פרשת ואתחנן תשס”ח גיליון מס' 127
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
הר הבית כמקום תפילה
מהיכן התפילות עולות לשמים?
מדוע אנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום?
בתחילת פרשת ואתחנן, משה רבנו מתפלל מעומק לבו, ומבקש שני דברים, מהקב"ה. הוא מבקש להיכנס לארץ ישראל. אם הוא לא יורשה להיכנס לארץ, משה רבנו מבקש לראות אותה בעיניו.
יש חשיבות מיוחדת לראיית הארץ, כי התורה מדגישה את המקומות שמשה רבנו מתאווה לראות.
משה רבנו נמשך לירושלים ולבית המקדש, כמו שכתוב בפסוק: אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן (דברים ג,כה).
ההר הטוב הזה- רומז לירושלים והר ציון. (עיין רש"י ומסכת ברכות דף לב ע/א)
והלבנון- מתאר את בית המקדש, שמלבין את החטאים של ישראל. (עיין רש"י וספרי).
דרך הראייה, משה רבנו רוצה להרגיש את השכינה, השוכנת בהר הבית, מימי בריאת העולם.
לכן יש לנו מצווה לעלות לרגל לבית המקדש, שלוש פעמים בשנה, כדי לראות את השכינה ולהיראות בעזרה (חצר הפנימית של בית המקדש).
מקום בית המקדש הינו מקור השכינה. ממנו השכינה מתפשטת בשאר חלקי ארץ ישראל, ובכל העולם.
לכן, הר הבית הינו מקום מיוחד כדי להתפלל לה'. על פי דברי חז"ל, התפילות מכל העולם מגיעות לקודש הקדשים, ומשם הן עולות לשמים. כמו שאמר יעקב אבינו בזמן תיקון תפילת ערבית:
וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹקים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. (בראשית כח,יז).
יעקב אבינו כינה את מקום המקדש: שער השמים. זהו שער, המחבר בין העולם שלנו לבין השמים. (עיין רש"י שם).
למעשה, שלוש התפילות שאנו מתפללים מידי יום הותקנו על ידי האבות, בהר הבית.
אברהם אבינו, תיקן את תפילת שחרית, בזמן עקידת יצחק, בהר המוריה.
יצחק אבינו תיקן את תפילת מנחה כאשר הוא נפגש לראשונה, עם רבקה אימנו, בהר המוריה.
ולבסוף, יעקב אבינו תיקן את תפילת ערבית, כאשר הוא חלם על הסולם ועל המלאכים העולים ויורדים בו.
יש קשר הדוק בין התפילות לבין הקרבנות
. התפילות באות כנגד הקרבנות, כאשר בית המקדש חרב.
כך מובא במסכת ברכות, שהאבות תיקנו את התפילות ולאחר מכן חז"ל שייכו אותן כנגד הקרבנות.
תפילת שחרית באה כנגד קרבן התמיד של הבוקר שהיו מביאים בבית המקדש. תפילת מנחה באה כנגד קרבן התמיד של הצהריים.
תפילת ערבית באה כנגד שאריות הקרבנות, הנשרפות במשך כל הלילה. (עיין ברכות כו ע/ב).
כאשר אנחנו מתפללים את תפילת העמידה (שמונה עשרה), עלינו לפנות לכיוון בית המקדש.
ברוך השם, הדור שלנו זכה לקבל במתנה מהקב"ה, את הר הבית.
כמו שראינו, אין תחליף, לתפילה העולה ממקום המקדש אל ה'.
תפילות אלה מתקבלות ללא מתווכים ומסכים היכולים לעכב אותן.
אל לנו להיכנע למדינת ישראל, האוסרת ליהודים להתפלל בגלוי, על הר הבית.
עלינו לדרוש ממדינת ישראל לאפשר לכל יהודי להתפלל לבורא עולם, על הר הבית.
הדבר תלוי בנו! כאשר רבבות יהודים יעלו בטהרה להר הבית, הממשלה לא תוכל לעמוד נגד רצון הציבור.
ב"ה, רבנים רבים וחשובים, מעודדים את תלמידיהם לעלות להר הבית, כן ירבו.
משה רבנו התחנן להקב"ה להיכנס לארץ, והוא נענה בשלילה.
הקב"ה נתן לנו את הזכות הזאת, ולא נשתמש בה?
הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל
כך מובא במסכת ברכות, שהאבות תיקנו את התפילות ולאחר מכן חז"ל שייכו אותן כנגד הקרבנות.
תפילת שחרית באה כנגד קרבן התמיד של הבוקר שהיו מביאים בבית המקדש. תפילת מנחה באה כנגד קרבן התמיד של הצהריים.
תפילת ערבית באה כנגד שאריות הקרבנות, הנשרפות במשך כל הלילה. (עיין ברכות כו ע/ב).
כאשר אנחנו מתפללים את תפילת העמידה (שמונה עשרה), עלינו לפנות לכיוון בית המקדש.
ברוך השם, הדור שלנו זכה לקבל במתנה מהקב"ה, את הר הבית.
כמו שראינו, אין תחליף, לתפילה העולה ממקום המקדש אל ה'.
תפילות אלה מתקבלות ללא מתווכים ומסכים היכולים לעכב אותן.
אל לנו להיכנע למדינת ישראל, האוסרת ליהודים להתפלל בגלוי, על הר הבית.
עלינו לדרוש ממדינת ישראל לאפשר לכל יהודי להתפלל לבורא עולם, על הר הבית.
הדבר תלוי בנו! כאשר רבבות יהודים יעלו בטהרה להר הבית, הממשלה לא תוכל לעמוד נגד רצון הציבור.
ב"ה, רבנים רבים וחשובים, מעודדים את תלמידיהם לעלות להר הבית, כן ירבו.
משה רבנו התחנן להקב"ה להיכנס לארץ, והוא נענה בשלילה.
הקב"ה נתן לנו את הזכות הזאת, ולא נשתמש בה?
הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה