השמיטה גורמת לאחדות

פרשת בהר תשס”ח גיליון מס' 114
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

השמיטה גורמת לאחדות
מהו התפקיד החברתי של שנת השמיטה עבור עם ישראל?
מדוע הפסוקים בנושא השמיטה כתובים בלשון יחיד ואלה העוסקים ביובל, בלשון רבים?
אנחנו נמצאים באמצע שנת השמיטה. שנת השמיטה מחזקת את האחדות בעם ישראל וגם את הערבות ההדדית בתוכינו. כאשר העם אינו טרוד בענייני הפרנסה ובצע הכסף, אז זה זמן טוב לחזרה לשורשים וללימוד התורה. שנת השמיטה מצמצת את הפערים הכלכליים הקיימים בעם ישראל ומטשטשת אותם.
לכן בשנת השמיטה עלינו לשחרר לחופשי, את העבד עברי.
לאחר שבע שמיטות, אנחנו חוגגים את שנת היובל. לאחר הכרזת שנת היובל, במוצאי יום כיפור הכוהנים תוקעים בשופר וכל העבדים משתחררים והקרקעות חוזרות לבעליהן הקודמים. כך, עם ישראל דואג לחלוקה הוגנת של הנכסים בין כל בתי האב.
קניין של נכסי דלא ניידי הינו מוגבל בזמן, עד שנת היובל.
למרות המסר המשותף של אחדות ושיווין במצוות השמיטה והיובל, יש ביניהם הבדל מהותי.
בעל "השם משמואל" מפרש את עניין השמיטה והיובלות בצורה נפלאה.
ה"שם משמואל" מדייק מהפסוקים העוסקים בעניין השמיטה, שהם נאמרים בלשון יחיד.
שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. . ה אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר (ויקרא כה,ג –ה).
לעומת זאת הפסוקים המתארים את היובל כתובים ברובם, בלשון רבים.
בְּיוֹם, הַכִּפֻּרִים, תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר, בְּכָל-אַרְצְכֶם. י וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא, תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ. (ויקרא כה, ט-י).
לשון יחיד (שורש יחד) מראה על מידת האחדות בעם ישראל, כאשר הקב"ה מצווה אותנו לקיים את מצוות השמיטה כאיש אחד בלב אחד.

בשנת השמיטה עלינו לבטל את עצמנו כפרט ולהיות חלק מהכלל.
"כי בכל הכלל אי אפשר שלא יצטרף בין כולם קומה אחת שלימה להיות מעון לשכינה.."
(שם משמואל בהר שנת תר"ע דף שלה).
השייכות לכלל מביאה את השכינה על עם ישראל. לכן מצוות בניית בית המקדש מוטלת על כלל ישראל והאחדות הכרחית. אפילו אם האחדות באה דרך כפייה. כאשר לדוגמא, כופים את מי שאינו רוצה לתת את מחצית השקל, עבור קרבנות הציבור שבבית המקדש.
היובל בא לאחר שבע שמיטות, לכן הוא בדרגה יותר גבוהה. כי במהלך הארבעים ותשע שנים עם ישראל עלה ברוחניות משמיטה לשמיטה. התורה משתמשת בלשון רבים כדי לצוות את מצוות היובל לעם ישראל. התורה פונה לישראל כאוסף של יחידים ולא כקבוצה אחת. בשנת היובל כל אחד חוזר לאחוזתו, כל אדם חוזר לשורש נשמתו.
ה"שם משמואל" משווה את שנת השמיטה לימות המשיח, והיובל לעולם הבא.
נזכה בביאת המשיח רק מתוך אחדות של כלל ישראל. לעם ישראל יש מספיק זכויות כאשר הוא מאוחד ואז הוא ראוי לגאולה שלמה.
מצד שני, עולם הבא- כנגד היובל, הוא מצד הפרט כאשר לכל יהודי יש חלק שונה מחברו, בהתאם למעשיו.
תפקיד שנת השמיטה הוא לאחד את עם ישראל כדי להשכין את השכינה בתוכו.
לכן התורה מדגישה שמצוות השמיטה נתנה בהר סיני. כי בהר סיני העם היה מאוחד ולא היו מחלוקות.
אנחנו זוכים לחיות בתקופה של ימות המשיח. לכן עלינו ללמוד מהאופי הייחודי של השמיטה המאחדת את ישראל.
אחדות הרבנים דרושה לכינון בית הדין הגדול- הסנהדרין. אחדות הצבא דרושה כדי להביס את אויבינו ולכבוש את כל שטחי ארץ ישראל. בשנים האחרונות, אויבינו מפציצים אותנו בדרום הארץ.
אם אנחנו לא מרגישים את הכאב של תושבי שדרות או אשקלון, זה סימן לפירוד, חס ושלום. עלינו לחוש את הכאב והפחד של תושבי הדרום, כי אנחנו גוף אחד. עם ישראל וארץ ישראל דומים לגוף האדם. אם הרגל כואבת אז שאר איברי הגוף אינם יכולים לתפקד. אי אפשר לחתוך את גוש קטיף מבלי לפגוע בשאר חלקי ארץ ישראל (ראה מה שקורה בדרום). אי אפשר לזלזל בתושבי הדרום מבלי להתעלם מאוכלוסיות אחרות. עלינו להתאחד ולכבוש את עזה כדי ליישב אותה מחדש. אסור לנו לעשות מבצע צבאי נקודתי של כניסה ויציאה מעזה, כמו שעשינו בלבנון. עלינו להתאחד בצבא אחד שתגן באמת על ארץ ישראל ותושביה.
אחדות העם על כל פלגיו השונים, תביא לשכינה ותזרז את בנין בית המקדש בב"א.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

ויצחק בן יעקב ז"ל