פרשת שבוע: פרשת חיי שרה - יורדים ומתקרבים בחיפזון לגאולה

פרשת חיי שרה תשפ"ב
גיליון מס 380  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

יורדים ומתקרבים בחיפזון לגאולה

פרשת חיי שרה מציינת את המעבר מהנהגת אברהם אבינו לבנו, יצחק אבינו.
לאחר פטירת שרה אמנו, אברהם אבינו שולח את אליעזר עבדו, לחפש כלה ליצחק אבינו. זאת איננה משימה פשוטה, לכן אליעזר מתפלל ומבקש סייעתא דשמיא.
אליעזר מיד נענה מאת ה', והוא פוגש את רבקה אמנו.
התורה מתארת את המפגש מתוך ביטויים של זריזות ולחץ של זמן, 8 פעמים. הפועל 'רץ' מופיע 4 פעמים והפועל 'מהר' מופיע 3 פעמים.
כמו שכתוב: בראשית כד, פסוקים יז עד נו:
יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ   יח וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ
כ וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר,    כח וַתָּרָץ, הַנַּעֲרָ, וַתַּגֵּד, לְבֵית אִמָּהּ
כט וַיָּרָץ לָבָן אֶל-הָאִישׁ הַחוּצָה  מו וַתְּמַהֵר, וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ   נו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי
מדוע הכפילויות האלה? מה המסר שהתורה רוצה להעביר לנו?
למה אברהם אבינו חיכה לפטירת שרה אמנו כדי לחפש זיווג ליצחק בנו?
כדי להשיב לשאלות האלה נביא דברים מתוך המאמרים של ה'חלבן' על הפרשה וגם ה'בית גנזי' על פרשת לך-לך.
ראשית יש להבין את השתלשלות האירועים לפי הסדר שלהם. בסוף פרשת וירא, התורה מציינת את לידת רבקה אמנו.
בהמשך, שרה אמנו נפטרת מהעולם ולאחר מכן אליעזר נשלח לחפש זיווג ליצחק אבינו.
המדרש רבה מתייחס לסדר האירועים. העולם תלוי בצדיקים המחזיקים את העולם. לאחר שצדיק אחד נפטר מהעולם הזה, יש לדאוג לתחליף אותו ללא שיהוי, כדי למנוע משברים. כך הקב"ה מנהל את העולם ודואג לקיומו בזכות הצדיקים המשמשים לכלי להשכנת השכינה והגברת הרוחניות בעולם.
כמו שכתוב: " וזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ קהלת א, ה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁזָּרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, אֶלָא עַד שֶׁלֹא יַשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְּשׁוֹ שֶׁל צַדִּיק הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ שֶׁל צַדִּיק חֲבֵרוֹ, יוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא נוֹלַד רַבֵּנוּ....... עַד שֶׁלֹא הִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְשָׁהּ שֶׁל שָׂרָה הִזְרִיחַ שִׁמְשָׁהּ שֶׁל רִבְקָה, בַּתְּחִלָּה בראשית כב, כ:הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַּם הִוא בָּנִים, וְאַחַר כָּךְ וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה." (מדרש רבה, בראשית נח,ב).
למעשה לכל דור יש מה לתקן. הצדיקים מנהיגים את הדור כדי להשיג את תכלית הבריאה.
כתוצאה מזה, העולם מתקדם ומזדכך יותר ויותר, עד הגאולה השלמה.
נחזור למשמעות של החיפזון של אליעזר ורבקה אמנו.
אליעזר טרם סיים להתפלל להקב"ה להצלחת שליחותו, והוא כבר נענה ומופיעה לפניו רבקה אמנו.
כמו שכתוב: וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶ֘רֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה (בראשית כד,טו).
נראה לומר שאליעזר הבין את הרמז שהקב"ה נתן לו, כאשר אין לבזבז זמן מיותר כדי למצוא כלה ראויה ליצחק אבינו, ממשיך דרכן של אדונו, אברהם אבינו.
רבקה אמנו, פעלה בדיוק כמו אליעזר ואף היא הבינה שהעולם בסכנה.
לעומת זאת, אנחנו רואים שלבן הארמי עשה הכל כדי לעכב את אליעזר ולהכשיל את שליחותו מטעמי רשעות המאפיינת אותו.
כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ (בראשית כד,נה).
נראה לומר, שהזריזות והחיפזון ממשיכים להופיע בצורה נסתרת במפגש הראשון בין יצחק אבינו ובין רבקה אמנו.
פסוק אחד בלבד, מפריד בין המפגש הראשון עם יצחק, ובין כניסת רבקה אמנו לאוהל של שרה אמנו. אין מקום לדברי ברכה או היכרות הדדית בין בני הזוג.
כמו שכתוב: סד וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא אֶת-יִצְחָק; .....סו וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד, לְיִצְחָק, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר עָשָׂה.  סז וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ.(בראשית כד, סד-סז).
כאשר רבקה אמנו, נכנסה לאוהל של שרה אמנו, יצחק אבינו הבין שהיא ממשיכת דרכו של אמו. כאשר השכינה חזרה לאוהל עם ארבעה ניסים גלויים: דלתות פתוחות לרווחה, נר דולק משבת לשבת, ברכה בעיסה וענן של שכינה. כמו שרש"י הביא את המדרש רבה ס,טז: "וַיְבִיאֶהָ הָאֹהֱלָה וְנַעֲשֵׂית דֻּגְמַת שָׂרָה אִמּוֹ, כְּלוֹמַר וַהֲרֵי הִיא שָׂרָה אִמּוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דָּלוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וּבְרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל, וּמִשֶּׁמֵּתָה פָּסְקוּ, וּכְשֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרוּ" (רש"י, בראשית כד,סז).
ראוי לציין שהנסים האלה רומזים לבית המקדש. ברכת העיסה כנגד לחם הפנים, הנר הדלוק כנגד מנורת הזהב, ענן השכינה והדלתות הפתוחות כפשוטו. (ראה מאמר קודם "שרה אמנו הקימה בית לה' " גליון 40 http://otzma1.blogspot.com/2006/11/blog-post_19.html ).
נראה לומר, שהזריזות המופיעה בפרשה, מכוונת להמשך השראת השכינה באוהל של שרה אמנו שהסתלקה יחד אתה.
כידוע שרה אמנו הייתה גדולה מאברהם אבינו ברוח הקודש, כמו שכתוב במדרש תנחומא: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ וְגוֹ', כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁהָיָה אַבְרָהָם טָפֵל לְשָׂרָה בִּנְבִיאוּת" (מדרש תנחומא שמות, א).
למעשה האוהל של שרה אמנו היה מעין בית מקדש, לכן יש עניין של דחיפות לחדש את השכינה עם בת זוג ראויה ליצחק אבינו.
נמשיך להתעמק במעבר הדורות בכלל, ובפרט בין שרה אמנו לרבקה אמנו.
הרב חיים כהן זצ"ל מפרש שבכל מעבר במדרגות של קדושה או דורות של צדיקים מתרחש משבר. יש צורך בביטול והרס המדרגה הקיימת כדי לאפשר למדרגה החדשה להיוולד.
כמו שראינו במדרש רבה למעלה, שאין שמש של צדיק זורחת עד שהשמש של הצדיק הקודם לא שקעה.
כמו שכתוב: " והוא סוד עליון, שכל מדרגה חדשה היא בעצמותה המבטלת את המדרגה הקודמת, מפני שרוצה להיוולד. ונמצא שסוד המשברים והקשיים, שהם הביטויים של הריסת המדרגה הקיימת, הנה הם ממש מושרשים בסוד אור עליון שרוצה להיוולד, ולכן מחולל הריסות במדרגה הנוכחית, כדי שתעבור מן העולם ויוכל הוא לשמש באורו, כי אין שני מלכים משמשים בכתר אחד, ואין שני אורות זורחים ומנהיגים את הכל." (טללי חיים, חיי שרה דף שלד).
עם ישראל, חווה הרבה מעברים של דורות. זה לא תמיד התרחש בצורה חלקה. אבל מאפיין אחד נמצא אצל כולם: מתקדמים שלב אחרי שלב לתיקון עולם ולעבר הגאולה השלמה.
כאשר כל דור מוסיף במדרגות של קדושה המיוחדות לו, על הדור הקודם. למעשה, הדורות האחרונים נהנים מההישגים הרוחניים המצטברים של קודמיהם.
למרות שיש ירידה ברמה הרוחנית של כל דור ודור, כמו שכתוב בתלמוד הבבלי: "אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רָבָא בַּר זִימּוּנָא: אִם רִאשׁוֹנִים בְּנֵי מַלְאָכִים — אָנוּ בְּנֵי אֲנָשִׁים. וְאִם רִאשׁוֹנִים בְּנֵי אֲנָשִׁים — אָנוּ כַּחֲמוֹרִים."  (שבת דף קיב ע/ב).
איך להבין שדווקא הגאולה תגיע בדורות האחרונים, הנמשלים לחמורים?
ה'בית גנזי' מתייחס לשאלה הזאת וכתב שהדורות של האבות תקנו מדרגות גבוהות מאוד בפנימיות. לאחר מכן, הדורות הבאים תקנו מדרגות חיצוניות, כמו בזמן כניסה לארץ או בנין בית המקדש. ירידת הדורות מאפשרת להגיע לכל המדרגות, הן הפנימיות והן החיצוניות של הקדושה ולתקן אותן מלמעלה למטה. כל דור לפי הרמה הרוחנית שלה.
כמו שכתוב: "ואותה בחינה גם בקדושת הארץ שקודם נתקדשה בשורשה ופנימיותה על ידי האבות הקדושים שהם היו שורש וכללות נשמת כלל ישראל ואחר זה נתקדשה בחיצוניותה על ידי ענפי נשמות כלל ישראל בכניסתם לארץ.....ונמצא שבחינת פוחת והולך הוא גם מוסיף והולך שהרי דוקא על ידי פחיתות וירידה זו נשלם בנין הקומה מעילא לתתא וכמו שמובא בעץ חיים סדר עולם התיקון שהוא מעילא לתתא, קודם הבחינות העליונות נתקנים שהם כתר חכמה בינה ודעת ואחר זה זעיר אנפין ומלכות." (בית גנזי, לך לך דפים רמא-ב).
כתוצאה מזה, לקראת הגאולה השלמה נותרו מדרגות נמוכות יותר לתיקון כדי להשלים את התיקון של העולם כולו.
אנחנו זוכים לחיות בדור של גאולה, כאשר אלפיים שנות הגלות הסתיימו למי שרצה בכך. הממד הלאומי התעורר ומתחבר מחדש לממד הדתי. נקווה שבקרוב אחינו הנמצאים עדיין בחו"ל יבינו זאת.
התורה גילתה לנו איך המעבר בין האבות הקדושים התנהל. הכל התרחש לפי סדר וזריזות כדי למנוע חלל ריק והעדר שכינה, אפילו לרגע אחד.
אברהם אבינו דאג למחליפה עבור שרה אמנו כדי להמשיך את השראת השכינה באוהלה, שהוא מעין בית מקדש.
לכל בית מקדש היה אור משלו. לבית ראשון היו כל גילויי השכינה, לבית שני הייתה מדרגה אחרת של קדושה ללא ארון הברית וניסים נוספים. בזכות שני בתי המקדש שנחרבו, בית השלישי יתגלה במלוא עוצמתו. 
גם אנחנו נהנים מההישגים הרוחניים של הדורות הקודמים. זכינו לחזור לארץ וליישב אותה בכל חלקיה.
כך תרמנו לתיקון עולם והתקדמות בשלבי הגאולה. עלינו להמשיך ולדרוש את החזרת השכינה בציון, לחדש את עבודת הקרבנות ולבנות את בית המקדש השלישי בב"א.
 
 
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת אבי מורי יוסף בן שבה שנפטר ב ה' תשרי תשפ"א, אירן בת שבה שנפטרה ב-א' אדר תשפ"א, ולרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה.