פרשת ויגש חנוכה: המסר הנסתר של חנוכה

פרשת ויגש וחנוכה  תשפ"ו

גיליון מס' 418  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

המסר הנסתר של חנוכה

חג חנוכה הינו מיוחד בהרבה אופנים. למשל זהו החג הארוך ביותר בין כל החגים, 8 ימים רצופים.

בנוסף לכך, לחנוכה יש חשיבות מיוחדת כאשר מקובל בדברי הראשונים לקשר את חנוכה לפורים, ושני החגים לא יתבטלו לעתיד לבוא.

אנחנו נעמיק ונעלה לשאלות האלה על בסיס מאמרים של ה"חלבן"-הרב חיים כהן, בנושא חנוכה.

החלבן מפרש שיש הבדל בין הניסים של גאולת מצרים לבין הניסים של חנוכה.

בזמן גאולת מצרים, הקדוש ברוך הוא פעל לבדו ללא שותפות מצד בני ישראל. כל הניסים היו מעל הטבע ללא יוצא מן הכלל.

כל מי שהמתבונן בהם מבחוץ, לא יכל היה לפקפק בהתגלות ה' בדרך נס.

הקדוש ברוך הוא פעל לבדו בכל הניסים שהיו במצרים או במדבר. 

לעומת זאת כאשר בני ישראל נכנסים לארץ, יש שותפות מצד עם ישראל. הניסים שהיו בזמן כיבוש הארץ עם יהושע בן נון והמנהיגים שבאו אחריו, תמיד היו יחד עם הצבא של עם ישראל או בדרך הטבע.

בארץ ישראל, עם ישראל נמצא במדרגה רוחנית גבוהה יותר לכן הוא יכול להיות שותף כביכול עם הקדוש ברוך הוא בהנהגת העולם וגם בשינויים דרך ניסים. 

בספרים הקדושים, הקדוש ברוך הוא נמשל לזכר ועם ישראל נמשל לנקבה.

הניסים בארץ ישראל הם נסתרים בדומה לזכר-הקב"ה שמסתתר בתוך הנקבה-עם ישראל.

כאשר מתבוננים בניסים של יציאת מצריים כמו 10 המכות, קריעת ים סוף, אכילת המן במדבר או בארות המים במדבר רואים באופן ברור את הנס שהוא מעל הטבע. 

לעומת זאת כאשר מתבוננים בנס חנוכה וניצחון החשמונאים, ניתן לראות צבא אחד מול צבא אחר. הצבא היותר קטן והפחות מקצועי ניצח, אבל זה עדיין צבא מול צבא. 

צריך ממש להתבונן בפרטים ולשאול שאלות כדי להבין שיש פה נס שהוא מעל הטבע. מה שעשו המכבים נגד היוונים-המעצמה הגדולה באותם הימים, בוודאי עשו מורדים אחרים במדינות אחרות עם הצלחה או כישלון.

נראה להוסיף, שגם נס פך השמן אינו פשוט כל כך להבנה. 

ראשית, רק הכוהנים המורשים להיכנס להיכל בזמן עבודתם, ראו את הנס. מספר מצומצם של כוהנים נכנסים במהלך שבוע אחד.

פרשת השבוע: פרשת שמות שלבי הגלות רומזים לתהליך הגאולה

פרשת שמות תשפ

גיליון מס 367  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שלבי הגלות רומזים לתהליך הגאולה

שעבוד מצרים מתחיל בסוף פרשת שמות. למעשה הוא מתחיל הרבה לפני כן עם לידת יצחק.

המצרים העבידו את בני ישראל בפרך לאחר פטירת יוסף הצדיק והשבטים.הגלות התחילה בשלבים ולא בבת אחת.

יעקב אבינו ידע והרגיש את שלבי הגלות והתגברות כוחות הטומאה על בני ישראל.

כתוצאה מזה, יעקב אבינו השביע את יוסף שיביא אותו לקבורה בארץ כנען, בחברון.

מה ראה יעקב אבינו כדי לבקש להיקבר בחברון ולא במצרים?

מדוע הוא לא רצה להיקבר בגלות עם בניו כדי לצאת יחד איתם בזמן הגאולה?

למה יוסף חלק על אביו וביקש להיקבר במצרים עד הגאולה?

נביא מספר תשובות, ראשית נביא את הפירוש הנפלא של הרב חרל"פ. יעקב אבינו ידע שאם הוא יקבר במצרים, כוחות הקדושה המלווים אותו ישפיעו על טומאת מצרים ויתגברו עליהם.

כתוצאה מזה הגלות תהיה קשה פחות, הן רוחנית, הן פיזית. יוסף הצדיק חלק על אביו ורצה שיעקב אבינו יישאר במצרים כדי לעזור לבני ישראל לקראת הגלות ולהמתיק אותה.

יעקב אבינו רצה שבני ישראל ישכחו מארץ ישראל בגלל קושי הגלות והתגברות הטומאה. כך, הירידה הרוחנית תגרום לכפרה מלאה ותביא לעלייה למדרגות גבוהות מאוד לאחר מכן.

כמו שכתוב: "...שעל ידי התגברות הטומאה ישכחו שהם בארץ לא להם וידמו להאחז במצרים, וכדכתיב "ויאחזו בה" ויצטרכו לעבדום ועינו אותם, כדביארנו בפרשה הקודמת לכך רצה יעקב שיעלוהו לארץ ישראל שעל ידי התמעטות האור במצרים לא יהיו חייבים כל כך על עוונותיהם והשפלתם ותכפר עליהם הגלות." (רב חרל"פ, פרשת ויחי דף שלא).

נראה להוסיף, שיעקב אבינו ידע שהוא מוסיף קדושה מעצם נוכחותו. למשל, בזכותו שנות הרעב התקצרו לאחר הגעתו למצרים.

אם הוא היה נקבר במצרים, המצרים היו מתברכים בברכת השפע של הצדיק. כתוצאה מזה הם היו משעבדים בצורה קשה יותר את בני ישראל. כאשר האדם חי בשפע ובעושר, הוא פחות מחובר לדברים הרוחניים. האדם מנותק מהסובבים אותו ונהיה אכזרי יותר וגשמי יותר.

נראה להוסיף תשובה אחרת, כאשר יעקב אבינו ויוסף מהווים 2 שלבים בגאולת ישראל.

הבחינה של יוסף-המכונה משיח בן יוסף והבחינה של יעקב אבינו-המוכנה משיח בן דוד, כאשר יוסף  מקדים את יעקב אבינו.

משיח בן יוסף מכין את התשתית הגשמית עבור משיח בן דוד, לכן הם לא יכולים להיקבר באותו מקום.

יוסף מכין את השלבים העתידיים של הגאולה.

פרשתשבוע: פרשת ויחי איך לקיים את צוואת יעקב אבינו?

פרשת ויחי  תשע"ט

גיליון מס 349  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

איך לקיים את צוואת יעקב אבינו?

בפרשת ויחי גלות מצרים מתחילה ויעקב אבינו מסיים את שליחותו בעולם הזה.

התורה מבליטה שני אירועים ומתארת אותם באריכות. האירוע הראשון הוא כאשר יעקב אבינו משביע את יוסף הצדיק כדי לקבור אותו בארץ ישראל.

האירוע השני הינו ברכת בני יוסף על ידי יעקב אבינו ושינוי הסדר ללא נתינת עדיפות לבכור שביניהם.

פרק שלם-פרק מח מוקדש לנושא הזה עם רמזים נוספים לגבי קבורת יעקב אבינו בארץ ישראל, עם אבותיו.

מדוע התורה מאריכה כל כך בנושא ברכת אפרים ומנשה? מה המסר לדורות של קבורת יעקב אבינו בחברון?

האם שני הנושאים הסמוכים ומעורבבים גם יחד קשורים אחד עם השני?

למה התכוון יעקב אבינו לקראת מותו למסור לבניו ולכל עם ישראל לדורותיו עד עצם היום הזה?

המאמר מבוסס על שיחות לספר בראשית של הרב יעקב משה חרל"פ.

ראשית, הרב חרל"פ מתאר את הגלות בשני מישורים. האחד הוא היציאה מארץ ישראל והניתוק מקדושתה.

השני הוא כניסה תחת השפעה של אומות העולם המטמאות את כל אחד מישראל. עצם הימצאותו של עם ישראל בחו"ל, משפיעה עליו ופוגעת בקדושתו העצמית.

עכשיו נחזור לפרשת ויחי. יוסף הצדיק ירד ראשון לגלות מצרים. בזכות צדיקותו הוא הצליח לשמור על קדושתו בלי להיפגע מטומאת מצרים.

יתרה מזאת, הוא גילה לכל הסובבים אותו את הקדושה המיוחדת הנמצאת בכל אחד מישראל. כמו שכתוב: וַיְהִי ה' אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִ (בראשית לט,ב).

אֵין שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר, רֹאֶה אֶת-כָּל-מְאוּמָה בְּיָדוֹ, בַּאֲשֶׁר ה', אִתּוֹ; וַאֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה, ה' מַצְלִיחַ. (בראשית לט,כג).

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקים בּוֹ. (בראשית מא,לח).

נראה להוסיף, שבכל המקומות שיוסף היה בהם, הוא שמר על קדושתו ולא נתן לטומאת מצרים להשפיע עליו. הן במקום עבודתו כעבד של פוטיפר, הן בבית הסוהר והן בשיא הגדולה כ-מלך מצרים.

יוסף שמר על זהותו וקדושתו בכל מקום ומקום ולא הושפע כלל. זה המסר הראשון שיעקב אבינו מסר לנו כאשר הוא שמח שיוסף שמר על קדושתו למרות הקשיים של הגלות. יעקב אבינו אמר שעכשיו הוא יכול להיפטר מהעולם בשלווה, כי המסר הועבר כראוי לבניו.

חנוכה- פרשת מקץ : גלות השכינה בלב המחלוקת (חלק ב)

פרשת מקץ חנוכה תשע"ו

גיליון מס' 247 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                    

 גלות השכינה בלב המחלוקת (חלק ב)

זהו הממשך המאמר משבוע שעבר. נזכיר את השאלות שננסה ליישב בהמשך.

בפרקים מ"ג, מ"ד ומ"ה מדוע מופיעה שלוש עשרה פעמים המילה "בית"?

מדוע התורה מפרטת את מרכיבי המנחה שיעקב אבינו הכין ליוסף?

מדוע האחים רחצו רגליהם לפני כניסתם לבית של יוסף?

מדוע הם השתחוו פעמיים ופעם אחת מול יוסף?

למה יוסף התעקש להביא את בנימין למצרים?   

לפי אופי השאלות אפשר לקבל רמז על כיוון התשובה. חשוב לראות את הדברים מתוך הפסוקים. (ראה קישור זה עם סימונים צבעוניים https://goo.gl/BaMntK  או באתר שלי)

כאשר מילים או ביטויים מופיעים מספר פעמים באותו פרק או בנושא אחד  נראה לומר שיש לחפש הסבר עבור הכפילויות.

הביטוי לא תראו פני מופיע ארבע פעמים ומזכיר לנו את הפסוקים העוסקים בעולת הראייה שהיו מקריבים בזמן עלייה לרגל.

לֹא-תִרְאוּ פָנַי, בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם (בראשית מג פסוקים ג ו-ה, מד פסוק כג ו-כו).

להלן הפסוקים העוסקים בעליה לרגל: אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם.( שמות כג,טו).

וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה, וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. ( שמות לד,כ).

שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹקיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר--בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי ה', רֵיקָם.( דברים טז, טז).

בנוסף לכך, התורה מרבה בפרטים על מהות המתנה שיעקב אבינו שולח ליוסף. כאשר ארבע פעמים המתנה נקראת בלשון מנחה הרומזת לקרבן. (בראשית מג, פסוקים יא,יג,כה,כו).

יעקב אבינו מכין מעין מנחת ביכורים לכבוד יוסף. קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה:  מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים (בראשית מג,יא).

וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת-הַמִּנְחָה הַזֹּאת, (בראשית מג,טו). כאשר האחים הגיעו לבית של יוסף הביטוי מנחה מופיע פעמיים נוספות והתורה מתארת את תהליך של הכנת המנחה.

לאחר נתינתה ליוסף הם משתחווים לו, כמו שכתוב: וַיָּכִינוּ, אֶת-הַמִּנְחָה, ..... וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה, וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת-הַמִּנְחָה אֲשֶׁר-בְּיָדָם הַבָּיְתָה; וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ, אָרְצָה (בראשית מג,כה-כו).

הטקס של נתינת המנחה ליוסף וההשתחוויה של האחים מזכיר את הבאת קרבן הביכורים בבית המקדש.

וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ ......  וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, ה'; וְהִנַּחְתּוֹ, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ (דברים כו,פסוקים ב-י).

גם הביטוי מנחה מופיע עם ביכורים:  וְאִם-תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים, לַה'--אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ, גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל, תַּקְרִיב, אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ.  (ויקרא ב,יד).

האחים רוחצים רגליים לפני כניסתם לבית של יוסף. וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת-הָאֲנָשִׁים, בֵּיתָה יוֹסֵף; וַיִּתֶּן-מַיִם וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם (בראשית מג, כד).

זה מזכיר את מצוות רחיצת הרגליים והידיים של הכהנים בכל יום לפני תחילת עבודתם בבית המקדש. 

כמו שכתוב: וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וְלֹא יָמֻתוּ; וְהָיְתָה לָהֶם חָק-עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ, לְדֹרֹתָם (שמות ל,כא).

כאשר מחברים את כל הרמזים האלה, נראה לומר שיוסף בנה מעין בית מקדש בביתו במצרים.

פרשת שבוע: פרשת ראה למה בנו את המשכן בשילה?

פרשת ראה תשע"ה

גיליון מס' 231 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

למה בנו את המשכן בשילה?

למה משכן שילה נבנה בחלק של יוסף?

במה משכן שילה עדיף על בית המקדש בירושלים?

תחילת פרשת ראה עוסקת בכניסה לארץ והיחס הנכון לעבודה זרה והקרבת קרבנות לה'. ראשית יש לאבד כל דבר של עבודה זרה ולהקריב קרבנות רק במקום המיועד לכך בהר הבית.

כמו שכתוב: אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם (דברים יב,ב).  כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה (דברים יב,ה).

בפסוק ט' התורה רומזת על משכן שילה, כמו שכתוב: כִּי לֹא-בָאתֶם, עַד-עָתָּה--אֶל-הַמְּנוּחָה, וְאֶל-הַנַּחֲלָה (דברים יב,ט). רש"י מביא את דברי התלמוד: "מנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים" (זבחים דף קיט ע/א).

נתמקד בפסוק זה וננסה להבין את המשמעות של משכן שילה המוגדר כזמני, שהתקיים 369 שנים.

מדוע  אין ציווי אלוקי או נבואה המכוונת את בני ישראל לבנות את המשכן במקום קבוע בשילה?

למה בחרו בשילה הנמצאת בנחלה של בני יוסף ולא בירושלים? מדוע למשכן שילה היה דין שונה ביחס לבית המקדש בנוגע לאכילת קדשים קלים?

הקמת משכן שילה מופיעה בספר יהושע באמצע חלוקת הארץ לשבטים. הקמת המשכן מופיעה בפסוק אחד בלבד, סמוך לחלוקת הארץ לשבט יהודה ולבני יוסף: אפרים ומנשה.

כמו שכתוב: וַיִּקָּהֲלוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׁלֹה, וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה, לִפְנֵיהֶם. (יהושע יח,א).

ראוי לציין שבפסוק המתאר את הקמת המשכן בשילה מוזכרים נושאים מרכזיים כמו אחדות העם וכיבוש הארץ. הפסוק מתתחיל באחדות: וַיִּקָּהֲלוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל ממשיך בהקמת המשכן וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד ומסיים בכיבוש הארץ ללא מאמץ: וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה, לִפְנֵיהֶם.

נראה לומר, שאחדות העם צריכה להקדים את בנין המשכן או בית המקדש ולאחר מכן הקב"ה עוזר לכבוש את הארץ ביתר קלות.

נראה לומר שלאחר שמשכן שילה נבנה מתוך אחדות וללא ציווי אלוקי הוא עמד תקופה ארוכה מאוד של 369 שנים. עלינו ללמוד מבאי הארץ, ולבנות מזבח בהר הבית כדי לחדש את עבודת הקרבנות, לאחר שהקב"ה כבר נתן לנו את מדינת ישראל וירושלים.

המלבי"ם מפרש למה יהודה ויוסף קיבלו את נחלתם לפני כולם, לפני הקמת משכן שילה. משבטים אלה עתיד לצאת שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.

פרשת שבוע: וישב וחנוכה: יוסף הצדיק: החשמונאי הראשון

פרשת וישב-חנוכה תשס”ז גיליון מס' 44
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס:6246461-02

לגירסא לחלוקה לחץ כאן
יוסף הצדיק: החשמונאי הראשון
האם יוסף הצדיק היה מקור השראה לחשמונאים ?
האם ניתן לנצח את הגלות ללא צ-יון ?
יוסף הצדיק נמכר כעבד במצרים, לשר הטבחים פוטיפר. אשתו של פוטיפר מנסה להכשיל את יוסף בעבירה של גילוי עריות. יוסף, מרוב צדקותו עומד בניסיון העריות ואינו חוטא.
בתקופת החשמונאים, היוונים פעלו באותה דרך כדי לנסות להשמיד את עם ישראל ח"ו. רבים מבני ישראל התייוונו והתחתנו עם נשים נוכריות. החשמונאים בראשות מתתיהו המשיכו את דרכו של יוסף הצדיק. הם השתמשו בכוח הצדקות של יוסף -שגילה נגד אשת פוטיפר, כדי להילחם במתייוונים וביוונים כאחד ולטהר את בית המקדש. היוונים טימאו את בית המקדש בגלל העריות.
רמז לכך ניתן ללמוד מתוך דברי "בעל הטורים", כאשר שכם בן חמור טימא את דינה. "בעל הטורים" מפרש את המילה "טימא" כמעשה של גילוי עריות. באותו אופן ניתן לפרש שחטא העריות טימא את ההיכל ואת המקדש בפסוקים האלה:
"טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים" (תהילים עט)
"טִמְּאוּ אֶת מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא" (יחזקאל כג,לח).