הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות בנין בית המקדש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בנין בית המקדש. הצג את כל הרשומות

יום שישי, אפריל 18, 2025

שביעי של פסח - שירת הים: מדריך הגאולה

פסח- שביעי של פסח  תשפ"ה     
גיליון מס' 411  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

שירת הים: מדריך הגאולה 

גאולת מצרים מהווה ציון דרך להתגלות עם ישראל בעולם, בתור עם ולא כיחידי סגולה.
הקב"ה עשה נסים רבים כדי להוציא את בני ישראל משעבוד מצרים.
שיא הגאולה התרחש במעמד קריעת ים סוף, בזמן אמירת שירת הים.
בע"ה נתמקד במעמד שירת הים, כדי להבין את משמעות יציאת מצרים, כהכנה ודוגמא לגאולה העתידית.
אנחנו אומרים בכל יום את שירת הים בתפילת שחרית. מדוע חז"ל כללו אותה בתפילה?
בבית המקדש הלווים היו אומרים את שירת הים בתפילת מנחה של שבת. (ראה מסכת ראש השנה דף לא ע/א)
מה מחבר את שירת הים לבית המקדש?
מה מסתתר בתוך שירת הים ומה המשמעות לימינו?
בע"ה נביא מקורות חז"ל כדי להבין לעומק את גאולת מצרים בכלל, ומעמד שירת הים בפרט.
שירת האמונה
אם מתבוננים בפסוק הסמוך לשירת הים, נראה שהוא עוסק באמונה.
כמו שכתוב: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-ה'; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ. (שמות יד, לא).
בעל ה'שפת אמת' מפרש, שבני ישראל הביאו את האמונה שלמה לעולם, כאשר הם אמרו שירה לה'. תכלית יציאת מצרים הייתה להעיד על גדולתו של הקב"ה בעולם הזה. עד כדי כך, שכיסא ה' לא היה שלם עד שבני ישראל אמרו שירה.
כמו שמובא במדרש רבה: "אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּעוֹלָם אָתָּה, לֹא נִתְיַשֵּׁב כִּסְאֲךָ וְלֹא נוֹדַעְתָּ בְּעוֹלָמְךָ עַד שֶׁאָמְרוּ בָּנֶיךָ שִׁירָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז.." (שמות רבה, כג, א). 
האמונה גרמה להשגת מדרגה רוחנית גבוהה מאוד. 
בזכות האמונה השלמה של בני ישראל, השכינה שרתה עליהם ואז, הם אמרו את השירה, כאיש אחד.
כמו שכתוב במדרש: " הָא לָמַדְתָּ, שֶׁגְּדוֹלָה אֲמָנָה, שֶׁבִּשְׂכַר אֲמָנָה, שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּאֲמִינוּ בַּה', אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה. וְאוֹמֵר: וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ (תהלים קו, יב)." (מדרש תנחומא בשלח, י).
ה'שם משמואל' מסביר בצורה נפלאה את כוח האמונה.
הוא משווה את ימי חורבן בית המקדש לקריעת ים סוף. בזמן חורבן בית המקדש, הקב"ה עולה לשמים כביכול ומסתתר. זה מאפשר לרשעים לשלוט בעולם ולהחריב את בית המקדש.
לעומת זאת, כאשר עם ישראל מוסר את נפשו לפני קריעת ים סוף ומגלה אמונה ללא גבולות, הקב"ה גם עולה למעלה, אבל הוא לוקח אתו את עם ישראל.
לכן, בני ישראל הגיעו למדרגות רוחניות גבוהות מאוד.
כמו שכתוב:" אבל בקריעת ים סוף נתעלו ישראל עד רום המעלות, אם כן זה שהקב"ה אסתלק לעילא לעילא זה עצמו היה לו לישועה, שהתעלו גם ישראל כנזכר לעיל. וכל זה זכו ישראל מפאת האמונה,....ובשביל שהאמינו וירדו לתוך הים עד חוטמם זכו לעליה רמה ונשאה כזו שהיא למעלה מכל גבול וגדר, על כן ראתה שפחה על הים וכו'.." (שם משמואל בשלח שנת תרע"ג דף קפו).
המהר"ל מוסיף ואומר שהאמונה מביאה את הגאולה. מי שמאמין אינו תלוי באחרים, לכן הוא לא יכול להשתעבד אליהם.
לעומת זאת, האמונה מביאה את הגאולה. כמו שכתוב: "כי האמונה מורה על חוזק מציאות המאמין שמזה הצד יבא האמונה, ולפיכך יש בו הגאולה שלא ישתעבד לזולתו ובחסרון אמונה יש שעבוד." ( מהר"ל, גבורות ה' פרק ט).
אחדות עם ישראל
נראה עכשיו מימד נוסף של שירת הים: אחדות עם ישראל.

יום שישי, מרץ 07, 2025

פורים פרשת תצוה- אנחנו נמצאים בתוך מגילה חדשה

פרשת תצוה - פורים תשפ"ה                      
גיליון מס' 410 (392)  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

אנחנו נמצאים בתוך מגילה חדשה

בכל שנה פרשת תצוה ובנין המשכן חלה בימי פורים.
מה משותף לחג פורים ובנין המשכן?
חג פורים שונה מכל חגי ישראל, הוא לא יתבטל לעולם, אפילו בימות המשיח.
כמו שמובא במדרש משלי: " טבחה טבחה מסכה יינה" (משלי ט ב)- אמר רבי אבהו: זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי, מה עשתה? התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושיכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששיכרה אותו יין, קנתה לה אומתה לעולם. "אף ערכה שולחנה" - שערכה לה שולחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה - זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעולם הבא, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט כח): "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים". (מדרש משלי על פרק ט, פסוק ב).
מדוע נמשיך לקיים את חג פורים לנצח בניגוד לשאר החגים?
נביא את דבריהם הנפלאים של הרב חרל"פ וה'חלבן' כדי להבין את המהות של חג פורים.
פרשת תצוה עוסקת בעיקר בכוהנים: בגדי כהונה וקידושם לקראת עבודת המקדש.
כמו שכתוב: וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶ֩יךָ֩ אֶת־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֗וֹ מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃ (שמות כח,א).
הזוהר הקדוש מפרש את המילה 'אליך', כנגד השכינה, המובילה את תהליך בחירת אהרון הכהן ובניו כמובדלים מישראל.
(ראה זוהר תצוה, דף קע''ט ע'/ב).
זאת אומרת, שהקב"ה בכבודו ובעצמו בחר בכוהנים, מתוך 12 השבטים.
בחירת הכוהנים באה מהשכינה עצמה. זה דבר גדול יותר משאר המצוות הכתובות בתורה שהתגלו דרך משה רבנו.
ההתגלות הזאת, התרחשה כתוצאה מחטא העגל, כאשר שבט לוי היה היחיד שלא חטא.
לאחר שבני ישראל חטאו, הקב"ה גילה את רצונו של הפרשת הכוהנים מתוך בני ישראל.
הרב חרל"פ לומד מכאן, שכל דבר שמתגלה על ידי ישראל חביב להקב"ה, אפילו אם זה קרה מתוך קלקול, כמו חטא העגל.
הרב חרל"פ ממשיך ואומר, שגם בפורים קרה אותו תהליך.
המן- העמלקי, גזר גזרה קשה על עם ישראל, לאחר שהם חטאו בחטא עבודה זרה והשתתפות במשתה ההשפלה של עם ישראל. 
כאשר אחשוורוש הציג את כלי המקדש וזלזל בהם לעיני כולם.
המגילה וכל הנסים המופיעים בה, התגלו לעם ישראל דרך הנבואה.
פורים לא יתבטל כי אור המגילה התגלה על ידי ישראל, דרך השתחוויה לצלם ואכילה ממשתה אחשוורוש. 
ימי פורים לא יתבטלו כי המקור שלהם נובע ממעשה של עם ישראל.
השכינה יכולה להתגלות מתוך הקלקולים של עם ישראל, כמו במגילת אסתר או בבחירת הכוהנים.
כאשר עם ישראל עושה מעשה, הדבר הופך לחביב ויקר להקב"ה, לכן זה לא יכול להתבטל.
כתוצאה מזה, בחירת הכוהנים וקריאת המגילה לא יתבטלו לעולם, בניגוד לשאר החגים, שכן יהיו בטלים.
כמו שכתוב: "ורצה הקב"ה שהאור הנשגב הזה יתגלה על ידי ישראל, יכול להיות שאם היו ישראל זוכים היה מתגלה האור שלא על ידי קלקולים כמו הנאה מסעודת אותו רשע, או השתחוויה לצלם, אבל גם אם נתגלה אור המגילה על ידי קלקולים עדיין חביבה היא לפני יתברך שמו, עד שאם כל המועדים יהיו בטלים- וכפי שפרשו על ידי גזרות- ימי הפורים אינם בטלים". (מי מרום, שיחות לחנוכה ופורים, דף סב מאמר טו).
מכאן, אנחנו מבינים את הקשר בין פרשת תצוה ובין פורים החלים באותן הזמן.

יום חמישי, אוקטובר 06, 2022

יום כיפור: יום כיפור מבטל את עמלק

יום כיפור תשפ"ג
גיליון מס 387  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

יום כיפור מבטל את עמלק

יום כיפור הינו יום מיוחד במינו מכל הבחינות. זה חג שעלינו להתענות בו וזה גם יום היחיד בשנה שהכהן הגדול רשאי להיכנס לקודש הקודשים לאחר כל ההכנות.
מה המשמעות של היום המיוחד הזה וממתי הוא קיים?
מדוע דווקא ביום כיפור בלבד הכהן הגדול יכול להיכנס לקודש הקודשים?
מה המשמעות של השעיר לעזאזל? הרי עבודתו מבוצעת מחוץ לבית המקדש! למי מקריבים את השעיר הזה?
בע"ה ניישב את השאלות האלה בעזרת ה'שם משמואל' על המועדים.
המדרש רבה מציין שיום כיפור נברא ביום הראשון של בריאת העולם יחד עם האור.
כמו שכתוב: "א"ר ינאי מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים. "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" אלו מעשיהם של רשעים "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר" אלו מעשיהן של צדיקים "וַיַּבְדֵּל אֱלקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים.
"וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם" אלו מעשיהן של צדיקים "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה" אלו מעשיהן של רשעים.
"וַיְהִי עֶרֶב" אלו מעשיהן של רשעים "וַיְהִי בֹקֶר" אלו מעשיהן של צדיקים. "יוֹם אֶחָד" שנתן להם הקדוש ברוך הוא יום אחד ואיזה זה יום הכיפורים". (בראשית רבה, ג,ח).
ה'שם משמואל' מדייק שביום כיפור, זה יום שכולו טוב ללא ערבוב של רע או פסולת של כוחות הטומאה.
זהו יום יחיד במינו, שאין לכוחות הטומאה אחיזה על עם ישראל.
השעיר לעזאזל משמש מעין פיתיון ומגנט לכוחות הטומאה שנדבקים לקרבן הזה ומפנים את שאר המקומות מהשפעתם השלילית.
כתוצאה מזה, הכהן הגדול כנציג של כל עם ישראל מסוגל להיכנס לקודש הקודשים ולצאת ללא פגע.
למעשה התהליך הזה של הפרדת כוחות הטומאה מהקדושה ידוע לנו במלחמת חורמה שיש לנו לנצח נגד עמלק.
אנחנו עדים בהיסטוריה של עם ישראל, שקיום מצוות מחיית עמלק קדם לבנין המשכן או בית המקדש.
לפני הקמת המשכן, בני ישראל נלחמו ברפידים והחלישו את עמלק. לפני בנין בית המקדש הראשון, שאול ודוד המלך נלחמו נגד עמלק.
בימי מרדכי ואסתר, אף הם נלחמו בהמן-שהוא מזרע עמלק, והניצחון הוביל חזרה לארץ ובנין בית המקדש השני.
גם אנחנו נצטרך לסיים את העבודה ולהשמיד בצורה מוחלטת את זרע עמלק וכך נבנה ללא הפרעה את בית המקדש השלישי.

יום ראשון, אוגוסט 07, 2022

ימי בין המצרים- תשעה באב: המלך מחכה לנו, עלינו להכריע

 ימי בין המצרים- תשעה באב תשפ"ב

גיליון מס 385  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

המלך מחכה לנו, עלינו להכריע

ימי בין המצרים, הם ימים מיוחדים בקשר שלנו עם הקב"ה.
האם יש קשר בין פרשיות השבוע שקוראים בימים האלה ותקופת בין המצרים?
מדוע קוראים את פרשת המועדים וקרבנותיהם מתוך פרשת פנחס?
מה מחבר את המלחמה במדין ומואב וחורבן שני בתי המקדש, מפרשת מטות?
מה המשמעות של פירוט כל מסעי בני ישראל במדבר מתוך פרשת מסעי?
למעשה, פרשיות השבוע רומזות על האופי המיוחד של ימי בין המצרים.
ניעזר במאמרים הנפלאים של בעל ה'בית גנזי' וה'שם משמואל' כדי ליישב את השאלות האלה.
ראשית נתחיל עם פרשת המועדים.
אם סופרים את הימים המפרידים בין י"ז תמוז ובין ט' באב, מקבלים 21 ימים.
כאשר סופרים את ימי החג במשך השנה, מקבלים גם 21 ימים, לפי הפירוט הבא: שבת, ראש חודש, 7 ימי פסח, יום חג השבועות, 2 ימי ראש השנה, יום כיפור ו 8 ימי סוכות.
בעל הספר 'אוהב ישראל' מפרש שהשורש של כל חגי ישראל נמצא בתוך 21 ימי בין המצרים. (ראה אוהב ישראל, פנחס סימן ו').
בעל ה'בית גנזי מרחיב ואומר שימי בין המצרים נחשבים כימים של דין לאור הצרות שקרו בימים האלה לעם ישראל.
אבל אם מתעמקים קצת, ההיפך הוא הנכון, ימים אלה הם ימים של חסד ורחמים במהותם, לכן הנביא זכריה מתנבא שהם יהפכו לימי שמחה וחג.
כמו שכתוב: כֹּה אָמַר ה' צְבָקוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם (זכריה ח,יט).
"כ"א ימים כנגד כ"א ימים טובים שיש בשנה להורות כי רק בחיצוניותם הם ימים של דין אבל בפנימיותם הם ימים של חסד ורחמים וכך עתידין להיות ולכן קורים בהם פרשת המועדים..." (בית גנזי, פנחס דף תתקעא).
ממשיכים במשמעות העמוקה של נקמה במדין על ידי משה רבנו.
כל מה שאבותינו עשו ופעלו, הכול היה מכוון עבור הדורות העתידיים, כדי לעזור לעם ישראל לגבור על כוחות הטומאה בעולם.
כך פעל משה רבנו כאשר לא המתין אפילו לא רגע אחד כדי להילחם במדין, כאשר ידע שזה יקרב את מותו.
כמו שכתוב: נְקֹם, נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֵת, הַמִּדְיָנִים; אַחַר, תֵּאָסֵף אֶל-עַמֶּיךָ. (במדבר לא,ב).
ה'שם משמואל' מפרש שמדין ומואב מסמלים את כוחות הטומאה שהחריבו את בית ראשון ובית שני.
המהות של מואב היא התאווה לעריות וכל דבר חומרי. נראה להוסיף שהעם הזה נוצר מגילוי עריות בין לוט ובתו.
השורש של מדין הוא המחלוקת, הריב והמדון. שורש השם 'מדין' בא מהמילה 'מדון'.
כמו שכתוב: " מואב שהם פסולת קו הימין מושך לתאוה הוא קליפת חמור שהוא חומרי ביותר, ומדין שהם פסולת קו השמאל מושך לריב ומדון הוא קליפת שור המזיק והם תרין גזרין בישין,....." (שם משמואל, מטות שנת תרע"ה דף שצו).
עכשיו אפשר לקשר את מואב ומדין לחורבן שני בתי המקדש.
התלמוד בבלי נותן לנו הסבר על סיבת חורבן שני בתי המקדש. הראשון בגלל גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, ובית שני בגלל שנאת חינם.
כמו שכתוב: "מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב — מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ: עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. .........

יום שישי, יוני 17, 2022

פרשת שבוע: פרשת שלח לך- העולם תלוי בבחירות!

פרשת שלח לך תשפ"ב

גיליון מס 384  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

העולם תלוי בבחירות!

פרשת המרגלים היא אחת הקשות בהיסטוריה של עם ישראל, לדורותיו.
ננסה להבין את השתלשלות האירועים לפי פשט הפסוקים וניעזר בפנימיות התורה.
ראשית נעלה מספר סתירות וקושיות בפסוקים הראשונים של הפרשה.
בחומש במדבר אנחנו רואים שהקב"ה מצווה את משה רבנו לשלוח מרגלים לפני הכניסה לארץ.
כמו שכתוב: וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר ב שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי ה':  (במדבר יג,א-ג). 
לפי פשט הפסוקים, רואים צו מפי ה' לשלוח מרגלים, לעומת זאת, הביטוי- שְׁלַח-לְךָ רומז שמשה רבנו יחליט בעצמו, האם לשלוח מרגלים או לא.
כמו שכתוב בפירוש רש"י: " לְדַעְתְּךָ, אֲנִי אֵינִי מְצַוֶּה לְךָ, אִם תִּרְצֶה שְׁלַח" (רש"י, במדבר יג,ב).
משה רבנו בספר דברים, מזכיר את פרשת המרגלים והדברים הפוכים ביחס לספר במדבר.
משה רבנו אמר שבני ישראל התקרבו אליו ובקשו ממנו לשלוח מרגלים.
כמו שכתוב: וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר--אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.  א,כג וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט.  (דברים, א, כב-כג).
מכאן אנחנו רואים שבני ישראל ביקשו לשלוח מרגלים.
מי באמת יזם את שליחת המרגלים? הקב"ה, משה רבנו או בני ישראל?
מדוע בכלל, בני ישראל רצו לשלוח מרגלים? הרי הם ראו את כל הניסים שהקב"ה עשה להם עד היום, למה שיפסיק אותם עכשיו?
מדוע משה רבנו ראה בצורה חיובית, על פי ה', את שליחת המרגלים?
ננסה ליישב את כל השאלות האלה בעזרת מאמר של בעל ה'בית גנזי' על שלח-לך.
ראשית, נביא את דברי הרב יוסף  ג'יקאטאליי"ה מתוך ספרו שערי אורה.
הרב מגלה לנו סוד נפלא בנושא בריאת העולם. הקב"ה ברא את העולם במידת הדין כאשר הוא רצה שכל ברייה וברייה תקבל ברצון את התכונות המאפיינות אותה.
במידה והברייה אינה חפצה במה שהוצע לה, היא לא תצא לפועל.
לכן, אם יש ברייה מכוערת או מזיקה או גדולה במיוחד, היא נבראת מתוך הסכמה וקיבלה ברצון ובשמחה את תכונותיה השליליות או החיוביות.
כמו שכתוב: " דע כי י"י יתברך, כל הבריות שברא ברא אותן בדעת ובקומה ובחפץ. וכל בריה ובריה שברא, העמידה לפניו ואמר לה: דעי שאתה בצורה זו, באברים אלו, בשעבוד זה ובממשלה זו; ועתה, אם תחפצי בזה - אמרי, ואם לאו הרי את כמי שלא נבראת. והשיבה כל בריה ובריה ואמרה: בזה אני חפצה ושמחה בעניין הגדול הזה. וזהו סוד שנאמר במעשה בראשית: וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א, לא), ופירשו בו: והנה טוב, זה יצר טוב, מאד זה המוות. וכשברא ה' יתברך כל הבריות בצורה זו ובתכונה זו, לא נשארה טענה בעולם לשום בריה לומר: שלא כדין נבראתי." (שערי אורה, שער ו, הרב יוסף  ג'יקאטאליי"ה(.
יוצא מכאן, שהקב"ה ברא את עולמו מתוך כבוד לבריות, מתן בחירה חופשית וללא כפייה.

יום שישי, פברואר 19, 2021

יש גבול לניסים!

הקב"ה נותן יחס שונה לעם ישראל מול אומות העולם. בזמן בריאת העולם הוא קבע מערכת של חוקי טבע ומערכת של ניסים ושינוי חוקי הטבע לטובת ישראל.
הדברים האלה התגלו עם האבות ברמה הפרטית ועם בני ישראל ברמה הלאומית.
בעל ה"בית גנזי" מציין שיש הבדל בין הניסים שהתרחשו למען אבות ובין אלה לטובת בני ישראל.
השידוד מערכות היה נקודתי ולזמן מוגבל עבור האבות.
למשל, אברהם ניצל מכבשן האש, נס לידת יצחק בגיל 100, הצלה מפרעה ועוד...
לעומת זאת, עבור בני ישראל שידוד המערכות היה מתמשך לאורך שנים. 
למעשה ניתן לראות את השינוי בהנהגת ה' בפסוקים עצמם.
כמו שכתוב: וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בקל ש-די ושמי הוי'ה לא נודעתי להם. (שמות ו,ג).
הבחינה של קל ש-די באה מלשון שידוד.
במצרים, בחינת שידוד מערכות וניסים גלויים נמשכה ברצף מ-10 המכות עד הכניסה לארץ ללא הפסקה.
זאת בחינת שם הוויה מלשון מהות של ה'.
כמו שכתוב: " ולכן בכלל ישראל מיום התעוררות צאתם ממצרים באה הנהגה קבועה של למעלה מן הסדר, וזה בא תחילה בעשר מכות שהיו בדרך נגוף למצרים ורפוא לישראל ואחר זה ביציאתם מסובבים בענני כבוד וקריעת ים סוף וירידת המן ובארה של מרים במשך 40 שנה שאין זה דברים נפרדים שנעשו להם שדוד מערכות בזה אחר זה אלא היתה זו הוראה על הבחינה של שמי הוי'ה הנהגה קבועה שהיא לנעלה מסדר הטבעי." (בית גנזי וארא דף קלג). 
לאחר שראינו את ההבדל בין הניסים שנעשו לאבות לבין אלה של בני ישראל, נראה התנהגות נוספת בארץ ישראל.
ה"בית גנזי" ממשיך ואומר שבארץ ישראל יש הנהגה אחרת שהיא גילוי הקב"ה בתוך הבריאה והשכנת השכינה בעולם הגשמי.
לכן המן פסקה מיד עם הכניסה לארץ, בני ישראל נלחמו כדי לכבוש את כל חלקי הארץ ועבדו את האדמה כדי להתפרנס כמו שאר העמים. 
השידוד מערכות והניסים היו נסתרים ולא גלויים כמו בגאולת מצרים.

יום ראשון, אפריל 12, 2020

פסח - פסח בצל הקורונה, מה המסר?


פסח תשפ
גיליון מס 369  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

פסח בצל הקורונה, מה המסר?

פסח תש"פ ייזכר לדורות כ-"פסח קורונה". אינני נביא או בן נביא, אבל כאנשים מאמינים בה', עלינו לשאול שאלות ולחפש תשובות.
מדוע בתי הכנסת והישיבות נסגרו? מדוע לא ערכנו סדר משפחתי כמידי שנה? מדוע העסקים בתחומים רבים קורסים? מדוע אין פתרון רפואי לווירוס, תרופה או חיסון? מדוע אנחנו סגורים בבתינו? האם פרשיות המשכן והקרבנות שאנחנו קוראים מתחילת התפרצות הווירוס, קשורות לקורונה? מדוע חודש האביב הוא חודש הגאולה וגם תקופת התפרצות הקורונה?
בע"ה ננסה לענות לשאלות האלה מתוך מקורות חז"ל.
ראשית נביא את דברי ה"שם משמואל", שכתב על טבע עם ישראל בזמן גזירת המן.
בעקבות חורבן בית המקדש, נסתם הלב של ישראל. כאשר באה צרה, אז עם ישראל מבין את מה שחסר לו ומתפללים לה'.
כמו שכתוב: "...דבחורבן הבית נסתמה לבן של ישראל, וכן בכל פעם בכל צרה שלא תבא נטמטם הלב ואינו מרגיש כ"כ החסרון שחסר לו, וכשמרגיש הוא התחלת הישועה, וכן הי' בימי המן שנטמטם הלב וזה התעורר מרדכי ויזעק זעקה וגו', ופתח לבן לידע החסרון..." (שם משמואל פורים שנת תרע"א דף קסו).
לאחר 70 שנה של גלות בבל וחורבן בית ראשון, נסתם ליבם של ישראל. על אחת כמה וכמה, לאחר גלות קשה של 2000 שנה!
הלב שלנו מכוסה בקליפה עבה מאוד וחסינה להרבה גזרות.
ננסה בע"ה לפתוח את הלב ולהבין את מהות גזרת הקורונה על ישראל ועל העולם כולו.
אחד הדברים הקשים, הוא סגירת מקומות של תפילה ולימוד תורה.
נראה לומר, שטמון כאן רמז.
התלמוד בבלי מכנה את בתי הכנסת ובתי המדרש של בבל: "מקדש מעט", מעין בית מקדש קטן.
כמו שכתוב: "ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם" (יחזקאל י"א, ט"ז)- אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. (מגילה כ"ט ע"א).
נראה לומר, שהקב"ה רוצה לכוון אותנו לעבר "מקדש הרבה"- בית המקדש, ולא להסתפק במקדש מעט.
עלינו להתעורר ולהתפלל מעומק הלב, לבנין בית המקדש השלישי.
עלינו לעשות את זה עכשיו, לפני שאומות העולם ידחפו אותנו לעשות זאת. כמו שהיה עם יונה הנביא שהתבקש על ידי הגויים להתפלל להצלת האנייה.
העולם של היום הוא כמו הספינה של יונה. הגויים מצפים מעם ישראל להתפלל לה', כדי שישמע אותנו ויבטל את המגפה.
מהו המקום הכי קרוב לה' לאמירת תפילה?  הר הבית כמובן.
ראוי לציין, שראש חודש ניסן היה יום חנוכת המשכן. בנוסף לכך, אנחנו קוראים מידי שבת, פרשיות העוסקות בבנין המשכן וסדר עבודת הקרבנות.
דווקא בתקופה הזאת, בתי הכנסת נסגרים. יותר מכך, אנחנו נזהרים לא לגעת אחד בשני ולהישאר בבית, כדי לא להפיץ את הנגיף.
הרי זה מזכיר לנו את דיני טומאה וטהרה המופיעים בחומש ויקרא.
נראה לומר, שאנחנו שומרים נגיעה כהכנה לדיני טומאה וטהרה במקדש, בעזרת אפר פרה אדומה.
ממשיכים להתקדם לעבר התשובות.
רבנו בחיי בתחילת ספר בראשית מתאר את המציאות האידאלית של החיים שהייתה לפני חטא אדם הראשון.
הקב"ה בירך את העולם בפרנסה, בשפע, בבריאות ובחיים ארוכים ללא דאגות.

יום שישי, דצמבר 27, 2019

חג חנוכה: לא לפספס את רכבת הגאולה

חנוכה תש"פ

גיליון מס 366  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לא לפספס את רכבת הגאולה

ימי חנוכה הם ימים מיוחדים לעם ישראל, מסיום בנית המשכן במדבר, דרך ניצחון החשמונאים ועד עצם היום הזה.
הרב יעקב משה חרל"פ מציין שחנוכה מסמנת נקודת התחלה עבור האדם המשפיעה עליו במשך כל השנה.
זה מתבטא בהלכות הדלקת החנוכייה, כאשר העיקר הוא מעשה ההדלקה. אם הנר נכבה אין צורך בהדלקתה מחדש, כי העיקר הוא ההדלקה. כמו שכתוב בתלמוד: "ועוד מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה ש"מ הדלקה עושה מצוה" (שבת כג ע/א).
במעשה ההדלקה אנחנו פותחים פתח של קדושה ומגלים רצון להתחבר לאור ולשכינה. כתוצאה מזה, הקב"ה פותח לנו את כל שערי הקדושה לאורך כל השנה.
כמו שכתוב במדרש רבה על הפסוק משיר השירים: פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי (שיר השירים ה,ב) "רבי יסא אמר: אמר הקב"ה לישראל: בני! פתחו לי פתח אחד של תשובה, כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו." (שיר השירים רבה פרשה ה,ב).
למעשה, קרה אותו תהליך עם החשמונאים כאשר הם התחילו במעשים נקודתיים של התעוררות ומרד נגד תרבות יון, והקב"ה עזר להם לנצח בגדול דרך ניסים גדולים.
כמו שכתוב: "מדליקין נר חנוכה והשלהבת עולה מאליה בכל ימות השנה.....ההדלקה היא ה'פתח של מחט', מה שאנו צריכים לפתוח, ושוב נפתח כפחו של אולם..." (מי מרום, חנוכה מאמר י).
החשמונאים הרגישו שהם נמצאים בתקופה מיוחדת שלא מנוהלת על ידי הטבע.  לאחר שהם ראו הצלחה בלתי רגילה בכל הפעולות שלהם נגד המתייוונים והיוונים כאחד, הם הבינו שיש מקום לסמוך על הנס.

יום חמישי, אפריל 05, 2018

חג פסח: לטעום עכשיו מאורו של בית ה'


פסח תשע"ח
גיליון מס 329  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                        

לטעום עכשיו מאורו של בית ה'

תקופת הרגלים הינה תקופה מיוחדת עבור הקשר בין ישראל ובין הקב"ה.
במשך השנה השכינה מוסתרת כאשר בזמן עלייה לרגל היא מתגלה לעיני כולם. ננסה להבין את ההבדל בין ימי החול ובין המועדים מתוך דברי ה"שפת אמת" על חג פסח.
ראשית נבין את מהות הקשר עם הקב"ה. כאשר הקב"ה הציע לבני ישראל את התורה הם מיד שמחו לקבל אותה ללא תנאים. לעומת זאת, הגויים סרבו לקבל את התורה וברחו מפני ה'.
כמו שכתוב במדרש רבה על שירי השירים: " כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי : ר' הונא ורבי אחא בשם רבי יוסי בן זמרא: מה התפוח הזה, הכל בורחין ממנו בשעת השרב. ולמה כן? לפי שאין לו צל לישב בצלו, כך ברחו אומות העולם, משבת בצל הקדוש ברוך הוא ביום מתן תורה. יכול אף ישראל כן? תלמוד לומר: בצלו חמדתי וישבתי. חמדתי אותו, וישבתי. אני הוא שחמדתי אותו ולא האומות." (מדרש רבה, שיר השירים ב,ג).
כתוצאה מזה, הקב"ה מתגלה בעולם הזה רק לעם ישראל ולא לאומות העולם.
כמו שכתוב: " כי אין ניכר בעולם הזה השגחת הבורא יתברך רק אל בני ישראל המאמינים בו מתגלה להם." (שפת אמת, פסח שנת תרמ"ז דף 82).

יום שישי, פברואר 16, 2018

פרשת השבוע: פרשת תרומה - הבנין מביא רוחניות לעולם

פרשת תרומה תשע"ח
גיליון מס 326  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הבנין מביא רוחניות לעולם

פרשת תרומה הינה הפרשה הראשונה העוסקת בבנין בית ה' בעולם הזה. קשה להבין את הציווי של הקב"ה לבנות לכבודו בית העשוי מכסף, זהב ואבנים.
למה אנחנו מצווים לבנות בית גשמי בעולם הזה?
מדוע ל"ט מלאכות האסורות בשבת נלמדות מעבודות המשכן?
המאמר מבוסס על דברי הרב יעקב משה חרל"פ בספרו מי מרום על חנוכה ופורים.
בהמשך נתייחס גם למקור שנאת אומות העולם כלפי ישראל. נבין גם מדוע עמלק שונה מאומות העולם וקיבל יחס מיוחד של מחיקה והשמדה.
נקדים ונאמר שכל דבר שקורה בעולם הזה שורשו בעולמות העליונים.
יש לציין שבזמן המעבר בין שני העולמות וההגשמה בעולם שלנו, הדברים מתלכלכים בטומאה.
כוחות הטומאה משפיעים ומנסים לפגוע בכל דבר ודבר.
יש מקרה יוצא דופן שמוגן מכוחות הטומאה והוא ציווי מפי הקב"ה. כאשר הקב"ה מצווה דבר הוא מלווה אותו משורשו הקדוש והטהור עד ירידתו לעולם הגשמי וכך הוא מוגן מפני כוחות הטומאה.
כמו שכתוב: "...רק שבירידתו למטה הוא מוכרח להתגשם, וגם בעברו על פי שחת מדורות החלאה והטומאה מתלכלך ונטמא, ודבר זה נוהג בכל הדברים היורדים מלמעלה למטה, ורק כאשר יש ציווי ה' על הדבר הוא מלוה אותו בירידתו ומגן עליו שישאר בקדושתו ורוממותו כמות שהוא למעלה,...." (הרב חרל"פ מי מרום פורים מאמר כו דף צו).
מכאן ניתן להבין מדוע המלאכים התנגדו לנתינת התורה לבשר ודם. כאשר בזמן ירידת התורה לעולם הזה היא עלולה להיטמא במקצת על ידי כוחות הטומאה.
המלאכים המושפעים מישראל והתורה לא רצו לרדת ממדרגתם הרוחנית.
אומות העולם טוענות את אותה טענה של המלאכים בכיוון הפוך לחלוטין.
הגויים אינם מקבלים את העובדה שעם ישראל שכולו קדושה נמצא בעולם הזה, מקומו בעולם הבא.

יום שלישי, מרץ 07, 2017

חג פורים: עמלק מעכב את בנין בית המקדש




מי רוצה להיות עמלק?
מי רוצה להיות עמלק ?
פרשת צו- פורים תשס”ח גיליון מס' 109
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
עמלק מעכב את בנין בית המקדש
למה עמלק מעכב את בניית בית המקדש השלישי?
מה הסימן המובהק כדי לגלות מיהו עמלק היום ?


העניין המרכזי בחג פורים הינו מצוות מחיית עמלק. השבת שלפני פורים נקראת שבת זכור. אנחנו מוציאים מההיכל ספר תורה נוסף וקוראים בו את פרשת עמלק, מתוך פרשת כי תצא.
לקראת פורים אנחנו מתכוננים ומתעוררים לכבוד מצוות מחיית עמלק, הנמצא בכל דור ודור.
ביום פורים עצמו אנחנו קוראים בספר תורה את סוף פרשת בשלח, המזכירה את המלחמה הראשונה בעמלק.
ואחרון חביב, קריאת מגילת אסתר מספרת על עלייתו ונפילתו של המן הרשע העמלקי, וכן הנקמה בכל שונאי ישראל.
מה כל כך חשוב במצוות מחיית עמלק, שחג פורים לא יתבטל לעתיד לבוא? (עיין תלמוד ירושלמי מגילה פ"א ה"ה).
ננסה להבין את המהות של עמלק ונגלה קשר מעניין בין מלחמה בעמלק ובין בניית מזבח והקרבת קרבנות להקב"ה.

ארבעה מפגשים עם עמלק
המפגש הראשון בין עמלק ובין ישראל התקיים בין יעקב אבינו ובין אליפז, אביו של עמלק.
יעקב אבינו בורח מביתו לכיוון חרן, לאחר שהוא לקח את הברכות של אחיו. לפי דברי חז"ל, עשו שלח את אליפז, כדי להרוג את יעקב אבינו. יעקב אבינו מצליח לשכנע את אליפז לקחת את כל רכושו וכתוצאה מזה ייחשב כאדם מת.



יום שישי, פברואר 24, 2017

פרשת השבוע- פרשת משפטים האם מלאך יכול להנהיג?


פרשת משפטים תשע"ז     
גיליון מס' 294 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח


 האם מלאך יכול להנהיג?
פרשת משפטים ברוכה במצוות מכל תחומי החיים. לאחר פירוט המצוות התלויות בארץ אנחנו מוצאים פסוק זה: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי (שמות כג,כ).
הקב"ה שולח לבני ישראל מלאך כדי לשמור עליהם במדבר ולהביא אותם לארץ ישראל. מדוע בני ישראל צריכים מלאך כאשר השכינה מלווה אותם? מהו תפקיד המלאך שנשלח על ידי הקב"ה? באיזה מלאך מדובר ומה שמו? האם משה רבנו קיבל בברכה את נוכחות המלאך? האם המלאך נשאר גם בימי יהושע בזמן כיבוש הארץ?
בע"ה ננסה לענות לשאלות האלה מתוך מקורות חז"ל.
רש"י מפרש שעצם שליחת המלאך מהווה עונש לבני ישראל כאשר הם אינם ראויים לנוכחות הקב"ה בעצמו. לכן הקב"ה שולח את המלאך במקומו כביכול, כמו שכתוב: "הנה אנכי שלח מלאך. כאן נתבשרו שעתידין לחטוא, ושכינה אומרת להם (שמות לג, ג) כי לא אעלה בקרבך:" (רש"י שמות כג,כ).
רש"י מביא את המדרש תנחומא כדי לגלות לנו את תפקידו של המלאך וכתוצאה מזה ננסה למצוא את שמו.
המלאך מלווה את בני ישראל כדי לשמור עליהם ולדאוג שהם יגיעו לבית המקדש של מטה בירושלים. כמו שכתוב במדרש: "לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי, זה אחד מן המקראות המחוורת שבית המקדש שלמטן מכוון כנגד בית המקדש שלמעלן. " (משפטים, תנחומא יח).
רש"י כתב שהמלאך בא להזכיר לנו שתכלית גאולת מצרים היא לבוא למקום המקדש בירושלים ולעשות את עבודת הקרבנות.
המדרש רבנו בחיי מגלה לנו את שם המלאך: מיכאל שר ישראל.  כמו שכתוב: " והמלאך הזה על דעת רבינו חננאל ז"ל היה מיכאל השר הגדול, כענין שאמר גבריאל לדניאל, (דניאל י"ב) "ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך"... והוא שנראה ליהושע, והוא שאמר לו (יהושע ה'), "אני שר צבא ה' עתה באתי", ופירשו רז"ל כי מי שיזכור בו כי שמי בקרבו, באורו שנקרא שר צבא ה', כענין שכתוב (מלכים א' ח'), "כי שמי נקרא על הבית הזה"- שנקרא בית ה'. " (מדרש רבנו בחיי שמות כג,כ).
למה הקב"ה שלח את המלאך מיכאל?
מיכאל עושה את עבודת הקרבנות בבית המקדש של מעלה. כמו שמובא בתלמוד:  "זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן, שנאמר בנה בניתי בית זבול לך, מכון לשבתך עולמים "  (חגיגה דף יב ע/ב).
לפי המדרש הוא לא היה רק כהן אלא שימש ככהן גדול, כמו שכתוב: "מכון לשבתך פעלת ה', מלמד שבית המקדש מלמטה מכוון נגד בית המקדש שלמעלה, ובבית המקדש למעלה מיכאל כהן גדול, ונקרא כהן גדול שיניקתו מן הגדולה, הוא החסד. (שם) " (ילקוט ראובני בשלח).

יום שלישי, אוקטובר 11, 2016

יום כיפור: הכל התחיל מקודש הקדשים

יום כיפור תשע"ז
גיליון מס' 279 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                    

הכל התחיל מקודש הקדשים


הקב"ה נתן לנו מתנה גדולה כדי לכפר על חטאינו. ביום המיוחד הזה אנחנו רשאים להיכנס לקודש הקדשים לאחר הכנות מדוקדקות.
קודש הקדשים הינו המקום הכי קרוב להקב"ה שאינו עונה לחוקי הטבע שאנחנו מכירים. התלמוד בבלי מציין שהמידות של ארון הברית ביחד עם שני הכרובים,  שעמדו בקודש הקדשים אינן מתאימות למטמתיקה הפשוטה. התלמוד הגיע למסקנה שהארון אינו כפוף לחוקי הטבע ועומד בנס.
כמו שכתוב: " ואמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון אינו מן המדה. תניא נמי הכי: ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח, וכתיב כאולפני הדביר עשרים אמה ארך, וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות, ארון גופיה היכא הוה קאי? אלא לאו שמע מינה: בנס היה עומד." (מסכת מגילה דף י ע/ב).
הרב חיים כהן "החלבן" בספרו "אלול תשרי" מביא פירושים נפלאים על מהות בית המקדש על כל חלקיו. אנחנו נתמקד במקום בעל מדרגת הקדושה הגבוהה ביותר: קודש הקדשים.
קודש הקדשים אינו שייך לעולם הזה כלל זהו מקום מיוחד להקב"ה בלבד. פעם בשנה ביום כיפור הקב"ה נותן רשות לכהן הגדול להיכנס לשם, מרוב אהבתו לישראל.
כל מקום ומקום בבית המקדש מקביל לדרגת קדושה בעולמות העליונים.  כמו שמובא במדרש תנחומא שבית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מטה: "רבי נתן אומר, חביב הוא מעשה הארון ככסא הכבוד של מעלה, שנאמר, מכון לשבתך פעלת ה' מקדש וגו' (שמ' טו יז). שמקדש של מעלה, מכוון כנגד בית המקדש של מטה. והארון מכוון כנגד כסא הכבוד של מעלה, שנאמר, כסא כבוד מרום מראשון (ירמ' יז יב)"  (מדרש תנחומא ויקהל סימן ז).
בנוסף לכך, כל מקום בבית המקדש משפיע על נקודה שונה בקדושה של ישראל. 
כאשר קודש הקדשים הינו המקום בעל השפעה הגבוהה ביותר. בלב קודש הקדשים נמצאת אבן השתייה שמהווה את שורש העולם שלנו כאשר כל הבריאה התפשטה ממנה, כמו שכתוב בתלמוד: " ושתיה היתה נקראת: תנא שממנה הושתת העולם תנן כמאן דאמר מציון נברא העולם דתניא רבי אליעזר אומר עולם מאמצעיתו ...." (מסכת יומא דף נד/ב).
הרמח"ל בספרו "משכני עליון" מסביר את הדברים בצורה ברורה, כמו שכתוב: " וממנה נתפשטו סביב מסילות ושבילים לכל הדברים. ובתחלה נעשו מסילות גדולות סביבותיה, הם הדרכים לכל הנבראים למיניהם, כי כולם מבינים את דרכם, ומשם יקחו חלקם ארוחת תמיד הנתנה להם מאת המלך." (רמח"ל משכני עליון דף קג).
אבן השתייה מהווה מעין מרכז בקרה השולט על כל העולם. דרך אבן השתייה הקב"ה משפיע על העולם.
כל סודות הבריאה נמצאים במקום הקדוש הזה. זאת מתנה נפלאה שפעם בשנה הכהן הגדול נכנס לשם באמצעות מסך עשן הנוצר מהקטורת.
האדם אינו מסוגל להבין או לסבול את עוצמת הקדושה שנמצאת בקודש הקדשים. לכן הכהן הגדול מגן על עצמו כביכול בעזרת עשן הקטורת.
למעשה הכהן הגדול אינו נכנס כאדם פרטי אלא כשליח של עם ישראל. כאשר ישראל הגיע לדרגה של קודש הקדשים אז הכהן הגדול מסוגל להיחשף לעוצמת השכינה בלי להיפגע.

יום שישי, אוגוסט 05, 2016

בין המצרים תשעה באב: מי רוצה לשמור על ירושלים?

בין המצרים תשע"ו
גיליון מס' 273 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

מי רוצה לשמור על ירושלים?

תקופת בין המצרים היא קשה לעם ישראל. עלינו להתאבל על הגלות המרה וחורבן שני בתי המקדש. לעומת זאת הנביא זכריה מבשר לנו שימי הצום יהפכו לימים של שמחה. כמו שכתוב: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. (זכריה,ח,יט).
הרב חיים כהן "החלבן" לומד מדברי זכריה שאם ימי הצום של עכשיו יהפכו לשמחה גדולה זהו סימן שימים אלה מכילים אור מיוחד שנסתר כרגע.
המשך המאמר מבוסס על פירוש "טללי חיים" על חומש דברים של הרב חיים כהן.
אנחנו מתאבלים וחיים בעצב כאשר אנחנו מרגישים בחוסר גדול. ככל שנחשוב על החיסרון שלנו ומצטערים על כך מעומק ליבנו אזי אנחנו מעוררים בשמים כוחות שיפעלו למלא את החוסר הזה. לכן כתוב בתלמוד שכל מי שמתאבל על חורבן ירושלים יזכה להשתתף בימי השמחה שהם בנין ירושלים ובית המקדש.
כמו שכתוב: "וחכמים אומרים כל העושה מלאכה בט' באב ואינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה שנא' (ישעיהו סו) שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה" (תלמוד בבלי תענית דף ל ע/ב).
למעשה האבל הוא הכנה ותפילה לעבר ימים של שמחה ושלימות. כאשר מתבוננים במה שחסר לנו אנחנו פועלים למלא את החסר. השמחה מבטאה את ההרגשה של שלימות והשגת המטרה.
כמו שכתוב בפרקי אבות: "בן זומא אומר:...איזהו עשיר השמח בחלקו" (אבות ד,א). האדם שאינו מרגיש את החוסר מוגדר כאדם עשיר ושמח.
האם זה הזמן לדרוש מהקב"ה את הגאולה השלמה ובנין בית המקדש השלישי? אולי אין מקום לדחוק את הקץ כמו שעשו המעפילים לאחר חטא המרגלים?
ה"חלבן" כתב שלאחר שמליוני יהודים הצליחו לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה זהו סימן שהגלות המרה הסתיימה.
השואה היא הסימן של סיום עונש הגלות והתחלה של תקופה של  נחמה ופיוס בין ישראל ובין הקב"ה. " ברוך ה', סרה קללת הגלות, ריצינו את העונש הנורא, ודמם רבים נשפכו מאמתנו על כך.....כעת אנו בדור של נחמו נחמו עמי. על כן הדרישה לבית המקדש ולבניינו בדורנו, אינה עזות מצח, ובנין הארץ לחונן עפרה אינה חוצפה." (הרב חיים כהן טללי חיים, דברים דף קכז-ח).
לכן כל מי שעוסק ביישוב הארץ בכל חלקיה, קורא לחדש את עבודת הקרבנות ולבנות את בית המקדש השלישי פועל נכון.

יום רביעי, מרץ 23, 2016

חג פורים: האם עמלק שולט בנו?

פרשת צו - פורים תשע"ו
גיליון מס' 261 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                   

האם עמלק שולט בנו?

פורים מסמל את המלחמה בעמלק והשמדתו. כתוצאה מהשמדת עמלק עם ישראל חזר לארץ ישראל ובנה את בית המקדש השני. במגילת אסתר אנחנו רואים את השפעת עמלק בשני מישורים: הרוחני והפיזי.
ראה מאמר מורחב על הקשר המוצפן בין המגילה ובין בית המקדש השני:
    http://otzma1.blogspot.co.il/2007/03/blog-post.html  
מטרת המשתה של אחשורוש היתה לציין את ביטול מועד הגאולה ח"ו לאחר שכבר עברו שבעים שנה כדברי הנביאים.
עם ישראל קיבל את הדין ונכנע לאחשורוש כאשר הם השתתפו במשתה.
זאת התנהגות דומה לאלה שטוענים היום, שלא ניתן לבנות את בית המקדש בגלל פחד מהמוסלמים שיהפכו את העולם או שחייבים לוותר על חלקים מארץ ישראל למען שלום.
 לפי דברי ה"שם משמואל" חשיבה כזאת באה מקליפת עמלק. המהות של עמלק היא לקרר את ישראל מן הגאולה ולהרחיק אותו מהקב"ה. כך עמלק עשה כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, כך היה בתקופת מרדכי ואסתר. זה מתחיל ברפיון רוחני וחלישות דעת ביחס לתכלית הגאולה שהיא בנין בית המקדש. בהמשך עמלק מתגלה גם ברמה הפיזית בניסיון להשמיד את ישראל בפועל. כאשר עמלק מצליח להשליט על ישראל את דעותיו אז הוא עובר לשלב הביצוע של פגיעה פיזית בנפשות ישראל.
כמוש כתוב: " וכמו ששלטה עליהם קליפת עמלק הרוחנית לעומתה התעורר עמלק הגשמי ובא והלחם. וכך היה בימי אחשורוש, בשביל שנהגו מסעודתו שעשה, משום דאמר ודאי תו לא מיפרקי, וזה רפיון ידים וקרירות מן היעוד המקווה לכונן הר בית ה' בראש הרים, על כל התעורר עמלק הרוחני והגשמי." (שם משמואל, פורים שנת תרע"א דפים קסה-ו).
מרדכי לקח על עצמו את התפקיד של המעורר הלאומי. הוא עורר את ישראל על ידי התגרות מסוכנת בהמן. מתוך הסתכלות שטחית זה נראה מעשה בלתי אחראי שהיה עלול לסכן את כל ישראל.
למעשה זה היה בדיוק ההיפך. בזכות מרדכי עם ישראל התעורר ודחה את קליפת עמלק, האמין בגאולה ולבסוף חזרו לארץ ישראל ובנו את בית שני.
ה"שם משמואל" מדייק שמתוך שמות אבותיו המוזכרים במגילה ניתן לראות את דרכי הפעולה של מרדכי.  כמו שכתוב: אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ (אסתר ב,ה).
התלמוד בבלי מפרש כל שם ושם בפני עצמו. נתמקד ביחוס לאביו, יאיר.
כמו שכתוב: "בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו" (מסכת מגילה דף יב ע/ב).
היעוד המרכזי של מרדכי הוא להאיר את דרך הגאולה לעם ישראל.
מרדכי מסכן את עצמו כאשר הוא לא השתחווה להמן. כל פרובוקציה מקובלת ורצויה כאשר המטרה להאיר לישראל את הדרך לביטול קליפת עמלק.

sharethis