הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם
יום שלישי, מאי 30, 2023
חג שבועות: הפתרון יבוא מציון!
יום שני, מאי 21, 2018
חג השבועות: איזה תורה קיבלנו בהר סיני?
יום ראשון, מאי 28, 2017
פרשת שבוע: במדבר - חג שבועות : ללא אחדות אין תורה ואין מקדש
יום שישי, פברואר 17, 2017
פרשת שבוע: פרשת יתרו - להשתמש במידת העוז!
יום שישי, יוני 10, 2016
חג שבועות: למה לעלות לפסגת ההר?
למה לעלות לפסגת ההר?
יום שני, מאי 18, 2015
חג השבועות: חג ללא מצוות

חג השבועות: חג ללא מצוות
חג השבועות הוא מיוחד משתי בחינות: אין לו מצוות ספציפיות כמו שאר הרגלים ,והוא נמשך יום אחד בלבד ולא שבעה ימים.
בפסח אנחנו אוכלים מצות, מרור, וקוראים את ההגדה; בסוכות אנחנו יושבים בסוכה ומברכים על ארבעת המינים, ובחג מתן תורה, מסתפקים בקרבן הביכורים ובמצוות לימוד תורה.
כדי לענות לשאלות אלה, אנחנו צריכים להסתכל על פרספקטיבה רחבה יותר של זמן: מחודש ניסן עד חודש סיון.
הרב רפאל משה לוריא בספרו "בית גנזי", מסביר שחודש ניסן הוא בבחינת ראייה, לכן בני ישראל ראו בעיניהם ניסים עצומים בחודש זה, ובעיקר בזמן קריעת ים סוף. מה שראתה שפחה על הים, גדולי הנביאים לא זכו לראות. הראייה היא למעלה מהשכל ואי אפשר לתרגם אותה למילים או אותיות; מי שינסה לעשות את זה יכול רק לקלקל ולעוות את המסר ח"ו.
חודש אייר, הוא בבחינת שמיעה, דרגה יותר נמוכה מהראייה. השמיעה הופכת את הראייה לברורה יותר, כאשר מהות הראייה מתגלה בשלמותה לעיני כולם.
זו הסיבה שרבי שמעון בר יוחאי גילה את סודות התורה לעולם בחודש אייר, והצליח לתרגם למילים מה שקודמיו ראו, ולא יכלו להעלות על כתב.
יום רביעי, מרץ 04, 2015
איך להתכונן לכבוד חודש הגאולה

מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסת המאמר
מה ראו חז"ל לקבוע קריאת ארבע פרשיות לפני חודש ניסן?
האם ניתן לבנות את בית המקדש השלישי ללא שותפות של כל עם ישראל?
בפרשיות ויקהל ופקודי משה רבנו מוסר לבני ישראל את כל מה שהוא קיבל מפי הקב"ה בהר סיני. ראוי לציין שמשה רבנו מוסר שתי מצוות בלבד: הראשונה- בניית המשכן וכליו והשנייה- שמירת השבת. נראה לומר שמצוות אלה מפאת חשיבותן, מייצגות את כל התורה.
למה משה רבנו אוסף את כל בני ישראל בשעת מסירת מצווה של בניית המשכן?
" וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " (שמות לה,א)
רש"י מפרש שהעם התאסף למחרת יום כיפור, בסמוך לירידת משה רבנו מהר סיני. בעל ה"כלי יקר" מפרש דרך הרמז את חשיבות עניין ההקהל. למחרת יום כיפור עם ישראל מאוחד מעצם קדושת היום לכן חשוב לשמר את האחדות הזאת לקראת בניית המשכן. האחדות והשלום בתוך העם, הכרחיים להשכנת השכינה במשכן. חטא העגל גרם לפירוד בעם ישראל, לכן משה רבנו מקהיל אותם לקראת בניית המשכן, כדי לחדש את האחדות שהייתה לפני החטא.
בני ישראל התאחדו לקראת בניית המשכן ובנוסף לכך תרמו ביד רחבה ובשמחה גדולה. הם התלהבו כל כך, עד שמשה רבנו ציווה אותם להפסיק להביא נדבות (שמות לו, ו).
בעל ה"שפת אמת" כתב שההתלהבות והשמחה של בני ישראל בזמן בניית המשכן, השאירו רושם לדורות.
רש"י מפרש דבר דומה כאשר הוא מקשר בין עשיית המשכן לבין בניית בתי המקדש העתידיים.
" כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ " (שמות כה,ט).
רש"י מדייק מהמילים וְכֵן תַּעֲשׂוּ- לדורות הבאים שיבנו את בית המקדש וכליו ללא כל שינוי.
"וכמו כן יש לקוות להשם יתברך בגאולה העתידה כשיהיה תשוקה בלבות בני ישראל אליו יתברך בנדבת הלב בשמחה וזה שכתוב וכן תעשו לדורות" (שפת אמת תרומה שנת תרמ"א).
כדי להתכונן כראוי לבניית בית המקדש השלישי, אנחנו קוראים ארבע פרשיות לקראת חודש ניסן- חודש הגאולה.
כל פרשה ופרשה מזכירה לנו את ענייני המקדש כדי שנזכור היטב את יעודנו בעולם- כשגרירי הקב"ה על כדור הארץ.
פרשת שקלים- השקלים שנאספו בבית המקדש שימשו לקניית קרבנות ציבור. השותפות של כל ישראל בקרבנות ציבור מדגישה את עניין האחדות המזמינה את השכינה. אחת השאלות בקשר לחידוש עבודת הקרבנות עכשיו, היא הנכונות של כל ישראל לתרום בלב שלם את מחצית השקל.
מחיית עמלק- היא אחת המשימות המוטלת על מלך המשיח. מדובר במלחמה מיוחדת במינה כאשר אנחנו נלחמים נגד אויבי הקב"ה המונעים את השכנת השכינה בעם ישראל. נראה לומר שהקב"ה עוזר לנו לנצח את האויבים שמסביב לנו, על פי לשון הפסוק "וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְדֹוָד אֱלֹקיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב ..". לעומת זאת נגד עמלק הקב"ה לא עוזר לנו, אלא תפקידנו להשמיד אותם ללא התערבותו, כמו שכתוב בהמשך הפסוק בלשון יחיד: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח " (שמות כה,יט).
פרשת פרה- באה לטהר אותנו כדי שנוכל לחדש את עבודת הקרבנות למהדרין- בטהרה, ולא בטומאה- הדחויה בציבור.
פרשת החודש- זאת המצווה הראשונה שקיבלנו כעם כדי שנשלוט על הזמן ונקדש אותו. הסנהדרין מוסמכת לקדש את החודש על פי הראייה, כך שבקריאת פרשת החודש אנחנו מתגעגעים לכינון הסנהדרין הגדולה שבלשכת הגזית.
ארבעת הפרשיות שאנו קוראים מידי שנה לפני חודש ניסן באות לעורר אותנו כדי להכניס אותנו לאווירה של גאולה. פרשיות אלה נבחרו כי הן קוראות לעם ישראל לעשות מעשים- למשל לתרום לבניית המקדש ולהשמיד את עמלק, ולא רק דברים שבלב.
בע"ה נשתדל להחזיר עטרה ליושנה ונגלה התלהבות ושמחה למען בניית בית המקדש השלישי, בדומה לבני ישראל
יום רביעי, פברואר 04, 2015
פרשת שבוע: פרשת משפטים הסנהדרין כתחליף לבג"ץ

מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
?מהו תפקידו של הסנהדרין, ולמה הוא יושב ליד המזבח
?האם הסנהדרין של היום דומה למה שמתואר בפרשה פרשת משפטים עוסקת במידות הדרושות לדייני ישראל. רש"י מפרש בתחילת הפרשה את הסמיכות של פרשת הדיינים לפרשת המזבח. הסמיכות באה ללמד אותנו את מיקום ישיבת הסנהדרין בבית המקדש, בלשכת הגזית. בעל "הבית גנזי" מרחיב את השאלה לסמיכות שלוש פרשיות: מתן תורה, אלוהי כסף וזהב והסנהדרין. בסוף פרשת יתרו כתוב " לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכם" (שמות כ,כ), רש"י אומר ש"אלוהי זהב" רומזים לשני הכרובים שהיו על ארון הברית.
