פרשת שבוע: פרשת שלח לך- העולם תלוי בבחירות!

פרשת שלח לך תשפ"ב

גיליון מס 384  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

העולם תלוי בבחירות!

פרשת המרגלים היא אחת הקשות בהיסטוריה של עם ישראל, לדורותיו.

ננסה להבין את השתלשלות האירועים לפי פשט הפסוקים וניעזר בפנימיות התורה.

ראשית נעלה מספר סתירות וקושיות בפסוקים הראשונים של הפרשה.

בחומש במדבר אנחנו רואים שהקב"ה מצווה את משה רבנו לשלוח מרגלים לפני הכניסה לארץ.

כמו שכתוב: וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר ב שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי ה':  (במדבר יג,א-ג). 

לפי פשט הפסוקים, רואים צו מפי ה' לשלוח מרגלים, לעומת זאת, הביטוי- שְׁלַח-לְךָ רומז שמשה רבנו יחליט בעצמו, האם לשלוח מרגלים או לא.

כמו שכתוב בפירוש רש"י: " לְדַעְתְּךָ, אֲנִי אֵינִי מְצַוֶּה לְךָ, אִם תִּרְצֶה שְׁלַח" (רש"י, במדבר יג,ב).

משה רבנו בספר דברים, מזכיר את פרשת המרגלים והדברים הפוכים ביחס לספר במדבר.

משה רבנו אמר שבני ישראל התקרבו אליו ובקשו ממנו לשלוח מרגלים.

כמו שכתוב: וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר--אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.  א,כג וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט.  (דברים, א, כב-כג).

מכאן אנחנו רואים שבני ישראל ביקשו לשלוח מרגלים.

מי באמת יזם את שליחת המרגלים? הקב"ה, משה רבנו או בני ישראל?

מדוע בכלל, בני ישראל רצו לשלוח מרגלים? הרי הם ראו את כל הניסים שהקב"ה עשה להם עד היום, למה שיפסיק אותם עכשיו?

מדוע משה רבנו ראה בצורה חיובית, על פי ה', את שליחת המרגלים?

ננסה ליישב את כל השאלות האלה בעזרת מאמר של בעל ה'בית גנזי' על שלח-לך.

ראשית, נביא את דברי הרב יוסף  ג'יקאטאליי"ה מתוך ספרו שערי אורה.

הרב מגלה לנו סוד נפלא בנושא בריאת העולם. הקב"ה ברא את העולם במידת הדין כאשר הוא רצה שכל ברייה וברייה תקבל ברצון את התכונות המאפיינות אותה.

במידה והברייה אינה חפצה במה שהוצע לה, היא לא תצא לפועל.

לכן, אם יש ברייה מכוערת או מזיקה או גדולה במיוחד, היא נבראת מתוך הסכמה וקיבלה ברצון ובשמחה את תכונותיה השליליות או החיוביות.

כמו שכתוב: " דע כי י"י יתברך, כל הבריות שברא ברא אותן בדעת ובקומה ובחפץ. וכל בריה ובריה שברא, העמידה לפניו ואמר לה: דעי שאתה בצורה זו, באברים אלו, בשעבוד זה ובממשלה זו; ועתה, אם תחפצי בזה - אמרי, ואם לאו הרי את כמי שלא נבראת. והשיבה כל בריה ובריה ואמרה: בזה אני חפצה ושמחה בעניין הגדול הזה. וזהו סוד שנאמר במעשה בראשית: וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א, לא), ופירשו בו: והנה טוב, זה יצר טוב, מאד זה המוות. וכשברא ה' יתברך כל הבריות בצורה זו ובתכונה זו, לא נשארה טענה בעולם לשום בריה לומר: שלא כדין נבראתי." (שערי אורה, שער ו, הרב יוסף  ג'יקאטאליי"ה(.

יוצא מכאן, שהקב"ה ברא את עולמו מתוך כבוד לבריות, מתן בחירה חופשית וללא כפייה.

הקב"ה, מעצם טבעו כביכול, רוצה להטיב לעולם ולבריות. הוא רוצה שהבריות יקבלו ברצון את הטוב שהוא נותן להם.

כתוצאה מכך, העולם יגלה את הבורא וישוף לדבוק בו.

כדי שיהיה ערך למתנה שהקב"ה נותן לבריותיו, על המקבל לשמוח מהטוב ש-ה' נותן לו. 

למשל, כאשר אדם נותן מתנה לחברו, הנתינה שלימה כאשר התנה גורם סיפוק ושמחה למקבל.

אם מקבל המתנה אינו רוצה בה או אינו מתכוון להשתמש בה אז אין משמעות להטבה, והיא בטלה כאילו שהיא איננה.

עכשיו, נחזור לעניין שליחת המרגלים וכניסה לארץ ישראל.

הקב"ה רוצה שכל דבר טוב שהוא נותן לעם ישראל יתקבל מתוך בחירה, שמחה ומכל הלב.

לכן במתן תורה הוא שאל את עם ישראל האם נרצה לקבל אותה ולקיים אותה, והוא ענה לו: נעשה ונשמע, בלב אחד כאיש אחד.

גם כאן, במדבר לקראת הכניסה לארץ ישראל, היה חשוב שבני ישראל ירצו מתוך בחירה להיכנס לארץ ולכבוש אותה.

כמו שכתוב: "...כל המתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל רצה שיבואו על ידי בחירה כמו בעניין קבלת התורה שהיה יכול לכופן על תרי"ג מצות, כמו השבע מצוות בני נח, אבל רצה שיבוא בדרך בחירה ולכן סבב על כל האומות עד שישראל אמרו נעשה ונשמע שרצונם לעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב ואז נעשו הם לחלקו של הקב"ה מתוך בחירה ואז היא ההטבה השלימה. " (בית גנזי, שלח לך, דף שנט).

עכשיו ניתן להבין את עניין שליחות המרגלים ונצליח ליישב את כל הסתירות.

למעשה, הקב"ה רצה שבני ישראל יכנסו מדעת עצמם לארץ. לכן שליחת המרגלים הוא מעשה נכון ויכול לתרום לאחדות העם לקראת הכניסה לארץ.

משה רבנו, ידע את חשיבות הבחירה של העם, לכן עודד אותם לשלוח את המרגלים.

בדרך הזאת כל השאלות מיושבות.

נראה לומר, שגם דברים נוספים דורשים את הבחירה וההסכמה של ישראל. 

גאולת מצרים החלה לאחר שבני ישראל התחילו לבקש אותה ולהתפלל עבורה, כמו שכתוב: וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹקים אֶת־נַאֲקָתָ֑ם וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹקים֙ אֶת־בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם אֶת־יִצְחָ֥ק וְאֶֽת־יַעֲקֹֽב׃ (שמות ב,כד).

בנין המשכן אף הוא נבנה מתוך רצון העם ומתוך התלהבות גדולה, כמו שכתוב: דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃ (שמות כה,ב).

התרומה צריכה לבוא מתוך נדבה, לא בכפייה.

גם עבודת הקרבנות צריכה לבוא מתוך רצון ושמחה. כמו שכתוב: כב,יט לִרְצֹנְכֶם:  תָּמִים זָכָר--בַּבָּקָר, בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים.  כב,כ כֹּל אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא תַקְרִיבוּ:  כִּי-לֹא לְרָצוֹן, יִהְיֶה לָכֶם.    כב,כט וְכִי-תִזְבְּחוּ זֶבַח-תּוֹדָה, לַה'--לִרְצֹנְכֶם, תִּזְבָּחוּ.  (ויקרא כב, יט-כ, כט).

יש מדרש מפורש שמובא על ידי רש"י בספר הושע, האומר ששלושה דברים, יכולים לקרות רק לאחר שמבקשים אותם: התגלות ה', משיח בן דוד ובית המקדש.

כמו שכתוב: אַחַ֗ר יָשֻׁ֙בוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבִקְשׁוּ֙ אֶת־ה' אֱלֹקיהֶ֔ם וְאֵ֖ת דָּוִ֣יד מַלְכָּ֑ם וּפָחֲד֧וּ אֶל־ה' וְאֶל־טוּב֖וֹ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים (הושע ג,ה).

"אחר – ימי הגולה... אמר רבי שמעון בן מנסיא אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן אחר ישובו בני ישראל ובקשו את י״י זו מלכות שמים ואת דוד מלכם כמשמעו ופחדו אל י״י ואל טובו זה בית המקדש כד״א ההר הטוב הזה (דברים ג׳:כ״ה)." (רש"י, הושע ג,ה).  

לאחר שחזרנו לארץ ישראל, עלינו לדרוש את הגאולה, מלכות בית דוד, בית המקדש וחידוש עבודת הקרבנות.

הדור שלנו זכה לחזור לארץ מרצון, למרות כל הקשיים שהיו לפני 100 שנה.

בתחילת הציונות תנאי המחייה היו בלתי אפשריים. היו מחלות, רעב, התנכלויות מהשלטון הטורקי, התקפות מהערבים והבדואים ופרנסה מוגבלת מאוד.

בכל זאת, במשך כל ימי הגלות היהודים ניסו ליישב את הארץ.

לאחר השואה, הניצולים רצו רק דבר אחד: חופש וחירות.

לכן, למרות כל הסכנות הם עלו לארץ והקימו יישובים וקיבוצים במקומות הכי מסוכנים ללא חשש. הם היו חופשיים, זה היה מעל הכל עבורם.

בניצחון של מלחמת ששת הימים קיבלנו את חברון, שכם, ירושלים והר הבית. עד היום, לדאבוננו לא עשינו הרבה עם המתנות האלה.

בדור שלנו, הגלות מתוקה יותר ביחס לפוגרומים שהיו בעבר או הגזרות נגד היהודים.

למרות זאת, מיליוני יהודים חיים היום במדינת ישראל בשלווה ובביטחון.

למרות הקשיים והמלחמות אנחנו נהנים מקדושת הארץ ומצפים לבנות את בית ה' בקרוב.

אם עם ישראל ומנהיגיהם אינם רוצים לעלות להר הבית או אינם מנסים לחדש את עבודת הקרבנות, זה לא יבוא מהשמיים.

עלינו לרצות את זה, ללא כפייה כלשהי.

נראה לומר, שניתן ללמוד מחטא המרגלים, שארץ ישראל ועבודת המקדש הם מצוות התלויות ברצון עם ישראל.

כך הקב"ה ברא את עולמו, כדי להטיב לבריותיו מתוך רצון.

הקב"ה מחכה שנבקש מעומק לבנו את התגלות המשיח, בנין בית המקדש ועבודת הקרבנות בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה.