הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שישי, פברואר 18, 2022

פרשת כי-תשא, פרשת השבוע: האם החטא הביא את המשכן?

פרשת כי תשא תשפ"ב

גיליון מס 381  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

האם החטא הביא את המשכן?

 פרשיות בנין המשכן מופיעות בסמיכות למתן תורה.
יש קשר הדוק בין קיום התורה לבין בנין בית לה'.
המדרש רבה מביא משל נפלא השופך אור חדש על מהות המשכן ובית המקדש.
משל למלך המחתן את בתו ומתקשה להיפרד ממנה. המלך מבין שאין לו אפשרות להתנגד לעזיבת בתו, כי זה דרך הארץ.
הוא מבקש שבכל מקום שיגורו, שיהיה שמור חדר קטן עבורו כדי שיישאר קרוב לבתו.
הנמשל הוא ברור, הקב"ה נתן את התורה לבני ישראל. הוא אינו יכול להיפרד ממנה וגם אינו יכול להרחיק אותה מעם ישראל.
לכן, הקב"ה ביקש מאתנו לבנות לו בית, בכל מקום שנהיה, כמו שכתוב: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. (שמות כה,ח).
(ראה מדרש רבה, תרומה פרשה לב, סעיף ג).
נראה לומר, שהמדרש מגלה לנו סוד גדול: אין תורה ללא בית מקדש.
זאת עסקת חבילה, שאי אפשר להפריד ביניהם.
קיום התורה והמצוות הכתובות בה מחייב בנין בית לה'.
היום, התורה שלנו חסרה ואינה שלמה. לאחר אלפיים שנות גלות, הגיע הזמן לקיים את התנאי שהקב"ה עשה אתנו בזמן מתן תורה, ולבנות לו בית בירושלים, בהר הבית.
גדולי פרשני התורה, רש"י והרמב"ן חולקים על עיתוי הציווי לבנין המשכן.
האם הציווי היה לפני חטא העגל או אחריו?
המשמעות היא קריטית, כי אם הציווי היה אחרי חטא העגל, זאת אומרת שהמשכן בא לכפר על חטא ולא היה מתוכנן לכתחילה.
לעומת זאת, אם הציווי קדם את חטא העגל, המשמעות  היא שבנין המשכן בא מרצון ה' ולא ככפרה על חטא כלשהו.
ה'שם משמואל' מקשר את דעת רש"י למדרש תנחומא ודעת הרמב"ן לזוהר הקדוש.
" אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה – מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל קֹדֶם לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים הָיָה" (רש"י, שמות לא,יח).
(ראה מדרש תנחומא תרומה סימן ח).
ודעת הרמב"ן: "על דרך הישר: משה נצטוה במלאכת המשכן קודם למעשה העגל, וכשנתרצה לו הקב"ה והבטיחו שישרה שכינתו בתוכם ידע מעצמו שמצות המשכן במקומה עומדת וצוה לישראל עליה..."( רמב"ן ויקרא ח',ב').
אסמכתא מהזוהר הקדוש: " לבָתַר סָטָא זִינָא לְזִינֵיהּ, וְאָתוּ אִינּוּן עֵרֶב רַב וְעָבָדוּ יַת עֶגְלָא, וְסָטוּ אֲבַתְרַיְיהוּ אִינּוּן דְּמִיתוּ, וְגָרְמוּ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מוֹתָא וְקָטוֹלָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה עוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא לָא יְהֵא, אֶלָּא (קצ''ז ע''א) מִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ. מִיַּד וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיְיָ'. מֵאִתְּכֶם וַדַּאי, וְלָא כְּקַדְמִיתָא דִּכְתִּיב, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ." (זהר ויקהל דף קצה ע/א).
למעשה, ה'שם משמואל' מיישב את המחלוקת בצורה נפלאה.
נביא דברי הקדמה כדי להבין את מהות בנין המשכן והשתלשלות האירועים.
כאשר משה ציווה את בני ישראל לתרום לבנין המשכן, הייתה התלהבות עצומה, ותוך יומיים התרומות היו מספיקות.
כמו שכתוב: וְהַמְּלָאכָה, הָיְתָה דַיָּם לְכָל-הַמְּלָאכָה--לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ; וְהוֹתֵר. (שמות לו,ז).
לפי פירוש ה'שם משמואל', התרומה למשכן הוכיחה לה' את אהבתנו אליו והרצון העמוק לדבוק בו.
גילוי ההתלהבות וההתעוררות מצד בני ישראל גרמה לאותה התעוררות כביכול, מצד הקב"ה.
בלשון ה'שם משמואל', האהבה רבה הזאת התעוררה מסיבות שונות, בהתאם למחלוקת של רש"י והמדרש תנחומא מול הרמב"ן והזוהר הקדוש.
כמו שכתוב: "והנה לכל דבר צריכין התעוררת מהתחתונים כידוע, ולעורר את האהבה רבה זו באה נדבת המשכן שהי' בישראל אהבה רבה מאד, ובכל נפשם ומאודם בהשתוקקת נפלא התנדבו למשכן." (שם משמואל תרומה, שנת תרע"א דף ע).
בכל אופן, התגייסות בני ישראל לנתינת תרומות למען המשכן, גרמה להשכנת השכינה במשכן, העשוי מעצים וכסף וזהב.
עכשיו נוכל להבין את מהות המחלוקת רש"י והרמב"ן.
הרמב"ן סובר שההתלהבות של בני ישראל לבנית המשכן נבעה ממעמד הר סיני ומתן תורה. כאשר בני ישראל ראו את עוצמת גילוי השכינה, התעורר בתוכם הרצון לדבוק בה'. כאשר קיבלו את הציווי לבנות לו משכן, הם מילאו את רצון ה' מכל הלב, ללא גבולות.
לעומת זאת, רש"י סובר שההתלהבות נבעה מרצון עז לחזור בתשובה לאחר חטא העגל. לאחר החטא, בני ישראל שרו בייאוש עצום ללא מוצא או תקווה.
הרצון לחזור אל ה', גרם לאהבה רבה מצד ישראל שהזמין את אותה אהבה רבה כביכול, מצד הקב"ה.
כמו שכתוב: " ובזה פליגי הזוה"ק והמדרש, דלהזוה"ק היתה באה האה"ר לישראל מסיני כמ"ש ישקני מנשיקות ובהנשיקין שלמעלה למטה עורר את ישראל להעלות מס"נ ממטה למעלה, והמדרש סובר שאחר מעשה העגל הי', היינו מחמת שהיו ישראל שבורי לבב וכמעט מתייאשין בעצמם והיו בע"ת גמורין,.." (שם משמואל תרומה, שנת תרע"א דף ע).
עלינו ללמוד מכאן, שגם אנחנו היום יכולים לחקות את בני ישראל ולעורר את המידה של אהבה רבה מאת ה'.
נראה לומר, שאם כולנו, נתרום את כל החומרים, הכלים וצרכי בדק הבית לבית המקדש השלישי זה עלול לקרב את בנינו, כמו שהיה במדבר.
בית המקדש השלישי לא יבנה, ללא התעוררות שלנו.
למעשה המשכן ושני בתי המקדש נבנו כתוצאה  מהתעוררות עם ישראל.
בע"ה, נפנים את פרשיות המשכן ולאחר מכן ספר ויקרא העוסק בקרבנות, כדי להתעורר ולתרום כספית, רוחנית ונפשית למען בנין בית ה' בהר הבית בב"א.
  
הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה.
 
  

אין תגובות:

sharethis