חומש בראשית תשפ"ה - מלחמת שמחת תורה
גיליון מס 407 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
להבין את סוד הבריאה
חומש בראשית נותן לנו את המפתח להבנת בריאת העולם ומה הכוחות המניעים אותו.
בפרק הראשון של התורה, מופיע 3 פעמים הפועל 'ויבדל'. כמו שכתוב:
וַיַּבְדֵּל אֱלֹקים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ (בראשית א,ד)
וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; (בראשית א,ז)
וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה (בראשית א,יד)
בנוסף לכך הקב"ה מברך את בריאתו 3 פעמים. כאשר הפסוקים החותמים את ימי הבריאה מסבירים לנו מה משמעות הברכה.
כמו שכתוב: וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ (בראשית ב,ג).
הקב"ה מברך את השבת ומקדש אותו. זאת אומרת שברכת ה' גורמת להשראת קדושה על מקבל הברכה.
ידוע מתוך דברי חז"ל בספר ויקרא, שכל דבר שבקדושה דורש פרישות והיבדלות.
כמו שכתוב: "אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת לְפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה, וְאַתְיָה כַּהֲדָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, דְּאָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא גּוֹדֵר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה נִקְרָא קָדוֹשׁ." (ויקרא רבה כד, ו).
מכאן אנחנו רואים שהקדושה נמצאת כאשר נבדלים מהטומאה.
נראה לומר, שכאשר הקב"ה מברך את הבהמות, העופות, החיות והאדם, המשמעות היא שיתרחקו מכל דבר של טומאה ושל ערווה.
לכן נראה לומר, שהפועל 'ברך' והפועל 'בדל' בעלי משמעות דומה.
יוצא מכאן שברוב ימי הבריאה, הקב"ה הדגיש את חשיבות הפרישה וההיבדלות.
מה המשמעות של ההיבדלות? מדוע הקב"ה מדגיש בחמישה ימי הבריאה מתוך שישה, את ההיבדלות?
מה הקב"ה רוצה לרמוז לנו? האם ההיבדלות היא מידה יסודית במהות הבריאה?
בע"ה נביא פירושים מתוך בעל ה"בית גנזי", הרב חרל"פ וה"חלבן", המבוססים על פנימיות התורה.
ראשית, נתחיל עם דברי ה"בית גנזי" על התורה.
בתחילת הבריאה, הקדוש ברוך הוא חילק קדושה באופן שווה בכל המישורים: הן במקום פיזי, הן בזמן, הן בבעלי חיים או באדם.
בהמשך, הקב"ה ריכז את הקדושה במקום אחד.
למשל, איך נוצרה קדושת ארץ ישראל?
הקב"ה לקח מקדושת כל הארצות וריכז אותה בארץ ישראל.
הוא הבדיל בין ארץ ישראל ובין שאר הארצות.
אותו תהליך התרחש עבור הר הבית, ביחס לשאר ארץ ישראל. צמצום הקדושה ממקום אחד גרם לתוספת קדושה במקום אחר.
כך הקב"ה יצר את מקום המקדש, הראוי להשראת השכינה ובנין בית ה'.
תהליך דומה קרה לאומות העולם. הקדושה שהייתה קיימת אצלם בתחילת הבריאה, עברה לעם ישראל.
כמו שכתוב: "ומתבאר בזה כי כך הוא סדר הבריאה שמתחילה אין הבדל מקומות וכולם מקבלים בשווה אלא שזה אור מועט בכל מקום, ועל ידי הצמצום למקום אחד נעשה חסרון והעדר גמור במקום אחד ובמקום שני נעשה רבוי גדול שמאיר ביותר." ( בית גנזי בראשית דף נא).
אלה דברים נפלאים המסבירים הרבה דברים שקרו בהיסטוריה וגם בימים אלה.
נראה לומר, שזאת הסיבה המרכזית למה הגויים שונאים את ישראל.
כאשר הם רוצים לקבל בחזרה את מה שהקב"ה לקח מהם ונתן לעם ישראל.
נראה בהמשך את דברי הרב חרל"פ בנושא האנטישמיות.
אנחנו יכולים לגלות בתורה את היסוד הזה, במספר אירועים.
קין והבל: קין רוצח את הבל מתוך קנאה. כאשר להבל הייתה קדושה יתרה על קין שנבעה מלכתחילה, ממנו. לכן הוא הרג אותו בתור קנאה, כדי להחזיר לעצמו את הקדושה שנלקחה ממנו.
קורח ומשה רבנו: קורח ביקש שהקדושה תשרה על כל עם ישראל בצורה שווה ואחידה. הוא התלונן על כך שמשה רבנו היה קדוש במיוחד ונבדל מכולם.
כאשר לפי סדר הבריאה שראינו, קדושתו נבעה מצמצום הקדושה של כלל ישראל.
חורבן הבית והגלות: קרה אותו הדבר בזמן חורבן בית המקדש והגלות. כאשר עם ישראל היה בארץ ישראל עם בית המקדש בנוי, היה אור גדול מאוד בירושלים ובכל הארץ. לאחר חורבן הבית וכאשר הם הוגלו בכל העולם, הקדושה התפזרה בכל הארצות. כתוצאה מזה האור הצטמצם והקדושה ירדה בישראל.
לכן כתוב בתלמוד, שהשכינה תמיד נמצאת עם עם ישראל בגלות.
כמו שכתוב: " תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ — שְׁכִינָה עִמָּהֶן. גָּלוּ לְמִצְרַיִם — שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנִּגְלֹה נִגְלֵיתִי לְבֵית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם וְגוֹ׳״. גָּלוּ לְבָבֶל — שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה״. (מגילה דף כט ע/א).
אומנם השכינה בגלות, אבל היא בעוצמה הרבה יותר נמוכה, מאשר המצאות עם ישראל בארצו ובית מקדש בנוי בירושלים.
נראה להוסיף, שגם היום יש קדושה גדולה מאוד בארץ ישראל, כאשר נמצאים בה 8 מיליון יהודים.
כתוצאה מזה השכנים שלנו ואויבינו הארורים נמצאים בשיא הרוע וברמת קדושה נמוכה ביותר.
כתוצאה מזה הם נלחמים בנו בכל כוחם, ללא שום הגיון, כדי לנסות לקחת מאתנו קצת קדושה.
נראה לומר, שזאת הסיבה שהם חוטפים יהודים קדושים, כדי שתשרה בתוכם קצת מקדושת עם ישראל.
כאשר קיימת התיישבות יהודית בכל חלקי ארץ ישראל- כמו שהיה בגוש קטיף, זה מביא לתוספת קדושה במקום, לכן הוא מוגן ושמור על יד הקב"ה.
ניתן לראות את חוק הבריאה הזה, אפילו בתוך המצוות.
הבית גנזי ממשיך לחדש לנו, על מצוות ארבעת המינים ומצוות סוכה.
הסוכה בנויה מתוך פסולת של עצי פרי. העיקר הוא הפרי כמובן, ובזכותו הפסולת נוצרה.
במצוות ארבעת המינים: בזכות האתרוג-שיש בו גם טעם וגם ריח, קיימת הערבה- שאין בה לא טעם ולא ריח.
לערבה אין טעם וריח, כי האתרוג לקח אותם ממנה.
עניין מצוות ארבעת המינים הוא לאחד את כל הבריאה לאגודה אחת, בעל הקדושה הגבוהה ביותר-האתרוג, דרך בעלי קדושה הנמוכות יותר- הדס ולולב, עד הרמה הנמוכה ביותר- הערבה.
עכשיו, נביא את דבריו הנפלאים של הרב חרל"פ בנושא חלוקת השפע בעולם.
איך הגויים מקבלים את השפע שלהם?
הגויים צריכים להכיר במקור השפע-הבא מעם ישראל, ושהוא עם נבדל, אזי הם יכולים לקבל את השפע המגיע להם, דרך עם ישראל.
כאשר הם אינם מכירים בתפקידו של עם ישראל, הם אינם יכולים לקבל שום שפע.
זאת הסיבה שהגויים שונאים את ישראל כי הם מרגישים בתת מודע שלהם, שהשפע נלקח מהם והם תלויים בעם ישראל.
כמו שכתוב: "...כן תקונם של העמים הוא בזמן שהם מודים בזה, ומכירים בישראל שהם נבדלים מכל העמים, אולם בזמן שאין העמים מודים ומכירים בזה אין להם שום שפע כלל, ומכאן היסוד לכל שנאת העמים לישראל, שמרגישים הם כי מאז היו ישראל לעם נלקח מהם כל השפע והם זקוקים לישראל." (רב חרלפ, מי מרום, בראשית מאמר ב' דף ז).
אותו יחס קיים בין השפע העולמי ובין ארץ ישראל. כאשר עם ישראל נמצא בארץ ישראל, הארץ נבדלת ומקבלת קדושה מיוחדת, אז השפע עובר דרך ארץ ישראל בלבד.
לפני שנכנסו לארץ, השפע התחלק בין הגויים בצורה שווה, ללא תיווך של עם ישראל. לאחר שנכנסו לארץ, הארץ התקדשה והשפע יוצא לעולם רק דרך ארץ ישראל.
לכן אומות העולם עשו הכל כדי לעכב את כניסת עם ישראל בארץ ישראל, כמו שהיה עם מלחמת עמלק במדבר.
נראה לומר, שגם היום קורה אותו תהליך, כאשר כל העולם מנסה למנוע מעם ישראל לכבוש את כל הארץ, יהודה ושומרון, חבל עזה, כולל חלקים מלבנון, מירדן, מסוריה וממצרים.
יש עמים שנלחמים בנו בצורה גלויה ויש אחרים בצורה נסתרת ומתוחכמת יותר.
בהמשך לדברינו, ננסה להבין סוד עצום מתוך פירוש ה'חלבן' על ספר בראשית.
ה'חלבן' מגלה לנו סוד מתוך ספרי הקבלה של הארי ז"ל והרמח"ל. בריאת העולם אינה יכולה להיות ביטוי של האינסוף.
הקב"ה שהוא האינסוף אינו יכול להצטמצם בדבר שהוא מוגבל כמו העולם. לכן הוא חייב לצמצם את הכוחות ולפזר אותם מדבר אחד שלם לדברים קטנים מאוד ומוגבלים.
לכן הקב"ה ברא את העולם והשתמש מספר פעמים במילה 'ויבדל', 'ויברך', כי הוא הבדיל בין האינסוף ובין המוגבל.
ה'חלבן' מביא משל להמחשה. טיפת מים הנמצאת בתוך אוקיינוס, אין לה שום מציאות.
אבל אם מורידים את האוקיינוס, הטיפה נשארת בודדה, אז יש לה משמעות וקיום כדבר בפני עצמו.
העולם שלנו הוא כמו הטיפת מים.
כמו שכתוב: " והנה כדי לגלות את כוח הגבול, להראות עוצם יתברך שאין לה סוף, שכוללת גם כוח בגבול, הנה בשביל זה היה צורך לשלול ולסלק את בחינת האין גבול, כדי שעל ידי כך תתגלה בחינת הגבול. והנה מלמד הרמח"ל שזה סוד הצמצום, שעניין הצמצום הוא סילוק כביכול של בחינת האין סוף והאין גבול, ועל ידי כך יוכל כוח הגבול להתגלות בתכונותו, שהוא בבחינת הגבול." (טללי חיים, ספר בראשית, הרב חיים כהן ה'חלבן' ,דף ס).
אני מקווה שהצלחתי להביא את דברים העמוקים בצורה נכונה.
זה מאפשר לנו להסתכל בצורה שונה על ההיסטוריה של עם ישראל.
כך ננסה להבין איך להתמודד עם עצמנו, עם ארץ ישראל וכמובן מול הגויים.
עלינו להבין את תפקידנו בעולם ואיזה כוחות הקב"ה טמן בתוכנו ובארצנו הקדושה.
זה לא מקרי, שדרום לבנון ורצועת עזה אינם נותנים לנו מנוחה. הארץ הקדושה קוראת לנו!
היא קוראת לנו כדי שנתיישב בה ונחזיר לה את קדושתה.
כך הקב"ה ברא את העולם, הוא הבדיל בין ארץ ישראל לבין שאר הארצות, הוא הבדיל בין עם ישראל ובין שאר העמים, הוא הבדיל בין הר הבית ובין שאר הארץ.
בע"ה נבנה בקרוב את בית המקדש השלישי מתוך אחדות ואחווה בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה ומרסל מזל טוב בת פתחון ולעילוי נשמת יוסף קרסנטי בן איבון פתחון שנפטר ב ז' כסלו תשפ"ד ויעקב בן פרחה שנפטר בשבת הגדול תשפ"ד ולזכר אבי מורי יוסף בן שמואל שהשבוע יום פטירתו ה' תשרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה