יש גבול לניסים!

הקב"ה נותן יחס שונה לעם ישראל מול אומות העולם. בזמן בריאת העולם הוא קבע מערכת של חוקי טבע ומערכת של ניסים ושינוי חוקי הטבע לטובת ישראל.
הדברים האלה התגלו עם האבות ברמה הפרטית ועם בני ישראל ברמה הלאומית.
בעל ה"בית גנזי" מציין שיש הבדל בין הניסים שהתרחשו למען אבות ובין אלה לטובת בני ישראל.
השידוד מערכות היה נקודתי ולזמן מוגבל עבור האבות.
למשל, אברהם ניצל מכבשן האש, נס לידת יצחק בגיל 100, הצלה מפרעה ועוד...
לעומת זאת, עבור בני ישראל שידוד המערכות היה מתמשך לאורך שנים. 
למעשה ניתן לראות את השינוי בהנהגת ה' בפסוקים עצמם.
כמו שכתוב: וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בקל ש-די ושמי הוי'ה לא נודעתי להם. (שמות ו,ג).
הבחינה של קל ש-די באה מלשון שידוד.
במצרים, בחינת שידוד מערכות וניסים גלויים נמשכה ברצף מ-10 המכות עד הכניסה לארץ ללא הפסקה.
זאת בחינת שם הוויה מלשון מהות של ה'.
כמו שכתוב: " ולכן בכלל ישראל מיום התעוררות צאתם ממצרים באה הנהגה קבועה של למעלה מן הסדר, וזה בא תחילה בעשר מכות שהיו בדרך נגוף למצרים ורפוא לישראל ואחר זה ביציאתם מסובבים בענני כבוד וקריעת ים סוף וירידת המן ובארה של מרים במשך 40 שנה שאין זה דברים נפרדים שנעשו להם שדוד מערכות בזה אחר זה אלא היתה זו הוראה על הבחינה של שמי הוי'ה הנהגה קבועה שהיא לנעלה מסדר הטבעי." (בית גנזי וארא דף קלג). 
לאחר שראינו את ההבדל בין הניסים שנעשו לאבות לבין אלה של בני ישראל, נראה התנהגות נוספת בארץ ישראל.
ה"בית גנזי" ממשיך ואומר שבארץ ישראל יש הנהגה אחרת שהיא גילוי הקב"ה בתוך הבריאה והשכנת השכינה בעולם הגשמי.
לכן המן פסקה מיד עם הכניסה לארץ, בני ישראל נלחמו כדי לכבוש את כל חלקי הארץ ועבדו את האדמה כדי להתפרנס כמו שאר העמים. 
השידוד מערכות והניסים היו נסתרים ולא גלויים כמו בגאולת מצרים.

פרשת שבוע: פרשת שלך לך - יצא טוב מחטא המרגלים

פרשת שלח לך תשע"ז     

גיליון מס' 305 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

יצא טוב מחטא המרגלים

חטא המרגלים גרם לשינויים דרמטיים בהיסטוריה של עם ישראל. הקב"ה שינה את כל תכניותיו לגבי תיקון העולם ודחה אותן באלפי שנים עד עצם היום הזה.

ננסה להבין על בסיס פירוש המלב"ם על התורה איך הקב"ה מנהיג את העולם.

בפרשת המרגלים הקב"ה גילה לנו סוד גדול השופך אור חדש על חומרת העונש. בסופו של דבר נגלה שעונש הגלות והחורבן יביא דברים טובים לעם ישראל ולעולם כולו.

המלבי"ם מבהיר לנו יסוד חשוב לגבי כניסת משה רבנו לארץ ישראל.

המלבי"ם כתב שאם משה רבנו היה נכנס לארץ ובונה את בית המקדש זה היה מביא לתיקון העולם והגאולה השלמה.

ננסה להבין את דבריו מתוך דברי חז"ל המובאים באור החיים הקדוש בפירושו על התורה. (ראה אור החיים, דברים, א,לז).

התלמוד בבלי כתב שבגלל הבכיה של בני ישראל שלא לצורך הקב"ה קבע שבית המקדש יחרב באותו תאריך.

כמו שכתוב: " אמר רבה אמר ר' יוחנן אותו היום ערב תשעה באב היה אמר להם הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות חרב הבית בראשונה" (תענית דף כט ע/א).

לפי דברי התלמוד ניתן להבין שלפני חטא המרגלים לא היה מתוכנן שבית המקדש הראשון ישרף אלא לאחר שמאסו בארץ ישראל התכניות השתנו ובית המקדש לא יוכל לעמוד לנצח כמתוכנן.

הדברים מפורשים יותר במדרש רבה: "...ואמר להם הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חנם לפני אני אקבע לכם בכיה לדורות ומן אותה שעה נגזרה על בית המקדש שתתחרב כדי שיגלו ישראל לבין האומות..." (במדבר רבה טז,כ).

המדרש רבה מוסיף את המימד של גזירת הגלות שתבוא כתוצאה מחורבן בית המקדש.

ראינו שהגזירה נקבעה כעונש על חטא המרגלים.

איפה רואים שמשה רבנו היה מונע את חורבן המקדש?

האור החיים מביא את דברי התלמוד ממסכת סוטה המפרש את פרק לג מספר תהילים: רַנְּנוּ צַדִּיקִים, בַּה'; לַיְשָׁרִים, נָאוָה תְהִלָּה. (תהילים לג,א

פרשת השבוע - פרשת חוקת למה הקב"ה הופך אותנו לעיוורים?

פרשת חקת תשע"ה

גיליון מס' 225   מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                 

למה הקב"ה הופך אותנו לעיוורים?

מה משותף לפרה אדומה, מי מריבה ומלחמות בני ישראל?

מדוע משה רבנו עשה כל כך הרבה מלחמות?

פרשת חקת עוסקת בנושאים רבים ומגוונים שלכאורה אינם קשורים ביניהם. נעבור על מספר נושאים ובע"ה נמצא את החוט המקשר.

פרה אדומה הינה מצווה מיוחדת שהקב"ה נתן לנו כדי להיטהר מטומאת מת. המהות של עם ישראל היא לדבוק בחיים ולהתרחק מהמוות ומהטומאה המתלווה אליה. כמו שכתוב: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לֵאמֹר:  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל (במדבר, יט,ב). אם מתבוננים במילים של הפסוק פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה, מגלים שיש בתוכם את הביטוי: פר- ה'  אדמ- ה'  תמימ-ה'. נראה לומר שהפרה היא מתנה מהקב"ה (פר ה') כדי שהאדם יתקרב אליו (אדמ ה') לאחר שהוא התרחק בגלל טומאת מת. לכן היא "פר ה'" העוזרת לאדם לדבוק ב-ה' ולנהוג בתמימות כלפי ה'.

נראה לומר, שהיות והפרה האדומה שייכת לה' אסור לאדם להשתמש בה לעבודות השדה ולשים עליה עול.

המפתח הוא התמימות כאשר אין מקום להבין את חוקי התורה ולנסות להתחכם. עלינו לקבל את המצוות כמו שהם ללא ערעור כמו החוק של פרה אדומה תמימה. הטהרה הנובעת מפרה אדומה אינה גשמית אלא רוחנית. כמעט ואין מגע פיזי בין מי הפרה ובין גוף האדם. בניגוד למקווה טהרה המחייב מגע ללא חציצה של כל חלקי הגוף עם מים חיים.

התמימות כלפי הקב"ה צריכה להתבטא גם בהתיחסות שלנו לתהליך הגאולה שאנו זוכים לראות היום. למשל, כל יהודי צריך לעלות לארץ בלי לעשות חשבון האם זה הזמן, האם זה נוח לו, עולים לארץ ישראל ובוטחים בה'. אותו עיקרון קיים לגבי בנין מזבח בהר הבית וחידוש עבודת הקרבנות. אין מקום להיסוס בגלל פחד מהגויים או לחכות לשלום עולמי: בונים את המזבח מתוך תמימות ואמונה שלמה בה'.

עניין מי מריבה גם הוא קשור להתקרבות לה' כאשר משה רבנו הכה את הסלע במקום לדבר איתו.

מדוע יש הבדל גדול בין דיבור לסלע ובין הכאה בו?

מצוות עלייה לרגל : טיפול 10.000 לנשמה ,למניעת הגלות

חול המועד פסח תשסו
מאת שמואל בן חמו

מצוות עלייה לרגל :

טיפול 10.000 לנשמה ,למניעת הגלותמצווה חשובה שעלינו לקיים בשלושת הרגלים, היא עלייה לרגל הכרוכה בהבאת עולת ראייה.
עולת ראייה היא קורבן לה', שכל אחד מביא לפי יכולתו הכלכלית.
מהות המצווה היא להיראות בעזרה ,לפחות פעם אחת במהלך שמונת ימי הפסח.
הקב"ה חייב אותנו להביא קורבן, כמו שכתוב: (דברים פרק טז ) (טז) שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקם
פרשת שבת חול המועד של פסח, מזכירה לנו גם את מצוות עלייה לרגל, באופן קצת שונה,עם דגש על גבולות ארץ ישראל.
כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה (שמות לד)
באותו פסוק מוזכרים, גבולות ארץ ישראל ועלייה לרגל, כאשר ה' מעמיד תנאי לשמירת גבולות ארץ ישראל.
במידה ונבוא לראות את פני ה' שלוש פעמים בשנה, אז שכנינו לא ירצו לכבוש את ארץ ישראל.האם היום, אנחנו עולים להר הבית שלוש פעמים בשנה כדי לראות את השכינה ולהטעין את הנשמה בתוספת קדושה ?

פרשת שבוע: וישב - אין מנוחה לעם ישראל

פרשת וישב תשס”ח גיליון מס' 93
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
אין מנוחה לעם ישראל
?במה חטא יעקב אבינו כשביקש לשבת בשלווה
?האם עם ישראל יכול לשאוף לחיים שקטים בארץ ישראל
המילים הראשונות של הפרשה מתארות תמונה אידיאלית, כאשר יעקב אבינו חוזר לארץ מולדתו. כמו שכתוב: " וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען " (בראשית לז,א).
רש"י מביא את דברי הביקורת של המדרש רבה על התנהגות יעקב אבינו שחיפש שלווה בעולם הזה. בעקבות זה קרה האסון של מכירת יוסף על ידי אחיו.
" ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף." (עיין רש"י ומדרש רבה פד,ו).
הקב"ה מבטיח לצדיקים מנוחה ושלווה לעולם הבא, לכן בעולם הזה אין להם זכות לנוח. בעל ה"שם משמואל" שואל על המדרש הזה; הרי יעקב אבינו לא ביקש לנוח כדי ליהנות מתענוגי עולם הזה, אלא ביקש לעבוד את ה' וללמוד תורה ללא טרדה ומתוך שקט נפשי. אם כך במה הוא שגה?
התשובה נמצאת בדברי הרמב"ם בהלכות תשובה, כאשר הוא מתאר את ימו המשיח. בתקופת מלך המשיח עם ישראל יוכל ללמוד תורה ולעסוק במצוות ללא הפרעה מצד אומות העולם, כאשר השלווה הזאת תביא את ישראל לעולם הבא.
" ומפני זה התאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם ימות המלך המשיח, כדי שינוחו ממלכות הרשעה שאינה מנחת להן לישראל לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן, וימצאו להן מרגוע וירבו בחכמה, כדי שיזכו לחיי העולם הבא. " (רמב"ם הלכות תשובה ט, ח).
האדם בא לעולם כדי לתקן אותו ולהעלות את החומר למעלה גבוהה יותר, ובסוף להפוך אותו לדבר רוחני.
לכן אין לנו רשות לנוח בעולם הזה, כי העבודה מרובה

ראש השנה: שנת גאולה לישראל ויום נקם בגויים

ראש השנה תשס"ט פרשת נצבים גיליון מס' 132
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

שנת גאולה לישראל ויום נקם בגויים
איך להתייחס למשבר הכלכלי של היום על פי נבואות ישעיה?
מדוע בזמן הגאולה, אדום (עולם המערבי-נוצרי) צריך להיחרב?
לקראת שנה חדשה, יש לכל אחד מאתנו תקוות חדשות.
פרשת נצבים חלה תמיד לפני ראש השנה. הפרשה עוסקת בענייני תשובה ובבחירה בין הברכות לבין הקללות.
כמובן, שרצוי לבחור בחיים ולדבוק בהקב"ה, ולא לרוץ אחרי עולם חומרני, שהוא זמני.
ההפטרה שאנו קוראים, נלקחה מספר ישעיה. הנביא מבשר את הגאולה לעם ישראל ולעולם כולו. זאת ההפטרה האחרונה, מתוך שבע הפטרות של נחמות. מתשעה באב ועד ערב ראש השנה, אנחנו קוראים דברי נחמה מתוך ספרי הנביאים.
הנחמות באות לחזק אותנו, לאחר חורבן בית המקדש.
לכן רובן עוסקות בענייני הגאולה, בנין ירושלים וחידוש עבודת הקרבנות בהר הבית.
בימים אלה, אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת במינה, כאשר ביום אחד, מתפוצץ משבר פיננסי עולמי. מעצמה כמו ארצות הברית, נמצאת במצב קריטי, וגוררת אחריה את כל העולם המערבי.
עיתוי המשבר הזה אינו מקרי. נראה לומר, שפרקים ס"א עד ס"ג מספר ישעיה, רומזים למה שאנחנו חווים עכשיו.
פסוקים אחדים, לפני הפטרת נצבים, עוסקים בבשורת הגאולה לעם ישראל, על כל גווניו.
הנביא משתמש בארבעה לשונות שונים, כדי לבשר את הגאולה לעם ישראל.
נראה לומר, שארבעת הלשנות, הם כנגד ארבע קבוצות הקיימות בתוך העם. סדר הפניות, קשור למידת האמונה בגאולה השלמה.
רוּחַ אֲדֹנָי ה', עָלָי--יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים, שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי-לֵב, לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר, וְלַאֲסוּרִים פְּקַח-קוֹחַ (ישעיה סא,א).
ראשית, הנביא מבשר את הגאולה לאלה שמאמינים בתהליך הגאולה ומצפים לביאת המשיח.

לקבוצה הראשונה המכונה- בעלי מידת הענווה, ישעיה הנביא פונה בלשון של בשורה. כמו שכתוב: יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים,

פרשת שבוע: כי תבוא ישראל הם הביכורים של העולם

פרשת כי תבא תש"ע גיליון מס' 202

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

ישראל הם הביכורים של העולם

מדוע מצוות הביכורים מובאת בסמיכות לכניסה לארץ?

מה משותף למצוות הבאת הביכורים ועם ישראל ?

הפרשה מתחילה במצוות הבאת ראשית פרי האדמה- הביכורים, לבית המקדש. שני הפסוקים הראשוניים של הפרשה מתארים שלבים שונים בהיסטוריה של עם ישראל. הפסוק הראשון מתאר את כניסת עם ישראל לארץ, ויישובה. כמו שכתוב: וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. (דברים כו,א).

הפסוק הסמוך מצווה אותנו להביא את הביכורים לבית המקדש. כמו שכתוב: וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. (דברים כו,ב).

נראה לומר שסמיכות הפסוקים באה ללמד אותנו על חשיבות מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש, מיד לאחר כיבוש ארץ ישראל.

חז"ל מדגישים את חשיבות מצוות הקרבת הביכורים ומפרשים שמשה רבנו התקין שלוש תפילות ביום כנגד מצוות הביכורים שעתידה להתבטל לאחר חורבן בית המקדש.

כמו שכתוב: " אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות. שכך כתיב, תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב (תה' קמא ב)." (מדרש תנחומא כי תבא סימן א).