לחג סוכות יש מצוות רבות. החג מתאפיין ברגש השמחה ובבידול מהגויים.
בע"ה נתמקד בשתי הבחינות של החג, ונתחיל עם השמחה.
ה'שם שמואל' כתב שיש קשר הדוק בין הכפרה של יום כיפור ובין השמחה של חג סוכות.
לאחר שהקב"ה מכפר על עוונותינו, רגש השמחה מתעורר ושולט בנו. זה מתבטא בסמיכות חג הסוכות ליום כיפור.
ביום כיפור אנחנו מתמקדים ברע ובחטאים, במטרה לבטל אותם ושלא יישאר שום רושם.
לעומת זאת, בחג סוכות, לאחר שאנחנו כבר נקיים מכל פסולת, לכן אנחנו יכולים להתחבר לשכינה ולהיכנס לסוכה- צלא דמהימנותא (צל האמונה).
בעל ה'שם משמואל' משווה את הסמיכות של יום כיפור לחג סוכות, לסמיכות של מחית עמלק לבנין בית המקדש.
לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מחית עמלק- המסמל את שיא הרוע והטומאה, הקדימה את בנין המשכן ובית המקדש.
כך היה במדבר לאחר יציאת מצרים. יהושע החליש את עמלק ומיד לאחר מכן בני ישראל בנו את המשכן.
לפני בית ראשון, שאול ודוד המלך נלחמו נגד עמלק. כך היה לפני בנית בית שני, כאשר מרדכי ואסתר השמידו את המן העמלקי וכל תומכיו.
כך יהיה בע"ה בקרוב מאוד, לפני בנין בית שלישי.
כמו שכתוב: "וזהו הענין של סוכות אחר יום הכיפורים. כמו שמצינו קודם בנין בית המקדש היתה תמיד מחית עמלק, כי קודם הקמת המשכן היתה מלחמת עמלק ברפידים, וקודם בית ראשון בימי שאול ודוד, וקודם בית שני בימי מרדכי ואסתר, וקודם הבנין השלישי במהר בימינו תהיה המלחמה בעמלק על ידי משיח בן יוסף כדאיתא במדרשים, כן נמי סוכות הוא דוגמת בית המקדש..." (שם משמואל, יום הכיפורים שנת תרע"ח, דך קכב).
קשה לא להתרגש לאור דברים האלה, כאשר אנחנו בעיצומו של מלחמה נגד העמלקים מחמאס, מחיזבולה, מפת"ח, מאירן ועוד.....
הגאולה קרובה מאוד ובנין בית המקדש השלישי קרוב מתמיד.
בעל ה'שפת אמת' ממשיך וכתב, שהקב"ה ציווה לנו לבנות את המשכן, כעדות למחילה על חטא העגל.
באופן דומה, הסוכה היא עדות על מחיקת העוונות שלנו, לאחר יום כיפור.
הסוכה מהווה מקום להשכנת השכינה ושם ה' נקרא עליה. (ראה שפת אמת, סוכות שנת תרס"ד דף 201).
רש"י מפרש שהמספר 7 אינו מקרי. אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב בנו 7 מזבחות כאשר לא כתוב במפורש בתורה האם הם הקריבו עליהם קרבנות. במקום אחד בלבד, במעמד עקידת יצחק בהר המוריה כתוב שאברהם העלה עולה במקום יצחק.
כמו שכתוב: וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ (בראשית כב,יג).
בלעם הרשע התכוון לבנות 7 מזבחות כנגד כל מזבחות האבות כדי להראות להקב"ה שהוא שווה יותר מהם.
רש"י לומד את זה מתוך תוספת "ה" הידיעה בפסוק: וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֶת-שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי.
כמו שכתוב :" שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן אלא את שבעת המזבחות אמר לפניו אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות ואני ערכתי כנגד כולן אברהם בנה ארבעה (בראשית יב) ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו (שם) ויעתק משם ההרה וגו' (שם יג) ויאהל אברהם וגו' ואחד בהר המוריה ויצחק בנה אחד (שם כו) ויבן שם מזבח וגו' ויכרו שם עבדי יצחק באר ויעקב בנה שתים אחד בשכם ואחד בבית אל " (רש"י, במדבר כג,ד).
מה המשמעות של בנין מזבח?
מדוע האבות לא הקריבו קרבנות על המזבחות שהם בנו?
למה דווקא הקרבת קרבנות על מזבח מכפר על עוונות האדם?
המאמר מבוסס על פירוש "בית גנזי" על התורה.
כאשר אדם בונה מזבח הוא מתכוון להראות לבורא העולם שהוא מוכן למסור את נפשו למענו. מעשה הבנין עצמו מעיד על הכוונה האמתית של האדם, כאשר הוא עושה מעשה של ממש.
המחשבה או הכוונה אינם מספיקים,, יש לעשות מעשה כמו זה של בנין מזבח.
כמו שכתוב: "ומה שנעשה במקדש על ידי קרבן, עשו האבות בלי קרבן להורות בכל פעם שהם מוכנים למסור עצמם לה' יתברך." ( בית גנזי, בלק דף תתיט).
בבית המקדש היו שני סוגים של מזבח: מזבח האדמה ומזבח הזהב.
על מזבח האדמה שהיה בעזרת הכהנים, היו מקריבים את הקרבנות וזורקים עליו את הדם.
לעומת זאת, על מזבח הזהב לא היו מקריבים בהמות אלא קטורת הסמים. הקטורת מסמלת דבר רוחני כאשר אין בה ממש חוץ מהריח.
להכות את הגויים למה האבות נכשלו בחינוך ישמעאל ועשו? איך לנהל מלחמה נגד בני ישמעאל על פי חז"ל? השבוע אנחנו מתחילים לקרוא חומש שמות. הספר הזה מתאר את הלידה של עם ישראל, במצרים. ספר בראשית עסק ביחידים- האבות הקדושים, ספר שמות מתייחס לבני ישראל כ-כלל. עם ישראל נולד בגלות מצרים ומתוך שעבוד כבד מאוד. הקב"ה מהרגע הראשון מגלה לנו את אהבתו. הוא בוחן אותנו באמצעות השעבוד. אם בני ישראל יעמדו במבחן שעבוד מצרים ויחזקו את אמונתם בה', הם יזכו לקבל את התורה, לבנות את המשכן ולכבוש את ארץ ישראל. אומנם, מדובר במבחן קשה אבל בסופו, בני ישראל יצאו נשכרים. המדרש תנחומא והמדרש רבה, פותחים את ספר שמות באופן מפתיע, בענייני חינוך ילדים. חז"ל מביאים את הפסוק המפורסם מספר משלי: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר. (משלי יג,כד). בהמשך הם מביאים דוגמאות מהתנ"ך המוכיחות את האמת והחכמה הנמצאים בדברי שלמה המלך. נתייחס לשתי דוגמאות הראשונות של המדרש, וננסה לקשר אותן למלחמה המתרחשת בדרום הארץ בימים אלה. ראשית, המדרש מביא את סיפור הכישלון של ישמעאל. אברהם אבינו אהב מאוד את ישמעאל, בגלל זה הוא חס עליו ולא הכה אותו. בסופו של דבר, אברהם אבינו שנא את ישמעאל שנאה גדולה, וגירש אותו למדבר ללא כלום. "...ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו, שכן מצינו בישמעאל שהיה לו געגועין על אברהם אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה ושנאו אברהם והוציאו מביתו ריקם,.."(מדרש תנחומא שמות סימן א'). אחרי ישמעאל, המדרש מביא את הדוגמא של עשו, כאשר יצחק אבינו מרוב אהבתו אליו לא חינך אותו כראוי: " כיוצא בו ויאהב יצחק את עשו (שם כה) לפיכך יצא לתרבות רעה על שלא רדהו" (מדרש תנחומא שם). קשה להבין איך אבותינו הקדושים כשלו בחינוך ילדיהם בצורה כל כך בוטה. נראה לומר, שהמקור לכישלון החינוכי נבע מהבנת המהות של ישמעאל ושל עשו. אם רוצים להעביר מסרים חינוכיים לעשו או לישמעאל כדאי להשתמש בכוח הזרוע.
כל ניסיון אחר לא יצלח כי זה נוגד את הטבע שלהם. ישמעאל הוא פרא אדם המבסס את שלטונו על פחד ועל שימוש בכוח. כמו שכתוב: וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן. (בראשית טז,יב). השלטון של עשו אף הוא מבוסס על כוח צבאי, כמו שכתוב: וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה (בראשית כז,מ). על פי דברי הנביאים, באחרית הימים העמים יתקרבו לה' ויקבלו את הסגולה של עם ישראל. איך אומות העולם יחזרו בתשובה? האם נשתמש במילים יפות או בדרכי נועם? התשובה היא לא! הדרך היחידה היא דרך שימוש בכוח פיזי וגילוי עוצמה. אבותינו הקדושים אברהם ויצחק, כשלו בענין הזה. עלינו ללמוד מניסיונם ולהכות את הגויים הנלחמים בנו בארץ ישראל ומחוצה לה.מסיבה זאת המדרש פותח את ספר שמות, עם עצות חינוכיות. ספר שמות הינו הספר של הגאולה. כאשר גאולת מצרים רומזת לגאולה האחרונה. העצות החינוכיות אינן מופנות בלעדית אל האבות ביחס לילדיהם. אלא העצות תקפות גם לגבי העמים והיחס שלהם לישראל. לכן המדרש מביא את הדוגמאות של ישמעאל ועשו, בתחילת ספר שמות. גם בימים של מלחמה בדרום, העצות האלה נכונות. מצד אחד אנחנו מפעילים כוח צבאי נחוש נגד תושבי עזה, ומצד שני מעבירים להם סיוע. זה לא יכול להצליח, הרי ישמעאל ועשו מבינים את שפת הכוחניות בלבד. הערבים עושים הכל כדי שנפתח במלחמת חורמה נגדם, וכך נקדש את שם ה'. הם פוגעים בנו בכל מקום בארץ, משליחים טילים בתוך בתינו ועוד. הם מתחננים לעם ישראל: " בואו לכבוש את הארץ שלכם, את לבנון ואת חבל פלשתים." ואנחנו עוצמים את עינינו ואוטמים את אוזנינו לקריאות הברורות האלה. עלינו להרוס שכונות שלמות המסתירות חיילי חמס, עלינו להפגיז בתי חולים המשמים מקלט למחבלים. מול עשו ועולם המערבי, עלינו לגלות נחישות ולא להיות מושפעים מהלחץ שהם מפעילים עלינו. בדרך כלל, מטרת המלחמה היא לכבוש את שטח האויב ולהכניע אותו באופן מוחלט. כך אנחנו צריכים לפעול, למען שלום העולם וקידום תהליך הגאולה. כך העמים יראו את האמונה של עם ישראל וזה יגרום לקידוש ה' עצום. הגילוי הכי גדול של עצמאות ושל ביטול הגלות הוא בחידוש עבודת הקרבנות ובניית בית המקדש. לדאבוננו, בניית בית המקדש נראה דבר רחוק לחלק מעם ישראל. לכן, עלינו לעמוד על כך ולהציג את בניית בית המקדש כעובדה מוגמרת. כך נוכל לקדש את שם שמים ברבים ונוכיח להקב"ה את גודל האמונה שלנו.
זה בוודאי, לא יקרה עם הפוליטיקאים של היום, לכן עם ישראל הבריא, צריך לקחת את השלטון לידיו. ברוך ה', עם ישראל ברובו הגדול, מראה את גודל מסירות הנפש הטמון בתוכו. החיילים, תושבי הדרום מגלים התנהגות למופת. לצערנו הפוליטיקאים יקלקלו את כל ההישגים של הצבא. בע"ה העם יתאושש ויכה את אויביו ללא פחד ומתוך ביטחון מוחלט בהקב"ה.
הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של אפרים בן גיטל וכל חיילינו הפצועים
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com מנוי דרך פקס: 02-6246461 לגירסת הדפסה לחץ כאןהכזונה יעשה את מקום מקדשנו !איך לשחרר את "השבויים" שבשדרות ואת החיילים החטופים ?
האם שמעון ולוי עשו את המעשה הנכון בהריגת אנשי שכם ? יעקב אבינו שולח מלאכים לעשו ומתגרה בו. חז"ל אינם רואים בעין יפה את ההתנהגות של יעקב. למה הוא היה צריך לעורר את הכלב שיושן ולגעת באוזניו ? "ר"ה פתח מחזיק באזני כלב עובר מתעבר על ריב לא לו .......כך אמר לו הקב"ה לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו ואומר לו כה אמר עבדך יעקב" (מדרש רבה עה,ג). יעקב מנסה למצוא חן בעיני עשו לכן הוא שולח לו מתנות רבות. יעקב אבינו משפיל את עצמו עוד יותר כאשר הוא קורא- לאחיו "אדוני" ומכנה את עצמו "עבד", כמו שכתוב:"כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעקב" (בראשית לב,ד). יעקב אבינו חוטא כאשר הוא מתחנף לעשו הרשע. מובא במסכת סוטה, שכל המתחנף לחבירו בסופו של דבר נופל בידו, ונהיה עבד שלו. "ואמר רבי אלעזר כל המחניף לחבירו סוף נופל בידו ואם אינו נופל בידו נופל ביד בניו ואם אינו נופל ביד בניו נופל ביד בן בנו" (סוטה מא/ב). ה"כלי יקר" מפרש את הפחד של יעקב לקראת המפגש עם עשו, בכך שהוא הרגיש שהוא חטא כאשר הוא החניף לרשע. (כלי יקר בראשית לב,ח) הרמב"ן מפרש שהחנופה של יעקב כלפי עשו רומזת לעתיד, כאשר עם ישראל ייפול בידי הרומאים (אדום) בזמן חורבן בית המקדש השני. הנפילה תתחיל לאחר חתימת הסכם שלום בין מלכי יהודה ובין הרומאים. "ועל דעתי גם זה ירמוז כי אנחנו התחלנו נפילתנו ביד אדום, כי מלכי בית שני באו בברית עם הרומיים (ספר החשמונאים א ח) ומהם שבאו ברומה (כך כותב רבינו בויקרא כו טז), והיא היתה סבת נפילתם בידם".(רמב"ן בראשית לב,ד). לצערנו זה נכון גם היום כאשר ממשלת ישראל מנסה בכל מחיר למצוא חן בעיני אומות העולם ולחתום על הסכמי שלום עם הגויים. לעומת זאת, אנחנו רואים תגובה שונה של שמעון ולוי כלפי אנשי שכם, בעקבות החטיפה והאונס של דינה. שמעון ולוי אינם חוששים מתגובה מהמדינות השכנות, בניגוד ליעקב שכעס עליהם והוכיח אותם. ישנו מדרש המשבח את הריגת אנשי שכם, כמו שמובא במדרש רבה: "אמר רבי יהודה בר סימון עכורה היתה החבית וצללנו אותה ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו" (בראשית רבה פ,יב). אברהם אבינו, גם הוא גילה אומץ רב כאשר הוא פתח במלחמה נגד ארבעת המלכים כדי לשחרר את לוט מהשבי. הוא הבין שחטיפת לוט איננה מעשה טרור מקומי, אלא קריאת תיגר כלפי הקב"ה. במצב כזה חייבים למסור את נפשנו כדי למנוע חילול השם בעולם. זה בדיוק מה שעשו אברהם אבינו ובני יעקב-שמעון ולוי כדי למנוע חילול השם, כאשר הם היו מוכנים למסור את נפשם למען הקב"ה. הלוואי שנלמד מאבותינו איך לשחרר את "השבויים" שבשדרות ואת החיילים החטופים. הגאולה האחרונה לא תבוא מתוך חנופה לגויים או בדרך נסתרת כלשהי אלא ההיפך, בצורה גלויה ומתוך עוצמה. ליעקב אבינו נוסף שם חדש: ישראל. שני השמות רומזים לשתי הגאולות; יעקב כנגד גאולת מצרים וישראל כנגד הגאולה האחרונה. גאולת מצרים התרחשה בחיפזון ובצורה של מנוסה ורמייה- כי הם ביקשו ללכת לזבוח לה'. שורש השם יעקב: עקבה. הגאולה אחרונה תהיה גלויה וישרה, בדומה לשם ישראל שבא מלשון ישר: ישר אל. כך מפרש ה"כלי יקר" (בראשית לה,י) את משמעות שני השמות של יעקב אבינו.
על מנת לקרב את הגאולה עלינו ללמוד מאבותינו לא להתחנף לאומות העולם כדי לא ליפול בידם ח"ו. אין מקום למשא ומתן למסירת חלקים מארץ ישראל, או לשחרור שבויים. עלינו לשחרר את הר הבית משליטה מוסלמית ולהחזיר את הריבונות היהודית על מקום המקדש- שנקנה על ידי דוד המלך כמו שכתוב במדרש רבה: "א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף"(בראשית רבה עט,ז). עלינו לפעול ולא להפקיר את הר הבית לידי הגויים: הכזונה יעשה את מקום מקדשנו !
בנימין אינו משתחווה לגויים למה בנימין אינו משתחווה לעשו?
מה מייחד את בנימין ביחס לשאר השבטים?
הפרשה עוסקת
במפגש בין יעקב אבינו ועשו או ברמה כללית יותר, בין עם ישראל ובין אדום.
מפגש זה מסתיים
בטקס של שבע השתחוויות של יעקב אבינו ומשפחתו מול עשו הרשע. בלהה וזילפה משתחוות
ראשונות, אחריהן לאה ובניה ולבסוף רחל אימנו ויוסף. כאשר יוסף ורחל אימנו משתחווים,
התורה משנה את סדר הופעתם מול עשו, ומקדימה את יוסף לרחל אימנו. כמו שכתוב: " ואחר נגש יוסף ורחל
וישתחוו " (בראשית לג,ו).
משינוי סדר
הפסוק, חז"ל לומדים שיוסף עמד לפני אימו והסתיר אותה מפני עשו, כדי להגן עליה
מפני הרשע. יוסף ידע שאימו יפת תואר וחשש שעשו יסתכל עליה ויחשוק בה. (עיין מדרש
רבה וישלח ע"ח,י).
בזכות זה יוסף
זכה בברכה מיוחדת נגד עין הרע, כמו שכתוב: "בן פורת יוסף בן פורת עלה עין"
(בראשית מט,כב).
איפה היה
בנימין במעמד הזה?
בנימין היה
בבטן אימו לכן הוא היחיד מבין השבטים שלא השתחווה לעשו, אבי אדום.
בעל ה"בית
יעקב" מוסיף ואומר שזה אינו פעם ראשונה שבנימין לא נכנע לגויים. כאשר לבן רדף
אחרי יעקב אבינו וחיפש בכל כליו את האלילים שלו, רחל לא קמה בפניו ואומרת ללבן:
"ותאמר
אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לוא אוכל לקום מפניך" (בראשית
לא,לה).
רחל אימנו לא
רצתה להכניע את עצמה לפני גוי, כי היא הייתה בהריון של בנימין הצדיק. הקב"ה
שומר את בנימין שמירה מיוחדת כדי שלא יתכופף או יכניע את עצמו מול אומות העולם.
לכן רחל לא קמה
בפני לבן בזמן הריון בנימין וגם בנימין לא נכח במעמד ההשפלה של יעקב אבינו מול
עשו.
כך ה"בית
יעקב" כותב:" זה השבט עומד על הספר לקבץ ולקבל טובות מבחוץ להכניסם
לקדושה " (בית יעקב ,ויצא אות ע"ה).
לבנימין יש
דרגה מיוחדת של קדושה ובעקבות זה הוא שונה משאר השבטים.
בנימין נולד
בארץ ישראל בניגוד לשאר אחיו, והוא היחיד שלא השתתף במכירת יוסף לישמעאלים.
לא רק בנימין
הצדיק שומר על כבוד ישראל אלא גם צאצאיו.
מרדכי היהודי
אף הוא משבט בנימין, אינו משתחווה להמן הרשע. מדרש ה"ילקוט שמעוני" מביא
ויכוח בין המן הרשע ומרדכי היהודי. המן טוען בצדק, שיעקב
אבינו השתחווה
שבע פעמים לאבותיו, אז אין סיבה שהוא לא יעשה כמותם וישתחווה לו.
מרדכי ענה לו
שהוא ימיני- משבט בנימין, ובנימין לא השתחווה לעשו לכן גם הוא לא ישתחווה להמן
הרשע.
(עיין ילקוט
שמעוני אסתרפרק ג, תתרנד)
כתוצאה מעמידתו
האיתנה מול הגויים, בית המקדש נבנה בנחלה של שבט בנימין.
נראה לומר שבית
המקדש המסמל את השכנת השכינה בעולם, יכול להתקיים רק בשבט שאף פעם לא נכנע לגויים.
בית המקדש יכול
להיבנות כאשר עם ישראל אינו מתחשב בגויים ואינו מושפע מהם.
זה בעצם ימות
המשיח כאשר עם ישראל אינו משועבד לאומות העולם.
מיום הקמת
מדינת ישראל אנחנו סובלים מעול הגויים, ושואלים את עצמנו לפני כל החלטה חשובה: מה
יגיד העולם?
עלינו ללמוד
מבנימין הצדיק וממרדכי היהודי איך להישאר זקופים ולא להיכנע לאומות העולם.
ירושלים והר
הבית הם לב עם ישראל, ואין זכות לאף אדם לוותר או לערער על ריבונותנו עליהם.
כל ממשלה או
גוף שמוכן להתנתק מירושלים אינו מייצג את העם היהודי. לכן קמה יוזמה ברוכה על ידי
מספר חברים המקימים בימים אלה אלטרנטיבה לשלטון בארץ ישראל. בשבוע הבא תוקם "הקונגרס
היהודי החדש" במטרה להחזיר את ריבונות העם היהודי בארץ ישראל.
הפרשה עוסקת במפגש בין יעקב אבינו ועשו או ברמה כללית יותר, בין עם ישראל ובין אדום.
מפגש זה מסתיים בטקס של שבע השתחוויות של יעקב אבינו ומשפחתו מול עשו הרשע. בלהה וזילפה משתחוות ראשונות, אחריהן לאה ובניה ולבסוף רחל אימנו ויוסף. כאשר יוסף ורחל אימנו משתחווים, התורה משנה את סדר הופעתם מול עשו, ומקדימה את יוסף לרחל אימנו. כמו שכתוב: " ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו " (בראשית לג,ו).
משינוי סדר הפסוק, חז"ל לומדים שיוסף עמד לפני אימו והסתיר אותה מפני עשו, כדי להגן עליה מפני הרשע. יוסף ידע שאימו יפת תואר וחשש שעשו יסתכל עליה ויחשוק בה. (עיין מדרש רבה וישלח ע"ח,י).
בזכות זה יוסף זכה בברכה מיוחדת נגד עין הרע, כמו שכתוב: "בן פורת יוסף בן פורת עלה עין" (בראשית מט,כב).
איפה היה בנימין במעמד הזה?
בנימין היה בבטן אימו לכן הוא היחיד מבין השבטים שלא השתחווה לעשו, אבי אדום.בעל ה"בית יעקב" מוסיף ואומר שזה אינו פעם ראשונה שבנימין לא נכנע לגויים. כאשר לבן רדף אחרי יעקב אבינו וחיפש בכל כליו את האלילים שלו, רחל לא קמה בפניו ואומרת ללבן: "ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לוא אוכל לקום מפניך" (בראשית לא,לה). רחל אימנו לא רצתה להכניע את עצמה לפני גוי, כי היא הייתה בהריון של בנימין הצדיק. הקב"ה שומר את בנימין שמירה מיוחדת כדי שלא יתכופף או יכניע את עצמו מול אומות העולם. לכן רחל לא קמה בפני לבן בזמן הריון בנימין וגם בנימין לא נכח במעמד ההשפלה של יעקב אבינו מול עשו.
כך ה"בית יעקב" כותב:" זה השבט עומד על הספר לקבץ ולקבל טובות מבחוץ להכניסם לקדושה " (בית יעקב ,ויצא אות ע"ה).
לבנימין יש דרגה מיוחדת של קדושה ובעקבות זה הוא שונה משאר השבטים.
בנימין נולד בארץ ישראל בניגוד לשאר אחיו, והוא היחיד שלא השתתף במכירת יוסף לישמעאלים.
לא רק בנימין הצדיק שומר על כבוד ישראל אלא גם צאצאיו.
מרדכי היהודי אף הוא משבט בנימין, אינו משתחווה להמן הרשע. מדרש ה"ילקוט שמעוני" מביא ויכוח בין המן הרשע ומרדכי היהודי. המן טוען בצדק, שיעקב
אבינו השתחווה שבע פעמים לאבותיו, אז אין סיבה שהוא לא יעשה כמותם וישתחווה לו.
מרדכי ענה לו שהוא ימיני- משבט בנימין, ובנימין לא השתחווה לעשו לכן גם הוא לא ישתחווה להמן הרשע.
(עיין ילקוט שמעוני אסתר ג תתרנד)
כתוצאה מעמידתו האיתנה מול הגויים, בית המקדש נבנה בנחלה של שבט בנימין.
