חגי תשרי: כולנו נכנסים לקודש הקדשים

חגי תשרי תשפ"א

גיליון מס 371  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

כולנו נכנסים לקודש הקדשים

 

פותחים שנה חדשה עם חודש של חגים: ראש השנה, יום הכיפורים וחג סוכות. כל חג שונה מהשני, בתכלית. ראש השנה מכונה יום הדין, יום הכיפורים מכיל עינויים ומכונה יום של כפרה וחג סוכות הינו חג של שמחה ועלייה לרגל לבית המקדש.

בע"ה נביא זווית חדשה על הקשר העמוק המחבר בין שלושת החגים.

המאמר מבוסס על מאמר מתוך ספר של ה"חלבן" על חגי תשרי.

נתחיל עם ראש השנה. המצווה העיקרית של ראש השנה הינה תקיעת שופר. במסכת ראש השנה דנים בהלכות השופר.

אחת ההלכות היא שאין לוקחים את השופר מקרן של פרה, כי הפרה מזכירה את חטא העגל.

כמו שכתוב: "דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור..." (ראש השנה דף כו ע/א).

התלמוד דן בעיקרון הזה שאין קטיגור נעשה סניגור והוא מגיע למסקנה שזה תקף רק בתוך קודש הקודשים.

אם כך, מדוע אסור להשתמש בשופר שמקורו מקרן של פרה כאשר תוקעים בו מחוץ לקודש הקודשים?

התלמוד משיב דבר נפלא, הוא משווה את תקיעת השופר לכניסה לקודש הקודשים. כמו שכתוב: " והא איכא בגדי זהב מבחוץ מבפנים קא אמרינן שופר נמי מבחוץ הוא כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי" (ראש השנה דף כו ע/א).

השופר בא להזכיר את הזכויות של עם ישראל כלפי הקב"ה ולעורר אותנו לתשובה, לכן זה דומה לכניסה לקודש הקדשים.

קשה להבין, איך אפשר להשוות בין הכניסה של הכהן הגדול לקודש הקדשים ביום הכיפורים, פעם אחת בשנה לאחר 7 ימי הכנה, לבין תקיעת שופר בבית כנסת?

סרטון עם חידוש על מהות יום כיפור: יום שכולו מקדש

מצ"ב סרטון עם חידוש בנושא משמעות יום כיפור מתוך הבנה של קרבן 2 השעירים ובעיקר שעיר לעזאזל

איך יתכן לעשות קרבן מחוץ לירושלים וללא שחיטה?

פרשת שבוע: פרשת נשא המקדש נמצא בתוכנו

פרשת נשא תשע"ח

גיליון מס 333  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                          

המקדש נמצא בתוכנו

בפרשת נשא מובא הדין של שילוח טמאים ממחנה ישראל במדבר. התורה מגדירה שלוש מחנות שונים: מחנה שכינה, מחנה לוויה ומחנה ישראל.

כנגד 3 מחנות קיימים שלושה סוגי טומאה: צרעת, זיבה וטומאת מת.

כמו שכתוב: ב  צַו, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִישַׁלְּחוּ מִן-הַמַּחֲנֶה, כָּל-צָרוּעַ וְכָל-זָב; וְכֹל, טָמֵא לָנָפֶשׁ.  ג מִזָּכָר עַד-נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ, אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם; וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת-מַחֲנֵיהֶם, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם (במדבר ה, ב-ג).

רש"י מפרט את המיקום הפיזי של כל מחנה. מחנה שכינה הוא מקום המשכן עצמו, מחנה לוויה הוא השטח מסביב למשכן ומחנה ישראל הוא המחנה של כל השבטים.

כמו שכתוב: "שלש מחנות היו שם בשעת חנייתן תוך הקלעים היא מחנה שכינה חניית הלוים סביב כמו שמפורש בפ' במדבר סיני היא מחנה לויה ומשם ועד סוף מחנה הדגלים לכל ארבע הרוחות היא מחנה ישראל (פסחים סז) הצרוע נשתלח חוץ לכולן הזב מותר במחנה ישראל ומשולח מן השתים.  וטמא לנפש מותר אף בשל לויה ואינו משולח אלא משל שכינה וכל זה דרשו רבותינו מן המקראות במסכת פסחים " (רש"י, במדבר ה,ב).

התלמוד בבלי לומד מתוך הפסוקים של הפרשה את הדין של כל סוגי הטומאה.

ננסה להבין לעומק את משמעות המחנות וסוגי הטומאה.

מדוע טומאת צרעת היא הגרועה מכולם והאדם נשלח מכל המחנות?

במה טומאת מת פחות חמורה מטומאת זב ומצורע?

נביא את דברי ה"שם משמואל" המיישב בצורה נפלאה את השאלות האלה מתוך תיקוני הזוהר.

ראשית, הוא כותב שגם בתוך האדם יש 3 מחנות כנגד 3 מחנות ישראל: הכבד, הלב והמוח.

הכבד הוא כנגד מחנה ישראל בהתאם לתפקוד הפיזיולוגי שלו.

יום כיפור: האם האכילה חשובה מהתענית?

יום כיפור תשע"ו

גיליון מס' 236 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

האם האכילה חשובה מהתענית?

למה יש מצווה לאכול ביום התשיעי ?

למה הכהן הגדול נכנס בקודש הקדשים?

יום כיפור הינו יום שכולו מקדש. סדר העבודה של כהן הגדול מהווה האירוע המרכזי של יום כיפור.

השיא מתרחש כאשר הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים לאחר שבעה ימים של הכנות מדוקדקות.

ביום כיפור אנחנו חייבים להימנע מחמישה דברים: מלאכה, אכילה ושתייה, נעילת הסנדל, סיכה ורחיצה ותשמיש המיטה. (ראה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תריא).

כתוצאה מזה אנחנו דומים למלאכים שאינם אוכלים או נהנים מתענוגות עולם הזה.

בניגוד לאיסורים של יום כיפור עצמו בתשיעי לחודש יש מצווה לאכול, כמו שכתוב בתלמוד: " לכדתני חייא בר רב מדיפתי דתני חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי:" (יומא פא ע/ב).

רש"י מפרש שיום התשיעי הינו הכנה ליום העשירי.

 "והכי משמע קרא ועניתם בתשעה כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות".(רש"י שם).

למה מתכוון רש"י כאשר הוא אומר שהאכילה מכינה את האדם לקראת יום כיפור? איך דבר חומרי יכול לעזור ליום שכולו רוחני?

ניעזר בפירוש החלבן בספרו "טללי חיים" כדי לענות לשאלות האלה.

מהתלמוד יוצא שיש חשיבות רבה לאכילה של יום התשיעי. למעשה שני הימים משלימים אחד את השני.

ניתן לדמות את היום התשיעי לגוף האדם ואת יום העשירי לנשמה. כאשר הקב"ה ברא את האדם הוא הכניס את הנשמה לתוך הגוף. זאת מהות האדם ותכלית הבריאה לחבר בצורה מוצלחת את החומר עם הרוח.

תכלית העולם היא להפוך את החומר לדבר גבוה וקדוש.

ביום כיפור אנחנו מפרידים בין שתי הבחינות של האדם. יום התשיעי מוקדש לגוף ולאחר מכן יום כיפור מוקדש לנשמה.

זה עדיין לא המציאות המושלמת של חיבור ממש בין שתי הבחינות המנוגדות.

בחג הסוכות אנחנו מצליחים לחבר ביום אחד את העיניין הרוחני והגשמי. כך מובא בחלבן: " והנה רצון ה' יתברך הוא דווקא בחיבור גוף ונשמה, ולא במחייה של הגוף. וכדי להורותנו שאין זו תכלית מעלתה נצטווינו לאכול בתשיעי, להראות שיש ענין גבוה באכילה, ולא רק בתענית, וכך התשיעי והעשירי משלימים לפרצוף אחד ממש" (טללי חיים, תשרי דף שעב-ג).

יום כיפור לישראל

יום כיפור תשס"ט גיליון מס' 133
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com 
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461יום כיפור לישראלמדוע אנחנו נכנסים לקודש הקודשים, דווקא ביום כיפור?
איך ארון הברית משפיע על ישראל ואינו מושפע?
יום כיפור הינו יום מיוחד במינו, כאשר קדושת היום מכפרת על חטאינו. בנוסף לכך, זה היום היחיד שאדם מורשה להיכנס למקום הקדוש ביותר על כדור הארץ: קודש הקדשים.
המצוות של יום כיפור אינם רבות. בסך הכל מדובר בחמישה איסורים, הקשורים להנאת הגוף: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה ונעילת נעלי עור.
כאשר אנחנו מקיימים את מצוות אלה, אנחנו מתנתקים מעולם החומרי כדי להידמות למלאכים המשרתים את הקב"ה.
בעל ה"כלי יקר" מפרש שיום כיפור נמצא מעל הזמן.
לכן, ביום המיוחד הזה ניתן להיכנס לקודש הקדשים.
(עיין כלי יקר ויקרא טז,ב).
יום כיפור מייחד את עם ישראל ביחס לאומות העולם. בראש השנה בןרא העולם דן את כל העולם, כולל הגויים כמו שמובא במשנה במסכת ראש השנה: " בראש השנה, כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" (מסכת ראש השנה פרק א משנה ב).
ביום כיפור, עם ישראל לבדו, מתייחד עם בורא העולם.
התשובה והמחילה מצד הקב"ה, מהווים מתנה נפלאה. קשה להבין עם השכל המוגבל שלנו, שבעל תשובה מסוגל להגיע לדרגות גבוהות מאוד של קדושה.
למעשה, סדר העבודה שהיה בבית המקדש ביום כיפור, בא לקשר אותנו עם השפע היוצא מהקב"ה.
ה"משך חכמה", בפירושו על התורה מבאר את עניין הקרבת הקטורת בקודש הקדשים ותהליך הכפרה.
ראשית, נקדים הקדמה קצרה בעניין ארון הברית השוכן בקודש הקדשים.
ארון הברית מסמל את אהבת הקב"ה לישראל. הכרובים מעורים זה בזה, מעידים על שלום בין ישראל לבין הקב"ה.
הגויים פחדו מארון הברית. כאשר הארון היה מגיע לשדה הקרב, אויבינו נחלשו.
כך היה עם הפלשתים בספר שמואל, כאשר ארון הברית נלכד על ידי הגויים.
למה הגויים מכבדים את ארון הברית?
ארון הברית הוא ההיפך מהעבודה זרה. הגויים המקריבים מתנות לאליליהם, עושים כך כדי להיות מושפעים מהעבודה זרה. כאשר תחילה הם מרצים את הפסלים שלהם, לאחר מכם הפסלים יכולים להשפיע בחזרה, ולהצליח את דרכם.

(ראה מאמר זה בנושא עבודה זרה מול עבודת המקדש http://otzma1.blogspot.com/2008/09/blog-post.html )
ארון הברית שונה בתכלית מהעבודה זרה. ארון הברית אינו מושפע מעבודת בית המקדש.
הקב"ה משפיע על ישראל דרך קודש הקדשים, כאשר הקטרת הקטורת של יום כיפור אינה משפיעה על הקב"ה, אלא עוזרת לנו לקבל את השפע האלוקי.
עבודת הקטורת של הכהן הגדול, אינה משנה דבר בשמים, אלא תפקיד הקטורת לקשר אותנו להקב"ה.
עכשיו, ניתן להבין למה יום כיפור מכפר על חטאינו ולמה הכהן הגדול רשאי להיכנס לקודש הקדשים.
יום כיפור אינו מושפע ממעשה האדם. לכן אין צורך באכילה, שתייה או שאר תענוגי הגוף.ארון הברית שייך לעולם השכלי, המנותק מהחומר.
" לא כן יום הכפורים, הוא אינו נשפע מאומה, כי אינו צריך לא רחיצה ולא סיכה, ולא אכילה ושתיה, ואין עליו שום הכנה מערב יוהכ"פ, רק הוא משפיע כפרה וטהרה לישראל לכל השנה, והוא נגד עולם שכליים הנבדלים,.."
(משך חכמה ויקרא טז,א).
זכינו לקבל במתנה מהקב"ה, את היום הקדוש הזה. ברוך השם, רוב עם ישראל שומר על מצוות יום כיפור.
הנשמה של ישראל יודעת שמדובר ביום שנמצא מעל הזמן והטבע. לכן הוא ראוי למחילה ולכפרה.
אנחנו חיים ימים היסטוריים, שיהיו חקוקים בזיכרון האנושות. המשבר הכלכלי העולמי, אינו קרוב להסתיים. עלינו להבין שמדובר באותות אזהרה ליהודי העולם כדי שיעלו לארץ לאלתר.
לעומת זאת, לתושבי ארץ ישראל הקב"ה מרמז לנו שהיגיע הזמן לחדש את עבודת הקרבנות בהר הבית.
על פי הרב צבי קאלישר, הקיבוץ גלויות יתרחש רק לאחר בניית מזבח והקרבת קרבנות.
אני בטוח, שהשנה תהיינה כוונות גדולות יותר מהרגיל, בעקבות המשבר העולמי. עלינו לנצל את העת רצון של יום כיפור כדי לבקש את החזרת השכינה בקודש הקדשים בב"א.
אתר חדש עם סרטים על בית המקדש, עלייה להר הבית ודברי תורה על פרשת השבוע:WWW.BEITHAMIKDASH.TV


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל