הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום ראשון, מאי 15, 2011

השמיטה מבטלת את הגלות


פרשיות בהר-בחקותי תשס”ז גיליון מס'64
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
השמיטה מבטלת את הגלות

למה השמיטה מביאה את הגלות על עם ישראל?
מה מסמלים המספרים 7 ו-49 בקיום העולם ?

פרשת בהר דנה בענייני השמיטה ובהשפעתם על קניין ארץ ישראל. הקב"ה מבקש מעם ישראל מסירות נפש עצומה: להפסיק לעבוד לפרנסתם במשך שנה שלמה, על מנת ללמוד תורה.
קשה לדמיין שהיום היינו משביתים את כלכלת המדינה לשנה שלמה.
למעשה, בשנת השמיטה אנחנו מנסים להדמות לכהנים. הכהנים לא קיבלו נחלה בארץ ישראל אלא ארבעים ושמונה ערים. הם מנותקים מהאדמה ומהחומריות. לכן הם נבחרו לעשות את עבודות המקדש. הכהנים אינם צריכים לעבוד לפרנסתם כי הם מקבלים תרומות ומעשרות מעם ישראל. הם מצווים לשמור על טהרתם ולא להיטמא. בשנת השמיטה כל אחד מישראל חייב להרגיש כמו כהן ולהתחבר לקדושה מתוך עזיבת עולם החומריות.
האדם צריך למלא את המצברים הרוחניים שלו כל שש שנים. המספר שש חוזר כמה פעמים באותו עניין.
לאחר שישה ימי עבודה אנחנו שובתים ביום השבת. השמיטה באה לאחר שש שנים והיובל לאחר שבע שמיטות. אפילו העולם שלנו נברא לששת אלפים שנה כאשר באלף השביעי תהיה תקופה חדשה לגמרי.
רבנו בחיי מפרש דרך הרמז את משמעות המספר ארבעים ותשעה, המופיע בפסוק זה:
"וְסָפַרְתָּ לְךָ, שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים--שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהָיוּ לְךָ, יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים, שָׁנָה" (ויקרא כה,ח). המספר ארבעים ותשע רומז לסוף כל ימי העולם הזה. ראוי לציין שהמושג "עולם" בתורה, בדרך כלל משמעותו ארבעים ותשע שנים. המספר ארבעים ותשע רומז לחמישים שערי בינה שנבראו, כאשר משה הגיע לשער המ"ט.
"כי מספר מ"ט בימים ובשנים ובאלפים ובשערי הבינה שנמסרו למשה הכל ענין אחד, ירמוז לזמן עמידת העולם וקיומו, ..... וזהו סוד חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולן נמסרו למשה חוץ מאחד, שנאמר (תהלים ח) ותחסרהו מעט מאלהים" (רבנו בחיי ויקרא כה,ח).
רבנו בחיי משווה את מי שכופר במצוות השמיטה לכופר בחידוש העולם ובעולם הבא (עיין ר' בחיי כה,ב).
בפרק ה' שבמסכת אבות, שנקרא השבת בע"ה, המשנה תולה את סיבת הגלות באי-קיום שמיטת הארץ.
" גלות באה לעולם על עובדי עבודה זרה, ועל גלוי עריות, ועל שפיכות דמים, ועל השמטת הארץ" (מסכת אבות פרק ה,משנה ט) .
מה כל כך חמור במצוות השמיטה שמביאה את הגלות?
המהר"ל מפראג בפירושו על מסכת אבות מבאר את הקשר המיוחד הקיים בין אדמת ארץ ישראל והאבות.
במספר מקומות בתורה מוזכר שבזכות שלושת האבות הקב"ה נתן לנו את ארץ ישראל. לעומת זאת בזכות קדושת ארץ ישראל ומעלותן הרבות, האבות זכו למדרגה עליונה. לכן אם ישראל מתנהג כמו אבותיהם אז הוא ראוי לשבת בארץ, בבטחה כי הארץ שייכת לאבות. אם ח"ו עם ישראל מתרחק מדרכי האבות אזי הוא מתחייב בגלות.
המהר"ל מכליל בארץ ישראל את בית המקדש כי הוא חלק בלתי נפרד של ארץ ישראל.
לכן הגלות מלווה בדרך כלל בחורבן בית המקדש, כך הוכח מההיסטוריה שלנו.
"ובודאי כל אשר שייך אל הארץ כמו בית המקדש שהוא תולה בארץ הכל הוא בשביל זכות האבות אשר בזכותם נתנה הארץ, ולפיכך כאשר לא היו נזהרים ישראל בדברים אשר היו מדות האבות, ראוי שיהיה בטל הארץ וכל אשר תלוי בארץ" (מהר"ל נתיבות עולם ב', עין טוב).
חז"ל אומרים ששלושת האבות הם כנגד שלושה בתי המקדש. לכן עלינו לחזור ולפעול בדרכי האבות, שבזכות קדושת הארץ הם הגיעו לשיא הרוחניות.
סיום הגלות יתרחש כאשר נבנה את בית המקדש השלישי וכל מה שמלווה את בניינו: שינוי מבנה המשטר "ממאפיוקרטיה" למלכות, כינון הסנהדרין כסמכות משפטית יחידה במקום הבג"ץ ומחיית זרע עמלק המוכן להתאבד כדי לפגוע בנו.
נגלה אותה המסירות נפש הנחוצה לקיום מצוות השמיטה כדי לחזור ולשלוט בהר הבית ללא התחשבות בגויים ולבנות את בית המקדש השלישי
.

סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

מקורות-
http://mekorot.blogspot.com/2007/05/blog-post_10.html

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

אין תגובות:

sharethis