חג סוכות תשע"ו
גיליון מס' 237 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים
יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
אין שמחה ללא מקדש!
למה יש לשמוח באופן מיוחד בחג הסוכות ?
מדוע בזמן חנוכת בית המקדש הראשון אכלו ביום כיפור?
חג הסוכות
מתאפיין בשמחה גדולה כאשר שלוש פעמים המילה שמחה מוזכרת בתורה בעניין חג הסוכות.
זהו חג שמח שחל אחרי ימים הנוראים שהם ימי דין וחשבון נפש. השמחה היא הפסגה רוחנית
וקיום התכלית של בריאת העולם.
המאמר
מבוסס על דברי החלבן בספרו: טללי חיים על חג הסוכות, דפים שסט-שעג.
השמחה
תמיד מלווה בבשר כמו שכתוב בתלמוד הבבלי: "תניא רבי יהודה
בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר (דברים כז) וזבחת שלמים ואכלת שם
ושמחת לפני ה' אלקיך " (פסחים קט ע/א).
לא מדובר באכילת בשר סתם אלא באכילת קרבן שלמים.
כי קרבן שלמים מביא שמחה לאדם שאוכל בשר שהתקדש בבית המקדש. קרבן שלמים נקרא
כך (מלשון שלום) בגלל שהוא מחבר את האדם להקב"ה דרך אכילה של בשר הקרבן. בחג
הסוכות אנחנו מחוייבים לעלות לרגל ולהביא שלמי חגיגה. בעזרת הקרבן- שהאדם
והקב"ה כביכול נהנים ממנו, שני עולמות מתחברים. העולם העליון והעולם הזה
מתחברים וזה גורם לשמחה גדולה.
החיבור הזה מתקיים בחג הסוכות לכן החג מאופיין בשמחה יתרה.
יש מקום אחד בלבד שבו מתקיים החיבור בין שני העולמות והוא
בבית המקדש, ובמיוחד בזמן הקמתו. כמו שכתוב במשנה: " וכן הוא אומר, (שיר
השירים ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו
וביום שמחת לבו. ביום חתנתו, זו מתן
תורה. וביום שמחת לבו, זה
בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו. אמן." (תענית ל
ע/ב).
חג הסוכות הוא מנוגד ליום כיפור. כאשר ביום כיפור אנחנו
מתנתקים מהעולם החומרי ומנסים לעלות לעולם הרוחני. למעשה אנחנו מבטלים את החומר
מול הרוח, כאשר ביום התשיעי אנחנו מרבים באכילה וביום העשירי דומים למלאכים. בחג
הסוכות אנחנו חוגגים ביום אחד את החיבור בין עולם העליון לבין עולם התחתון. כמו
שהנשמה יורדת לגוף האדם ואינה מתבטלת אליו.
על פי הדברים שהבאנו ניתן להבין למה בזמן חנוכת בית המקדש
הראשון אכלו ביום כיפור ולא המשיכו את השמחה בחג הסוכות.
בנין בית המקדש הינו יום שיא בהיסטוריה של עם ישראל. בימי
שלמה המלך סיימו את בנין בית המקדש שבוע ימים לפני חג הסוכות. שלמה המלך לא דחה
ביום אחד את השמחה המלווה את חנוכת בית המקדש הראשון. בנוסף לכך, יום כיפור חל
שלושה ימים לאחר סיום המקדש. בלי להסס, שלמה המלך החליט להמשיך את ימי השמחה ולא
צמו באותה שנה.
