חג פסח: שואגים לבית השלישי!

פסח תשפ"ו                 
   

גיליון מס' 421  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שואגים לבית השלישי!

חודש ניסן נקרא חודש הגאולה, כי בחודש זה, הקב"ה הוציא אותנו מגלות מצרים.

חודש ניסן הוא זמן המסוגל לנסים ולגאולה.

יש מחלוקת בתלמוד בין רבי אליעזר ורבי יהושע על זמן בריאת העולם והגאולה.

לפי כללי הפסיקה, במקרים בודדים פוסקים כרבי אליעזר, כי הוא היה מתלמידי שמאי.

(ראה שבת דף קל ע/ב).

כמו שכתוב בתלמוד: " תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין (דף יא ע/א)

בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל".

(ראש השנה דף י ע/ב ו- יא ע/א).

אנחנו נתמקד בדעת רבי יהושע וננסה להבין את מהות חודש ניסן ואיך זה נוגע לימינו ולבית המקדש.

מה מייחד את חודש ניסן משאר החודשים?

מדוע התורה בחרה בו כחודש ראשון מבין החודשים?

המהר"ל בספרו גבורות ה'-העוסק בענייני גאולת מצרים, מתייחס לשאלה הזאת.

ראשת, הוא מביא את המדרש רבה המפרט את האירועים השונים שהתרחשו בחודש ניסן.

חודש ניסן נבחר מימי בראשית לחודש הגאולה, כמו שכתוב: "דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יב): אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹקָיו, מִשֶּׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, קָבַע בּוֹ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, וּכְשֶׁבָּחַר בְּיַעֲקֹב וּבָנָיו קָבַע בּוֹ רֹאשׁ חֳדָשִׁים שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁבּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבוֹ עֲתִידִין לִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טו): כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבוֹ נוֹלַד יִצְחָק, וּבוֹ נֶעֱקַד, וּבוֹ קִבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, וּבוֹ רָמַז לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רֹאשׁ לָהֶם לִתְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה." 

(שמות רבה טו, יא).

המהר"ל מפרש שהכינוי 'ראשון' לחודש ניסן, מגדיר אותו כחודש נפרד ביחס לשאר החודשים.

דבר שהוא ראשון, אינו תלוי ומחובר לכל מה שבא אחריו, הוא קיים כישות עצמאית.

סימן הגאולה הוא החירות וסוף השעבוד לאומות העולם. זה בדיוק המשמעות של הראשוניות, ההיבדלות מכל דבר אחר.

כאשר בני ישראל היו עבדים במצרים, הם היו תלויים במצריים ולא יכלו להחליט כלום עבור עצמם.

כאשר הסתיים השעבוד בט"ו בניסן, בני ישראל הבדילו את עצמם מהמצריים והפכו לבני חורין.

סימן הגאולה הוא היבדלות מהגויים.

זה בדיוק מתאים לחודש הראשון, חודש ניסן הנבדל מכל שאר הזמנים של השנה.

כמו שכתוב: " ועוד יש לך לדעת כי חודש ראשון יותר מיוחד לגאולה, כי כל נמצא הוא ברשות עצמו בעצם, כי מצד עצם הנמצא אין ראוי להיות תחת יד אחר..." (גבורות ה' פרק לה).

 

המהר"ל מוסיף ואומר, שהמצה רומזת לחירות, כי היא לחם עוני ללא תוספות של מרכיבים נוספים. המצה עומדת בפני עצמה ללא תלות או ערבוב עם דברים נוספים.

עניין החיפזון, מסמל את הזמן שאינו מתמשך. זאת אומרת, שגאולת מצרים התרחשה במשך זמן מועט ללא חיבור לימים נוספים.

אלה דברים נפלאים, שכדאי לראות בספר המהר"ל עצמו.

חג פסח: מוכנים לגאולה?

פסח תשפ"ב
גיליון מס 382  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מוכנים לגאולה?

ליל הראשון של פסח הינו, יום מיוחד. הוא מכונה בתורה: ליל שימורים, כמו שכתוב: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לה', לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה', שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם (שמות יב,מב).

פעמיים המילה 'שמורים' מופיעה בפסוק, וכל פעם עם תיאור אחר. פעם ראשונה כתוב שהוא שמור לה', ופעם השנייה הוא שמור לבני ישראל.

מה משמעות, שני סוגי השמירות האלה?

התלמוד בבלי, מתייחס לשאלה הזאת ואומר שה-ט"ו בניסן שמור מימי בריאת העולם כזמן של גאולה לעם ישראל.

כמו שכתוב: "רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל — מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״לֵיל שִׁמּוּרִים״ — לַיִל הַמְשׁוּמָּר וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית." (ראש השנה דף יא ע/ב).

למעשה, ליל פסח מכיל בתוכו, סגולה מיוחדת הבאה לקדם את הגאולה בעם ישראל.

זה התממש פעם ראשונה, ביציאת מצרים כאשר נגאלנו מהשעבוד הקשה. אנחנו מצפים ומתפללים שזה יקרה שוב בקרוב.

בעל ה'שפת אמת', מדייק מלשון רבים של המילה 'שימורים', הרומז לגאולה נוספת לזו של יציאת מצרים, שתתרחש בעתיד.

עלינו להתכונן לקראת ליל הגאולה המיועד. גודל הגאולה היא בהתאם לגודל הציפייה.

העיקרון הזה נכון בהרבה דברים בחיי היום יום שלנו. כמה שנתכונן ונצפה לדברים גדולים, זה גורם לדברים הגדולים להתממש.

כמו שכתוב: "וכפי השמירה ששומרין ומצפין כל ימי השנה כך נפתח הארת הגאולה בליל שימורים." (שפת אמת פסח, שנת תרנ"א ד"ה ליל שמורים).

לכן, עלינו לצפות ולרצות את הגאולה השלמה, ולא להסתפק ב'אתחלתא דגאולה'.

עלינו לרצות שלטון איתן המאחד את עם ישראל בארצו, בראשות מלך ירא שמים, עם בית מקדש בנוי בירושלים וחידוש עבודת הקרבנות.

כך אומות העולם יראו את התגלות השכינה בהר הבית ויקבלו את מרות הקב"ה.

מה מיוחד בליל פסח המסוגל לגאולה? איך להשתמש בכוחות של ליל השימורים, כדי לזרז את הגאולה?

הרמח"ל ובעל ה'בית גנזי' מתייחסים לשאלות האלה.

ה'בית גנזי' כותב שבליל הסדר, הקב"ה טמן כוח מיוחד המסוגל לצאת מהגלות ולהיגאל. הכוח הזה, משפיע במשך כל השנה.

כמה שנתכונן לקראת ליל פסח, נוכל לקבל את ההארה וכוחות של גאולה המתגלים בלילה הזה. (ראה בית גנזי ויקרא א, פסח סעיף סז).

זאת המשמעות של המילה 'שמורים', כאשר עלינו לשמור את הכוחות האלה שניתנים לנו בליל הסדר עבור השנה הקרובה.

נביא את הדברים הנפלאים של הרמח"ל מתוך 'מאמר החכמה'.

בלילה הזה, יש כוחות שמתחדשים מימי הבריאה. כאשר זמן הגאולה מגיע, כוחות הגאולה יוצאים מכוח אל הפועל, כמו שקרה ביציאת מצרים.

פרשת שבוע: פרשת בהעלותך : הפיצוי של בני ישראל

פרשת בהעלתך תשע"ח

גיליון מס 334  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 הפיצוי של בני ישראל

פרשת בהעלתך ממשיכה לעסוק בחנוכת המשכן לאחר הקרבת קרבנות של 12 הנשיאים. ראשית, עם הדלקת המנורה; שנית' עם טהרת הלוויים לקראת עבודת המשכן.

בהמשך, הקב"ה מצווה את בני ישראל להקריב קרבן פסח במועדו ולאחר מכן דין פסח שני.

מדוע הקב"ה ציווה את בני ישראל להקריב את קרבן פסח, הרי הם התחייבו כבר במצרים לדורות?

האם יש קשר בין קרבן פסח ובין חנוכת המשכן?

מדוע אלה שהיו טמאים בזמן פסח ראשון התלוננו בקשו הזדמנות שנייה?

המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על הפרשה.

ראשית נביא את דברי ה"שפתי כהן" (מקובל גדול מצפת ותלמיד של רבי יוסף קארו) שמפרש על בסיס דברי הזוהר את ענין קרבן פסח.

בני ישראל חשבו שאין מקום להביא קרבן פסח במדבר אלא במצרים ובעתיד בארץ ישראל.

בני ישראל היו מאוכזבים כמו שבט לוי שלא היו שותפים בהבאת קרבנות ומתנות לכבוד חנוכת המשכן כמו הנשיאים.

כאשר הקב"ה ציווה אותם להקריב קרבן פסח הם שמחו שמחה גדולה.

כמו שכתוב: " עם כן עם מה שאמר בזוהר ובא סיוע לדברנו שהיו חושבים ישראל שאין חייבין ישראל אלא פסח מצרים לבד והיו עגומי נפש ודואגים על שלא הקריבו לחנוכת המזבח והיו בהם שלא היו יכולין להקריב, להביא קערת כסף מזרק כסף כף זהב כשצווה להם לעשות הפסח ביום י"ד אחר קרבן הנשיאים שמחו שמחה גדולה שקרבן פסח הוא נקרא עולה...." (שפתי כהן, בהעלתך דף קכג).

עלינו להבין במה הקרבן פסח מתחבר לחנוכת המשכן, כאשר עלינו להביא קרבן פסח בכל שנה.

ה"בית גנזי" מפרש שקרבן פסח אינו בא לכפר על חטא כלשהו כמו שאר הקרבנות. קרבן פסח בא לקרב אותנו להקב"ה ללא שום תכלית.

לכן קרבן פסח מסוגל לפייס את בני ישראל כדי שירגישו שותפות בחנוכת המשכן.

ניתן לראות אסמכתא לדברים האלה כאשר האנשים שהיו טמאים ב-י"ד ניסן מבקשים לעשות את הפסח, הם מכנים את הקרבן: קָרְבַּן ה'.

כצו שכתוב: וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר ט,ז).

מכאן ניתן לראות רמז שהקרבן הוא מיוחד ומיועד להקב"ה.

אנשים הטמאים הרגישו שהם אינם שותפים לחנוכת המשכן, לכן פנו למשה רבנו שייתן להם פתרון.

ה"בית גנזי" ממשיך ומעמיק במהות קרבן הפסח שמשתווה לקרבן הנשיאים.  

כאשר הקריבו קרבן פסח במצרים, בני ישראל שמו את הדם על המשקוף  של ביתם במקום המזבח, והיה איסור לאכול אותו מחוץ לביתם.

בנוסף לכך זהו קרבן ללא מתנות כהונה שכולו נאכל על ידי ישראל. זה נראה שבני ישראל נחשבים לכהנים עבור הקרבן פסח.

לעלות לרגל להר הבית בשלוש רגלים

סרטון צולם בהר הבית בערב פסח תשע"ז

להבין את מהות קרבן פסח

להבין את מהות קרבן פסח 

למה עולים לרגל לירושלים ?

שבת משולשת

פרשת אחרי-מות פסח תשס”ח גיליון מס' 112
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

שבת משולשת
איזו מתנה קיבלו בני ישראל בתמורה למסירות נפש שלהם במצרים?
הייתכן שיהודי יתנגד לבניית בית המקדש?
השנה, שבת הגדול סמוך לחג הפסח. בנוסף לכך אנחנו נקרא בפרשת אחרי-מות העוסקת בעבודת הכהן ביום הכיפורים, בבית המקדש.
בעל ה"שם משמואל" מתייחס לייחוד שבשבת הגדול ובעיקר בתאריך בו הוא התרחש במצרים, ב-י' בניסן. בני ישראל קנו את הקרבן פסח בעשירי בניסן. תאריך זה רומז ליום כיפור החל בעשירי בחודש תשרי.
ביום כיפור הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים. פעם בשנה הקב"ה מתגלה לעם ישראל ללא מחיצות או מסכים. בזכות הקרבן פסח והמסירות נפש של בני ישראל במצרים, קיבלנו את יום כיפור, המטהר אותנו מכל חטאינו.
בני ישראל הסתכנו כלפי המצרים, כאשר הם הביעו זלזול בעבודה זרה שלהם. בני ישראל קנו כבש וקשרו אותו ללא שום כבוד לרגלי מיטותיהם.
השנה, (תשס"ח) שלושת האירועים מתחברים אחד לשני.
בשבת נקרא בפרשת אחרי-מות, העוסקת בעבודת הכהן הגדול ביום כיפור. השבת עצמה נקראת שבת הגדול על שם המסירות נפש של בני ישראל במצוות קניית קרבן פסח במצרים. בשבת בצהריים נקריב בע"ה, קרבן פסח בבית המקדש.
עלינו לנצל את השבת המיוחדת הזאת, המקשרת בין יום כיפור ובין קרבן פסח, כדי להתפלל לגאולה שלמה.
רבני הסנהדרין ותנועות המקדש עושות מאמצים רבים כדי לקבל אישור ממשלת ישראל, לבנות מזבח כהלכה, בהר הבית. אנחנו נמצאים במצב אבסורדי והזוי.
האם במהלך ההיסטוריה שלנו היינו צריכים להתחנן ליהודים אחרים כדי לקיים מצוות לאומיות הקשורות לבית המקדש?
בדרך כלל ביקשנו רשות מהגויים, ולפעמים הם נתנו את הסכמתם לחידוש עבודת הקרבנות.
למשל אחשורוש נתן את הסכמתו להתחיל את בניית בית המקדש השני, עד שהמן הרשע שכנע אותו להפסיק את הבנייה. (עיין מאמר: "הסיפור האמיתי של מגילת אסתר" ). http://otzma1.blogspot.com/2007/03/blog-post.html
בזמן רבי יהושע בן חנניה, הרומאים נתנו רשות לבנות את בית המקדש.(מדרש רבה בראשית פרשה סד,פסקה י)
לראשונה, יהודים מבקשים רשות מיהודים אחרים לקיים מצוות קרבן הפסח. לא הייתי רוצה להיות בצד של אלה הדוחים כל יוזמה של קיום מצוות בהר הבית.
לדוגמא, ממשלת ישראל אוסרת על היהודים להתפלל על הר הבית. אינני יודע למה הם מכנים את עצמם, ישראל. הרי הם מעכבים את הגאולה ומתנגדים לריבונות יהודית על הר הבית. הם עבדו כל כך טוב, שכל אדם "יודע" שבניית בית המקדש תגרום ח"ו למלחמת עולם. יש טענה נוספת האומרת ש-"אנחנו שומרים על המצב הקיים". המצב הקיים מאפשר למוסלמים לחפור ללא הפרעה בהר הבית. המצב הקיים מעודד בניית מסגדים בהר הבית.
משנת תשכ"ז השלטון הישראלי הצליח להרחיק את עם ישראל משורשיו הטבעיים בהר הבית. בג"ץ ומשטרת "ישראל" מצליחים יפה במשימתם. עשרות יהודים בלבד, פוקדים את הר הבית בכל ימי השבוע. כדי לשנות את המצב הזה, עלינו למסור את נפשנו, כמו שעשו אבותינו במצרים עם הקרבן פסח.
בע"ה, בחול המועד נעלה להר הבית בטהרה ונרגיש את הקדושה של מקום המקדש, כאילו הוא בנוי ושלם.
כל פעם שבג"ץ או גורם ישראלי כלשהו דוחה את בניין בית המקדש, זה סימן שהגאולה קרובה. הייתכן שיהודי מעכב מרצונו את בניין בית המקדש?
זה מרמז על סוף שלטונם הפסידו-דמוקרטי. עם ישראל רוצה "סנהדרין". עם ישראל רוצה מלך ירא שמים במקום הפוליטיקאים המושחתים. עם ישראל רוצה לעלות לרגל ולהקריב קרבן פסח.
בע"ה השלטון ישתנה והיהודים יורשו לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

חירות לדורות!

פרשת תזריע-החודש תשס”ח גיליון מס' 111
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
חירות לדורות!בזכות איזה מצוות יצאנו ממצרים?
מה מייחד את מצוות קרבן פסח משאר המצוות?
אנחנו נכנסים לחודש ניסן שהוא חודש הגאולה. בשבת שלפני ראש חודש ניסן אנו קוראים פרשה נוספת, בספר תורה נפרד.
אנחנו קוראים בפרק העוסק במצוות הראשונות שבני ישראל קיבלו כ-עם ולא כיחידי סגולה. הם קיבלו את מצוות קידוש החודש, קרבן פסח ודיני חמץ ומצה.
על פי דברי חז"ל, בזכות שתי מצוות בני ישראל יצאו ממצרים: קרבן פסח וברית מילה.
בעל ה"שם משמואל" בפרושו על התורה אומר, שברית המילה באה להסיר את הרע שבגופנו דרך הערלה. לעומת זאת קרבן פסח מקרב אותנו להקב"ה, בזכות מעשה טוב.
כך מתקיימים דברי הפסוק מתהילים: "סור מרע ועשה טוב" (תהלים פרק לד פסוק טו).
ה"שם משמואל" מעלה שאלה קשה לכאורה. האם מילה ופסח המצוות היחידות המקרבות את האדם להקב"ה או המרחיקות אותו מן הרע?

קרבן פסח הוא תנאי לחירות- חג פסח

פסח תש"ע גיליון מס' 194
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח מנוי דרך פקס,
תרומות והקדשות: 02-6246461
קרבן פסח הוא תנאי לחירות
איך קרבן הפסח גרם לגאולת מצרים ?
האם הקרבת קרבן הפסח בימינו תביא את הגאולה השלימה?

חג הפסח בא להזכיר לנו את עניין הגאולה. עם ישראל סבל מגלות ארוכה במצרים, ולבסוף נגאל בניסים גלויים. חג הפסח נותן לנו כוחות ותקווה לקראת הגאולה השלמה.
המצווה העיקרית של החג, הינו קרבן הפסח. נראה בהמשך, למה קרבן הפסח מסמל לבדו את כל שלבי הגאולה.
ראשית נחזור לתחילת גלות מצרים. יש מספר דעות בחז"ל לגבי מועד תחילת הגלות. יש אומרים שהגלות החלה לאחר פטירת יעקב אבינו.
דעה שנייה אומרת שמות יוסף הצדיק הביא את השעבוד. דעה שלישית טוענת שלאחר שהשבטים נפטרו, העבדות התחילה.
דעה רביעית מקשרת את הגלות למיתת כל הדור- שבעים נפשות, שירד למצרים. בעל ה"שם משמואל" מבאר, שאין מחלוקת בין כל הדעות. אלא מדובר בשלבים שונים של השעבוד, שהתחיל עם פטירת יעקב אבינו והסתיים עם מות כל שבעים הנפש שירדו למצרים.
כנגד ארבעת השלבים של הגלות ישנם ארבעה שלבים של הגאולה.

מהו קורבן הפסח של היום ? ואיך לצאת מהגלות

?מהו קורבן הפסח של היום

פסח תשס"ו
מאת שמואל בן חמו

ה' גאל אותנו ממצרים, בשער ה-49 של הטומאה, בזכות אבותינו הקדושים והבטחתו לאברהם אבינו בברית בין הבתרים.
בנוסף לזכות אבות ,בני ישראל קיימו 2 מצוות ,ובזכותם,יצאו מעבדות לחרות.
מצוות קידוש החודש וקורבן פסח, אפשרו לנו לצאת מהגלות.
מה מיוחד במצוות אלו ?
מצוות קידוש החודש, מבטאה את השליטה שלנו על הזמן וגם יכולתנו לחדש דברים בעולם.
גילינו נכונות ליצור יש מאין, והפכנו קבוצת עבדים ,לעם ה' ,נציגו הבלעדי בעולם הזה.
הקב"ה נתן לנו כוח לקבוע את מועדי החגים.
"אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם", הקב"ה ,כבייחול מקבל את קביעת הזמנים על ידי הסנהדרין, ומשנה סדרי עולם על פיו.
הקורבן פסח ,משיג שתי מטרות הפוכות לכאורה, באופן סימולטאני.
מצד אחד אנחנו משתחררים מהעבודה זרה והשפעת תרבות מצרים עלינו.
ומצד שני אנחנו מתקרבים להקב"ה ומבטלים את רצוננו לרצונו.

פרשת צו: פסח קרבן פסח הוא ברית המילה של עם ישראל

פרשת צו - פסח תשס”ז גיליון מס' 59
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסה
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
קרבן פסח הוא ברית המילה של עם ישראל

למה התורה גוזרת עונש כרת על מילה וקרבן פסח?
מה תפקיד הקרבן פסח בחיים הלאומיים של עם ישראל?

מתוך שלושים ושש חיובי כרת שבתורה, אנחנו מונים שלושים וארבע מצוות "לא תעשה" ושתיים "עשה". "שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרֵתוֹת בַּתּוֹרָה, הַבָּא עַל הָאֵם, וְעַל אֵשֶׁת הָאָב, וְעַל הַכַּלָּה, הַבָּא עַל הַזְּכוּר..... הַפֶּסַח וְהַמִּילָה בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה" (משנה מסכת כריתות א,א).
שתי המצוות עשה הן ברית מילה וקרבן פסח.
מה מאפיין מצוות אלה ומה משותף לשתיהן?
הקב"ה מצווה את אברהם אבינו למול את עצמו ובני ביתו בסוף פרשת לך-לך. זאת הפעם הראשונה שיהודי מצווה לקיים מצווה כלשהי. לעומת זאת מצוות קרבן פסח היא המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל בתור כלל ולא כיחידים. לכן מצוות מילה נכתבה בספר בראשית העוסק ביחידי סגולה- האבות, וקרבן פסח בספר שמות העוסק בלידת עם ישראל.
ראוי לציין שהמצווה הראשונה שכל יהודי מקיים בסמוך ללידתו היא ברית המילה, בגיל שמונה ימים. קרבן פסח ביחד עם מצוות קידוש החודש היו המצוות הראשונות שעם ישראל קיבל במצרים. בשונה מהמילה הנעשת על אדם בודד, קרבן פסח חייב לכלול לפחות שלוש כתות של חמישים מנויים. כלומר, קרבן פסח ניתן להקרבה בחבורה של עשרות יהודים ולא עבור אדם אחד.

חג פסח וקרבן פסח: לאכול משולחנו של הקב"ה

פרשת צו שבת הגדול תשס"ט גיליון מס' 157
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
לאכול משולחנו של הקב"ה
מה מקשר את חודש הגאולה לחנוכת המשכן?
מה תפקידו של קרבן פסח? ובמה הוא שונה משאר הקרבנות?

חודש ניסן נקרא בדברי חז"ל: חודש הגאולה. גאולת מצרים מהווה דוגמא לכל הגאולות העתידיות של ישראל. כמו שכתוב במסכת ראש השנה:
" ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל" (ראש השנה יא ע/א).
בנוסף לעניין הגאולה, חודש ניסן נמצא תחת סימן של בנין בית המקדש והקרבת קרבנות. בני ישראל הקריבו לראשונה קרבן להקב"ה, בראש חודש ניסן.

מה דינם של סרבני הגאולה?

פרשת בא תשס”ז גיליון מס' 50
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסה

?מה דינם של סרבני הגאולה

מיהו "סרבן גאולה" ומה קרה לו במצרים ?
קורבן פסח: פרובוקציה או מעשה חינוכי ?בפרשת בא הקב"ה משלים את עשר המכות וממוטט את מצרים באופן סופי.
למה עשר המכות לא נאמרו ברצף בפרשה אחת ?
שבע מכות מופיעות בפרשת וארא ושלוש בפרשת בא. נראה לומר ששלוש המכות האחרונות מכוונות אל בני ישראל במטרה לחנך אותם. במכת ארבה הקב"ה מחסל את כל התוצרת החקלאית של מצרים. למעשה הקב"ה מביא רעב על מצרים במטרה לזרז את בני ישראל לצאת משם. במכה זו הקב"ה מזהיר את "סרבני הגאולה"-שאינם רוצים לצאת ממצרים שאין להם אינטרס להישאר שם, הרי כלכלת מצרים קרסה. אני מניח ש"סרבני הגאולה" הביאו פסוקים ואסמכתאות נגד היציאה ממצרים ונגד משה רבנו. אולי הם טענו שלא היגיע זמן הקץ, כמו שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנה" (בראשית טו,יג).
נשמע מוכר, לא ?
אלה שאינם רוצים להיגאל אחר מכת ארבה, ניתן לכנות אותם "מקרים אבודים" ולא יהיה מנוס מאשר להיפטר מהם. זה מה שעושה הקב"ה במכת חושך כאשר הוא הורג אותם בסתר. כך נאמר במדרש רבה: "עליהם מה עשה הקב"ה הביא חושך על המצריים ג' ימים והרג בהן כל רשעי ישראל .......הנשארים שעשו תשובה נתקבלו (שם) קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך שהרי הגיע קץ הגאולה" (שמות רבה טו,יב).
לפי רש"י נהרגו 80% מבני ישראל במכת חושך: " ד"א חמושים מחומשים אחד מחמשה יצאו וד' חלקים מתו בשלשת ימי אפילה" (שמות יג,יח).
מכת בכורות ממלאת תפקיד חיובי כאשר בזכותה הקב"ה מקדש את הבכורות לעבודת המקדש, כמו שנאמר: " וַיַּהֲרֹג יְדֹוָד כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַידֹוָד כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה " (שמות יג,טו).
ראינו ששלוש המכות האחרונות נועדו להחזיר בתשובה את "סרבני הגאולה" או לחילופין להמית אותם; ולבסוף במכת בכורות' ה' מקדש את הבכורות שקיימו את דבריו.
המצווה המעשית הראשונה שהקב"ה מצווה את בני ישראל במצרים,היא קורבן פסח. השה הינו העבודה זרה של מצרים והאליל שלהם. הקב"ה מבקש מבני ישראל אומץ בלתי רגיל כדי לקיים את מצוות קורבן פסח. מדובר בפרובוקציה ממדרגה ראשונה כביכול, כאשר כל פרטי המצווה צריכים להתקיים בצורה פומבית וגלויה. בני ישראל קנו את השה ב-י' בניסן ושמרו אותו במשך ארבעה ימים לעיני מצרים, ללא פחד. הם שחטו אותו בין הערביים לאור יום ואכלו אותו צלוי. ישנו איסור מוחלט לאכול את הקורבן פסח מבושל. אפשר לדמיין, ריח של מאות אלפי מנגלים עם כבשים צלויים שהתפזר באוויר מצרים. נראה לומר שה' ציווה אותנו לצלות את הקורבן כדי שהמצווה תהיה גלויה לעיני המצרים. למה ה' דרש מבני ישראל לשרוף את אלילי מצרים בפומבי?
נראה לומר שכדי לזכות בגאולה, על בני ישראל להשתחרר משעבוד לגויים ושריפת העבודה זרה שלהם.
לכן הקב"ה דרש מבני ישראל לרמוס את ערכי מצרים. ניתן להמשיל את מעשה בני ישראל במצרים לשריפת ערימות דולרים מול הבית הלבן, לעיני כל העולם.
יש קשר בין גאולת מצרים לגאולה העתידית, כמו שכתוב בתלמוד: "רבי יהושע אומר בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל" (ראש השנה יא ע/ב).
מגאולת מצרים ניתן ללמוד, מהם התנאים המכשירים את הגאולה:
1- לגלות רצון להיגאל ולא להתנגד לתהליך הגאולה.
2- להתנתק מהגויים ולרמוס את אליליהם בגלוי.

היום "סרבני הגאולה" מחזיקים בשלטון, עלינו להרחיק אותם מהנהגת עם ישראל. מתוך כך נוכל להמשיך את תהליך הגאולה שנקטע משנת תשכ"ז- זמן שחרור הר הבית.
מספיק לשאול את עצמנו, מה יגידו הגויים ?
אלא עלינו לשאול, איך נעיז לקבל את פניו של אליהו הנביא כאשר אנחנו מעכבים את בואו?

בלעדי- סרט על הכנות מעשיות לקרבן פסח

סרט על הכנות מעשיות לקרבן פסח תשס"ז- בראשות רבני הסנהדרין