הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות ירושלים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ירושלים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, אוקטובר 28, 2022

פרשת זאת הברכה - שמיני עצרת כולנו שבט בנימין!

 שמיני עצרת- זאת הברכה תשפ"ג
גיליון מס 388  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

כולנו שבט בנימין!

בחג שמיני עצרת, אנחנו מסיימים את קריאת התורה עם פרשת זאת הברכה.
הפרשה מלאה בברכות לכל שבטי ישראל לפי מהותם ומדרגתם הרוחנית.
משה רבנו מברך את שבט ראובן, שהוא הבכור, אבל לאחר מכן אין שום סדר כרונולוגי. יהודה בא לפני לוי, בנימין לפני יוסף וכן הלאה.
האם יש הסבר לסדר הקדימויות בברכות השבטים?
מדוע קטן השבטים-בנימין מופיע במקום הרביעי, לפני יוסף אחיו הגדול?
רש"י נותן תשובה לגבי סמיכות השבטים: לוי, בנימין ויוסף.
סדר הקדימויות נקבע בהתאם לחיבור שלהם לעבודת הקרבנות ובית המקדש.
שבט לוי, הוא כולו קודש ואחראי על עבודת הקרבנות. בנימין מקדים את יוסף, כי בית המקדש נבנה בנחלתו והוא חשוב יותר ממשכן שילה שהיה בחלקו של יוסף.
כמו שכתוב: " לְפִי שֶׁבִּרְכַּת לֵוִי בַּעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת וְשֶׁל בִּנְיָמִין בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בְּחֶלְקוֹ, סְמָכָן זֶה לָזֶה, וְסָמַךְ יוֹסֵף אַחֲרָיו, שֶׁאַף הוּא מִשְׁכַּן שִׁילֹה הָיָה בָנוּי בְחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ע"ח) "וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וְגוֹ'", וּלְפִי שֶׁבֵּית עוֹלָמִים חָבִיב מִשִּׁילֹה לְכָךְ הִקְדִּים בִּנְיָמִין לְיוֹסֵף: " (רש"י דברים לג,יב).
נראה לומר, שלפי פירוש זה, חידוש עבודת הקרבנות-של שבט לוי, מקדימה את בנין המקדש-בחלק של בנימין.
אחרי שראינו איך סדר הברכות קשור לבית המקדש, ניתן לשאול, מדוע בית המקדש נמצא בחלק של בנימין?
ישנן תשובות רבות לשאלה הזאת. 
נביא 6 מהם וננסה לראות מה המשמעות לגבינו היום, לקראת בנין בית המקדש השלישי.
ה'ספרי' מביא 4 תשובות. 
נביא אותם לפי הסדר: הראשונה, מתוך שהוא הקטן שבאחים, בוודאי שהוא אינו ראוי לקבל את השכינה. בעקבות הביישנות שלו ומידת הענווה, הוא כן, זכה לקבל את השכינה בנחלתו.
השנייה נובעת מעצם לידתו בארץ ישראל, המקנה לו קדושה מיוחדת שאינה קיימת אצל אחיו שנולדו בחרן.
השלישית, מקורה במכירת יוסף לישמעאלים, כאשר בנימין לא היה נוכח בזמן גילוי האכזריות הנוראה של האחים כלפי יוסף. מידת הרחמנות חשובה כדי לקבל את התפילות והקרבנות של עם ישראל.
הרביעית, עוסקת בכבוד הורים בזמן השיבה. כאשר בנימין נשאר צמוד ליעקב אבינו בעת זקנותו. 
כמו שכתוב: "מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו? משל למלך שבא אצל בניו לפרקים, כל אחד ואחד אמר: אצלי הוא שורה! קטן שבכולם אמר: אפשר שמניח אבא אחיי הגדולים ושורה עמי? הלך ועמד ופניו כבושות, ונפשו עגומה. ראה אותו אביו, שעמד ופניו כבושות ונפשו עגומה עליו - עכשיו מאכל ומשתה יהיה משלכם, ולינתי אצלו! כך אמר הקב"ה: בית הבחירה יהיה בחלקו של בנימן, וקרבנות מכל השבטים.
ד"א מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו? מלמד שכל השבטים נולדו בח"ל ובנימן נולד בא"י.
ד"א מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו? כל השבטים היו במכירתו של יוסף, ובנימן לא היה במכירתו של יוסף. אמר הקב"ה: אני אומר לאלו שיבנו בית הבחירה? לא כשיהיו מתפללים לפני איני מבקש עליהם רחמים, איני משרה שכינתי בחלקם, שלא היו רחמנים על אחיהם?
ד"א מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו? משל למלך שהיו לו בנים הרבה. משהגדילו הלך כל אחד ואחד ותפש את מקומו. קטן שבכולם היה אביו אוהבו: אוכל עמו ושותה עמו, נשען עליו ויוצא, נשען עליו ונכנס - כך בנימן הצדיק קטן שבשבטים היה, והיה יעקב אבינו אוכל עמו ושות' עמו, נשען עליו ונכנס. אמר הקב"ה: מקום שסמך צדיק זה ידיו - שם אני משרה שכינתי! לכך נא' ובין כתיפיו שכן:" (ספרי, דברים לג,יב).
החמישית המופיעה בתלמוד בבלי, מציינת ששבט בנימין גילה מסירות נפש לקראת קריעת ים-סוף ורצו להיכנס ראשונים לים. שבט יהודה מנע מהם את הכבוד הזה, לכן הקב"ה פיצה אותם עם בית המקדש בנחלתם.
כמו שכתוב: "הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם הָיוּ שְׁבָטִים מְנַצְּחִים זֶה עִם זֶה זֶה אוֹמֵר אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם קָפַץ 
ל״ז א שִׁבְטוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְיָרַד לַיָּם תְּחִילָּה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם בִּנְיָמִין צָעִיר רֹדֵם אַל תִּקְרֵי רֹדֵם אֶלָּא רָד יָם וְהָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה רוֹגְמִים אוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם 
לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה אוּשְׁפִּיזְכָן לַגְּבוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" (סוטה לו ע/ב ו לז ע/א).
השישית מופיעה בפירוש 'תורה תמימה'. כתוב שבנימין לא השתחווה לעשו, כי עוד לא היה נולד, בזכות זה קיבל את בית המקדש בחלקו. 

יום שישי, אוגוסט 11, 2017

פרשת שבוע: פרשת ואתחנו מדוע עיני העולם נשואות להר הבית?

פרשת ואתחנן עקב תשע"ז     
גיליון מס 311 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                     

מדוע עיני העולם נשואות להר הבית?

רבנו בחיי מקשה על התפילה של משה רבנו במטרה להיכנס לארץ.
מדוע הוא מתחיל בשבחים על הקב"ה ועל התורה ומיד לאחר מכן מבקש להיכנס לארץ?
כמו שכתוב: כד אֲדֹקי ה', אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-קל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.  כה אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה (דברים ג,כד-כה).
האם יש קשר בין שני הפסוקים הסמוכים?
רבנו בחיי הביא שתי תשובות.
התשובה הראשונה מיוחסת לרבו. הוא מפרש שמשה רבנו זכה לעלות לשמים כדי לקבל את התורה.
מצוות התורה קשורות בעיקר לארץ ישראל. לכן זה דבר הגיוני שמי שהוריד את התורה מן השמים לארץ צריך להמשיך במלאכתו ולקיים אותה בשלימות, בארץ ישראל.
כמן שכתוב: " אַתָּה הַחִלּוֹתָ לתת תורה על ידי ואין עיקר התורה אלא בארץ. והמתחיל במצוה אומרים לו גמור, אם כן אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה ". (רבנו בחיי ואתחנן ג, כד-כה).
רבנו בחיי מביא תשובה שנייה על דעת עצמו.
משה רבנו זכה לראות דברים שאף בן אנוש ראה לפניו.
הוא ראה את הנקודה האמצעית שנמצאת למעלה, ממנה הקב"ה שולט על העולמות העליונים.
כמו שכתוב: אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה (דברים ג,כד).
הקב"ה הראה למשה רבנו איך הגלגלים מסתובבים סביב נקודה מרכזית המהווה את התחלת העיגול.
כל העולמות העליונים סובבים סביב הנקודה האמצעית
הזאת. כאשר הכל מסתובב לפי הסדר הקב"ה מפרסם את גבורתו בעליונים.
כמו שכתוב: "כיון שחננתי דעה שהשגתי הנקודה האמצעית למעלה יגדל נא חסדך עמי שאראה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה שהיא הנקדה האמצעית של מטה, הָהָר הַטּוֹב    הוא ירושלים, שהיא הקו האמצעי של הארץ הטובה, וְהַלְּבָנֹן הוא בית המקדש שהוא הקו האמצעי של ההר הטוב....". (רבנו בחיי ואתחנן ג, כד-כה).
מה שמתרחש בשמים  קורה גם על הארץ.
ישנה נקודה אמצעית שממנה הקב"ה מתגלה לעולם.
המקום הזה הוא ארץ ישראל המהווה את השורש לשאר הארצות.
משה רבה ביקש להשיג ולראות בעיניים גשמיות את הנקודה האמצעית שבעולם הזה.
משה רבנו עשה לעצמו קל וחומר: אם אני זכיתי לראות את הנקודה האמצעית של מעלה, אין סיבה שלא אראה את הנקודה האמצעית של מטה ואכנס פיזית לארץ ישראל.

יום שני, מאי 29, 2017

חג שבועות: ירושלים של מטה פתוחה לכולם

שבועות תשע"ז     
גיליון מס' 303 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                       

ירושלים של מטה פתוחה לכולם

ה"שם משמואל" מפרש בצורה נפלאה את האמירה של בני ישראל בזמן מתן תורה במדבר: "נעשה ונשמע".כמו שכתוב: וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כד,ז).
הפועל "עשה" מסמל את מעשה המצווה שהוא שווה לכולם. כאשר אנחנו נוטלים את ארבעת המינים או מניחים תפילין כולנו עושים את אותו המעשה.
בזמן מעשה המצווה כל אחד יכול לכוון ולחשוב על דבר אחר. בנקודה הזאת כל אחד שונה מהשני ואין אחידות.
המעשה גורם לריצוי מצד הכלל והכוונה או השמיעה פועלת לטובת הפרט.
כמו שכתוב: " ..נעשה הוא בכללות ברעותא חדא, כי העשייה היא שוה בכולם, וגורמת ריצוי מצד הכלל, ושמיעה היא בפרטות כל חד וחד כמה דמשער בלביה.." (שם משמואל שבועות תרפ"ב דף קכח).
מכאן אנחנו לומדים על חשיבות האחדות של עם ישראל בעשייה המשותפת. ראשית יש להתאחד כעם אחד במעשים זהים ורק לאחר מכן כל אחד יוכל להתעלות באופן אישי. עכשיו ניתן להבין את עומק הביטוי "נעשה ונשמע" ומדוע בני ישראל הקדימו את העשייה לשמיעה.
האחדות הפיזית באה לידי ביטוי בחג הפסח וההתעלות הרוחנית הפרטית בחג השבועות.
בחג הפסח אנחנו מצווים במצוות מעשיות רבות שכולנו מקיימים בלב אחד. דיני קרבן פסח רומזים לענין האחדות. הקרבן פסח צריך להישאר שלם מזמן השחיטה עד זמן אכילתו. אוכלים את הקרבן בחבורה בלבד. בליל הסדר כולנו אוכלים את אותו הדבר: מצה, מרור ושותים ארבע כוסות.
לעומת זאת בחג השבועות אין מצוות מעשיות מיוחדות שכולנו מקיימים יחד. מצוות החג היחידה נעשית בבית המקדש כאשר מקריבים קרבן ציבור של שתי הלחם ומניפים אותם יחד עם שני הכבשים.
כמו שכתוב: וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַה'.  יז מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה, שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים--סֹלֶת תִּהְיֶינָה, חָמֵץ תֵּאָפֶינָה:  בִּכּוּרִים, לה' (ויקרא כג, טז-יז).
זהו הקרבן ציבור היחיד שהיו מביאים במקדש המכיל חמץ. נראה לומר שבחג השבועות מביאים שני לחמים שהם חמץ כי הדגש הוא על הפרט ולא על הכלל.
בחג השבועות מדגישים את העובדה שכל יהודי ויהודי נמצא במדרגה שונה של קדושה ביחס לחברו. המצה מסמלת את האחידות והחמץ מסמל את השוני. כל מי שעושה לחם ביתי יודע שהוא לא יצא זהה ללחם של חברו

יום שני, אוקטובר 22, 2012

פרשת שבוע: לך לך - ירושלים, עיר הצדק

פרשת לך לך תשס"ט גיליון מס' 137
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

ירושלים, עיר הצדק
למה אברהם אבינו מגיע לירושלים, לאחר הניצחון?
מה משמעות המילה "צדק", ולמה ירושלים נקראת עיר הצדק?


מפרשת לך-לך מתחילה ההיסטוריה של עם ישראל.
במהלך הפרשה אנחנו רואים איך אברהם אבינו, עולה לארץ, מפריש מעשר לכהן, בונה מזבח,מקריב קרבנות בהר הבית ונלחם בארבעה מלכים.
למעשה בפרשת לך-לך אנחנו רואים, איך יהודי צריך להתנהג, ובמה הוא שונה מהגוי.
לאחר המלחמה נגד ארבעת המלכים, אברהם אבינו מגיע לירושלים. שם הוא ניפגש עם מלכי-צדק מלך שלם- ירושלים.
לפי התלמוד בבלי ותרגום יונתן בן עוזיאל, מלכי-צדק הוא שם בן נח. שם בן נח, הבין את החשיבות והקדוש של הר הבית. לכן הוא מולך על ירושלים, ומתפקד גם ככהן גדול.
מלכי-צדק מקבל את פניו של אברהם אבינו, עם יין ולחם. רש"י מפרש, שהיין רומז לנסכים שנעשה בקרוב בבית המקדש, והלחם בא כנגד המנחות.
כמו שכתוב: וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן (בראשית יד,יח).
מה משמועות קבלת הפנים של מלכי-צדק כלפי אברהם אבינו ואנשיו? מכל הקרבנות שהיו מביאים בבית המקדש, מה מייחד את הלחם והיין?



יום שישי, יולי 15, 2011

sharethis