חג חנוכה: האם אנחנו מוכנים לנסים?

חג חנוכה תשפ"ג
גיליון מס 389  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

האם אנחנו מוכנים לנסים?

חג חנוכה הינו חג המתאפיין בנסים רבים. הנסים התרחשו בתחומים שונים, במישור הצבאי עם ניצחון כנגד כל הסיכויים ושינוי סדרי הטבע עם נס פך השמן.
ראוי לציין שהנסים האלה אינם גלויים באמת, וניתן לפרש אותם כאירועים רגילים ללא התערבות יד ה'.
הניצחון הצבאי קרה לאחר שהחשמונאים וכל הצדיקים שהתגייסו לצדם, עשו מעשה וסיכנו את עצמם מתוך מסירות נפש עצומה.
אף נס פך השמן, התרחש בתוך ההיכל לעיני הכהנים בלבד, כאשר השמן דלק יותר זמן מהמתוכנן. אולי היה להם שמן איכותי יותר וזה לא היה דרך נס?
למעשה הנסים התרחשו מתוך דבר שכבר היה קיים.
ננסה להעמיק ולהבין את סדר התרחשות הנסים, מתוך מאמר של הרב יעקב משה חרל"פ ומקורות חז"ל.
יש שאלה מפורסמת, מדוע חוגגים 8 ימים, כאשר פך השמן הספיק ליום אחד, לכן הנס היה בפועל 7 ימים ולא 8?
הבית יוסף, בפירושו על הטור מביא 3 תשובות (חלקו ל 8 ימים את כמות השמן או שהפך המקורי לא התרוקן בדרך נס או שהשמן לא כלה במשך כל הלילה. ראה טור, אורח חיים סימן תר"ע, סעיף א).
הט"ז חולק על הבית יוסף, בפירושו על השולחן ערוך, כאשר הטענה שלו היא, שאין הוכחה או רמז, שעשו כמו דברי הבית יוסף. הוא מציע תירוץ אחר כאשר המקור בא מדברי הזוהר הקדוש.
הט"ז טוען שברכת ה' אינה יכולה לחול על כלי ריק, אלא על דבר קיים. הנס יגרום לדבר הקיים להתרבות בצורה כפולה ומכופלת ללא גבול, זאת מהות הנס.
הנס מתרחש על ה'יש' כאשר הבריאה פועלת על ה'אין'.
כאשר הקב"ה בורא בריה חדשה אז הוא עושה את זה מתוך כלום, ה'אין'. לעומת זאת, הנס קורה מתוך בסיס קיים, ה'יש'.
כמו שכתוב: "....שאין הוא יתברך עושה נס ליתן ברכה אלא במה שיש כבר בעולם ואפילו הוא דבר מועט אז הוא יתברך נותן ברכה להרבות המעט משאין כן בדבר ריקן אין שייך בו ברכה לעשות בריה חדשה...." (ט"ז על השולחן ערוך, סימן תר"ע סעיף א).
המושג הזה מובא בזוהר הקדוש בנוגע לסיפור של אלישע עם אשתו של עובדיה הנביא.
בספר מלכים ב' כתוב, שאשתו של עובדיה נקלעה לחובות גדולים לאחר מות בעלה-עובדיה הנביא. החובות נוצרו בזמן שעובדיה פרנס את הנביאים ודאג לכל צרכיהם. הוא לקח הלוואות שלא היה מסוגל להחזיר. לאחר פטירתו הנושים פנו לאשתו ודרשו את תשלום החוב או שימכרו את בניה לעבדים.
אשתו של עובדיה, פנתה בבכי וצעקה לאלישע כדי שיעזור לה. אלישע שאל אותה, מה יש בביתה, והיא ענתה לו, שנשארה לה רק כמות קטנה של שמן.
הנביא ביקש ממנה לשאול כלים מכל השכנים ולשפוך בתוכם כמות קטנה של שמן. לאחר שתסגור את הדלת, יקרה נס, וטיפות השמן תהפוכנה לכמות גדולה שתמלא את כל הכלים.

חג חנוכה: לא לפספס את רכבת הגאולה

חנוכה תש"פ

גיליון מס 366  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לא לפספס את רכבת הגאולה

ימי חנוכה הם ימים מיוחדים לעם ישראל, מסיום בנית המשכן במדבר, דרך ניצחון החשמונאים ועד עצם היום הזה.

הרב יעקב משה חרל"פ מציין שחנוכה מסמנת נקודת התחלה עבור האדם המשפיעה עליו במשך כל השנה.

זה מתבטא בהלכות הדלקת החנוכייה, כאשר העיקר הוא מעשה ההדלקה. אם הנר נכבה אין צורך בהדלקתה מחדש, כי העיקר הוא ההדלקה. כמו שכתוב בתלמוד: "ועוד מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה ש"מ הדלקה עושה מצוה" (שבת כג ע/א).

במעשה ההדלקה אנחנו פותחים פתח של קדושה ומגלים רצון להתחבר לאור ולשכינה. כתוצאה מזה, הקב"ה פותח לנו את כל שערי הקדושה לאורך כל השנה.

כמו שכתוב במדרש רבה על הפסוק משיר השירים: פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי (שיר השירים ה,ב) "רבי יסא אמר: אמר הקב"ה לישראל: בני! פתחו לי פתח אחד של תשובה, כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו." (שיר השירים רבה פרשה ה,ב).

למעשה, קרה אותו תהליך עם החשמונאים כאשר הם התחילו במעשים נקודתיים של התעוררות ומרד נגד תרבות יון, והקב"ה עזר להם לנצח בגדול דרך ניסים גדולים.

כמו שכתוב: "מדליקין נר חנוכה והשלהבת עולה מאליה בכל ימות השנה.....ההדלקה היא ה'פתח של מחט', מה שאנו צריכים לפתוח, ושוב נפתח כפחו של אולם..." (מי מרום, חנוכה מאמר י).

החשמונאים הרגישו שהם נמצאים בתקופה מיוחדת שלא מנוהלת על ידי הטבע.  לאחר שהם ראו הצלחה בלתי רגילה בכל הפעולות שלהם נגד המתייוונים והיוונים כאחד, הם הבינו שיש מקום לסמוך על הנס.

חנוכה: איך להאיר את העולם?

חנוכה  תשע"ט

גיליון מס 348  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                     

איך להאיר את העולם?

ישנן הלכות רבות בנוגע לחנוכייה וסדר הדלקתה. למשל, אסור להשתמש באור הנרות או יש להעמיד את החנוכייה בפתח הבית כלפי רשות הרבים.

(ראה שולחן ערוך סימן תרעא סעיף ה', סימן תרעג סעיף א'.)

ההסבר שניתן עבור הלכות רבות בחנוכה הוא עבור "פרסומי ניסא". בחנוכה יש ענין מיוחד של פרסום הנס.

ננסה להבין את המשמעות העמוקה של פרסום הנס.

למה פרסום הנס גובר על הרבה דברים בהלכה?  מדוע פרסום הנס הוא נצחי וחנוכה לא יתבטל לעולם?

מדוע הגויים מנעו מאתנו להדליק חנוכיות בחוץ?

ננסה ליישב את השאלות האלה בעזרת פירוש ה"שם משמואל" והרב חרל"פ על חנוכה.

בתקופת החשמונאים, תרבות יוון התפשטה בכל העולם והשתלטה על חלקים גדולים בעם ישראל.

אלה המתייוונים שניסו לבטל את היהדות והתורה ח"ו. למעשה היוונים התנגדו לאור ולשכינה הנמצאת בעם ישראל. היוונים הביאו חושך רוחני על העולם ולא אור כמו שהם טענו.

לכן אנחנו מדליקים את נרות חנוכה בחוץ כדי לבטל את החושך שהיה בכל העולם ולא רק בבית המקדש או בארץ ישראל.

אומנם מלחמת החשמונאים הייתה בארץ ישראל, אבל המטרה שלה הייתה לדחות את תרבות יוון מכל העולם.

בעזרת העמדת החנוכייה בפתח הבית, עם ישראל רוצה להפיץ את אור השכינה בכל מקום בעולם, ובמיוחד בחו"ל. כתוצאה מזה החושך ייהפך לאור.

כמו שכתוב: " ועל כך תקנו נמי מצות נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ להאיר הארת קדושה ברשות הרבים עלמא דפרודא, להורות שלא בלבד שנסתלק החושך ממקום הקדושה, אלא שנהפך החושך אף בגבול החיצונים לאור. ועם כן נוהגת מצוה זו גם בחו"ל ובגלות." (שם משמואל חנוכה שנת תרע"ט דף רלה)

מקום העמדת החנוכייה הוא למטה מעשרה טפחים ומעל שלושה טפחים. כמו שכתוב: "מניחו למעלה משלושה טפחים. ומצוה להניחו למטה מעשרה טפחים, ואם הניחו למעלה מעשרה טפחים יצא, אבל אם מניחו למעלה מעשרים אמה לא יצא." (שולחן ערוך אורח חיים תרע"א סעיף ו).

השורש של ההלכה הזאת הינו ההמשך ממה שהבאנו למעלה. ידוע שכוחות הטומאה שולטים ברשות הרבים.

על פי ההלכה רשות הרבים מוגדר עד עשרה טפחים. לכן עלינו להעמיד את אור החנוכייה במקום הכי טמא כדי להוסיף בו קדושה ולגבור על הסטרא אחרא.

חנוכה: להרגיש כמו כהן המשרת במקדש

חנוכה  - וישב תשע"ח

גיליון מס 322  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

להרגיש כמו כהן המשרת במקדש

 עיקר המצווה בחג חנוכה היא הדלקת נרות במשך שמונה ימים. הרמב"ן בפירושו על התורה כתב שיש קשר בין חנוכת המשכן במדבר ובין ניצחון החשמונאים בתקופת בית שני. אהרון הכהן ראה ששבט לוי לא השתתף עם כל הנשיאים בזמן חנוכת המשכן. כתוצאה מזה, הקב"ה ניחם אותו במעמד חנוכת בית המקדש בעזרת נס פך השמן שדלק שמונה ימים.

כמו שכתוב: "אבל ענין ההגדה הזו, לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו." (רמב"ן במדבר ח,ב).

המדרש רבה מדגיש שהפיצוי שניתן לשבט לוי יתקיים לנצח כמו ברכת הכוהנים. כמו שכתוב: " וְאַהֲרֹן לֹא הִקְרִיב עִם הַנְּשִׂיאִים, וְהָיָה אוֹמֵר אוֹי לִי שֶׁמָּא בִּשְׁבִילִי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לוֹ לְאַהֲרֹן אַל תִּתְיָרֵא לִגְדוֹלָה מִזּוֹ אַתָּה מְתֻקָּן. לְכָךְ נֶאֱמַר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. הַקָּרְבָּנוֹת, כָּל זְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָשׁ קַיָּם הֵם נוֹהֲגִים, אֲבָל הַנֵּרוֹת לְעוֹלָם (במדבר ח,ב): אֶל מוּל פְּנֵי הַמְנוֹרָה יָאִירוּ, וְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לְבָרֵךְ אֶת בָּנַי, אֵינָן בְּטֵלִין לְעוֹלָם." (מדרש רבה, במדבר טו,ו).

הרב יעקב משה חרל"פ מקשה על המדרש ועל פירוש הרמב"ן.

ראשית המנורה אינה נדלקת כאשר בית המקדש אינו קיים. שנית, החנוכיה שאנחנו מדליקים כל שנה במשך שמונה ימים אינה נדלקת על ידי הכהנים בלבד אלא על ידי כל ישראל!

המאמר מבוסס על דברי הרב יעקב משה חרל"פ מתוך ספרו מי מרום על חנוכה במאמר ח'.

ננסה להתעמק בדברי הרמב"ן והמדרש רבה כדי להבין את מהות נס חנוכה ברמה הפנים-ישראלית וגם ביחס לאומות העולם.

