מהר סיני להר המוריה

פרשת נשא תשס”ז גיליון מס' 66
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מהר סיני להר המוריה

למה מקריבים שני לחמים בחג השבועות?
למה למנוע מעם ישראל להתחבר לשכינה ולמנוע ממנו לעלות להר הבית?
בחג השבועות הקב"ה התגלה לעם ישראל באופן בלעדי. בניסים שהתרחשו לפני כן, אומות העולם נכחו בהם. עם שלם סבל בעקבות עשר המכות, ובקריעת ים סוף נחצו כל המים שבעולם. במעמד הר סיני אנחנו מקבלים את התורה השייכת רק לעם ישראל. גם בבית המקדש היו ניסים גלויים שהתרחשו לעיני עם ישראל בלבד, כי גוי שנכנס לשטח העזרה חייב מיתה.
הקרבן שהיינו מקריבים בחג שבועות היה: שני הלחם. בניגוד לחג הפסח שמבטלים ושורפים כל דבר חמץ, בחג השבועות הלחם הוא הקרבן העיקרי של החג.
הרב גלזרסון בספרו, "רזי שבת ומועד" מביא דברי חז"ל, האומרים שבחג השבועות עם ישראל הגיע לשער החמישים של קדושה; כלומר שאנחנו שולטים בעולם החומרי ויודעים להפוך אותו לדבר רוחני.
החמץ מסמל את היצר הרע –שהוא סמל הגשמיות, ותפקידנו בעולם הזה להעלות את היצר הרע ולעבוד בו את הבורא.
תהליך דומה קורה בזמן הקרבת קרבנות בבית המקדש. כאשר אנחנו מקריבים בהמה- שהוא דבר חומרי, אנחנו מקיימים את תכלית הבריאה: זיכוך החומר והפיכתו לרוחני.
הטבע של עם ישראל הוא לשאוף לקדושה ולהתקרב להקב"ה. כך פעלו נשיאי השבטים בפרשתנו, בשעת חנוכת המשכן. ה"שפת אמת" מפרש שמייד לאחר הקמת המשכן הנשיאים הרגישו צורך גדול להתקרב לה'. לכן הפסוקים על הקמת המשכן וקרבנות הנשיאים סמוכים.
"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן......ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם.." (במדבר ז, א-ב) (שפת אמת תר"מ).
גם דין שילוח הטמאים מן המחנה, שמוזכר בפרשה מעיד על הטבע של עם ישראל, לשאוף לשכינה.
כל האזהרות לגבי כניסה למחנה שכינה אינם באות להרחיק אותנו מלהיכנס אליו, אלא בדיוק ההיפך.
מי שאיננו נושא טומאת זב או צרעת מצווה להיכנס למקום המקדש, לאחר ההכנות הדרושות. נראה לומר שזאת כוונת הפסוק: " צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ" (במדבר ה,ב).
מצוות מורא המקדש לא באה לאסור על עם ישראל את הכניסה להר הבית ולבית המקדש.
לכן אינני מבין למה חלק מהרבנים, אוסרים את העלייה להר הבית, בימינו ?
זה נוגד את הטבע של עם ישראל השואף למגע וחיבור עם השכינה. המקום הקרוב ביותר להקב"ה עלי אדמות הוא הר הבית.
אדרבה, אנחנו מצווים היום, שבוע ימים לאחר חג השבועות, לעלות לרגל כדי לראות את פני השכינה.
שלוש פעמים בשנה אנחנו חייבים לעלות לרגל על מנת למלא את המצברים הרוחניים שלנו, בקדושה. הקדושה הזאת תשפיע עלינו לטובה לאורך כל השנה, עד הרגל הבא.
כמו בכל המצוות הקב"ה מצפה מאיתנו שנעשה את הצעד הראשון- שנפתח חודו של מחט, ולאחר מכן הוא יפתח לנו חודו של אולם.
נתחיל בצעד קטן: נעלה להר הבית בטהרה ונלך למקומות המותרים. ולאחר מכן נגלה רצון אמיתי לבנות את בית המקדש בפועל, אז הקב"ה יעזור לנו בצורה ניסית וימשיך את בניין בית המקדש השלישי בב"א.


סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי: פתחון בת סעדה ז"ל