חומש בראשית: להבין את סוד הבריאה

חומש בראשית תשפ"ה  - מלחמת שמחת תורה   
                  
גיליון מס 407  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

להבין את סוד הבריאה

חומש בראשית נותן לנו את המפתח להבנת בריאת העולם ומה הכוחות המניעים אותו.

בפרק הראשון של התורה, מופיע 3 פעמים הפועל 'ויבדל'. כמו שכתוב: 

וַיַּבְדֵּל אֱלֹקים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ (בראשית א,ד)

וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; (בראשית א,ז)

וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה (בראשית א,יד)

בנוסף לכך הקב"ה מברך את בריאתו 3 פעמים. כאשר הפסוקים החותמים את ימי הבריאה מסבירים לנו מה משמעות הברכה.

כמו שכתוב: וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ  (בראשית ב,ג).

הקב"ה מברך את השבת ומקדש אותו. זאת אומרת שברכת ה' גורמת להשראת קדושה על מקבל הברכה.

ידוע מתוך דברי חז"ל בספר ויקרא, שכל דבר שבקדושה דורש פרישות והיבדלות.

כמו שכתוב: "אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת לְפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה, וְאַתְיָה כַּהֲדָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, דְּאָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא גּוֹדֵר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה נִקְרָא קָדוֹשׁ."  (ויקרא רבה כד, ו).

מכאן אנחנו רואים שהקדושה נמצאת כאשר נבדלים מהטומאה.

נראה לומר, שכאשר הקב"ה מברך את הבהמות, העופות, החיות והאדם, המשמעות היא שיתרחקו מכל דבר של טומאה ושל ערווה.

לכן נראה לומר, שהפועל 'ברך' והפועל 'בדל' בעלי משמעות דומה.

יוצא מכאן שברוב ימי הבריאה, הקב"ה הדגיש את חשיבות הפרישה וההיבדלות.

מה המשמעות של ההיבדלות? מדוע הקב"ה מדגיש בחמישה ימי הבריאה מתוך שישה, את ההיבדלות?

מה הקב"ה רוצה לרמוז לנו? האם ההיבדלות היא מידה יסודית במהות הבריאה?

בע"ה נביא פירושים מתוך בעל ה"בית גנזי", הרב חרל"פ וה"חלבן", המבוססים על פנימיות התורה.

ראשית, נתחיל עם דברי ה"בית גנזי" על התורה.

בתחילת הבריאה, הקדוש ברוך הוא חילק קדושה באופן שווה בכל המישורים: הן במקום פיזי, הן בזמן, הן בבעלי חיים או באדם.

בהמשך, הקב"ה ריכז את הקדושה במקום אחד.

למשל, איך נוצרה קדושת ארץ ישראל?

יציאת מצרים: איך נגלה את דעת ה' בעולם?

ספר שמות – יציאת מצרים תשפ"ג
גיליון מס 391  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com   

איך נגלה את דעת ה' בעולם?

יציאת מצרים מסמלת את הלידה של עם ישראל, כעם ולא כיחידי סגולה.

יציאת מצרים היא חלק מרכזי בחיים של כל אחד מאתנו. בחלק גדול מהתפילות מזכירים את יצאית מצרים. ישנן מצוות רבות, שאנחנו מקיימים: 'זכר ליציאת מצרים'.

ננסה להבין בעזרת מאמר של ה"חלבן"- הרב חיים כהן זצ"ל את הניגודיות הקיימת בין טומאת מצרים ובין קדושת עם ישראל.

עם ישראל נולד במצרים, במקום הכי חשוך ומטונף בעולם.

פרעה מתעלם לגמרי מעצם קיומו של הקב"ה. כתוצאה מזה, לפי ההיגיון שלו, הוא אינו יכול לשמוע את דבריו.

כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ. (שמות ה,ב).

הקב"ה אומר למשה רבנו, כי מטרת יציאת מצרים היא: לדעת את ה'. זאת משימה לא פשוטה, כאשר ידיעת ה' אמורה לעבור מדור לדור.

כמו שכתוב:  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה' (שמות י,ב).

הרשעות של פרעה, עברה את כל הגבולות. הוא מנסה להשוות את עצמו לבורא העולם, כאשר הוא טען שהוא ברא בעצמו את היאור.

כמו שכתוב: דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲ_נָי ה' הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי. (יחזקיאל כט,ג).

מצרים מהווים הקליפה והטומאה הכי גדולה שהייתה אי פעם בעולם. הם סרבו להאמין שהקב"ה קיים וניסו לבטל את נוכחותו בעולם הזה.

כדי להבין את המהות של טומאת מצרים, עלינו להבין על פי פנימיות התורה את תהליך בריאת העולם.

בריאת העולם הייתה אפשרית, רק דרך צמצום של אור ה'.

כדי לברוא את העולם הקב"ה נאלץ להסתיר את אורו כדי לא לסנוור ולסכן את העולם הגשמי.

העולם שלנו אינו יכול להתקיים עם גילוי מלא של הקב"ה.

ההסתר הוא חלק הכרחי לקיום הבחירה חופשית של האדם. מי יכול לבחור בחטא כאשר הקב"ה גלוי לעיני כל?

תכלית העולם, היא לגלות את אור ה' מתוך רצון, לא מתוך הכרח.

כך הקב"ה יכול לזכות את הצדיקים המגלים את אורו בעולם.

בימים הראשונים של הבריאה, החטא דרדר את העולם מטה, מטה: חטא אדם הראשון, קין והבל, דור המבול, דור הפלגה, כישופי מצרים וכוחות הטומאה.

לעומת זאת אבותינו הקדושים, פעלו כדי להגביר את הרוחניות ולגלות את השכינה לעולם.

חומש בראשית: מאחורי הקלעים של בריאת העולם

ספר בראשית תשעח

גיליון מס 318 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                        

מאחורי הקלעים של בריאת העולם

 הפרשיות הראשונות של התורה מחומש בראשית קשות להבנה ונראות סתומות.

ננסה להבין את מהות הבריאה בעזרת פירוש הבית גנזי והמי מרום על התורה.

ביום השלישי של בריאת העולם הקב"ה מגלה לנו את סדר הבריאה. כמו שכתוב: ויֹּאמֶר אֱלֹקים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן. (בראשית א,ט).

בהתחלה המים היו מכסים את כל העולם. לאחר מכן הקב"ה מעמיד את המים במקום אחד והיבשה במקום אחר. כתוצאה מזה נוצר ריבוי מים בנהרות ובימים וצמצום או העדר מים במקומות אחרים המהווים את היבשה.

כך הוא סדר הבריאה: בהתחלה האור נמצא בכל מקום באופן שווה. לאחר הצמצום האור מתרכז במקום אחד בלבד ונעלם משאר המקומות.

כמו שכתוב: " וְאָמַר דָוִד, אַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְעָשִׂיתָ אֶת הַמַּיִם, וְהַמַּיִם הָיוּ מְכַסִּין אֶת הָעוֹלָם מֵהָרִבּוּי שֶׁבָּהֶם, וְעָשִׂיתָ לָהֶם שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ בְּצִמְצוּם כֻּלָּם אֶל מָקוֹם אֶחָד. כָּךְ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁשְּׁכִינָתְךָ שֶׁהִיא מְלֵאָה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁתְּצַמְצֵם אוֹתָהּ בְּבֵיתְךָ, שֶׁיּוֹתֵר רָאוּי הוּא לִהְיוֹת שָׁם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ, וְלֹא לִזְמַן מוּעָט, אֶלָּא לְאוֹרֶךְ יָמִים." (זוהר חדש דף יב).

כך נוצר ההבדל בין ארץ ישראל לבין שאר הארצות. כך נוצר עם ישראל שמובדל מאומות העולם. כך נוצרה הקדושה היתרה של מקום המקדש ביחס למקומות האחרים. אפשר להמשיך כך בדברים רבים נוספים.

כמו שכתוב: "מדברי הזוהר חדש מתבאר כי הקדושה יתירה שהיתה במקדש באה ממה שנצטמצמה מכל העולם והתאספה במקום המקדש ועל ידי כך נעשה שם גלוי שכינה ביותר." (בית גנזי בראשית דף נא).

הפירוש הזה שופך אור חדש על הרש"י הראשון על התורה העוסק בבעלות על ארץ ישראל וטענת הגויים המכנים את ישראל ליסטים.

כמו שכתוב: "...שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". (רש"י בראשית א,א).

נכון! אנחנו לסטים שלקחנו את מעט הקדושה שהיתה בגויים וקיבלנו אותה לפי רצון הבורא.

בזכות דברי הזוהר החדש אנחנו מבינים שמדובר ברצון ה' שנמצא בכל שלבי הבריאה מבראשית עד עצם היום הזה.

הרב חרל"פ בפירושו על התורה מסביר את מקור האנטישמיות והאנטי-ציונות של ימינו.

פרשת שבוע : פרשת פקודי שקלים למה לעצור את ההתלהבות

פרשת פקודי שקלים תשע"א גיליון מס' 210

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

לחץ כאן להדפסת המאמר 

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

למה לעצור את ההתלהבות?

מדוע הקב"ה עצר את ההתלהבות של ישראל כאשר הפסיק את קבלת התרומות לבנית המשכן?

למה התורה מתארת בפרטי פרטים את מידות המשכן וכליו?

בספר שמות ישנם ארבע פרשיות העוסקות בבנין המשכן. התורה חוזרת מספר פעמים על אותם הדברים, כך שקשה לחדש ולפרש את כל פסוק ופסוק. אפילו רש"י, הפרשן הגדול של התורה מותיר פסוקים רבים ללא פירוש.

למעשה, הפסוקים המתארים את בנין המשכן מפרטים בפרטי פרטים את מידות המשכן והחומרים הדרושים, צורת הכלים ועשיית בגדי הכהונה.
אין מקום לכל סוג של שינוי בפעולות הקשורות לבנית המשכן.

יש כאן איחוד כוחות ייחודי בין האדם ובין הקב"ה. הצעד הראשון נעשה על ידי האדם: הוא מצווה לתרום כספים וחומרים לבנית המשכן וגם לבצע את עבודות הבניה עצמה.

כאשר הקב"ה מגדיר בצורה פרטנית את תכנית הבניה ובאיזה חומרים על האדם להשתמש. האדם צריך למלא את רצון ה' בכל דבר ועניין. כל שינוי במידה, במשקל, בצבע או אפילו במחשבה פוסל את מלאכת עשיית המשכן.

בנית המשכן באה להורות לנו איך האדם צריך לבטל את רצונו באופן מוחלט כלפי רצון ה'. לאחר התבטלות האדם, השכינה יכולה לשכון במעשה ידיו החומריים.

מכאן אנחנו למדים שבמצוות בנית המקדש, מעשה האדם הוא העיקר בתנאי שהוא מקיים את רצון ה' בכל פרט ופרט.

בעל ה"שפת אמת" מוסיף על מה שנאמר מתוך הפסוק: וְהַמְּלָאכָה, הָיְתָה דַיָּם לְכָל-הַמְּלָאכָה--לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ; וְהוֹתֵר. (שמות לו,ז).

מרוב התלהבות, בני ישראל תרמו יותר מדי חומרים לבנין המשכן. כתוצאה מזה משה רבנו מבקש מכולם להפסיק את זרם התרומות.

תהליך דומה התרחש בזמן בריאת העולם, כאשר על פי התלמוד, השמים והארץ התפשטו ללא הפסקה עד שהקב"ה אמר להם: די! בגלל זה אחד השמות של הקב"ה הינו: ש"ד"י.

כמו שכתוב: "ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שברא הקב"ה את העולם היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי עד שגער בו הקב"ה והעמידו שנאמר עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו והיינו דאמר ר"ל מאי דכתיב (בראשית לה) אני אל שדי אני הוא שאמרתי לעולם די " (חגיגה יב ע/א)

בעל ה"שפת אמת" משווה את הפסקת איסוף התרומות למשכן, לעצירת התפשטות השמים והארץ בזמן בריאת העולם.

בשני המקרים, הקב"ה עצר את ההתפשטות של כוחות הטבע או את רצון עם ישראל לתרום למשכן.

