חג שבועות תשע"ט
גיליון מס 356 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
אין תורה ללא לאומיות!
אנחנו נמצאים בסיום
של תקופה מיוחדת, כאשר מסיימים את ימי ספירת העומר.
ימי הספירה מחברים את
חג הפסח לחג השבועות.
התורה מצווה אותנו
להתחיל לספור את ימי העומר במוצאי יום טוב ראשון של פסח.
החלבן בספרו על פסח
מעלה שאלה חזקה.
קשה להבין מדוע ספירת
העומר מתחילה בתוך שבעת ימי חג הפסח? זה נראה כמו חוסר כבוד כלפי חג הפסח, כאשר לא
מחכים לסיום שבעת ימי החג כדי להתכונן לקראת החג הבא, חג השבועות.
זה נראה כאילו רוצים
להתפטר מחג הפסח.
מדוע מערבבים את שני
החגים אחד בתוך השני?
נשאל שאלה נוספת על
חג השבועות.
מדוע חג שבועות שונה
משאר הרגלים-פסח וסוכות כאשר חוגגים אותו יום אחד בלבד?
מדוע החג נקרא "שבועות"
כנגד 7 השבועות של ימי ספירת העומר שכבר עברו?
4 פעמים בתורה מופיע
החג בשם חג השבועות לעומת פעם אחת בשם חג הביכורים וחג הקציר.
הרב חיים כהן מפרש
שפסח הינו חג לאומי שיצר את עם ישראל כעם עצמאי וחופשי להחליט על עתידו.
היציאה מעבדות לחירות
מסמלת את תחילת ההיסטוריה של עם ישראל כעם ולא כאל יחידי סגולה.
ימי ספירת העומר
מחברים בין גאולת מצרים לבין קבלת התורה. ספירת הימים והשבועות מגלה את הקשר בין
שני החגים.
פסח מסמל את החירות
הגשמית ללא תוכן ומטרה אלא הקריאה בקול רם: אני לא עבד.
חג השבועות הוא תכלית
החיים. כאשר בני ישראל מצהירים: אנחנו עבדים של הקב"ה ורוצים לתקן את העולם.
לכן, מיד לאחר יציאת
מצרים, בני ישראל מתכוננים לקבל את הרוחניות ועול המצוות. הם אינם רוצים להישאר
ללא תוכן בתקופה שבין יציאת מצרים לבין מתן תורה.
לכן, חשוב להתחיל
לספור את ימי העומר, דווקא למחרת חג הפסח כדי לשאוף לתכלית בעל משמעות.
כמו שכתוב:
"זוהי המשמעות של ספירת העומר, להורות לנו מהי המגמה הלאומית שלנו. פסח הוא
החג הלאומי שבו עם ישראל נוצר, יצא גוי מקרב גוי ונהיינו לעם. .....נבראנו כדי
לתקן עולם, כדי להעלות את כל העולמות כולם אל מדרגות פלאיות מאוד, מדרגות אדירות
ונעלות בקודש, ברוממות זיו האלוקות, בנועם צחצחות קודש." (טללי חיים, פסח דף
רסח).
למעשה, יום הראשון של
פסח הוא יחיד ומיוחד ונפרד משאר ימי החג. לכן, ימי ספירת העומר אינם מהווים פגיעה
בחג הפסח אלא ההיפך הוא הנכון.
המסר הוא שאין מקום
להיות עם חופשי ללא תוכן רוחני של תורה ומצוות. מצד שני, אין מקום לרוחניות בלבד
ללא הבסיס של הלאומיות וקיום עם ישראל כעם אחד.
התורה מאירה לנו
שהבסיס לקבלת התורה הינו קיום העם ואחדותו ברמה הלאומית.
רש"י מדגיש את
חשיבות האחדות כתנאי לקבלת התורה.
כמו שכתוב: וַיָּבֹאוּ
מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד
הָהָר (שמות יט,ב).
רש"י:
"ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת
ובמחלוקת."
הרב חרל"פ בספרו
"ממעיני הישועה" מבהיר בצורה נפלאה את ההגדרה של הלאומיות ביחס לתורה
ולמצוות.
הלאומיות היא התשתית
והבסיס לקבלת התורה וקיום המצוות.
יציאת מצרים הולידה
את עם ישראל כעם, רק לאחר מכן אפשר לקבל את התורה בהר סיני.
כמו שכתוב:
"....בלי הכרת הלאומיות שלנו לא היינו זוכים לשום מצווה כללית או פרטית, כי
כל יסוד קיום המצות הוא מצד ההתקשרות עם כלל ישראל, וכל מה שאנו מקימים הוא בשם כל
ישראל. ולזאת אחרי שיצאנו ממצרים היינו לעם, רק אז נתקרבנו להר סיני לקבל את התורה
מן השמים ועתיד העולם להכיר שכל פרט ופרט ממצות ה' בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה,
מוכרח להתקים מצד הצורה הלאומית. " (הרב חרל"פ, ממעיני הישועה דף שכה).
נראה לומר, שתהליך
הגאולה והחזרה לציון היו צריכים להתחיל מתוך רצון של לאומיות בלבד ללא רוחניות או
תורה.
לכן, דווקא אנשים שפרקו
את עול המצוות בנו את התשתית הלאומית של מדינת ישראל.
עלינו להודות להם
ולכבד אותם מכל הלב על מה שהם הקריבו כדי להרים את עם ישראל משפלות הגלות ללאומיות
גאה, שהרים גבוה גבוה את כבוד ישראל וה' בין האומות.
כך היה בזמן יציאת
מצרים, עם ישראל השתחרר ברמה הגשמית ללא שום רוחניות או קיום תרי"ג מצוות.
עלינו ללמוד מבני
ישראל איך לחבר את הלאומיות ללא רוחניות, ללאומיות עם תורה ומצוות.
זה המסר של חיבור חג
הפסח לחג השבועות בעזרת ימי ספירת העומר שהתחילו מיד עם היציאה מהשעבוד, ללא המתנה
כלל.
אני לא יודע למה
התכוון המשורר שכתב את ההמנון הלאומי, אבל מתוך המילים של ה"תקווה" ניתן
לראות רמז ברור על דברינו.
לִהְיוֹת עַם
חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. "לִהְיוֹת עַם
חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ" בא כנגד יצירת עם ישראל שאינו משועבד לגויים.
"אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם": רומז לעניין רוחני של הקמת בית המקדש
בירושלים.
לסיכום, ראינו שחג
השבועות בא אחרי פסח, כי הלאומיות ואחדות העם הם הבסיס לתורה ומצוותיה.
ראוי לציין שיום
העצמאות-המסמל את יצירת עם ישראל ויום ירושלים-המסמל את ניצחון הרוחניות, חלים
שניהם בימי ספירת העומר.
הלאומיות מעלה על נס
את בחירתו של עם ישראל כעם סגולה.
זה חייב להתבטא
במעשים במקומות הכי חשובים לעם ישראל, בירושלים ובהר הבית. כאשר הר הבית ובית
המקדש מחברים את המימד הלאומי של ישראל למהות הרוחנית.
השלב הראשון הוא
שליטה פיזית ומלאה בכל שטח הר הבית כביטוי של לאומיות של עם ישראל.
לאחר מכן נוכל לעבור
לשלב הבא של הגברת הרוחניות עם חידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש השלישי
בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי
נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה
ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה