חג פסח: שואגים לבית השלישי!

פסח תשפ"ו                 
   

גיליון מס' 421  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שואגים לבית השלישי!

חודש ניסן נקרא חודש הגאולה, כי בחודש זה, הקב"ה הוציא אותנו מגלות מצרים.

חודש ניסן הוא זמן המסוגל לנסים ולגאולה.

יש מחלוקת בתלמוד בין רבי אליעזר ורבי יהושע על זמן בריאת העולם והגאולה.

לפי כללי הפסיקה, במקרים בודדים פוסקים כרבי אליעזר, כי הוא היה מתלמידי שמאי.

(ראה שבת דף קל ע/ב).

כמו שכתוב בתלמוד: " תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין (דף יא ע/א)

בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל".

(ראש השנה דף י ע/ב ו- יא ע/א).

אנחנו נתמקד בדעת רבי יהושע וננסה להבין את מהות חודש ניסן ואיך זה נוגע לימינו ולבית המקדש.

מה מייחד את חודש ניסן משאר החודשים?

מדוע התורה בחרה בו כחודש ראשון מבין החודשים?

המהר"ל בספרו גבורות ה'-העוסק בענייני גאולת מצרים, מתייחס לשאלה הזאת.

ראשת, הוא מביא את המדרש רבה המפרט את האירועים השונים שהתרחשו בחודש ניסן.

חודש ניסן נבחר מימי בראשית לחודש הגאולה, כמו שכתוב: "דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יב): אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹקָיו, מִשֶּׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, קָבַע בּוֹ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, וּכְשֶׁבָּחַר בְּיַעֲקֹב וּבָנָיו קָבַע בּוֹ רֹאשׁ חֳדָשִׁים שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁבּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבוֹ עֲתִידִין לִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טו): כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבוֹ נוֹלַד יִצְחָק, וּבוֹ נֶעֱקַד, וּבוֹ קִבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, וּבוֹ רָמַז לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רֹאשׁ לָהֶם לִתְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה." 

(שמות רבה טו, יא).

המהר"ל מפרש שהכינוי 'ראשון' לחודש ניסן, מגדיר אותו כחודש נפרד ביחס לשאר החודשים.

דבר שהוא ראשון, אינו תלוי ומחובר לכל מה שבא אחריו, הוא קיים כישות עצמאית.

סימן הגאולה הוא החירות וסוף השעבוד לאומות העולם. זה בדיוק המשמעות של הראשוניות, ההיבדלות מכל דבר אחר.

כאשר בני ישראל היו עבדים במצרים, הם היו תלויים במצריים ולא יכלו להחליט כלום עבור עצמם.

כאשר הסתיים השעבוד בט"ו בניסן, בני ישראל הבדילו את עצמם מהמצריים והפכו לבני חורין.

סימן הגאולה הוא היבדלות מהגויים.

זה בדיוק מתאים לחודש הראשון, חודש ניסן הנבדל מכל שאר הזמנים של השנה.

כמו שכתוב: " ועוד יש לך לדעת כי חודש ראשון יותר מיוחד לגאולה, כי כל נמצא הוא ברשות עצמו בעצם, כי מצד עצם הנמצא אין ראוי להיות תחת יד אחר..." (גבורות ה' פרק לה).

 

המהר"ל מוסיף ואומר, שהמצה רומזת לחירות, כי היא לחם עוני ללא תוספות של מרכיבים נוספים. המצה עומדת בפני עצמה ללא תלות או ערבוב עם דברים נוספים.

עניין החיפזון, מסמל את הזמן שאינו מתמשך. זאת אומרת, שגאולת מצרים התרחשה במשך זמן מועט ללא חיבור לימים נוספים.

אלה דברים נפלאים, שכדאי לראות בספר המהר"ל עצמו.

כמו שכתוב: "ומזה תבין כי הכתוב הוא כפשוטו; "שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני כי בחפזון יצאת ממצרים" (דברים טז, ג). פירוש שתאכל לחם עוני, שהוא הלחם העומד בעצמו, ואין לו הצטרפות אל זולתו. ולמה תאכל זה הלחם, "כי בחפזון יצאת ממצרים", וענין החפזון הוא מהירות, ואין בו עכוב והמשך זמן. כי כשם שיצאו בחדש ראשון, מפני שראוי חדש הראשון אל הגאולה דוקא מטעם אשר התבאר, כי אין גאולה רק כאשר אין כאן צירוף, וזהו חדש ראשון, שהוא ראשון, ולא היה כאן חבור וצירוף חדשים."  (מהר"ל גבורות ה' פרק נא).

בעל ה'שפת אמת' הולך בכיוון המהר"ל בפירושו על פרשת החודש.

השכינה יכולה לשרות על ישראל, כאשר הוא נבדל מהגויים. לכן במצוות רבות, התורה פונה בצורה בלעדית לעם ישראל בשימוש המילה 'לכם' במקומות שונים בתורה.

למשל במצוות קידוש החודש 'לכם' מופיע פעמיים, כמו שכתוב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה (שמות יב,ב).

הוא מביא את המדרש רבה המפרט רשימה ארוכה של מצוות כמו ארץ ישראל, השבת, תרומות ומעשרות, קורבנות, ארבעת המינים ועוד...המופיעות עם המילה 'לכם'. ( ראה שמות רבה טו,כג).

ה'שפת אמת' ממשיך להעמיק על 3 בחינות או מימדים הקיימים בעולם המיוחדים רק לישראל: הנפש, הזמן והמקום.

מצוות ברית המילה נתנה רק לעם ישראל כחותם בגופו ונפש האדם.

שמירת השבת המקדשת את הזמן, שייכת רק לעם ישראל. (גוי ששבת חייב מיתה  סנהדרין נח ע/ב).

בית המקדש מסמל את ההבדל בין ישראל ובין אומות העולם כאשר הוא בנוי במקום מיוחד, בהר הבית.

שלושת הבחינות האלה, באים לידי ביטוי כאשר עם ישראל מבדיל את עצמו מהגויים.

כמו שכתוב: " והדרך הנ"ל המיוחד לבנ"י אינו יכול להתגלות רק כשנבדלין בנ"י מן האומות כמו שכתוב במדרש לכם יהיו לך לבדך. וכן אמרו חז"ל ויקהל משה כו' עדת בנ"י שהפרישן מן הערב רב ונקהלו לעצמם. וזה עצמו בחי' השבת. אות הוא. מיוחד לבנ"י. ביני ובין בני ישראל בצינעא. ולכן שורה בו הקדושה. וגם המשכן וביהמ"ק הי' להבדיל בנ"י מן האומות ולכן שורה בו קדושה במקום המיוחד רק לבנ"י. והנה זה החותם עשה הקב"ה בבחי' עולם שנה נפש. שבת הוא החותם בזמן ומיוחד רק לבני ישראל. ומשכן ומקדש החותם במקום. וגם בנפש חותם ברית מילה שבזה נשתנה איש ישראל מכל האומות." (שפת אמת, פרשת החודש שנת תרנ"ט דף 123).

השעבוד לגויים וחוסר עצמאות של עם ישראל, מעכבים את הגאולה.

ישנו רמז בתחילת ההגדה, לגבי הקשר בין חירות עם ישראל וקרבן פסח.

המהר"ל מדייק מתוך לשון "הא לחמא עניא" מה התנאים המקדימים להקרבת קרבן פסח.

המהר"ל שואל, מדוע יש כפילות לשון בסוף "הא לחמא עניא"?

כמו שכתוב: "הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַּׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַּׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין." (הגדה של פסח).

פעם ראשונה כתוב: לשנה הבאה בארץ ישראל, ופעם שנייה: לשנה הבאה בני חורין.

המהר"ל מפרש, קיימים 2 עיכובים המונעים מאתנו להקריב קרבן פסח.

עיכוב הראשון הוא, שעם ישראל בגלות רחוק מירושלים, ללא אפשרות פיזית להביא קרבן פסח.

העיכוב השני, הוא שעבוד הגויים. למרות שישראל גרים בארץ ישראל, אין להם אפשרות להקריב קרבן פסח.

הסיבה נובעת משעבוד מלכויות. כאשר עם ישראל משועבד לגויים ואינו מורשה לבנות את בית המקדש ולהקריב קרבן פסח.

לכן, ההגדה של פסח, כופלת את לשונה, כדי לרמוז על 2 עיכובים או שלבים כדי להקריב את הפסח: גלות פיזית ושעבוד לגויים.

כמו שכתוב: " ומפני שיש שתי סבות המעכבות, שאף אם נהיה בארץ ישראל, אם יש עלינו שיעבוד מלכיות, אי אפשר לנו לבנות בית המקדש ולעשות הפסח. לכך אמר שיש עוד עכוב שני; "השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין". וכאשר יסתלק מעלינו שני המעכבין, עכוב שאין אנו בארץ ישראל, ועכוב בנין בית הבחירה, ואז נעשה הפסח כהלכתו." (מהר"ל גבורות ה', פרק נא דף רכא-ב).

 

בימים אלה, אנחנו רואים שהעיכוב הראשון עבר מזמן, עם חזרתנו לארץ ישראל ויישובה.

עכשיו חסר לנו את השלב השני, של בניין בית המקדש שמתעכב בגלל פחד מפני הגויים והשעבוד אליהם.

במלחמות המתנהלות עכשיו, למעלה משנתיים (משמחת תורה תשפ"ד) נגד אויבינו הקשים ביותר, אנחנו משתחררים מהשעבוד ומטילים עליהם פחד.

אני מקווה שזה יביא לבניין בית המקדש כדי שנוכל לחדש את עבודת הקורבנות ולקיים את פסח שני, בחודש אייר הקרוב.

ראינו שקדושת ישראל יכולה לצאת לפועל במלוא עוצמתה, כאשר הם נבדלים מהגויים.

ההיבדלות מהגויים היא סימן מובהק של ימי הגאולה.

הרב חרל"פ בספרו מעייני הישועה מגלה לנו ממד נוסף לגבי ההתרחקות מאומות העולם.

בימות המשיח, השנאה לישראל צריכה להיות גדולה, כדי לגרום לבידול ופירוד מן הגויים.

לאחר מכן תבוא הגאולה, וההבדל הגדול של עם ישראל תצא לאור בצורה גלויה.

כמו שכתוב:  "בעקבת דמשיחא, שהוא הזמן שבו צריך להתגלות ההבדל התהומי שבין ישראל לעמים בכל פרטיו ובכל דקדוקיו, מתגברת השנאה על עם ישראל מכל העמים השונים, וכאשר תושלם השנאה הזאת בשלמותה, שלא תשאר שום אומה בעולם שתהיה מוקירה את ישראל, יתגלה ההבדל הזה בכל מלואו ואז תהיה הגאולה,...." (הרב חרל"פ, מעיני הישועה, חלק ב, פרק נב).

דברי הרב חרל"פ הנפלאים, שופכים אור חדש ואופטימי על גל האנטישמיות השוטף את כל העולם, כולל ניו יורק.

אנחנו נמצאים בימים של גאולה ממש. קשה להרגיש את זה, כאשר אנחנו בעיצומו של התהליך ומלחמות בלתי פוסקות נגד אויבינו.

 

רמז לבית המקדש בשמות המלחמה

מצאתי משנה ומדרש נפלאים על שמות המלחמות נגד איראן-'עם כלביא' ו-'שאגת הארי', הרומזים לבית המקדש.

במסכת מידות, המשנה משווה את צורת ההיכל הרחב מקדימה וצר מאחורה, לאריה.

כאשר האריה אף הוא, רחב בחלק הקדמי של גופו עם הרעמה שלו וצר בחלק האחורי.

כמו שכתוב:" ההיכל צר מאחריו, ורחב מלפניו, ודומה לארי, שנאמר (ישעיה כט, א) "הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד", מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו, אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפני."

(מסכת מידות פרק ד, משנה ז).

'אריאל' הוא אחד השמות של בית המקדש, הבא מהחיה: אריה.

אין מקריות בעולם, ולא משנה מי נתן את השמות למלחמות נגד איראן.

נמשיך ונביא מדרש נפלא המשווה את הקב"ה לאריה השואג על חורבן בית המקדש ועיכוב בנינו.

הקב"ה כביכול שואג כאריה, מפני חורבן ביתו, כאשר בתי עבודה זרה בנויים.

אני מביא במלואם את שני המדרשים הנפלאים.

כמו שכתוב: "דבָר אַחֵר, אַרְיֵה שָׁאָג, אָמְרֵי רַבָּנָן בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשְׁעְיָא שָׁאַל בַּלְצָא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ, מֵהֵיכָן הָרַעַשׁ נַעֲשָׂה, אָמַר לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בְּבָתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּבְעוֹבְדֶיהָ הֵיאַךְ נְתוּנִים בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה בָּעוֹלָם, וְרוֹאֶה בֵּיתוֹ חָרֵב וְנָתוּן בְּיָדָם שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, כִּבְיָכוֹל הוּא מְקַנֵּא וְשׁוֹאֵג, וּמִיָּד הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ רוֹעֲשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, טז): מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִיְרוּשָׁלָיִם יִתֵּן קוֹלוֹ. וְיִשְׂרָאֵל מָה הָיוּ עוֹשִׂין, כִּבְיָכוֹל הוּא מֵגֵּן עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, טז): וַה' מַחֲסֶה לְעַמּוֹ.

דָּבָר אַחֵר, אַרְיֵה שָׁאָג, בּוֹא וּרְאֵה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, א): הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד נִקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יט, ב): מָה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה. יִשְׂרָאֵל נִקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. וּנְבוּכַדְנֶצַּר נִקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, ז): עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ, וְהֶחֱרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנָטַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְהֶגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר (נחום ב, יב): אַיֵּה מְעוֹן אֲרָיוֹת, הֵיכָן הֵם בָּנַי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (ירמיה כה, ל): שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ." (מדרש רבה שמות כט,ט).

 

לאור המדרשים האלה, הכל כתוב שחור על גבי לבן, למי שמאמין בתורת ישראל. המלחמות האלה והניצחון על אויבינו צריכים להוביל לכיבוש הארץ לפי גבולות התורה ובנין בית המקדש בהר הבית.

כל העמלקים החיים בתוכנו ובגבולותינו הבינו את כוח האחדות של עם ישראל והנחישות שלו.

לכן, כאשר נרצה מעומק לבנו לבנות את בית המקדש, אין לנו לחשוש מתגובת אומות העולם.

בע"ה נבנה בקרוב מאוד את בית המקדש השלישי ונחזור להקריב קורבנות בהר ה', בב"א.

 

הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה, ומרסל מזל טוב בת איבון פתחון ולע"נ אליהו בן גולדה שנפטר כ"ה אייר תשפ"ה.