מובאות בתלמוד שתי דעות לגבי סדר הדלקת החנוכיה.  בית שמאי אומרים להדליק שמונה נרות ביום הראשון ולרדת בכל יום. בית הלל אומרים שעולין בקודש ואין מורידין, לכן מתחילים בנר אחד וכל יום מוסיפים נר אחד.

הרב חרל"פ מסביר את דברי בית שמאי, כאשר עיקר מצוות הדלקת החנוכיה הוא פרסום הנס לאומות העולם כדי שיכירו בבורא העולם.

אור החנוכיה מנסה להשפיע על הגויים, לכן מקום ההדלקה הוא מחוץ לפתח הבית. הסיבה שמתחילים משמונה נרות היא שדרוש הרבה אור מהתחלה כדי להשפיע על אומות העולם, כאשר נר אחד לא היה מספיק.

בית הלל סוברים שעיקר מצוות הדלקת נרות חנוכה הוא גילוי הנס והאור לישראל. רק לאחר מכן ניתן להשפיע גם על אומות העולם בפרסום הנס מחוץ לבית.  התלמוד מדייק שעלינו להעמיד את החנוכיה בסמוך לפתח הבית ממש.

חנוכה- מי ניצח על מה?

פרשת ויגש חנוכה תשע"ז     

גיליון מס' 288 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מי ניצח על מה?

לכבוד חנוכה נעלה מספר שאלות המקיפות את מצוות החג.

מדוע החג נמשך שמונה ימים ולא יום אחד כמו פורים או שבעה ימים כמו חנוכת בית ראשון או פסח?

האם יש סיבה מיוחדת שמדליקים את הנרות בלילה?

למה הדלקת החנוכיה מחייבת פירסום הנס?

מדוע חז"ל תקנו הדלקת חנוכיה עם שמן כזכר לניצחון ולנס פך השמן?

למה חז"ל קבעו שתי ברכות לפני הדלקת החנוכיה עבור מצווה מדרבנן?

מדוע הניצחון על היוונים הושג על ידי משפחה של כהנים?

ננסה לענות לכל השאלות מתוך המאמר הנפלא 'נר מצווה' של המהר"ל מפראג רבי יהודה ליוואי.

ארבע מלכויות

נביא דברי הקדמה בנושא ארבע מלכויות השולטות בעולם: בבל, פרס ומדי, יון ואדום. כאשר המלכויות שולטות בעולם זהו סימן שהעולם אינו שלם וצריך תיקון.

התיקון בא מעם ישראל המאחד את העולם באמונה בהקב"ה המנהל את העולם. לעתיד לבוא הכוח של המלכויות ידעך וישראל ימשול בעולם מתוך קידוש שם שמים.

" אבל ד' מלכויות מבטלים אחדות בעולם כאשר לוקחים הממשלה בישראל שהם מעידים על אחדותו יתברך ולכך בסוף ד' מלכויות כאשר תחזור המלכות לישראל כתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה (עובדיה א,כא). " ( מהר"ל נר מצוה דף ח).

המלכויות נמשלות לשלוש כוחות שבאדם: הנפש, הגוף והשכל. המהר"ל מיחס את הכח הנפשי למלכות בבל שרצו למשול ולכבוש את כל העולם. פרס הינו הכח הגופני שרודף אחר תאוות הבצע והכסף. מלכות יון מיוצגת על ידי השכל והחכמה כאשר היוונים העלו על נס את השכל האנושי.

מלכות אדום מכילה קצת משלוש המלכויות (ראה נר מצווה דף טו).

מלכות יוון

עכשיו נתמקד במלכות יוון. תורת ישראל מאירה את העולם עם השכל האלוקי. הקב"ה הסתכל בתורה כדי לברוא את העולם. כמו שכתוב בזוהר הקדוש: " תָּא חֲזֵי, בְּאוֹרַיְיתָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, וְהָא אוּקְמוּהָ דִּכְתִיב, (משלי ח) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם וְאִיהוּ אִסְתַּכַּל בָּהּ זִמְנָא וּתְרֵין וּתְלָתָא וְאַרְבַּע זִמְנִין, וּלְבָתַר אָמַר לוֹן, וּלְבָתַר עָבִיד בָּהּ עֲבִידְתָּא." (הקדמת ספר הזוהר דף ה ע/א).

מלכות יוון הנמשלת לשכל האנושי מתנגדת לשכל האלוקי. הקב"ה מתגלה בעולם הזה דרך עם ישראל. לכן היוונים נלחמו בישראל דרך גזרות נגד התורה וטמאו את בית המקדש.

חג חנוכה : חנוכה חג לאומי או חג דתי

פרשת מקץ-חנוכה תשס”ז גיליון מס' 45
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461 ותרומות
גירסא להדפסה לחץ כאן

חנוכה חג לאומי או חג דתי ?

למה זוכרים וחוגגים את נס חנוכה לדורות ?
למעשה קיבלנו מהקב"ה אתנחתא של 206 שנה עד חורבן בית המקדש השני.
מהו המסר לדורות שיש ללמוד מהחשמונאים ונס פך השמן?

שורש המילה "חנוכה" הוא חינוך, הרומז לחנוכת בית המקדש ובעיקר לענ"ד חינוך עם ישראל לקראת הגאולה העתידית.
לכן שנה לאחר נס פך השמן, הסנהדרין קבע את חג החנוכה לדורות מבלי לדעת האם מלכות בית חשמונאי תתקיים לאורך זמן.
המהר"ל אומר שהטבע של עם ישראל מתממש בארץ ישראל בלבד כאשר בראשו עומד מלך ירא שמים ובית לה' בנוי בציון (מהר"ל נצח ישראל פרק א').
החשמונאים רצו לחנך את הדורות הבאים, לקראת גלות אדום ולהדגיש שמימד הלאומי של עם ישראל הוא חלק בלתי נפרד של תורת ישראל.
בתחילת המרד מתיתיהו הכהן וחמש בניו התנגדו לבדם ליוונים. כדי לזכות בתמיכת העם הם עברו מעיר לעיר כדי לעורר את היהודים ושייענו לקריאה המפורסמת: "מי לה' אלי".
במסע "פנים אל פנים" עקוב בדם, של מתייוונים ויוונים גם יחד, גייסו את תמיכת העם.
קומץ של קנאים ותימהוניים כביכול, העיזו להתנגד לתרבות יוון השולטת בכל העולם הנאור דאז, והשתמשו בכוח צבאי ונשק.
מי היה מאמין להצלחת המרד באותה תקופה!

חנוכה- פרשת מקץ : גלות השכינה בלב המחלוקת (חלק ב)

פרשת מקץ חנוכה תשע"ו

גיליון מס' 247 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                    

 גלות השכינה בלב המחלוקת (חלק ב)

זהו הממשך המאמר משבוע שעבר. נזכיר את השאלות שננסה ליישב בהמשך.

בפרקים מ"ג, מ"ד ומ"ה מדוע מופיעה שלוש עשרה פעמים המילה "בית"?

מדוע התורה מפרטת את מרכיבי המנחה שיעקב אבינו הכין ליוסף?

מדוע האחים רחצו רגליהם לפני כניסתם לבית של יוסף?

מדוע הם השתחוו פעמיים ופעם אחת מול יוסף?

למה יוסף התעקש להביא את בנימין למצרים?   

לפי אופי השאלות אפשר לקבל רמז על כיוון התשובה. חשוב לראות את הדברים מתוך הפסוקים. (ראה קישור זה עם סימונים צבעוניים https://goo.gl/BaMntK  או באתר שלי)

כאשר מילים או ביטויים מופיעים מספר פעמים באותו פרק או בנושא אחד  נראה לומר שיש לחפש הסבר עבור הכפילויות.

הביטוי לא תראו פני מופיע ארבע פעמים ומזכיר לנו את הפסוקים העוסקים בעולת הראייה שהיו מקריבים בזמן עלייה לרגל.

לֹא-תִרְאוּ פָנַי, בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם (בראשית מג פסוקים ג ו-ה, מד פסוק כג ו-כו).

להלן הפסוקים העוסקים בעליה לרגל: אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם.( שמות כג,טו).

וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה, וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. ( שמות לד,כ).

שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹקיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר--בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי ה', רֵיקָם.( דברים טז, טז).

בנוסף לכך, התורה מרבה בפרטים על מהות המתנה שיעקב אבינו שולח ליוסף. כאשר ארבע פעמים המתנה נקראת בלשון מנחה הרומזת לקרבן. (בראשית מג, פסוקים יא,יג,כה,כו).

יעקב אבינו מכין מעין מנחת ביכורים לכבוד יוסף. קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה:  מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים (בראשית מג,יא).

וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת-הַמִּנְחָה הַזֹּאת, (בראשית מג,טו). כאשר האחים הגיעו לבית של יוסף הביטוי מנחה מופיע פעמיים נוספות והתורה מתארת את תהליך של הכנת המנחה.

לאחר נתינתה ליוסף הם משתחווים לו, כמו שכתוב: וַיָּכִינוּ, אֶת-הַמִּנְחָה, ..... וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה, וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת-הַמִּנְחָה אֲשֶׁר-בְּיָדָם הַבָּיְתָה; וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ, אָרְצָה (בראשית מג,כה-כו).

הטקס של נתינת המנחה ליוסף וההשתחוויה של האחים מזכיר את הבאת קרבן הביכורים בבית המקדש.

וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ ......  וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, ה'; וְהִנַּחְתּוֹ, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ (דברים כו,פסוקים ב-י).

גם הביטוי מנחה מופיע עם ביכורים:  וְאִם-תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים, לַה'--אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ, גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל, תַּקְרִיב, אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ.  (ויקרא ב,יד).

האחים רוחצים רגליים לפני כניסתם לבית של יוסף. וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת-הָאֲנָשִׁים, בֵּיתָה יוֹסֵף; וַיִּתֶּן-מַיִם וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם (בראשית מג, כד).

זה מזכיר את מצוות רחיצת הרגליים והידיים של הכהנים בכל יום לפני תחילת עבודתם בבית המקדש. 

כמו שכתוב: וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וְלֹא יָמֻתוּ; וְהָיְתָה לָהֶם חָק-עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ, לְדֹרֹתָם (שמות ל,כא).

כאשר מחברים את כל הרמזים האלה, נראה לומר שיוסף בנה מעין בית מקדש בביתו במצרים.

חג חנוכה: העשייה מקדימה את השכינה

פרשת מקץ חנוכה תשס"ט גיליון מס' 144
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

העשייה מקדימה את השכינה
מה עשו החשמונאים כדי לנצח במלחמה נגד היוונים?
מדוע ירושלים של מטה עדיפה על ירושלים של מעלה?

בחג החנוכה ישנו דגש מיוחד על מעשה ידי האדם. אנחנו חוגגים את ניצחון הצבאי של החשמונאים על היוונים. בנוסף אנחנו מנציחים את חידוש הדלקת המנורה בחצר בית המקדש, וחנוכת המזבח. לאחר הדלקת המנורה, עם ישראל טיהר את בית המקדש והכשיר את כליו.
כמו שכתוב בתפילת "על הנסים": " ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך"
החשמונאים פעלו בשני מישורים שונים. הראשון בעניינים גשמיים, לכאורה בניהול המלחמה. השני עוסק בדברים רוחניים, בדרגת קדושה הגבוהה ביותר.
כדי לנצח במלחמה, החשמונאים עברו מעיר לעיר כדי לשכנע את עם ישראל להתגייס למען קידוש שם שמים בעולם. הסיסמא שהתנוססה על דגלי המרד הייתה: מי לה' אלי.
מטרת המלחמה הייתה, להשכין את השכינה בארץ ובעולם.
כדי לנהל מלחמה נגד אומות העולם, עלינו לפעול לפי הכללים שלהם. דרושים חיילים מצוידים בכלי נשק ובאסטרטגיה מנצחת.
בקיצור, עם ישראל צריך לצאת מבתי המדרשות ולהפסיק את עבודות השדה כדי להשתתף במלחמה.
לאחר הניצחון על היוונים, המשימה לא הושלמה. החשמונאים הזדרזו לטהר את בית המקדש ולחנוך אותו.
גם הפעם, הם פינו, בנו, ניקו את שרידי בית המקדש. אומנם הם בנו בית להקב"ה, אבל למעשה הם עסקו בעבודות בניה.
מכאן אנחנו למדים על חשיבות מעשה האדם, שמזמן את השכינה בתוך בנין אבנים.
הקב"ה מבקש מאיתנו מעשים, כדי להוכיח את האמונה שלנו, כמו שכתוב: " ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח).

חג חנוכה: החנוכייה מבטלת את הגלות

פרשת מקץ-חנוכה תשס”ח גיליון מס' 94

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

לחץ כאן להדפסת המאמר

החנוכייה מבטלת את הגלות

למה מדליקים נרות בחג החנוכה , זכר למנורת הזהב?

למה נרות חנוכה מבטלות את הגלות ?

אנחנו מדליקים מידי שנה חנוכייה, זכר למנורת המקדש שדלקה דרך נס שמונה ימים. במאמר של תשס"ז ראינו שבמשך שמונה ימים החשמונאים טיהרו את בית המקדש ובנו את כליו, כנגד זה אנחנו מדליקים נרות שמונה ימים.

במידה והם היו מסיימים את המזבח וכליו בארבעה עשרה ימים למשל, אז היינו חוגגים ארבעה עשרה ימים את חג החנוכה; כך כתוב ממגילת תענית.

(עיין מאמר: חנוכה חג לאומי או חג דתי ? http://otzma1.blogspot.com/2006/12/blog-post_21.html ).

הנרות והמקדש

בעל ה"שם משמואל" מציין שמצוות הדלקת נרות היא העבודה היחידה שהייתה במקדש וממשיכים לקיים אותה עד היום למרות חורבן בית המקדש.

מצוות הדלקת מנורת הזהב בבית המקדש שונה משאר עבודות המקדש. מצווה זו ניתנה לאהרון כפיצוי ונחמה על זה ששבט לוי לא הביא קרבן ביחד עם שאר השבטים, בזמן חנוכת המשכן.

הקרבנות תלויים בקיום בית המקדש אבל המנורה דולקת לעולם. (עיין מדרש רבה בהעלותך טו,ג).

הרמב"ן בפרשת בהעלותך מקשה על המדרש רבה ואינו מבין למה הדלקת המנורה היא "לעולם"; כאשר בית המקדש חרב גם הדלקת המנורה פסקה. הרמב"ן מחדש חידוש נפלא ואומר שחז"ל מתכוונים להדלקת נרות חנוכה שלא פסקו לעולם אפילו לאחר החורבן (רמב"ן במדבר ח,ב).

איך האור דוחה את החושך

חג חנוכה: להדליק את סמל המדינה

פרשת וישב חנוכה תשס"ט גיליון מס' 143
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

להדליק את סמל המדינה
למה היהודים לא זכו בחיים שלווים בתקופת היוונים?
איך להביא שלום אמיתי בארץ ישראל, כדוגמת החשמונאים?

יעקב אבינו מבקש לשבת ולנוח מכל האירועים הקשים שעברו עליו עד כה, עם לבן, עשו, שכם וכו'. הוא חוזר לארץ כנען כדי להתקרב להקב"ה ולגדל את ילדיו בשלווה.
כמו שכתוב: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן (בראשית לז,א).
חז"ל אומרים שאין מנוחה לצדיקים בעולם הזה, אלא בעולם הבא. לכן לאחר פסוק זה, מתחיל הסיפור של יוסף ואחיו. "אמר רבי אחא בשעה שהצדיקים יושבים בשלווה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג " ( בראשית רבה פד,ג).
נראה לומר, שכל מה שקורה ליחידים כמו האבות, קורה גם לעם ישראל כ-עם.

עם ישראל אינו יכול לשבת בארצו, בשלווה.

פרשת שבוע: וישב וחנוכה: יוסף הצדיק: החשמונאי הראשון

פרשת וישב-חנוכה תשס”ז גיליון מס' 44
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס:6246461-02

לגירסא לחלוקה לחץ כאן
יוסף הצדיק: החשמונאי הראשון
האם יוסף הצדיק היה מקור השראה לחשמונאים ?
האם ניתן לנצח את הגלות ללא צ-יון ?
יוסף הצדיק נמכר כעבד במצרים, לשר הטבחים פוטיפר. אשתו של פוטיפר מנסה להכשיל את יוסף בעבירה של גילוי עריות. יוסף, מרוב צדקותו עומד בניסיון העריות ואינו חוטא.
בתקופת החשמונאים, היוונים פעלו באותה דרך כדי לנסות להשמיד את עם ישראל ח"ו. רבים מבני ישראל התייוונו והתחתנו עם נשים נוכריות. החשמונאים בראשות מתתיהו המשיכו את דרכו של יוסף הצדיק. הם השתמשו בכוח הצדקות של יוסף -שגילה נגד אשת פוטיפר, כדי להילחם במתייוונים וביוונים כאחד ולטהר את בית המקדש. היוונים טימאו את בית המקדש בגלל העריות.
רמז לכך ניתן ללמוד מתוך דברי "בעל הטורים", כאשר שכם בן חמור טימא את דינה. "בעל הטורים" מפרש את המילה "טימא" כמעשה של גילוי עריות. באותו אופן ניתן לפרש שחטא העריות טימא את ההיכל ואת המקדש בפסוקים האלה:
"טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים" (תהילים עט)
"טִמְּאוּ אֶת מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא" (יחזקאל כג,לח).

חכ חנוכה: איך לשרוד את הגלות

פרשת ויגש וחנוכה תש"ע גיליון מס' 189
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

איך לשרוד את הגלות?

מדוע הגאולה באה לאחר שעם ישראל נמצא בשיא השפל?
למה חז"ל לא כתבו מגילה לכבוד נס חנוכה?
פרשת ויגש מסמנת את תחילת הגלות של בני ישראל. בני ישראל עדיין לא נחשבים כ-עם, אלא כיחידים. מתוך שבעים הנפש שירדו למצרים יצאו מהם שישים ריבוא.
כמו שכתוב: כָּל-הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, יֹצְאֵי יְרֵכוֹ, מִלְּבַד, נְשֵׁי בְנֵי-יַעֲקֹב--כָּל-נֶפֶשׁ, שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. כז וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר-יֻלַּד-לוֹ בְמִצְרַיִם, נֶפֶשׁ שְׁנָיִם: כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה, שִׁבְעִים. (בראשית מו,כו-כז).
ראוי לציין שכדי להתעלות, עם ישראל צריך לרדת לשפל המדרגה. כך היה במצרים כאשר בני ישראל הגיעו לשער מ"ט של טומאה. בנוסף לגלות מארץ ישראל, בני ישראל ספגו את תרבות מצרים ועבדו את האלילים שלהם.
מנקודת שפל הזאת, תוך מספר חודשים עם ישראל היגיע למ"ט שערי קדושה וקיבל את התורה בהר סיני.
תהליך זה של ירידה למדרגה נמוכה ולאחר מכן להשיג מדרגה גבוהה, חוזר על עצמו בהיסטוריה הארוכה של עם ישראל.
כך היה בימי החשמונאים, כאשר עם ישראל היה נרדף בארצו ולא נתנו לו לקיים את המצוות הבסיסיות ביותר. לאחר מלחמה קשה חסרת סיכוי ומתוך ייאוש, החשמונאים זכו לגרש את היוונים מהארץ, לחדש את המלכות ולבנות מחדש את בית המקדש.
אם מתבוננים בתקופה קרובה לנו, אלפיים שנות גלות הגיעו לסיומן עם השמדת מיליוני יהודים בשואה. שלוש שנים מאוחר יותר זכינו להקים שלטון עצמאי ויהודי בארץ ישראל.