הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום חמישי, דצמבר 31, 2015

פרשת שבוע פרשת ויחי - איך מחסלים את הגלות?

פרשת ויחי תשע"ו
גיליון מס' 249 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                              

 איך מחסלים את הגלות?

מדוע יעקב אבינו שהה 17 שנה במצרים?
מהם סימני הגלות?
פרשת ויחי מתארת שנים טובות של יעקב אבינו במצרים. במשך כל חייו הוא סבל: אצל לבן, בשכם, ממיתת רחל אמנו, בעקבות מכירת יוסף ועוד אירועים נוספים.
הוא היה במצרים 17 שנה. המדרש תנא דבי אליהו משווה את י"ז השנים במצרים למעין עולם הבא.
כמו שכתוב: " מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ונתן ליעקב שבע עשרה שנה סמוך לזקנותו טובים מעין עוה"ב (עולם הבא) מכאן אמרו כל שהשיגתו שנה אחת טובה סמוך לזקנתו סימן יפה לו וכל שהשיגתו שנה אחת רעה סמוך לזקנתו סימן רע לו יעקב אבינו היה בטובה שבע עשרה שנה שהיה במצרים והעלה עליו הקב"ה כאלו כל ימיו היה בטובה שנאמר (בראשית מו) ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה וגו'" (תנא דבי אליהו, פרק ה).
ה"שם משמואל" שואל מדוע יעקב אבינו הגיע לשלימות ולשלווה דווקא במצרים ולא בארץ ישראל? האם הריחוק מהארץ וטומאת מצרים לא הפריעו לו לחיות חיים של קדושה וטהרה?
ה"שם משמואל" עונה בשני דרכים שונות. התשובה ראשונה היא שיעקב אבינו הגיע למדרגה כל כך גבוהה שטומאת מצרים לא מנעה ממנו לשמור על שלימותו. לאחר שהוא נלחם בכוחות של עשו וגבר על לבן וכישופיו הוא קיבל חסינות מפני כוחות הטומאה.
" אבל יעקב אבינו שלימא דהוא עץ החיים דלא אשתני ולא אתהפך לעלמין נחלה בלי מצרים, היה יכול להשתלם גם בחו"ל " (שם משמואל ויחי, שנת תרע"ב דף שכא).
תשובה זאת אינה מספקת כי היא עונה למה ארץ מצרים לא פגעה ביעקב אבינו אבל אינה מסבירה מדוע הוא היה צריך להשיג את השלימות בחו"ל.
נתמקד בתשובה השנייה הקרובה יותר לתקופה שלנו המהווה תקופת מעבר מגלות לגאולה.

גלות מצרים נגזרה במעמד ברית בין הבתרים. הקב"ה אמר לאברהם אבינו שנהיה בגלות 400 שנה. הגלות מתאפיינת בארבע בחינות: גרות, שהות במדינה זרה, עבדות ועינויים פיזיים.
הגרות יכולה להתקיים גם כאשר האדם נמצא בארצו ואינו מחליט על מקום יישובו. כאשר אנחנו נמצאים בחו"ל בתנאים מצויינים זה עדיין נחשב כגלות. מי שהינו עבד לאדם אחר או נמצא תחת עינויים רבים ברור שאלה מאפייני הגלות.
ארבעת הבחינות של הגלות מופיעות בצורה מפורשת בתורה כאשר הקב"ה מודיע לאברהם אבינו על עונש הגלות כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. (בראשית טו, יג).
למעשה גלות מצרים התחלקה לארבע תקופות. תקופה ראשונה מלידת יצחק עד ירידה למצרים כנגד תקופת הגרות.
כאשר יצחק אבינו לא התגורר איפה שהוא רצה אלא בהתאם לטיב היחסים עם השכנים שלו.
התקופה השנייה של "ארץ לא להם" התרחשה מירידת יעקב אבינו עד תחילת השעבוד ופטירת השבטים.  תקופות העבדות ועבודת פרך באו לאחר מכן.
יעקב אבינו ירד למצרים מתוך כוונה לקיים את הגזירה השנייה של "ארץ לא להם" אפילו שהסבל היחיד היה הריחוק מהארץ זה עדיין נחשב כגלות.
יעקב אבינו ירד למצרים כדי לממש את הבטחת ה' ולנסות להוריד את חומרת הגלות.
ה"שם משמואל" מביא את דברי הארי ז"ל המתאר את גלות מצרים כקליפת השכחה. מי ששוהה במצרים היה שוכח כל דבר שבקדושה או גילוי אלוקי.
לכן מיד לאחר כל מכה וחזרה לשיגרה, פרעה והעם המצרי לא נכנעו כדי לשחרור את עם ישראל כי כבר שכחו את המכה.
אותו הדבר קרה לחלק גדול של בני ישראל שלא רצו לצאת בכלל. גם במדבר בני ישראל ביקשו לחזור למצרים למרות כל הסבל והעינויים הקשים שחוו שם.
יעקב ירד למצרים כדי לתקן את השכחה יחד עם זה הוא מבשר לנו שהקץ דורש אחדות השבטים. ראה את הכפילות בפועלים המתארים את האחדות:
א וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.  ב הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, בְּנֵי יַעֲקֹב  (בראשית מט,א-ב)
מהו סוד הקץ שלומדים מהאבות לגבי ימינו?
הקב"ה הגדיר במדויק מהי גלות. היום אנחנו טוענים שהגלות הסתיימה.
אם הגלות הסתיימה עלינו להרגיש כאדונים בכל חלקי הארץ ולא כגרים או תלויים באומות העולם.
כל יהודי צריך לבנות את ביתו בביטחה וללא חשש מפני השלטון הישראלי. עלינו לפתח זהות ישראלית יהודית אמיתית ללא צורך להידמות לתרבות המערבית המתנוונת. השעבוד לגויים ולתרבותם צריך לפסוק. אנחנו חיים עדיין תחת אייומים פיזיים מהמחבלים והעמלקים החיים בתוכנו.
אנחנו קרובים מאוד לסיום הגלות לפי ארבעת הבחינות שנאמרו בברית בין הבתרים.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת משה בן סולטנה ויעקב דון ולרפואתם השלמה של מרסל מזל טוב בת איבון פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה

אין תגובות:

sharethis