פרשת שבוע: פרשת תצוה האם נביא קרבנות בבית המקדש השלישי?

פרשת תצוה התשס"ו

?האם נביא קרבנות בבית המקדש השלישי

מקום המקדש, הר המוריה ,מקודש מימי בריאת העולם, האדם המגיע לשם, זוכה לראות את השכינה בעזרת ביטול המסך המפריד בין האדם והקב"ה
מה השוני בין פרשת תצוה לתרומה? למה הופרדו בנין הכלים מבגדי הכהונה
למה בסוף פרשת תצוה מובא מזבח הקטורת שבתוך ההיכל, מקומו בפרשת תרומה עם המנורה,השולחנות ושאר הכלים?.
בלי להיכנס למחלוקת ,האם פרשת תרומה נאמרה לפני חטא העגל או מיד לאחר מכן;
לכל הדעות פרשת תצוה ניתנה לאחר חטא העגל, כדי לכפר על העבודה זרה.
בספרו "בית גנזי" הרב רפאל משה לוריא ,מסביר שיש הבדל בין בניית המקדש וכליו המופיעים בפרשת תרומה לבין בגדי הכהן והקורבנות של פרשת תצוה.
בגדי הכוהנים והקרבנות באים לכפר על עוונות, בעיקר חטא העגל.כמו שכתוב במדרש רבא " (1) א"ר סימון כשם שהקרבנות מכפרים כך הבגדים מכפרים".
מצוות עשיית המקדש וכליו, באה להכשיר את האדם החומרי מטבעו,לקבל את השכינה ולזכך את החומריות שבו.
מקום המקדש, הר המוריה ,מקודש מימי בריאת העולם, האדם המגיע לשם, זוכה לראות את השכינה בעזרת ביטול המסך המפריד בין האדם והקב"ה.
לכן צוונו לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה ולהביא עולת ראייה ,כדי ליצור קשר פיזי של ראייה בעיניים, עם הקדושה שתשפיע עלינו עד הרגל הבא.

לעתיד לבוא, "לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כולם ידעו את ה' " וכל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה
עכשיו אפשר להבין את ההבדל בין שתי הפרשיות:
פרשת תרומה מתייחסת למצב אידיאלי של מציאות ללא חטאים,לכן מדובר בה רק על המקדש וכליו ,שלא קשורים לכפרת עוונות אלא קירבה לקדושה ולשכינה.
לעומת זאת,פרשת תצוה מדברת לאחר מציאות של חטא העגל הדורש כפרה, לכן מובאים בגדי הכהונה, קרבנות התמיד, פר החטאת של יום הכיפורים ומזבח הזהב ,הבאים לכפר על חטאי בני ישראל.
לעתיד לבוא, (3) "לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כולם ידעו את ה' וכן אמרו רז"ל (2) כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא חוץ מקרבן תודה" כך מפרש הרד"ק בירמיה.
בקרוב,נזכה להביא קרבנות תודה ולא קורבנות חטאת ונקיים את הפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" במלואו, בזכות בית המקדש השכינה תהיה חלק מאיתנו ומהחיים שלנו.
בהר הבית בלבד ניתן לראות את השכינה ולהרגיש אותה, לכן מצווה על כל יהודי לעלות להר הבית בטהרה ובמקומות המותרים, כדי להשתחרר מהמסכים החומריים של הגלות.
ככל שהיהודים יושפעו מקדושת מקום המקדש, כך נזכה לגאולה שלמה בב"א .


שמואל בן חמו


מקורות
(1) מדרש רבה ויקרא פרשה י פסקה ו
את הבגדים א"ר סימון כשם שהקרבנות *מכפרים* כך *הבגדים* *מכפרים* דתנן *כהן* גדול משמש בשמנה *בגדים* וההדיוט בארבע בכתונת ובמכנסים במצנפת ובאבנט מוסיף עליו כהן גדול חשן ואפוד ומעיל וציץ הכתונת לכפר על לבושי כלאים כמה דתימא (בראשית לז) ועשה לו כתונת פסים מכנסים לכפר על גילוי עריות כמה דתימר (שמות כח) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מצנפת לכפר על גסות הרוח היך כד"א (שם כט) ושמת המצנפת על ראשו אבנט מאן דאמר על עוקמנין שבלב ומאן דאמר על הגנבים אמר רבי לוי אבנט ל"ב אמה היה בו ועוקמו לפניו ולאחריו למאן דאמר על העוקמנים שבלב ומאן דאמר על הגנבים לפי שהיה חלול כנגד הגנבים שעושים מעשיהם בסתר חשן מכפר על מטי דינין הכמא דתימר (שם כח) ונתת אל חשן המשפט אפוד לכפר על עובדי עבודת כוכבים שנאמר (הושע ג) ואין אפוד ותרפים מעיל

(2) מדרש רבה ויקרא פרשה ט פסקה ז
(ז) רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם ר' מנחם דגליא *לעתיד* לבא כל הקרבנות *בטלין* וקרבן *תודה* אינו *בטל* כל התפלות *בטלות* ההודאה אינה *בטלה* הה"ד (ירמיה לג) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות וגו' זו הודאה ומביאין תודה בית ה' זה קרבן תודה וכן דוד אומר (תהלים נו) עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך תודה אין כתיב כאן אלא תודות ההודאה וקרבן תודה:

(3) רד"ק על ירמיה פרק לג פסוק יא
(יא) מביאים תודה - ולא אמר חטאת ואשם לפי שבזמן ההוא לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כלם ידעו את ה' וכן אמרו רז"ל כל *הקרבנות* *בטלים* *לעתיד* לבוא חוץ מקרבן תודה:

בית גנזי –שמות- תרומה- דפים תת ,ותתכג