המשותף בשלוש הפרשיות הוא, שהן מתארות את המשך ה"מתן תורה" שלאחר מעמד הר סיני.
במדרש רבה מוזכר שהקב"ה דיבר עם משה מבין הכרובים כדי להשלים את מסירת התורה בכל פרטיה.
"מה ת"ל ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו מגיד הכתוב שהיה נכנס משה ועומד באהל וקול יורד מן השמים כמין סילון של אש לבין שני הכרובים והוא שומע את הקול מדבר אליו מבפנים לדבר אתו" (במדבר רבה יד,יח).
הסנהדרין היושב בבית המקדש משיב לכל השאלות הקשות על פי ה', כמו שנאמר בספר דברים: "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט ..... וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹקיךָ בּוֹ" (דברים יז,ח). עצם ישיבתם בסמוך לקודש הקודשים מאפשרת להם לפתור את כל המחלוקות בעזרת השכינה.
הכרובים והסנהדרין- היושב בלשכת הגזית, מהווים מעין "מתן תורה" תמידי, עבור עם ישראל.
המעמד של הדיין כל כך חשוב, שחז"ל עשו אותו שותף להקב"ה במעשה בראשיתה כאשר הוא דן דין אמת.
"כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית" (שבת י/א).
קיים קשר הדוק בין מערכת המשפט ובין בית המקדש. אם ח"ו הקשר הזה מנותק, השכינה לא שורה בישראל כמו שמובא במסכת סנהדרין: "וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל" (סנהדרין ז/א).
לאחר תיאור של תכונות חכמי הסנהדרין אינני יכול להתעלם משופטי בג"ץ הרחוקים שנות אור מהגדרת הדיין לפי התורה. מערכת המשפט הישראלית בראשות בג"ץ עושה הכול כדי להרחיק את היהודים מהר הבית. הבג"ץ שייך לקבוצה מצומצמת של אנשים המתנשאים מעל כולם, מנותקים מהעם ומתורת ישראל (ראה דברי אמת מהשופט מישאל חשין לפני שבוע). אי אפשר להיקרא "בית דין גבוה" ולדון דין צדק, כי הצדק לא יוצא מבעלי גאווה אלא מבעלי ענווה.
ברוך ה' יש אור בקצה הגלות, יהודים יקרים ואוהבי ישראל הקימו לפני שנתיים את הסנהדרין וחידשו את הסמיכה בישראל.
עלינו לחזק אותם ולהישמע לפסקי ההלכה שהם מפרסמים. בידינו להשפיע על הרבנים הקרובים לנו כדי שיצטרפו אף הם לסנהדרין. אם יהיה לחץ ציבורי על גדולי ישראל, בסופו של דבר הם יצטרפו לסנהדרין ונוכל להקריב השנה בע"ה, את הקורבן פסח.
יום ראשון, דצמבר 28, 2014
הסנה הבוער רומז לגאולה
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הסנה הבוער רומז לגאולה
?מה הקשר בין עם ישראל בגלות ובין הסנה הבוער
?למה הקב"ה זירז את תהליך הגאולה במצרים
ספר שמות מתאר את תחילת השעבוד על ידי המצריים. באותה פרשה אנחנו רואים את קושי הגלות ויחד עם זה מתחיל תהליך הגאולה. הקב"ה תמיד מכין את גאולת עם ישראל לפני צרות הגלות. כך היה למשל, עם מינוי אסתר המלכה לפני גזרות המן הרשע יש"ו. גם אנחנו זכינו לראות את פריצת הציונות והעלייה לארץ ישראל, לפני השואה הנוראה.
הטבע של עם ישראל הוא הגאולה ויציאה מתחת עול הגויים. הטבע של ישראל לחיות בארצו תחת מלך ירא שמים ובית מקדש בנוי.
למעשה, כאשר הקב"ה מתגלה למשה רבנו במעמד הסנה הבוער הוא מבטיח לו את שלושת הדברים: עלייה לארץ ישראל, יציאה משעבוד מצרים ועבודת ה' בהר סיני והר הבית.
-עלייה לארץ: "וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מהארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה.." (שמות ג,ח).
-ביטול שעבוד הגויים ומינוי מלך: " ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים" (שמות ג,י).
-רמז עבודת המקדש בהר הבית: "...בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" (שמות ג,יב).
המילים "ההר הזה" מכוונים להר סיני לפי פירוש רש"י, נראה לומר שזהו גם רמז להר הבית ועבודת הקרבנות בבית המקדש.
האם קיים קשר בין הסנה הנמצא על הר סיני והר הבית?בעל ה"בית גנזי" עורך השוואה בין קדושת מקום הסנה הבוער לבין מקום המקדש (עיין דף ע"א-ג ספר שמות).
למה קדושת מקום הסנה לא נשמרה לדורות?
האם הסנה הבוער שאינו אוכל רומז לגאולת מצרים ובכלל את כל גלויות ישראל?
"הבית גנזי" כותב שיש שני סוגים של קדושה: האחת הקיימת מבריאת העולם שאינה בטלה לעולם, והשנייה הנובעת מהתאספות של כוחות הקדושה שהינה זמנית ויכולה להתבטל.
בהר הבית, במקום המקדש קיימות שני סוגי השכינה. כאשר בית המקדש בנוי אז מתווספת לשכינה העצמית שבהר המוריה את התאספות כוחות הקדושה הבאים מכל העולם.
לעומת זאת, בהר סיני שכנה קדושה הנובעת מהתאספות נקודתית של קדושה, לקראת מתן תורה לבני ישראל.
קדושה מסוג זה הייתה זמנית ונעלמה לאחר מתן תורה. אומנם לקדושה הזמנית הזאת יש מעלה מיוחדת: שהיא פורצת בכוח גדול ובצורה גלויה לכל. לכן קבלת התורה בהר סיני הייתה מלווה בקולות וברקים וניסים גלויים רבים.
אותו תהליך קרה עם הסנה כאשר הוא בער כתוצאה מהתאספות כוחות הקדושה, ואינו נשרף כי לאחר הסתלקות השכינה הוא חזור למעמדו הקודם, ללא קדושה עצמית. הלהבה שבערה רומזת להתפרצות של גאולת מצרים, שהתרחשה טרם זמנה (210 שנים במקום 400 שנה שהובטחו לאברהם אבינו).
יוצא מכאן, שגם בזמן גלותם של ישראל, השכינה יורדת על ישראל אלא שהיא אינה גלויה.כאשר השכינה מגיעה לרמה מספקת אז היא מתפרצת בצורה גלויה ומזרזת את תהליך הגאולה.
אנחנו זוכים לחיות בתקופה של "אתחלתא דגאולה", וראינו בעבר הלא רחוק התפרצויות של אש הגאולה. בשנת תש"ח הוקמה מדינת ישראל ובשנת תשכ"ז כבשנו את ירושלים והר הבית.
לדאבוננו, אנחנו לא הבנו את גודל השעה והרמזים הגלויים שהקב"ה שלח לנו. עלינו לפעול באופן מיידי להגברת השכינה בארץ ישראל.
הקדושה העצמית של ארץ ישראל, ירושלים והר הבית לא השתנתה מימי בריאת העולם.
סרט וידאו על המאמר
יום ראשון, יולי 01, 2012
פרשת שבוע: פרשת בלק למה המואבים מפחדים

מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
למה המואבים מפחדים ?
למה דוד המלך בא מזרע רות המואבייה?
איפה מסתתר המשיח בן דוד?
פרשת בלק עוסקת בעיקר בניסיון בלק לקלל את עם ישראל, ללא הצלחה ב"ה. בלק מלך מואב מרגיש מאוים לקראת כניסת בני ישראל לארץ ישראל.
"ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מפני בני ישראל" (במדבר כב,ג)
מתוך פחד וחוסר אונים הוא שוכר את שירותיו של בלעם על מנת לפגוע בישראל. זאת לא הפעם הראשונה שהמואבים מגלים פחד מפני בני ישראל.
כמו שכתוב בשירת הים: "..אילי מואב יאחזמו רעד.." (שמות טו,טו).
כדי לענות על השאלה הזאת, עלינו לחזור לתקופת לידת מואב. מואב נולד מגילוי עריות בין לוט ובין ביתו. מתחילת דרכו העם הזה מגלם את הזוהמה ורמה רוחנית נמוכה מאוד. בעל "הבית גנזי" על הפרשה כותב שיש כלל ידוע האומר, שדווקא במקום זוהמה, שם יורדת נשמה קדושה כדי שלא יהא עיכוב מצד החיצוניים, המעכבים את הקדושה. (בית גנזי בלק דפים תשעב-ג)
יום שני, יוני 27, 2011
פרשת שבוע: פרשת חוקת הטומאה הוא סימן של חיבה

מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח דואר
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הטומאה הוא סימן של חיבה
איך אנחנו מחריבים במו ידינו את בית המקדש מידי יום?
מה החשיבות של מצוות עלייה להר הבית?
הפרשה פותחת בדיני פרה אדומה וממשיכה בדיני טומאת מת. התורה מדגישה את איסור כניסה לבית המקדש, עבור אדם טמא מת. איסור זה כל כך חמור שהקב"ה קבע עונש כרת למי שנכנס לבית המקדש בטומאה.
"...ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נידה לא זרק עליו..."(במדבר יט, יג).
בעל ה"אור החיים" מדייק מלשון הפסוק: "זאת חקת התורה" שקיים קשר בין התורה ובין טומאת המת. לאחר קבלת התורה, בני ישראל עלו ברוחניות מעל שאר בני האדם. לכן מי שאינו יהודי לא נטמא באוהל שנמצא בו מת. למעשה בזכות קבלת התורה זכינו בדיני טומאה וטהרה, לכן התורה משתמשת במילים "חקת התורה" במקום "חוקת הטהרה". (אור החיים במדבר יט,ב)
לגוי אין דיני טומאה וטהרה, לכן אין לו שייכות להר הבית, המהווה את המקום הקדוש ביותר על כדור הארץ.
אז למה הוואקף שולט בהר הבית? איך אפשר לתת לגויים לחלל את מקום המקדש, יום יום ולשתוק?
יום שלישי, יוני 03, 2008
מהר סיני להר המוריה

פרשת נשא תשס”ז גיליון מס' 66
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מהר סיני להר המוריה
למה מקריבים שני לחמים בחג השבועות?
למה למנוע מעם ישראל להתחבר לשכינה ולמנוע ממנו לעלות להר הבית?
בחג השבועות הקב"ה התגלה לעם ישראל באופן בלעדי. בניסים שהתרחשו לפני כן, אומות העולם נכחו בהם. עם שלם סבל בעקבות עשר המכות, ובקריעת ים סוף נחצו כל המים שבעולם. במעמד הר סיני אנחנו מקבלים את התורה השייכת רק לעם ישראל. גם בבית המקדש היו ניסים גלויים שהתרחשו לעיני עם ישראל בלבד, כי גוי שנכנס לשטח העזרה חייב מיתה.
הקרבן שהיינו מקריבים בחג שבועות היה: שני הלחם. בניגוד לחג הפסח שמבטלים ושורפים כל דבר חמץ, בחג השבועות הלחם הוא הקרבן העיקרי של החג.
הרב גלזרסון בספרו, "רזי שבת ומועד" מביא דברי חז"ל, האומרים שבחג השבועות עם ישראל הגיע לשער החמישים של קדושה; כלומר שאנחנו שולטים בעולם החומרי ויודעים להפוך אותו לדבר רוחני.
החמץ מסמל את היצר הרע –שהוא סמל הגשמיות, ותפקידנו בעולם הזה להעלות את היצר הרע ולעבוד בו את הבורא.
תהליך דומה קורה בזמן הקרבת קרבנות בבית המקדש. כאשר אנחנו מקריבים בהמה- שהוא דבר חומרי, אנחנו מקיימים את תכלית הבריאה: זיכוך החומר והפיכתו לרוחני.
הטבע של עם ישראל הוא לשאוף לקדושה ולהתקרב להקב"ה. כך פעלו נשיאי השבטים בפרשתנו, בשעת חנוכת המשכן. ה"שפת אמת" מפרש שמייד לאחר הקמת המשכן הנשיאים הרגישו צורך גדול להתקרב לה'. לכן הפסוקים על הקמת המשכן וקרבנות הנשיאים סמוכים.
"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן......ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם.." (במדבר ז, א-ב) (שפת אמת תר"מ).
גם דין שילוח הטמאים מן המחנה, שמוזכר בפרשה מעיד על הטבע של עם ישראל, לשאוף לשכינה.
כל האזהרות לגבי כניסה למחנה שכינה אינם באות להרחיק אותנו מלהיכנס אליו, אלא בדיוק ההיפך.
מי שאיננו נושא טומאת זב או צרעת מצווה להיכנס למקום המקדש, לאחר ההכנות הדרושות. נראה לומר שזאת כוונת הפסוק: " צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ" (במדבר ה,ב).
מצוות מורא המקדש לא באה לאסור על עם ישראל את הכניסה להר הבית ולבית המקדש.
לכן אינני מבין למה חלק מהרבנים, אוסרים את העלייה להר הבית, בימינו ?
זה נוגד את הטבע של עם ישראל השואף למגע וחיבור עם השכינה. המקום הקרוב ביותר להקב"ה עלי אדמות הוא הר הבית.
אדרבה, אנחנו מצווים היום, שבוע ימים לאחר חג השבועות, לעלות לרגל כדי לראות את פני השכינה.
שלוש פעמים בשנה אנחנו חייבים לעלות לרגל על מנת למלא את המצברים הרוחניים שלנו, בקדושה. הקדושה הזאת תשפיע עלינו לטובה לאורך כל השנה, עד הרגל הבא.
כמו בכל המצוות הקב"ה מצפה מאיתנו שנעשה את הצעד הראשון- שנפתח חודו של מחט, ולאחר מכן הוא יפתח לנו חודו של אולם.
נתחיל בצעד קטן: נעלה להר הבית בטהרה ונלך למקומות המותרים. ולאחר מכן נגלה רצון אמיתי לבנות את בית המקדש בפועל, אז הקב"ה יעזור לנו בצורה ניסית וימשיך את בניין בית המקדש השלישי בב"א.
סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי: פתחון בת סעדה ז"ל
יום חמישי, ינואר 24, 2008
יתרו מתקן את החטא
פרשת יתרו תשס”ח גיליון מס' 101
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
יתרו מתקן את החטא
?מדוע יתרו מקדים את בני ישראל ומביא קרבן לפני ה', אודות יציאת מצרים
?מה הקשר בין מתן תורה ובין הקרבת קרבנות על המזבח
פרשת יתרו הינה פרשת מרכזית המתארת את קבלת התורה על הר סיני. לפני ואחרי עשר הדיברות, התורה מזכירה את עניין הקרבנות.
בתחילת הפרשה יתרו מקריב עולה וזבחים, כמו שכתוב: "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹקים.." (שמות יח,יב).
ובסוף הפרשה הקב"ה מצווה אותנו לבנות מזבח אדמה, כמו שנאמר: " מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו ..." (שמות כ,כ).
לכאורה אין קשר בין נושאים אלה.
בזמן גאולת מצרים, בני ישראל נהפכו לעם ישראל וקיימו את ברית האבות. הברית עם הקב"ה, על פי הרמב"ם, מתקיימת בשלושה דברים: מילה, טבילה וקרבן. בני ישראל מלו את עצמם במצרים ולפני קבלת התורה בני ישראל טבלו והקריבו עולות וזבחים.
" בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית--במילה, וטבילה, וקרבן. [ב] מילה--הייתה במצריים, כשנאמר "כל ערל, לא יאכל בו" (שמות יב,מח). מל אותם משה רבנו, שכולם ביטלו ברית מילה במצריים, חוץ משבט לוי; ועל זה נאמר "ובריתך ינצורו" (דברים לג,ט). [ג] וטבילה--הייתה במדבר, קודם מתן תורה: כשנאמר "וקידשתם היום ומחר; וכיבסו, שמלותם" (שמות יט,י). וקרבן--כשנאמר "וישלח, את נערי בני ישראל, ויעלו, עולות" (שמות כד,ה), על ידי כל ישראל הקריבום."
( רמב"ם הלכות איסורי ביאה יג,א).
אותו תהליך נדרש מגוי הרוצה להיכנס תחת כנפי השכינה. הגוי צריך למול את עצמו, לטבול במקווה ולהביא קרבן עולה.
לדאבוננו אין לנו בית המקדש בנוי, לכן הגר יחכה לבניין בית המקדש כדי להביא את קרבנו. למעשה יתרו הוא הראשון-לפי סדר הפרשיות, להביא קרבן לה' סמוך ליציאת מצרים.
נראה לומר שיתרו בהקרבת הקרבנות עולה וזבחים, מאיר לנו את הדרך לקראת קבלת התורה בהר סיני.
בעל ה"משך חכמה" בפירושו על התורה, מביא שני הסברים בנוגע לקרבן של יתרו.
ההסבר הראשון אומר שיתרו הביא זבחי תודה להקב"ה, לכן זקני ישראל ואהרון הכהן הצטרפו אליו ואכלו את הלחמים של קרבן תודה, כמו שכתוב: "... וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל-לֶחֶם עִם-חֹתֵן מֹשֶׁה--לִפְנֵי הָאֱלֹקים. " (שמות יח,יב).
יתרו מודה ל-ה' על כל הניסים שהוא עשה במצרים עבור בני ישראל.
חז"ל במסכת סנהדרין מגנים את ישראל שלא הודו לה' עד עכשיו. כאשר בא יתרו ומביא עולות וזבחים, אז הם הצטרפו אליו. (עיין סנהדרין צד/א).
ההסבר השני בא לאשר את תהליך הגיור של יתרו. כאשר ראינו לעיל,בדברי הרמב"ם שהגר צריך להביא קרבן כדי להשלים את הגיור שלו.
נראה לומר שזו הסיבה שהתורה מביאה את ענייני המזבח בסוף פרשת יתרו, ולא ביחד עם שאר כלי המשכן.
הקב"ה השתמש ביתרו כדי לרמוז לעם ישראל על חשיבות הבאת קרבנות, להשלמת הברית עם הקב"ה.
המסר ברור וחד-משמעי. אם אנחנו חפצים לחדש את הברית עם הקב"ה, עלינו לבנות את המזבח ולהקריב קרבנות לה'.
לכן בסוף הפרשה, מוזכר עניין בניית המזבח.
לאחר אלפיים שנות גלות, יש מקום לחדש את הברית עם הקב"ה בעת חזרתנו לארץ ישראל.
בע"ה עם ישראל יתאושש ובמקום לסגת ולהתגונן, הוא יתעורר מתרדמת הגלות.
ביחד נצליח לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.
סרט וידאו על המאמר
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל