פרשת וירא תשע"ח
גיליון מס 319 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לאן רץ אברהם אבינו?
בפרשת וירא אברהם אבינו מתגלה לעולם בכל גדלותו. זה מתחיל עם מידת הכנסת
אורחים ומסתיים במסירות נפש במעמד עקידת יצחק.
לאחר ברית המילה, התורה מתארת לנו את המפגש עם המלאכים בצורה מפורטת עם
תיאורים שנראים מיותרים.
התורה חוזרת חמש פעמים על החיפזון של אברהם אבינו. כמו שכתוב: וַיַּרְא,
וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה. .... ו
וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח
סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת. ז וְאֶל-הַבָּקָר,
רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר,
לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. (בראשית יח, א-ז).
מדוע אברהם אבינו ממהר ורץ לשרת את האורחים?
למה התורה מפרטת את תפריט המאכלים שהוגשו?
ננסה לענות לשאלות האלה בעזרת מקורות חז"ל ובע"ה נגלה דברים
נפלאים.
ראשית נביא את דברי רש"י האומר שהמפגש בין אברהם אבינו ובין המלאכים
קרה בט"ו בניסן, בחג הפסח.
כמו שכתוב: "כעת הזאת לשנה הבאה, ופסח היה, ולפסח הבא נלד יצחק, מדלא
קרינן כעת אלא כעת." (רש"י בראשית יח,י).
רש"י לומד את זה מתוך חישובי תאריכים ביחס ללידת יצחק אבינו. לעומת
זאת המדרש רבה מסיק שזה היה פסח מתוך אפיית המצות של שרה אמנו. כמו שכתוב: מַהֲרִי
שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת הֲדָא אָמְרָת פְּרוֹס הַפֶּסַח הֲוָה. "
(בראשית רבה מ”ח, י”ב).
ישנה תשובה מרבי שרירא גאון שמפרש את המקור לשלוש מצות של ליל הסדר לשלושת
הסאים קמח שאפתה שרה אמנו. כמו שכתוב: "שאלו אנשי קירואן את ר' שרירא גאון: למה
לוקחים שלוש מצות בליל פסחים, לא פחות ולא יותר? והשיב להם: שלוש מצות שאנו משתמשים
בהן בליל פסח רמז לשלוש סאין, שאמר אברהם לשרה: מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי,
וַעֲשִׂי עֻגוֹת " (בראשית י"ח,
ו); ולפי דעת חז"ל היה אז ערב פסח." (אוצר הגאונים, מסכת פסחים, חלק התשובות,
עמ' 129).
נראה לומר שאברהם אבינו מכין עבור בני ישראל את יציאת מצרים שאף היא תהיה
תחת סימן של החיפזון ולחץ של זמן.
נביא כמה פסוקים המבליטים את ענין החיפזון בזמן יציאת מצרים ואפית המצות.
וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת--כִּי
לֹא חָמֵץ: כִּי-גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא
יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ (שמות יב,לט).
וְכָכָה, תֹּאכְלוּ אֹתוֹ--מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם
וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם; וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לַה'. (שמות
יב,יא).
וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם, לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ: (שמות
יב,לג).
מכאן ניתן לומר שאברהם אבינו אינו ממהר ללא סיבה אלא הוא ממהר כמו שבניו
עתידים למהר בתאריך זה, כדי לצאת משעבוד מצרים ולהיכנס לארץ ישראל.
נראה להוסיף שגם ברית המילה שעשה אברהם אבינו היתה באותו תאריך שבני ישראל
מלו במצרים כדי להקריב את הקרבן פסח.