בעקבות העצירה הזאת, הקב"ה בא ללמד אותנו יסוד חשוב. אין האדם יכול להשלים לבדו את רצון הבורא. כדי שהמעשים שלו יתקיימו לאורך זמן, עליו לציית לציווי של הקב"ה.

כאשר הקב"ה עוצר את התלהבות בני ישראל באיסוף התרומות או מרסן את כוחות הטבע, הוא מאפשר את השלמת (מלשון שלמות) מעשה האדם לקראת השכנת השכינה במשכן או קיום הבריאה.

" ושוב שצריך האדם בכל מעשה לידע כי אין בכחו באמת להשלים רצון הבורא כראוי. ועל ידי ההכנעה בסוף המעשה לבקש עזר מהקב"ה ע ידי זה נשלם המעשה ונעשה דבר של קיימא" (שפת אמת פרשת ויקהל שנת תרל"ז דף 222).

אנחנו מוצאים עיקרון דומה בענין מחצית השקל, כאשר התורה מונעת מהעשיר לתרום יותר מהאחרים. לעומת זאת, העני חייב להתאמץ ולתרום כמו כולם. כמו שכתוב: הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל--לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה', לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם. (שמות ל,טו).

עלינו לנהוג בימים אלה לפי העקרונות שלמדנו מדברי ה"שפת אמת".

חובתנו לעשות ולתרום למען בנין בית המקדש השלישי עד שהקב"ה יגיד לנו די.וכך הוא ישלים את המעשים שלנו בהשכנת השכינה בבית המקדש.

ההתנהגות של "שב ואל תעשה" בנושא בית המקדש מנוגדת למה שעשו אבותינו במדבר. עלינו לגלות התלהבות והכרת הטוב כלפי הקב"ה, מאחר שהוא זיכה אותנו בכיבוש ארץ ישראל ונתן לנו ריבונות מלאה על ירושלים.

נראה לומר שיש רמז נוסף המעיד על חשיבות מעשה האדם למען בנין בית המקדש השלישי.

בתחילת פרשת ויקהל, התורה מזהירה אותנו מפני קדושת השבת שאינה נידחת מול מלאכת עשיית המשכן.

נראה לומר, שעלינו לפעול במרץ למען חידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש בכל יום ויום, וביום השבת להפסיק את העשייה.

לדאבוננו, יש אנשים ש"מחמירים" ואינם עושים דבר למען בית המקדש הן בשבת, הן בשאר ימי השבוע.

בע"ה נלמד מאבותינו שעמלו ועשו מעל ומעבר למען עשיית המשכן וכליו. לאחר מכן, הקב"ה התערב ועצר את איסוף התרומות, כדי לקיים את מעשיהם.

עלינו לזכור שהכול התחיל מהתלהבות עצומה שגילו בני ישראל לקראת בנית בית לה'.

גם אנחנו נשתדל לחדש את ההתלהבות הזאת ולשתף את כל ישראל ללא יוצא מן הכלל במשימה הלאומית של בנין בית המקדש השלישי בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה אפרים בן גיטל

נושאים:

 1- בניית המשכן ובית המקדש

2- ביטול רצון האדם כלפי ה' מאפשר את השכנת השכינה במעשיו

3- שיתוף כל ישראל לבנין המקדש מתוך התלהבות

תגים: תרומות למשכן, מחצית השקל, בנין בית המקדש, בריאת העולם, רצון האדם, התבטלות האדם, מידות המשכן, מידות בית המקדש

פרשת שבוע: בראשית- מלחמת האחים, למען הר הבית

פרשת בראשית תשס”ז גיליון מס' 36
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:

parashathamikdash@gmail.com
עלון מוכן להדפסהhttp://otzma1.com/joomla/images/stories/bereshit5767.pdf
מלחמת האחים, למען הר הבית
פרשת בראשית, היא פרשה קשה להבנה למרות שלכאורה הכל ברור לפי פשט הדברים. בפרשת בראשית מתחיל הקשר בין האדם ולבין הקב"ה דרך הקרבת קורבנות בהר הבית. אדם הראשון הקריב קורבן לאחר בריאתו, וקין והבל הביאו מנחה לה' מפרי עמלם. ננסה להבין את הפסוקים המתארים את לידת בני אדם הראשון והבאת המנחות לה', ולבסוף הריגת הבל על ידי קין. (בראשית ד, פסוקים א-יב)
למה הקב"ה לא קיבל את מנחתו של קין, ולמה שעה לזאת של הבל ?
למה התורה מדגישה את המקצועות של קין והבל ?
על מה קין והבל רבו, הרי כל העולם היה שלהם?
למה התורה לא מסבירה את מקור השם : הבל, בשונה לזה של קין שמוסבר במפורש?
המלבי"ם מפרש בצורה נפלאה את פרשת הקורבנות של קין והבל. בתקופת הקדמונים היו מקדישים את הבן הבכור לה' כדי לשרת אותו, זה היה נכון גם אצל הגויים. גם היום לבכור יש מעמד מיוחד במשפחה, ועל סמך זה הוא יורש פי שניים משאר אחיו בנכסי אביו. הבכורה מקנה קדושה מיוחדת לאדם, לכן הקב"ה בחר מלכתחילה בבכורות כדי לעבוד בבית המקדש, ובגלל חטא העגל הם איבדו את הפריבילגיה הזאת. עכשיו מובן למה התורה מפרשת את משמעות השם של קין ומתעלמת משמו של הבל. קין הוא העיקר והבל -כשמו כן הוא, טפל לאחיו הבכור. עבודת האדמה הייתה מקצוע מכובד ושמור לבכור, לעומת זאת, רועי הצאן לא היו נחשבים לאנשים חשובים, כמו שמוזכר בשיחה שבין יוסף ובין אחיו, לפני פגישתם עם פרעה:" כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן:" (בראשית מו,לד).
קין הביא מנחה לה' מיוזמתו, מזה אנחנו לומדים שטבע האדם הוא, להכיר תודה לבורא עולם מתוך כניעה ורצון להודות לו על כל הטובות שהוא עושה לנו.

פרשת שבוע: בראשית - חגי ישראל כנגד בריאת העולם

שמיני עצרת-בראשית תשס”ח גיליון מס' 85
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
חגי ישראל כנגד בריאת העולם
?האם יש קשר בין סדר בריאת העולם וסדר החגים
?איך אפשר לשמוח בחגים ללא בית מקדש בנוי
בחג שמיני עצרת אנחנו מציינים את סיום התורה וגם את קריאתה מחדש. למעשה אנחנו שמחים להתחיל מחדש את חמישה חומשי התורה. התורה מקפידה מאוד על הסדר שבין הפרשיות, כאשר חז"ל מפרשים את סמיכות הפרשיות בהרחבה.
ננסה לקשר בין סדר המועדים והחגים של השנה לבין סדר ימי בריאת עולם.
יום הראשון כנגד ראש השנה
ביום הראשון הקב"ה ברא את האור. ראש השנה הינו החג היחיד שנקבע בראש חודש, כאשר הירח מכוסה ואינו מאיר בשמים. כמו שכתוב :" תקעו בחדש שופר בכסה, ליום חגנו" (תהילים פ"א). במקום הירח, הקב"ה מאיר לישראל בראש השנה, כמו שחז"ל דרשו: " לדוד ה' אורי וישעי …" אורי- בראש השנה. (ויקרא רבה פרק כ"א).
יום השני כנגד יום הכיפורים
ביום השני הקב"ה הבדיל בין המים העליונים והתחתונים, כמו שכתוב: "..וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ..." (בראשית א,ז). ביום הכיפורים הקב"ה מטהר אותנו בעזרת מים עליונים, ומשמש כמקווה לעם ישראל. כך מובא במסכת יומא: "... מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל" (משנה יומא פרק ח משנה ט).
יום השלישי כנגד חג הסוכות
ביום השלישי הקב"ה ברא את היבשה וכל הגידולים הצומחים עליה. זה מזכיר לנו את המצוות העיקריות של חג הסוכות: ארבעת המינים והסכך שבסוכה. הלולב והאתרוג באים מעצי פרי, וההדס והערבה צומחים על האדמה. עבור הסכך, ניתן להשתמש בכל דבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה. (עיין מסכת סוכה פרק א משנה ד).
יום הרביעי כנגד חנוכה