הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שישי, דצמבר 16, 2011

חכ חנוכה: איך לשרוד את הגלות


פרשת ויגש וחנוכה תש"ע גיליון מס' 189
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

איך לשרוד את הגלות?

מדוע הגאולה באה לאחר שעם ישראל נמצא בשיא השפל?
למה חז"ל לא כתבו מגילה לכבוד נס חנוכה?
פרשת ויגש מסמנת את תחילת הגלות של בני ישראל. בני ישראל עדיין לא נחשבים כ-עם, אלא כיחידים. מתוך שבעים הנפש שירדו למצרים יצאו מהם שישים ריבוא.
כמו שכתוב: כָּל-הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, יֹצְאֵי יְרֵכוֹ, מִלְּבַד, נְשֵׁי בְנֵי-יַעֲקֹב--כָּל-נֶפֶשׁ, שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. כז וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר-יֻלַּד-לוֹ בְמִצְרַיִם, נֶפֶשׁ שְׁנָיִם: כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה, שִׁבְעִים. (בראשית מו,כו-כז).
ראוי לציין שכדי להתעלות, עם ישראל צריך לרדת לשפל המדרגה. כך היה במצרים כאשר בני ישראל הגיעו לשער מ"ט של טומאה. בנוסף לגלות מארץ ישראל, בני ישראל ספגו את תרבות מצרים ועבדו את האלילים שלהם.
מנקודת שפל הזאת, תוך מספר חודשים עם ישראל היגיע למ"ט שערי קדושה וקיבל את התורה בהר סיני.
תהליך זה של ירידה למדרגה נמוכה ולאחר מכן להשיג מדרגה גבוהה, חוזר על עצמו בהיסטוריה הארוכה של עם ישראל.
כך היה בימי החשמונאים, כאשר עם ישראל היה נרדף בארצו ולא נתנו לו לקיים את המצוות הבסיסיות ביותר. לאחר מלחמה קשה חסרת סיכוי ומתוך ייאוש, החשמונאים זכו לגרש את היוונים מהארץ, לחדש את המלכות ולבנות מחדש את בית המקדש.
אם מתבוננים בתקופה קרובה לנו, אלפיים שנות גלות הגיעו לסיומן עם השמדת מיליוני יהודים בשואה. שלוש שנים מאוחר יותר זכינו להקים שלטון עצמאי ויהודי בארץ ישראל.


למעשה, ניצחון החשמונאים הוא אבן דרך האחרונה לפני היציאה לגלות הארוכה מבין כל הגלויות הקודמות.
כתוצאה מזה, חז"ל קבעו שניצחון החשמונאים יקבל מעמד מיוחד על מנת לעודד את העם בגלות העתידית.
חז"ל קבעו שמונה ימים לחג החנוכה עם אמירת הלל שלם. זה החג הארוך ביותר מבין כל חגי ישראל.
אפילו בתקופת שלמה המלך בזמן חנוכת בית המקדש הראשון חגגו במשך שבעה ימים בלבד.
לעומת זאת, בחג החנוכה אין מצוות מעשיות רבות, כמו של פורים למשל. חז"ל לא מצאו לנכון לכתוב מגילה כדי לציין את הניסים ואפילו לא מסכת בתלמוד או במשנה.
המצווה היחידה היא הדלקת נרות חנוכה במשך שמונה ימים, זכר לנס שקרה בבית המקדש בזמן הדלקת המנורה.
נראה לומר, שמטרת החג היא לתת לנו כוחות נפש ותקווה כדי לשרוד את הגלות החשוכה.
הדלקת החנוכייה באה כנגד הדלקת מנורת הזהב שבבית המקדש.
הנרות של מנורת הזהב מסמלות את עצמאות ישראל והשליטה על אומות העולם.

משה רבנו הדליק שבעה נרות במשכן, כנגד שבעה עמים שנעקרו בזמן כיבוש ארץ ישראל.
לעומת זאת, שלמה המלך הדליק שבעים נרות בבית המקדש הראשון, כי הוא שלט על שבעים אומות.
שלמה המלך העמיד בהיכל עשר מנורות זהב, במקום מנורה אחת שהייתה במשכן.
כך מובא במדרש ילקוט שמעוני: " למה עשה משה שבעה נרות ושלמה שבעים נרות, אלא משה עקר שבעה אומות מלפני ישראל אבל שלמה היה מושל על שבעים אומות " (ילקוט שמעוני בהעלתך רמז תשיח פרק ח).
ראוי לציין שמתוך הסמלים הרבים הקיימים במורשת ישראל, מייסדי מדינת ישראל בחרו דווקא במנורת הזהב כסמל מדינת ישראל.
חז"ל התכוונו לשמר לדורות את התקווה הקיימת בכל לב יהודי לחידוש הדלקת המנורה במקום המקדש, בהר הבית. בכל הגלויות ובכל המדינות, יש לפרסם את האמונה הזאת ולהוציא מחוץ לבית את החנוכיות. זו מצווה היחידה שיש בה חובה לפרסם את הנס.
מצווה הדלקת הנרות הינה מצווה פשוטה שקל לקיים אותה. ברוך ה', כל יהודי מקפיד להדליק את הנרות אפילו אם הוא לא מקיים מצוות אחרות.
נראה לומר, שחז"ל לא ראו לנכון לכתוב מגילה לכבוד חנוכה כדי לא לפגוע במהות החג: שאיפה לחידוש שלטון עצמאי בארץ ישראל.
אם חז"ל היו מוסיפים מצוות רבות בחג החנוכה, היינו מתפלפלים ומחמירים כדי לקים את המצוות המעשיות והיינו יכולים לשכוח את העיקר.
בזמן הגלות, קשה לחשוב על בית לאומי בארץ ישראל ועל בנין בית המקדש.
ברוך ה' זכינו לראות את חידוש שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל. לכן יש בידינו לממש את השלטון של ישראל בארץ ישראל.
השלטון של ישראל מסומן על ידי הדלקת מנורת הזהב בהיכל שבתוך בית המקדש.
גם אם אנחנו עוברים תקופה קשה בעקבות גזרות של ממשלת ישראל בנוגע לבניה בכל חלקי הארץ או באחדות הצבא, עלינו להמשיך ולפעול כדי להגיע לגאולה השלמה.
ככל שהמציאות קשה יותר, ניתן לצפות לגאולה קרובה יותר. כך למדנו מגלות מצרים וכך ראינו במהלך ההיסטוריה של עם ישראל.
בע"ה נזכה לבנות בית מפואר להקב"ה ונדליק לכבודו את מנורת הזהב בהיכל של בית המקדש השלישי בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

אין תגובות:

sharethis