הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שבת, דצמבר 05, 2020

יחס האבות לבית המקדש: להרגיש בבית, בבית ה'

ספר בראשית תשפ"א
גיליון מס 372  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

להרגיש בבית, בבית ה'

בספר בראשית אנחנו מגלים את גדלות האבות שלנו: אברהם, יצחק ויעקב. התורה מביאה את סיפורי חייהם כדי שנלמד מהם.
למעשה, כל מה שהם עשו במהלך חייהם, הם עשו אותו למען הדורות הבאים. (ראה פירוש רמב"ן על התורה בראשית יב, ו). 
נתמקד ביחס האבות להר המוריה וננסה ללמוד מהו היחס הנכון היום בכל מה שנוגע לחידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש השלישי.
התלמוד מפרש פסוק מהנביא ישעיה שאינו ברור: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' אֶל-בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו (ישעיה ב,ג).
מדוע הנביא מכנה את בית המקדש, בית אלוקי יעקב? מדוע אברהם אבינו ויצחק אבינו אינם מוזכרים אף הם?
רבי אלעזר משיב ואומר שליעקב יש מעלה מיוחדת, כי הוא קרא את מקום המקדש: בית. 
כמו שכתוב: " ואמר ר' א-לעזר מאי דכתיב {ישעי-ה ב-ג} והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה א-ל הר ה' א-ל בית א-להי יעקב וגו' א-להי יעקב ולא א-להי אברהם ויצחק א-לא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר {בראשית כב-יד} אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר {בראשית כד-סג} ויצא יצחק לשוח בשדה א-לא כיעקב שקראו בית שנאמר {בראשית כח-יט} ויקרא את שם המקום ההוא בית א-ל" ( פסחים דף פח ע/א).
לפי פירוש רש"י בתלמוד, ההבדל בין יעקב אבינו ושאר האבות הוא בעובדה, שבית הוא מקום מיושב, בניגוד לשדה או להר.
בית המקדש צריך להיות מקום שמבקרים בו לעיתים קרובות ומרגישים בו בנוח כמו הבית שלנו.
נראה עכשיו פירושים נוספים של בעל ה"בית גנזי", המהר"ל והרב יעקב משה חרלפ. 
ה"בית גנזי" מפרש שהאבות גרמו להשכנת השכינה בעולם בדרכים שונות, בהתאם לדור שלהם. אברהם אבינו היה בדור שכולו טמא, לכן הוא משך את הקדושה בצורה של הר שמתעלה מעל המדבר, שכולו רע. יצחק אבינו הזמין את השכינה בשדה, המסמל מקום של ערבוב הרע והטוב. השדה הוא מקום ממוצע בין הטוב ובין הרע.
יעקב אבינו הצליח להתקדם עוד שלב, והשכין את השכינה בביתו. השכינה התגלתה במלוא עוצמתה בביתו, ללא הפרעה של כוחות הרע.
כמו שכתוב: "אברהם קראו הר לומר שכל העולם היה קודם כמו מדבר ששולט בו רק כוח הרע והקדושה בהעלם היתה, והוא המשיך בתוך הקליה בחינה של הר שבו משכן הקדושה ואילו יצחק גרם כבר שיש מקום ממוצע ופנוי ביניהם והוא הנקרא שדה ויעקב בנה בית לקדושה ששם שולטת רק הקדושה." ( בית גנזי, תולדות דף תקצד).
המהר"ל מפרש בדרך שונה, כאשר שלושת השמות מסמלים סוגים שונים של חיבור בין עם ישראל ובין הקב"ה.
אברהם אבינו מסמל את מידת החסד. החסד הינו דבר גדול לכן אברהם אבינו השווה אותו להר. מי שעושה חסד לחברו אינו מדקדק האם מגיע לו או מה יקבל בתמורה, הוא עושה את זה מתוך גדולה.
יצחק אבינו מסמל את מידת הדין, לכן הוא מכנה את הר הבית שדה, כי הוא ישר כמו מידת הדין. 
יעקב אבינו מסמל את מידת הרחמים. מידת הרחמים מהווה חיבור של אהבה ללא תנאים, שאינו בטל לעולם. הבית מסמל חיבור עם הקב"ה שהוא בעצם ואינו תלוי בהתנהגות של עם ישראל לפי רצון ה'. לכן החיבור הזה קיים לנצח.
כמו שכתוב: " ולפיכן לא היה מי שקראו 'בית' רק יעקב, כי הבית ששם הדירה, הוא החבור בעצם. ולפיכך אברהם, וכן יצחק, אין מדתם מביא החבור הזה - שהוא בבית המקדש - בעצם, רק שלא בעצם. ודבר זה יש לו הסרה...... ואמר "אל בית אלקי יעקב", רוצה לומר כי הבית עשוי לדירה, לכך הוא חבור בעצם, ודבר כזה אין לו הסרה." (מהרל נצח ישראל פרק נב).
הרב חרל"פ משלב את התשובות שראינו עד עכשיו בצורה נפלאה.  הוא מפרש את התלמוד בנוגע לגישות שונות להשכנת השכינה בעולם. אברהם אבינו היה יחיד בדורו ושאף להתרומם מעל כל הבריות, כמו הר ולדבוק בשכינה.
יצחק אבינו קרא להר הבית: שדה, כי הוא רצה להתחבר לטבע-לשדה כדי להקדיש אותו ולהעלות אותו.
לעומת זאת יעקב אבינו בא בגישה של הפרדה מוחלטת בין הקדושה לבין טומאה. הוא בונה 4 קירות כדי להתרחק מכל דבר של טומאה  ולהשכין את השכינה בתוך ביתו.
כמו שכתוב: " כי אברהם הוא בחינת הר שהוא הבחינה של התרוממות מעל הטבע, להפריש את עצמו ממנה ולהתדבק בחי העולמים ב"ה,.......ובחינת שדה שהיא בחינת יצחק היתה דוקא בהתחברות עם הטבע כדי להעלותו לקדושה, ......שזהו בחינת בית המוקף מכל צדדין ולא בחינת שדה, ואז אמר לו יצחק ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגוריך, אשר נתן אלקים לאברהם (בראשית כח,ד), אשר היא הארץ המיוחדת לקדושת ישראל ולהבדיל בין ישראל לעמים...." ( מי מרום תולדות מאמר מ, דפים קלא – קלג).
לאחר הפירושים הנפלאים האלה, נראה לומר שהיום שיש לפעול כמו יעקב אבינו. הוא פעל בשני מישורים בו זמנית.
הראשון הוא להרחיק את הטומאה והגויים מעם ישראל וארץ ישראל. השני הוא הפיכת הר הבית וכל דבר של קדושה לזמין וקרוב לכל יהודי.
מתוך כך, יש לפעול להפיכת הר הבית למקום של חיים עבור עם ישראל בלבד. יש לחבר את עם ישראל לכל דבר הקשור לבית המקדש ולקשר פיזי עם הר ה'.
לכן יש לעלות בטהרה ולמקומות המותרים בתדירות גבוהה ולהרגיש כמו בבית שלנו, ולא כמו אורחים מזדמנים.
בנוסף לכך, יש לשאוף בכל ליבנו לחדש את עבודת הקורבנות כדי להפוך את הר הבית למקום שוקק חיים ולא שמם. 
כך, בע"ה כל אחד מישראל ירגיש בבית, בבית המקדש השלישי בב"א. 

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת אבי מורי יוסף בן שבה שנפטר ב ה' תשרי תשפ"א  ולרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה

אין תגובות:

sharethis