הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות קרבנות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קרבנות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, אפריל 30, 2015

פרשת השבוע: אמור הכל אפשרי בזמן החגים

פרשת אמור תשע"ה
גיליון מס' 217   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

 הכל אפשרי בזמן החגים

מהו הקרבן החשוב ביותר מבין הבהמות הטהורות?
מדוע הפרשה הנוגעת בהלכות קדושת הכהנים סמוכה לפרשת המועדים?  
פרשת אמור עוסקת בהלכות המיוחדות לכהנים. לאחר מכן התורה מפרטת דיני קרבנות שונים ובהמשך פרשת המועדים ומהות כל חג וחג בפני עצמו.
כמה פסוקים לפני פרשת המועדים התורה מבהירה לנו את סדר החשיבות של הקרבנות הבאים מן הבהמה. כמו שכתוב:  שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז כִּי יִוָּלֵד, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ; וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי, וָהָלְאָה, יֵרָצֶה, לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'.  (ויקרא כב,כז)
המדרש תנחומא מסביר למה השור הוא החשוב מבין הקרבנות. השור בא להראות לכולם שבני ישראל לא חטאו כאשר הם עשו במדבר את עגל הזהב. אלא מי שיזם ועשה את עגל הזהב, הוא הערב רב שהצטרף לעם ישראל והתגיירו בזמן יציאת מצרים.
כאשר אנחנו נותנים חשיבות מיוחדת לפר ומעמידים אותו בפתח אוהל מועד לפני ה', זה הסימן שאין חטא בישראל. במידה וח"ו ישראל היו אשמים בחטא הגדול הזה, אז לא היו מבליטים את השור המזכיר את החטא. 
".... כך בדק הקב"ה ומצא שלא עשו ישראל את העגל אלא הגרים שהיו ביניהם, אלו ערב רב.......וכדי לפרסם שלא התחילו ישראל בעבירה ההיא לפיכך הקדים שור בראש הקרבנות" (רבנו בחיי ויקרא כב,כז).
ניתן לשאול, אם השור בא להזכיר את חטא העגל, אז למה לא שמים את העגל בראש הקרבנות?
נראה לומר שהתשובה קשורה לקרבן שאדם הראשון הביא לאחר חטא האכילה מעץ הדעת.

יום שלישי, פברואר 03, 2015

פרשת שבוע: פרשת משפטים-סמיכות פרשת המזבח לדין עבד עברי

שאלת סמיכות פרשת המזבח והדינים של פרשתנו, נשאלת על ידי הרבה פרשנים.
אני שואל על סמיכות מתן תורה, לבניית המזבח ולדין עבד עברי והכול בהקשר של יציאת מצרים.
בפרשיות הראשונות של ספר שמות משה רבנו ביקש מפרעה לשחרר את כל בני ישראל וכל רכושם לשלושה ימים כדי לזבוח לה', לא כדי להשתחרר משעבוד מצרים לגמרי, אלא להביא זבחים וקרבנות להקב"ה.
מספר רב של פסוקים מדגישים את הדרישה מפרעה, לעבוד את ה' במדבר.
(שמות פרק ה שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמדבר
שמות פרק ז *שַׁלַּח* אֶת *עַמִּי* וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדבר
שמות פרק ג אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹקנונ
ניתן להסיק מזה,שעצמאות עם ישראל וסיום שעבוד מצרים ,מתבטא בהקרבת קרבנות לה'
כדי להתקרב אליו ולהשתעבד לרצונו.
עצם הקרבת הקרבנות על מזבח מסמל את ייחודיות הקשר שבין העם הנבחר לבין הקב"ה.
לכן מיד לאחר מתן תורה, מוזכרים דיני המזבח ,כדי להדגיש את מרכזיותו של עניין הקרבנות בקיום התורה בשלמותה .
לאחר פרשת המזבח באה פרשת עבד העברי, כדי לרמוז לנו, שבמידה ולא נקיים את התורה בשלמותה ולא נקריב קרבנות , אז נהיה עבדים לאומות העולם ח"ו ולא נהיה " עם חופשי בארצנו".
סמל החרות של עם ישראל הוא המזבח ,לכן במהלך ההיסטוריה,תמיד ניסו לפגוע בבית המקדש, כדי להכריע אותנו ולשעבד אותנו לשלטון זר.כדי לקרב את הגאולה ולהשתחרר מ"עול הגויים מעל צווארנו",עלינו לדרוש את בניית המזבח באופן מיידי ולהעיר את ליבם של היהודים המאמינים ,לחשיבות הקורבנות :המפתח היחיד לפתרון כל צרותינו.

יום שלישי, נובמבר 18, 2014

יעקב הקים בית תפילה בהר הבית

פרשת ויצא תשס”ז גיליון מס' 42
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
להדפסה לחץ כאן
יעקב הקים בית תפילה בהר הבית


?למה התפילות נקבעו על ידי האבות
?האם זה מקרי שכל התפילות שתקנו האבות התקיימו בהר הבית
יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית כמו שנאמר " וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם " -לשון פגיעה הוא לשון תפילה. (ברכות כו ע/ב). הוא התפלל בהר הבית לאחר שהקב"ה עשה לו "קפיצת דרך", בעקבות הצער שנגרם לו כשהוא עבר ליד מקום שהתפללו אבותיו ולא עצר שם.
אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית כמו שכתוב" וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְדֹוה"(בראשית יט,כז). הר הבית נקרא "מקום"- כך התורה מכנה את הר המוריה כאשר אברהם רואה מרחוק את מקום העקידה כמו שכתוב: "וירא את המקום מרחוק". (רש"י בראשית כח,יא).
יצחק תיקן את תפילת מנחה, כאשר הוא התפלל בשדה- הרי זה הר הבית, לקראת פגישתו הראשונה עם רבקה, כמו שכתוב:" ויֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאים" (בראשית כד,סג).
למעשה כל שלושת התפילות, שחרית, מנחה וערבית נקבעו על ידי אבותינו בהר הבית- מקום בית המקדש.מכאן אנחנו למדים על החשיבות להתפלל בהר הבית.
למה דווקא התפילות שאמרו אבותינו בהר הבית נקבעו לדורות?
רש"י מפרש שכל התפילות עולות לשמים ממקום המקדש כמו שכתוב "אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָים" (בראשית כח,יז). הר הבית הוא מעין שער המחבר את העולם שלנו לעולמות העליונים.
הרמב"ן אומר שכל המתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד, כי בהר הבית שער השמים פתוח לתפילתם של ישראל, והמחסומים הפיזיים או הרוחניים אינם קיימים.
בעל הטורים מציין (בראשית כח,יב) שהגימטרייא של המילה "סולָּם"- 136, שווה לזו של המילה "קול", כי קול תפילת הצדיקים הוא סולם למלאכים לעלות בו, כמו הסולם שבחלום של יעקב אבינו. עכשיו מובן יותר, למה התחשק ליעקב להתפלל בהר הבית, כמו אבותיו.
מה בנוגע להיום ?
בוודאי שלתפילה בהר הבית יש מעלה גדולה יותר מכל התפילות שבעולם. לכן למרבה הצער, מדינת ישראל בשיתוף פעולה עם ההקדש המוסלמי (בערבית: הוואקף) אוסרים על היהודים להתפלל במקום המקדש, משנת תשכ"ז. כנראה שהם אינם מעוניינים שתפילותינו יעלו ישירות לשמים, וכך נקרב את הגאולה ההולכת ומתקרבת.
הם מפחדים מתפילותינו !
לכן עלינו לדרוש מהרשויות להתיר תפילות יהודים בהר הבית, כדי להמשיך את מסורת אבותינו הקדושים
.
מהו מקשר את התפילות לעבודת הקורבנות ?
יש מחלוקת במסכת ברכות (דף כו ע/ב) על מקור התפילות: האם האבות תקנו אותן כמו שראינו למעלה או חז"ל תקנו אותן כנגד קורבנות התמיד שהיו מקריבים בבית המקדש. תפילת שחרית כנגד קורבן התמיד של הבוקר, תפילת מנחה כנגד קורבן התמיד של בין הערביים ותפילת ערבית כנגד האברים שלא נתעכלו במהלך היום, ויישרפו במשך הלילה.
מסקנת הגמרא היא שהאבות תקנו את התפילות וחז"ל קישרו אותן לקורבנות."לעולם אימא לך תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות".
למעשה, התפילות מזכירות לנו את הקורבנות כדי שלא נשכח את עבודת המקדש. אם נשים לב קצת לתוכן התפילה נגלה שהיא מורכת בעיקר מאזכורים בנושא קדושת הר הבית ועבודת הקורבנות.
הרד"ק בספר שמואל מביא פירוש נפלא: " כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש ......... לפיכך התקינו זקנים ונביאים ליטע בפיהם של ישראל להיות מתפללים שלשה פעמים בכל יום השב שכינתך ומלכותך לציון וסדר עבודתך לירושלם". (שמואל ב' כד,כה)
לכן אם אנחנו רוצים להשיג את מטרת התפילה עלינו לתבוע בכל ליבנו את חידוש העבודה ובניית בית המקדש השלישי בב"א.

יום שני, נובמבר 05, 2012

פרשת שבוע: חיי שרה - שרה אמנו הקימה בית לה'



פרשת חיי שרה תשס”ז גיליון 40
מאת שמואל בן חמו
לשלוח דואר לקבלת מאמרים הבאים
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
דף מוכן להדפסה
http://otzma1.com/joomla/images/stories/chayeisarah5767.pdf
שרה אמנו הקימה בית לה'

במה גדולה שרה אמנו משאר האבות והאמהות, שזכתה בפרשה על שמה? ולמה דווקא לאחר פטירתה ?

רש"י מפרש בפרשת וירא- על הפסוק שמתאר את הוויכוח בנושא גירוש ישמעאל, ששרה הייתה נביאה הרבה יותר גדולה מאברהם עד כדי כך שהוא היה טפל לה. הקב"ה בכבודו ובעצמו מתערב בוויכוח שבין אברהם ובין שרה בנוגע לגירוש ישמעאל, וה' אומר לאברהם לשמוע בקולה. לשרה יש שם נוסף-יסכה, שם זה לפי חז"ל מבטא את השכינה שבתוכה ופירושו שסוכה ברוח הקודש, ומוקפת תמיד על ידי השכינה. רוח הקודש ששוכן בתוך שרה אמנו מתגלה בצורה גלויה באוהל שלה. חז"ל אומרים שכאשר שרה הייתה בחיים, ארבעה ניסים התרחשו באוהלה: ענן היה קשור בפתח האוהל, הדלתות היו פתוחות לרווחה, הייתה ברכה בעיסה והיה נר דולק מליל שבת עד ליל שבת.
נראה לומר שכל נס ונס, רומז לעבודה שנעשתה במשכן ובבית המקדש לאחר מכן.

הענן מזכיר את הענן שכיסה את האוהל מועד במשכן, ששכן מזמן הקמת המשכן, לתמיד. אותו ענן סימן לבני ישראל כשהם היו במדבר, לצאת ממקום שהם חונים בו למחנה חדש. "וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר: כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ" (במדבר ט, טו-טז).
הדלתות הפתוחות מזכירות לנו את מה שקרה בזמן חנוכת בית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך. חז"ל אומרים ששלמה ביקש להכניס את ארון הברית לקודש הקודשים, והשערים דבקו זה בזה. שלמה התפלל עשרים וארבעה רננות ולא נענה. כשהוא אמר " ה' אלקים אל תשב פני משיחך" והתפלל בשם דוד המלך, הדלתות נפתחו בזכות אביו.(מסכת שבת דף ל /א).
הברכה שבעיסה
באה כנגד הנס הגדול של לחם הפנים שבבית המקדש, כאשר הוא נשאר טרי וחם למשך שבעה ימים. הנס היה גלוי לעיני כולם, ובתקופת שלוש הרגלים היו מגביהים את לחם הפנים כדי להראות לעולי הרגל את הנס הגדול. (יומא כא ע/ב).

הנר שדלק
באוהל של שרה מיום שיש עד יום שישי, מזכיר לנו את הנר המערבי שדלק במנורת שבמקדש. חז"ל אומרים שהנר המערבי מעיד כלפי העולם שהשכינה שורה על ישראל (מנחות דף פו/ב), לכן לקראת החורבן הנר המערבי לא דלק.

הנר המערבי נקרא בתורה: נר תמיד, כמו שכתוב: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד:" (שמות כז,כ).
נראה לומר שהמשותף בין כל הניסים שהתגלו באוהל שרה אמנו הוא, שהם ניסים גלויים המעידים על השכינה השורה בעם ישראל. בנוסף לכך התואר "תמיד", מוצמד אליהם בתורה: נר תמיד, לחם התמיד והענן שתמיד נמצא מעל המשכן.
מכאן אנחנו למדים ששרה בנתה מעין משכן ובית לה', הרבה לפני משה רבנו.
הניסים שהיו באוהלה הוכיחו לעולם שהשכינה שוכנת בישראל בדיוק כמו בזמן בית המקדש, כאשר הוא היה בנוי.
שרה אמנו הייתה מעין משכן חי, שמתוכו מתגלה רוח הקודש לעולם.
נראה לומר שזו הסיבה שנסמכו, פרשת העקידה, לפטירת שרה ולנשואי יצחק עם רבקה. יצחק רצה להתקרב להקב"ה עד כדי מסירות נפשו כעולה תמימה. שרה לאחר מותה משאירה חלל גדול, כי השכינה נעלמה ביחד איתה לעולם האמת. רבקה מתגלה כממשיכת דרכה של שרה כאשר השכינה חוזרת לאוהל שרה בעת כניסתה. בין העקידה והמפגש עם רבקה עברו שלוש שנים; רבנו בחיי מביא מדרש האומר שיצחק נשאר כל הזמן הזה בהר המוריה כדי להישאר עם השכינה. לכן כאשר רבקה באה לקראתו, הוא מתפלל בשדה-שהוא הר הבית. יצחק נשאר במקום המקדש עד שיימצא מישהו ראוי להחליף את אימו, ששימשה מעין בית מקדש ומקום של גילוי השכינה בעולם.
שרה אמנו נקראת "עגלה תמימה" בבראשית רבה (נח,ה) כי במהלך כל חייה היא התמסרה להעביר לדורות את חשיבות בניית בית לה'. כתוצאה מזה פרשה אחת נקראת על שמה-ולא על שם שאר האבות והאמהות, כי היא הראשונה שעשתה בית לה'. המסר עבר כי רבקה ראויה להמשיך את דרכה
.
גם אנחנו צריכים ללמוד משרה אמנו את חשיבות בניית בית לה' כדי להשכין שכינה בישראל, ולגרש את אויבינו המבקשים את רעתנו, כפי שהיא עשתה עם ישמעאל בלי היסוס והרהורי חרטה.

יום שלישי, אוקטובר 23, 2012

פרשת שבוע: לך לך -אברהם מכריז על עצמאות ובונה מזבח


פרשת לך לך תשס”ז גיליון מס' 38
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס: 02-6246461

אברהם מכריז על עצמאות ובונה מזבח
אברהם אבינו בונה שלוש מזבחות בשלושה מקומות שונים. מה המסר המסתתר מאחורי אלון מורה, בין בית אל והעי וחברון ?האם המזבח הוא המפתח לכל צרותינו?
פרשת לך לך מגלה לעולם, את אברהם: האבא של עם ישראל. לאורך הפרשה אברהם בונה שלוש מזבחות במקומות שונים: באלון מורה, בין בית אל ובין העי ובאלוני ממרא שהיא חברון. זה כנראה הפרשה שנבנו הכי הרבה מזבחות על ידי אדם אחד. מה המזבח מסמל ?
האם זהו מסר לאומות העולם, להקב"ה או לבניו ?
האם יש חשיבות בסדר בניית המזבחות ומיקומם הגיאוגרפי?
המדרש רבה אומר שאברהם אבינו בנה שלוש מזבחות כנגד שלושה דברים. (עיין בראשית רבה לט,טז)
הראשון- לבשורת ארץ ישראל כמו שכתוב: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד הַנִּרְאֶה אֵלָיו (בראשית יב,ז).
השני – שלא יפלו בניו בחטא של עכן בתקופת יהושע, כאשר לקח מן החרם של יריחו וגרם לתבוסה הצבא בכיבוש העיר העי כמו שכתוב: וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְדֹוָד (בראשית יב,ח).
השלישי – לקניין הארץ בפועל בהליכה בה, כמו שכתוב: קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה: וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד (בראשית יג,יז-יח).
עכשיו ננסה להבין את המסר לדורות של כל מזבח ומזבח ובייחוד את חשיבות של מיקומם הגיאוגרפי
.
המזבח הראשון
נבנה באלון מורה, מול הר גריזים והר עיבל- שם בני ישראל קיבלו את התורה מרצונם החופשי ללא כפייה ונשבעו לקיים אותה באמירת "אמן" לאחר כל ברכה או קללה. רבנו בחיי מפרש שאברהם פחד מהכנענים לכן לא בנה מזבח, עד שהקב"ה התגלה אליו באלון מורה, והבטיח לו לרשת את ארץ כנען."ולפי שהיה אברהם מתפחד מהם הרבה בהיותו עובר בארצם, ע"כ לא היה בונה מזבח עד שבא אל מקום שכם ונראה לו ה' ית' ואמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת, ואז נסתלק פחדו, והוברר לו הענין כי זאת הארץ אשר הבטיחו עליה ובנה מזבח לה' על בשורת הארץ" (ר' בחיי בראשית יב,ו).
לומדים מכאן שמעשה בניית מזבח מוכיח בעלות על הארץ ומשדר לאומות העולם, אמונה איתנה בה' ובהבטחותיו

יום חמישי, אוקטובר 11, 2012

פרשת שבוע: בראשית- מלחמת האחים, למען הר הבית

פרשת בראשית תשס”ז גיליון מס' 36
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
עלון מוכן להדפסהhttp://otzma1.com/joomla/images/stories/bereshit5767.pdf
מלחמת האחים, למען הר הבית
פרשת בראשית, היא פרשה קשה להבנה למרות שלכאורה הכל ברור לפי פשט הדברים. בפרשת בראשית מתחיל הקשר בין האדם ולבין הקב"ה דרך הקרבת קורבנות בהר הבית. אדם הראשון הקריב קורבן לאחר בריאתו, וקין והבל הביאו מנחה לה' מפרי עמלם. ננסה להבין את הפסוקים המתארים את לידת בני אדם הראשון והבאת המנחות לה', ולבסוף הריגת הבל על ידי קין. (בראשית ד, פסוקים א-יב)
למה הקב"ה לא קיבל את מנחתו של קין, ולמה שעה לזאת של הבל ?
למה התורה מדגישה את המקצועות של קין והבל ?
על מה קין והבל רבו, הרי כל העולם היה שלהם?
למה התורה לא מסבירה את מקור השם : הבל, בשונה לזה של קין שמוסבר במפורש?
המלבי"ם מפרש בצורה נפלאה את פרשת הקורבנות של קין והבל. בתקופת הקדמונים היו מקדישים את הבן הבכור לה' כדי לשרת אותו, זה היה נכון גם אצל הגויים. גם היום לבכור יש מעמד מיוחד במשפחה, ועל סמך זה הוא יורש פי שניים משאר אחיו בנכסי אביו. הבכורה מקנה קדושה מיוחדת לאדם, לכן הקב"ה בחר מלכתחילה בבכורות כדי לעבוד בבית המקדש, ובגלל חטא העגל הם איבדו את הפריבילגיה הזאת. עכשיו מובן למה התורה מפרשת את משמעות השם של קין ומתעלמת משמו של הבל. קין הוא העיקר והבל -כשמו כן הוא, טפל לאחיו הבכור. עבודת האדמה הייתה מקצוע מכובד ושמור לבכור, לעומת זאת, רועי הצאן לא היו נחשבים לאנשים חשובים, כמו שמוזכר בשיחה שבין יוסף ובין אחיו, לפני פגישתם עם פרעה:" כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן:" (בראשית מו,לד).
קין הביא מנחה לה' מיוזמתו, מזה אנחנו לומדים שטבע האדם הוא, להכיר תודה לבורא עולם מתוך כניעה ורצון להודות לו על כל הטובות שהוא עושה לנו.


יום שבת, אוקטובר 22, 2011

פרשת שבוע: נח - אחרי המבול, המזבח

פרשת נח תשס”ז גיליון מס' 37
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
אחרי המבול, המזבח !
נח בונה מזבח ומקריב עולות לה', לאחר יציאתו מהתיבה. איך המזבח מסמל תחילת תקופה חדשה לאנושות, תקופה של התחדשות ואור לעולם

יום ראשון, אפריל 10, 2011

פרשת שבוע: האם משה רבנו הצליח את שליחותו


פרשת תזריע החודש ויקרא תשע"א גיליון מס' 212

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח



מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

האם משה רבנו הצליח את שליחותו ?

מה השליחות העיקרית של משה רבנו לאחר יציאת מצרים ?
במה הקרבת הקרבנות כל כך חשובה ביחס לשאר המצוות ?



חומש ויקרא נקרא "תורת כוהנים" כי הוא עוסק רובו ככולו בענייני הקרבנות ודיני טומאה וטהרה.

למעשה כל יהודי מנסה במשך החיים שלו לטהר את עצמו כדי להתקרב להקב"ה.

אנחנו שואפים לזכך את הגוף שלנו-הנוטה מעצם טבעו לחומריות, כדי לעלות במדרגות הקדושה.

בעזרת תרי"ג המצוות הקב"ה עוזר לנו להשיג את יעודנו בעולם הזה. למצוות הקשורות לקרבנות ולטומאה וטהרה תפקיד מרכזי בהשגת תכלית הבריאה.

לכן על פי מדרש תנחומא, התפקיד העיקרי של משה רבנו הוא ללמד את ישראל ולהטמיע בתוכם את חשיבות הקרבנות ודיני טומאה וטהרה.

מרוב ענוותנותו משה רבנו ביקש מהקב"ה להשתחרר מהנהגת בני ישראל, לאחר שהוא סיים את שליחותו.

לאחר יציאת מצרים, קריעת ים סוף והקמת המשכן, משה רבנו מבקש לסיים את תפקידו כמנהיג עם ישראל.

הקב"ה עונה לו : עכשיו יש לך תפקיד חשוב מכל מה שעשית עד עכשיו, להנחיל לבני ישראל ולדורות את ענייני הטומאה והטהרה והקרבת קרבנות.

sharethis