נראה לומר שבית המקדש המסמל את השכנת השכינה בעולם, יכול להתקיים רק בשבט שאף פעם לא נכנע לגויים.
בית המקדש יכול להיבנות כאשר עם ישראל אינו מתחשב בגויים ואינו מושפע מהם.
זה בעצם ימות המשיח כאשר עם ישראל אינו משועבד לאומות העולם.
מיום הקמת מדינת ישראל אנחנו סובלים מעול הגויים, ושואלים את עצמנו לפני כל החלטה חשובה: מה יגיד העולם?
עלינו ללמוד מבנימין הצדיק וממרדכי היהודי איך להישאר זקופים ולא להיכנע לאומות העולם.
ירושלים והר הבית הם לב עם ישראל, ואין זכות לאף אדם לוותר או לערער על ריבונותנו עליהם.
כל ממשלה או גוף שמוכן להתנתק מירושלים אינו מייצג את העם היהודי. לכן קמה יוזמה ברוכה על ידי מספר חברים המקימים בימים אלה אלטרנטיבה לשלטון בארץ ישראל. בשבוע הבא תוקם "הקונגרס היהודי החדש" במטרה להחזיר את ריבונות העם היהודי בארץ ישראל.
תכנית השמאל לחלוקת ירושלים ?למה לבן רודף אחרי יעקב אבינו ?למה התורה מרבה בפרטים, על החיפושים באוהלי יעקב אבינו ונשותיו
הפרשה מתחילה בהתחלת בניין בית המקדש, כאשר יעקב אבינו מציב את אבן הפינה בהר המוריה. יעקב אבינו הקדים את בניית בית המקדש כדי להקל על בניו את המלאכה, בעתיד. כך פעלו כל האבות כאשר כל מעשיהם המוזכרים בתורה, היו מכוונים כדי לזכות את עם ישראל ולשמש דוגמא ראויה לחיקוי. אנחנו נתמקד בסוף הפרשה, בבריחת יעקב אבינו מבית לבן ובמרדף שהסתיים בכריתת ברית שלום. לכאורה הכול הסתיים לטובת כל הצדדים, והשלום ניצח. בעל "הבית גנזי" שואל למה לבן רדף אחרי יעקב אבינו ומשפחתו?
הרי לא היו לו תביעות כספיות כלשהן, כי הסכימו על שיטת חלוקת הצאן בניהם. לא הייתה סיבה ללבן לדרוש דבר עבור בנותיו, כי הוא כבר מכר אותם ליעקב בתמורה לעבודתו (בית גנזי ויצא דפים תתכז-ט). התורה מתארת באריכות את המרדף של לבן ובניו, החיפוש היסודי באוהלי יעקב אבינו ולבסוף כריתת הברית. למעשה מדובר במאבק בין כוחות הטומאה לבין כוחות הקדושה.
לבן מסמל את כוחות הטומאה, ויעקב אבינו את כוחות הקדושה. לבן שהוא שורש הטומאה בחרן, מנסה להחזיק בביתו את יעקב כדי להכניע את כוחות הקדושה שביעקב. לכן לבן העביד את יעקב ארבע עשרה שנה, עבור שתי בנותיו: רחל ולאה. לבן חושב שכאשר יעקב אבינו בביתו, בחרן הוא יכול להכניע את כוחות הקדושה. לעומת זאת כאשר יעקב אבינו בורח מחרן ולוקח איתו את העבודה זרה של לבן- "התרפים", אז ללבן חושש מפני השתלטות השכינה של ישראל על כוחות הטומאה. הסבר זה שופך אור חדש על כל פרשת המרדף של לבן. עכשיו ברור למה לבן רדף אחרי יעקב אבינו. התורה מתארת את פרטי החיפוש בחפציו של יעקב, כדי לרמוז לנו, שכוחות הטומאה מנסות להיאחז בכל דבר של קדושה על מנת להכניע את השכינה. קשה להבין למה התורה חזרה חמש פעמים על המילה "אוהל" בפסוק אחד: " וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה, וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת--וְלֹא מָצָא; וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה, וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל " (בראשית לא,לג). בעל הטורים מביא את פירוש הרא"ש, המשווה את האוהל של לאה למשכן שבמדבר ואת אוהל רבקה למשכן שילה. משכן המדבר נבנה על ידי בצלאל שבא משבט יהודה (בן לאה), לכן הוא כנגד אוהל של לאה. משכן שילה הנמצא בנחלתו של יוסף הצדיק (בן רחל) רמוז באוהל רחל. נראה לומר שלבן ניסה לדחוק את השכינה מהמשכן כאשר הוא הכניס את שורש הטומאה שבו, באוהלי האימהות.
לבן ביקש להתחבר לשכינה שבבית המקדש כדי להכניע אותה ח"ו. בסופו של דבר, יעקב אבינו ולבן כורתים ביניהם ברית לדורות. משמעות הברית היא שלבן לא מנסה להכריע את כוחות הקדושה שבארץ ישראל וכנגד זה יעקב אבינו לא יתגבר על כוחות הטומאה שבחרן. בחוץ לארץ-בגלות, הטומאה גוברת על הקדושה ומשעבדת אותה. בארץ ישראל השכינה מכניעה את הטומאה. אבל ישנה גלות רוחנית שקשה להתנער ממנה לאחר אלפיים שנה. לכן למרות הכרזה על עצמאות ישראל בארצו משנת תש"ח (1948), עדיין עול הגויים נמצא מעל צווארנו. לכן אנחנו מבקשים בתפילה מידי יום:" ושבור עול הגויים מעל צווארנו". לאורך אלפיים שנות הגלות המעצמות ששלטו על העולם ניסו לכבוש את ירושלים. בעבר,הפרסים, הבבלים, היוונים, הרומאים, הנוצרים, המוסלמים והיום האמריקאים מנסים להוציא מעם ישראל את ירושלים והר הבית. נדהמתי לשמוע שאמריקאי הנולד בירושלים אינו מופיע ברישומים של הקונסוליה כאדם שנולד בישראל, אלא מציינים את מקום הלידה "”yerushalayim. אומות העולם מנסות בכל כוחן לדחוק את השכינה מירושלים ומהר הבית. הקב"ה מנסה אותנו כדי שנוכל להראות עד כמה חשובים לנו הר הבית וירושלים. עלינו לעמוד בניסיון הקשה הזה ולהכריז בקול ברור, שארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל לעולם.סרט וידאו על המאמר
פרשת תולדת תשס”ח גיליון מס' 90 מאת שמואל בן חמו לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com לחץ כאן להדפסת המאמר מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461 ?מה תכלית אומות העולם?האם עשו טפל ליצחק אבינו או שמא הוא העיקר ?למה יצחק אבינו ביקש לברך את עשו לפני יעקב אבינו בתחילת הפרשה, אנחנו עדים ללידת יעקב אבינו ועשו. שני האחים התאומים התנהגו בצורה שונה זה מזה, מתקופת ההיריון. כשהם גדלו והפכו לנערים הניגוד התבטא בצורה חריפה יותר, כמו שכתוב: "ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים" (בראשית כה,כז). יעקב אבינו ישב ולמד תורה באוהלם של שם ועבר, ועשו רדף אחרי ההנאות של עולם הזה. יעקב אבינו מכין את עצמו לקראת העולם הבא ומצד שני עשו עסוק בתאוות הרבות הקיימות בעולם הזה. לפני מותו, יצחק אבינו ביקש לברך את עשו לפני יעקב. האם יצחק אבינו לא ידע את מעשיו הרעים של עשו הרשע? יצחק אבינו ביקש במעשה זה להעביר מסר כפול, הן לבני עשו- כנגד אדום והן לבני יעקב- עם ישראל. בעל ה"שם משמואל" מיישב את הקושי הזה בצורה נפלאה. הקב"ה ברא את העולם בסימן הקוטביות, כאשר לכל דבר שהוא עיקר יש כנגדו דבר טפל. למשל עולם הזה טפל לעולם הבא, כי הוא מכין לקראת עולם הבא, כמו שכתוב במסכת אבות: "רבי יעקוב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדוד בפני העולם הבא " (אבות ד,כא). כאשר העולם הזה נעשה טפל לעולם הבא, אז הוא מתעלה ונעשה שלם. כך עולם הזה יכול להתקדש כי הוא משיג את תכליתו. בעקבות זה עולם הזה יכול להשיג את השלמות ואת האור הנובע מעולם הבא. עיקרון זה נכון לדברים נוספים כמו ימי השבוע ביחס לשבת. ימי השבוע מתקדשים כאשר הם מהווים הכנה ליום השבת. ה"שם משמואל" עושה אנלוגיה דומה לגבי יעקב אבינו ועשו אחיו. עשו נברא כטפל ליעקב אבינו, ורק בעזרת יעקב הוא יכול להשיג את השלמות שלו. יצחק אבינו התכוון לברך את עשו כדי להעביר אליו קצת קדושה, ובזכות זה הוא יבין איך להשיג את השלמות ולעשות את עצמו טפל ליעקב. גסות הרוח של עשו שיבשה את התכנית של יצחק אבינו. על פניו זה נראה דבר פשוט, הקושי הוא בעובדה שעשו אינו יכול לבטל את עצמו כלפי יעקב אבינו. עשו טוען בדיוק את ההפך, ואומר שהוא העיקר ובשבילו נברא העולם, ויעקב אבינו צריך להשתעבד לו. הטענה הזאת רווחת גם היום כאשר הנוצרים והמוסלמים מצהירים שהם העיקר וממלאים את תפקידו של עם ישראל בעולם. לעתיד לבוא האמת תצא לאור, ושעבוד עם ישראל לאומות העולם ייפסק, והם יבינו את תכליתם וישיגו את השלמות בחיבור לקדושת עם ישראל. זהו חזון אחרית הימים כאשר הגויים יתמלאו בדעת ה' ויתחברו לעם ישראל כדי לינוק מקדושתו, ואז ישיגו את תכלית בריאתם. לצערנו אנחנו עדיין רחוקים מחזון זה, כאשר בוועידת אנאפוליס, אומות העולם מנסות לקחת מאיתנו את הר הבית וירושלים.
זה בניגוד גמור לכוונת יצחק אבינו במעמד מסירת הברכות לעשו ויעקב אבינו. בני עשו צריכים להיות טפלים לעם ישראל ולעודד אותנו לבנות את בית המקדש השלישי. עלינו להתאחד ולזקוף את קומתנו מול הגויים. לא מתוך גאווה או גסות רוח ח"ו, אלא מתוך הכרה שהקב"ה ברא אותנו כדי לקדש את שם שמים בעולם. שבוע שעבר קרה דבר חמור בפקיעין, בלב הגליל כאשר פורעים שרפו בתים של יהודים ללא מורא ופחד.לינק למצגת של הפוגרום
פרשת בהעלותך תשס”ח גיליון מס' 118 מאת שמואל בן חמו לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com לחץ כאן להדפסת המאמר מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461 מהו סמל החירות של ישראל?
למה שלמה המלך בנה עשר מנורות בבית המקדש הראשון? מה המעלה המיוחדת של המנורה שהצליחה לנחם את אהרון הכהן לאחר שלא הביא קרבן בזמן חנוכת המשכן?
לאחר חנוכת המשכן על ידי נשיאי שתים עשרה השבטים, הקב"ה מצווה לאהרון הכהן להדליק את מנורת הזהב. רש"י מתקשה להבין את הקשר בין פרשת חנוכת המשכן ובין מצוות הדלקת המנורה. רש"י מביא את המדרש המפורסם המתאר את הדלקת המנורה כפיצוי גדול יותר, מהשתתפותו בחנוכת המשכן. " לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות:" (רש"י במדבר ח,ב). פרשנים רבים מתקשים להבין את המדרש הזה. מצוות מנורת הזהב ניתנה בפרשת תרומה ביחד עם שאר כלי המשכן. במה אהרון יכול להתנחם בהדלקת המנורה? הרי שום דבר התחדש לאחר חנוכת המשכן. אילו לא נחלשה דעתו של אהרון, האם לא היינו מדליקים את המנורה! ננסה להבין מה מייחד את המנורה ביחס לשאר הכלים שהיו בבית המקדש. רבנו בחיי כותב בפירושו על התורה, שהמנורה כוללת בתוכה קדושה מיוחדת. הרי הקב"ה שברא את השמש ואת הירח אינו צריך את האור של המורה. אלא הקב"ה רוצה שהאדם יעשה מעשה כדי להתקרב אליו. האור היוצא מנרות המנורה מעיד על השכינה השורה בישראל, כלפי הגויים. זה הסימן שישראל נבחר על ידי הקב"ה. המנורה כל כך קדושה שבזמן חורבן בית המקדש היא נגנזה במקום לא ידוע. " אמרו ישראל הקב"ה ברא חמה ולבנה שמאירים את העולם כולו והוא חפץ שנדליק לפניו נרות. כשחרב בהמ"ק נגנזה המנורה בשביל כח קדושתה" (ר' בחיי במדבר ח,ב). יש מימד נוסף למנורת הזהב כאשר היא מסמלת את השליטה שלנו על הגויים. משה רבנו נלחם בשבעת העמים וניצח אותם. לעומת זאת, שלמה המלך שלט על שבעים אומות העולם. משה רבנו בנה מנורה אחת של שבע נרות כנגד שבעת העמים. כאשר שלמה המלך העמיד בהיכל עשר מנורות כנגד שבעים אומות העולם שמשל עליהם (עיין ילקוט שמעוני בהעלותך). נרות המנורה מסמלות את שלטון ישראל על הגויים.
הרמב"ן מתרץ את הקושיא על המדרש שהבאנו בתחילת המאמר. המדרש רומז על חנוכת בית המקדש על ידי החשמונאים. כאשר הם חנכו את בית המקדש בהדלקת המנורה, העשויה מעץ. זכר לנס פך השמן, עם ישראל מדליק חנוכייה מידי שנה. אהרון התנחם בכך, שצאצאיו חנכו לבדם את בית המקדש. " לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו" (רמב"ן במדבר ח,ב). מנורת הזהב מסמלת את החירות והעצמאות של עם ישראל בארצו. זה בהחלט יכול לנחם את אהרון הכהן שלא השתתף עם הנשיאים בזמן חנוכת המשכן.
מן השמים, מייסדי מדינת ישראל בחרו במנורה כסמל המייצג את המדינה. עלינו ליישם את משמעות המנורה ולהדליק אותה פיזית בהר הבית, ובאותה הזדמנות להראות לגויים את השליטה של ישראל בעולם. אם אומות העולם שולטות עלינו, זה נוגד את משמעות המנורה. חילול השם גדול קורה לנגד עינינו כאשר מי שמתיימר לייצג את עם ישראל מתרפס מול הגויים ומציע להם חלקי ארץ ישראל, השייכים להקב"ה. הגיע הזמן לקדש את שם שמים ברבים, בפרהסיא. בע"ה סמל המדינה-המנורה תאיר את דרכם של מנהיגי עם ישראל ויפעלו לחנוכת בית המקדש בב"א.
