הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות חיי שרה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חיי שרה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, אוקטובר 31, 2021

פרשת שבוע: פרשת חיי שרה - יורדים ומתקרבים בחיפזון לגאולה

פרשת חיי שרה תשפ"ב
גיליון מס 380  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

יורדים ומתקרבים בחיפזון לגאולה

פרשת חיי שרה מציינת את המעבר מהנהגת אברהם אבינו לבנו, יצחק אבינו.
לאחר פטירת שרה אמנו, אברהם אבינו שולח את אליעזר עבדו, לחפש כלה ליצחק אבינו. זאת איננה משימה פשוטה, לכן אליעזר מתפלל ומבקש סייעתא דשמיא.
אליעזר מיד נענה מאת ה', והוא פוגש את רבקה אמנו.
התורה מתארת את המפגש מתוך ביטויים של זריזות ולחץ של זמן, 8 פעמים. הפועל 'רץ' מופיע 4 פעמים והפועל 'מהר' מופיע 3 פעמים.
כמו שכתוב: בראשית כד, פסוקים יז עד נו:
יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ   יח וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ
כ וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר,    כח וַתָּרָץ, הַנַּעֲרָ, וַתַּגֵּד, לְבֵית אִמָּהּ
כט וַיָּרָץ לָבָן אֶל-הָאִישׁ הַחוּצָה  מו וַתְּמַהֵר, וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ   נו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי
מדוע הכפילויות האלה? מה המסר שהתורה רוצה להעביר לנו?
למה אברהם אבינו חיכה לפטירת שרה אמנו כדי לחפש זיווג ליצחק בנו?
כדי להשיב לשאלות האלה נביא דברים מתוך המאמרים של ה'חלבן' על הפרשה וגם ה'בית גנזי' על פרשת לך-לך.
ראשית יש להבין את השתלשלות האירועים לפי הסדר שלהם. בסוף פרשת וירא, התורה מציינת את לידת רבקה אמנו.
בהמשך, שרה אמנו נפטרת מהעולם ולאחר מכן אליעזר נשלח לחפש זיווג ליצחק אבינו.
המדרש רבה מתייחס לסדר האירועים. העולם תלוי בצדיקים המחזיקים את העולם. לאחר שצדיק אחד נפטר מהעולם הזה, יש לדאוג לתחליף אותו ללא שיהוי, כדי למנוע משברים. כך הקב"ה מנהל את העולם ודואג לקיומו בזכות הצדיקים המשמשים לכלי להשכנת השכינה והגברת הרוחניות בעולם.
כמו שכתוב: " וזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ קהלת א, ה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁזָּרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, אֶלָא עַד שֶׁלֹא יַשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְּשׁוֹ שֶׁל צַדִּיק הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ שֶׁל צַדִּיק חֲבֵרוֹ, יוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא נוֹלַד רַבֵּנוּ....... עַד שֶׁלֹא הִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְשָׁהּ שֶׁל שָׂרָה הִזְרִיחַ שִׁמְשָׁהּ שֶׁל רִבְקָה, בַּתְּחִלָּה בראשית כב, כ:הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַּם הִוא בָּנִים, וְאַחַר כָּךְ וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה." (מדרש רבה, בראשית נח,ב).
למעשה לכל דור יש מה לתקן. הצדיקים מנהיגים את הדור כדי להשיג את תכלית הבריאה.
כתוצאה מזה, העולם מתקדם ומזדכך יותר ויותר, עד הגאולה השלמה.
נחזור למשמעות של החיפזון של אליעזר ורבקה אמנו.
אליעזר טרם סיים להתפלל להקב"ה להצלחת שליחותו, והוא כבר נענה ומופיעה לפניו רבקה אמנו.
כמו שכתוב: וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶ֘רֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה (בראשית כד,טו).
נראה לומר שאליעזר הבין את הרמז שהקב"ה נתן לו, כאשר אין לבזבז זמן מיותר כדי למצוא כלה ראויה ליצחק אבינו, ממשיך דרכן של אדונו, אברהם אבינו.
רבקה אמנו, פעלה בדיוק כמו אליעזר ואף היא הבינה שהעולם בסכנה.
לעומת זאת, אנחנו רואים שלבן הארמי עשה הכל כדי לעכב את אליעזר ולהכשיל את שליחותו מטעמי רשעות המאפיינת אותו.
כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ (בראשית כד,נה).
נראה לומר, שהזריזות והחיפזון ממשיכים להופיע בצורה נסתרת במפגש הראשון בין יצחק אבינו ובין רבקה אמנו.
פסוק אחד בלבד, מפריד בין המפגש הראשון עם יצחק, ובין כניסת רבקה אמנו לאוהל של שרה אמנו. אין מקום לדברי ברכה או היכרות הדדית בין בני הזוג.

יום שני, נובמבר 28, 2016

פרשת שבוע: פרשת חיי שרה סוד אוהל האבות


פרשת חיי שרה תשע"ז
גיליון מס' 285 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

סוד אוהל האבות

אברהם אבינו מצא בת זוג לבנו, יצחק אבינו. יצחק אבינו אינו מסתפק בייחוס המשפחתי של רבקה אמנו אלא מעמיד אותה במבחן.
האם הנסים שהיו באוהל של שרה אמנו ימשיכו להתקיים?
המאמר מבוסס על דברי ה"שם משמואל" על פרשת חיי שרה משנת תרע"א. נראה לומר לפי פשט הפסוק שיצחק אבינו התחתן עם רבקה והתנחם מאובדן אמו לאחר שהיא נכנסה לאוהל אמו. כמו שכתוב: וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ. (בראשית כד,סז).
רש"י מביא את המדרש רבה האומר ששלושה נסים התקיימו באופן תמידי באוהל של שרה אמנו. הראשון: ענן שכן מעל האוהל, השני: ברכה היתה בעיסה והשלישי נר היה דלוק מערב שבת לערב שבת.
כמו שכתוב: " ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, כל ימים שהיתה שרה קיימת, היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה, פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה, חזר אותו ענן. כל ימים שהיתה שרה קיימת, היו דלתות פתוחות לרוחה, וכיון שמתה שרה, פסקה אותה הרוחה, וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה. וכל ימים שהיתה שרה קיימת, היה ברכה משולחת בעיסה, וכיון שמתה שרה, פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה חזרה. כל ימים שהיתה שרה קיימת, היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת, וכיון שמתה פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה חזר. " (מדרש רבה בראשית ס,טז).
בהקדמתו לספר שמות הרמב"ן מציין שאוהלי האבות היו מקום של שכינה בדיוק כמו המשכן.
כמו שכתוב: "..... וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז שבו אל מעלות אבותם, שהיה סוד אלוה עלי אהליהם, והם הם המרכבה, ואז נחשבו גאולים. ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד." (רמב"ן הקדמה לספר שמות).
שלושת הנסים שהיו באוהל שרה מזכירים את אותם הנסים שהיו במשכן ובבית המקדש. הנר המערבי של מנורת הזהב לא כבה לעולם. כאשר הכהן היה בא להדליק את המנורה הוא היה לוקח מהאור של הנר המערבי כדי להדליק את שאר הנרות. (ראה תלמוד בבלי מנחות פו ע/א).
היתה ברכה מיוחדת בלחם הפנים כאשר הוא היה נשאר חם במשך שבעה ימים. כמו שכתוב בספר שמואל א' כאשר הכהנים הביאו לדוד המלך לאכול מלחם הפנים: וַיִּתֶּן-לוֹ הַכֹּהֵן, קֹדֶשׁ:  כִּי לֹא-הָיָה שָׁם לֶחֶם, כִּי-אִם-לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה', לָשׂוּם לֶחֶם חֹם, בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ (שמואל א כא,ז).
הנס של הענן מהווה סימן חיצוני מובהק, גלוי לכולם שהקב"ה שוכן בתוך עם ישראל, כמו שכתוב בזמן חנוכת המשכן: וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. (שמות מ,לד).
ה"שם משמואל" מסביר את המשמעות הפנימית של הנסים. הנר שלא כבה משבת לשבת מסמל את התגברות האור בכל שבוע. כאשר ימות החול לא קלקלו את רמת האור והקדושה שהושגה בבמהלך השבת. למעשה האור היה מתגבר ועולה בהתמדה משבוע לשבוע בניגוד לחוקי הטבע.
הברכה בעיסה מראה את אותו הדבר כאשר הלחם של שרה אמנו לא היה מתקלקל ושומר על טריותו.
הברכה מביאה את השפע. השפע שבא מהקב"ה אינו מוגבל והולך ומתפשט לכל עבר, בניגוד לחוקי הטבע שהם מוגבלים ואינם הולכים ומתגברים. למשל, אוכל אינו נשמר לאורך זמן, הוא מתקלקל ומתישן. כוחות הפועלות בעולם אינם הולכים ומתעצמים אלא הולכים ודועכים. גלי הקול מתפשטים עד מרחק מסויים ועוצרים.
"שמאחר שנשתלחה בו ברכה, הרי היתה החיות שבו שופעת עליו תמיד, ואינו כמו דבר טבעי שכמו שנשפעת בו חיות מתחילה כך היא לעולם." (שם משמואל, בראשתית שנת תרע"א דף רי).
נראה להוסיף שהשכינה השורה בעם ישראל מכניסה בכל אחד מאיתנו מימד נוסף הנובע מהשפע: כוח השינוי וההנעה להתפשטות השכינה בעולם.
זה אולי מסביר את כוח היצרתיות והחדשנות המאפיין את עם ישראל.
לעומת זאת אומות העולם שייכות לעולם הטבע הכפוף לחוקים שאינם משתנים. לכן הגויים שולטים יותר על עולם הטבע שהוא סטטי.
בע"ה נחזור להקים את אוהל שרה אמנו בהר הבית וכך הקב"ה יגלה את שכינתו לעיני כל בבית המקדש השלישי בב"א.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה,  משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה



sharethis