו כעבד של פוטיפר, הן בבית הסוהר והן בשיא הגדולה כ-מלך מצרים.
יוסף שמר על זהותו וקדושתו בכל מקום ומקום ולא הושפע כלל. זה המסר הראשון שיעקב אבינו מסר לנו כאשר הוא שמח שיוסף שמר על קדושתו למרות הקשיים של הגלות. יעקב אבינו אמר שעכשיו הוא יכול להיפטר מהעולם בשלווה, כי המסר הועבר כראוי לבניו.

כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר, יִשְׂרָאֵל, רַב עוֹד-יוֹסֵף בְּנִי, חָי; אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ, בְּטֶרֶם אָמוּת. (בראשית מה,כח).
ראינו איך להישמר בגלות מפני טומאת הגויים כמו יוסף הצדיק. עכשיו נראה את הבחינה השנייה של הגלות: יציאה מהארץ.
כאשר יעקב אבינו ציווה את יוסף להיקבר בארץ ישראל, למעשה הוא רצה להדגיש את החשיבות של הכמיהה לחזור לארץ ישראל בזמן הגלות.
כאשר מרגישים חיבור לארץ ישראל ופועלים לחזור אליה בכל עת, אזי השפעת הגלות מתמעטת.
לכן, יעקב אבינו ביקש דווקא מיוסף-האחראי על שמירת הקדושה העצמית של ישראל בגלות, לקבור אותו בארץ ישראל.
זהו המסר ליציאה מהגלות לקראת הגאולה: לגלות את הקדושה הפנימית של כל יהודי ולהתחבר לקדושת הארץ באופן מעשי.
כמו שכתוב: "...ולכן כשקרבו ימי ישראל למות קרא לבנו יוסף וציוהו לקברו בארץ ישראל ודוקא על ידו, ובזה בטוחים בתקומתם של ישראל גילוי צד קדושתם,..... ומיסוד הגאולה הוא באלה שני הדברים לגלות הקדושות בבהירות היותר נשגבה, קדושת ישראל וקדושת ארץ ישראל שכלולים בזה היציאה מן הגלות, והכניסה לארץ ישראל, בלי הפרדה ביניהם,...(מי מרום, ויחי דף שמו).
עכשיו נעבור לברכת אפרים ומנשה. גם כאן, יעקב אבינו מעביר מסר חשוב ליוסף ולכל הדורות.
אפרים נקרא על שם עמל התורה שיוסף למד אצל אביו, כמו שכתוב: וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁה:  כִּי-נַשַּׁנִי אֱלֹקים אֶת-כָּל-עֲמָלִי, וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי  (בראשית מא,נא).
אפרים נקרא כך כדי להודות לה' על שמירת קדושתו הפנימית בגלות מצרים, כמו שכתוב: וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי, קָרָא אֶפְרָיִם:  כִּי-הִפְרַנִי אֱלֹקים, בְּאֶרֶץ עָנְיִי (בראשית מא,נב).
יעקב אבינו בא ללמד את יוסף דבר עצום והכרחי למילוי תפקידו בגלות. אפרים-המסמל את הקדושה הפנימית של ישראל חשוב יותר ממנשה- המייצג את התורה והמצוות.
ישראל קדמו לתורה (ראה בראשית רבה א,ד), לכן קדושת ישראל אינה תלויה בלימוד התורה והמצוות, אלא ההיפך. בעקבות הקדושה הקיימת בכל אחד מישראל, הם ראויים לתורה ולמצוות. אותו הדבר לגבי ארץ ישראל. בגלל הקדושה הטמונה בה מבריאת העולם היא ראוייה לזכות במצוות התלויות בארץ.
כמו שכתוב:"...גילה את הרז הנפלא הלזה כי ישראל קדמו לתורה ומתוך שהם ישראל זוכים לתורה, וגילה בזה את רז הגאולה, כי אך במה שידעו להכיר את עומק נפלאות קדושת ישראל ויגלו אותם להוציאם מן ההעלם אל הגילוי, ועל ידי זה יזכו לקיים את כל התורה והמצוות." (מי מרום, ויחי דף שמז).
מכאן, ניתן להבין על מה נחרב בית המקדש השני, בגלל שנאת חינם. כאשר יהודי שונא יהודי אחר, למעשה הוא מבטל את הקדושה הפנימית של השני ומתעלם ממנה.
לכן השנאה גורמת לחורבן ולגלות. כאשר ראינו עכשיו שמהות הגלות הינה הסתר הקדושה הפנימית של ישראל.
כדי לבנות מחדש את בית המקדש ולהשיג את הגאולה השלמה, עלינו לגלות את הקדושה הטמונה בכל אחד מישראל ובארץ ישראל.
נראה להוסיף, שהיום עלינו לקיים את דברי יעקב אבינו ולהיות גאים בקדושה של נפשנו וגם של ארצנו.
אין להתחשב בגויים הנמצאים בארץ ובכל העולם. חובתנו לגלות את הקדושה הפנימית כדי להביא את הגאולה.
אין לחשוש מתגובת העולם הערבי כאשר נבנה מזבח במקום המקדש. מעשה בנית המזבח יוכיח לעיני העולם שעם ישראל הבין את תפקידו ומהותו.
כתוצאה מזה, נצליח לזכות בגאולה השלמה בב"א.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה,  משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה





אין תגובות:

sharethis