פרשת פנחס תשס”ז גיליון מס' 72
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מה משה רומז ליהושע ?
מה רומז משה רבנו ליהושע בשעת העברת השלטון?
למה סמוך לחילופי מנהיגים מוזכרת פרשת הקרבנות?
פרשת פנחס עוסקת בעיקר במעשה גבורה של פנחס. לאחר מכן, התורה מתארת לנו את טקס העברת השלטון ממשה רבנו ליהושע בן נון. בהמשך, התורה מתארת את מצוות קרבנות התמיד והמוספים. חז"ל שואלים, למה פרשת הקרבנות נסמכה לפרשת מינוי יהושע? ולמה היא נאמרה דווקא, לפני כניסת עם ישראל לארץ ישראל?
חלק מהמפרשים אומרים שלקראת הכניסה לארץ, על עם ישראל להתחזק בעבודת הקרבנות מסיבות שונות.
האור החיים הקדוש (שיום פטירתו היה השבוע) כותב שבני ישראל היו יכולים להבין, שלאחר כניסה לארץ אין להקריב קרבנות. לכן משה רבנו חזר על פרשת הקרבנות מיד לאחר מינוי יהושע כדי למנוע כל אי הבנה: " לשעבר היו המסעות נוהגים והתמידין נוהגים, פסקו המסעות פסקו התמידין, אמר הקדוש ברוך הוא למשה אמור להם שיהיו נוהגין תמידים" (במדבר כח,ב).
הרמב"ן מפרש שבמדבר לא הקריבו מוספים ולא נסכים. אבל בכניסתם לארץ הם מתחייבים בהקרבתם.
"כי במדבר לא הקריבו המוספים ... וכן לא נתחייבו בנסכים במדבר... ועכשיו חייב באי הארץ לעשות שם הכל, התמידין והמוספין ומנחתם ונסכיהם" (רמב"ן כח,ב).
החזקוני ובעל הטורים מפרשים, שגם בשעת מלחמה או בטומאה, אין לבטל את עבודת התמיד. כך אנחנו למדים מיהושע, כאשר מלאך בא להוכיח אותו על שביטל את קרבן התמיד בזמן המצור על יריחו. (עיין חזקוני (כח,ב) ובעל הטורים (כז,כג) ומגילה ג/א).
נראה לומר שבני ישראל לאחר כניסתם לארץ ישראל, מוציאים לפועל את הטבע שלהם. כלומר בגלות מצרים ובמהלך ארבעים שנות נדודים במדבר, בני ישראל היו רחוקים ממימוש הטבע הפנימי שלהם.
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מה משה רומז ליהושע ?
מה רומז משה רבנו ליהושע בשעת העברת השלטון?
למה סמוך לחילופי מנהיגים מוזכרת פרשת הקרבנות?
פרשת פנחס עוסקת בעיקר במעשה גבורה של פנחס. לאחר מכן, התורה מתארת לנו את טקס העברת השלטון ממשה רבנו ליהושע בן נון. בהמשך, התורה מתארת את מצוות קרבנות התמיד והמוספים. חז"ל שואלים, למה פרשת הקרבנות נסמכה לפרשת מינוי יהושע? ולמה היא נאמרה דווקא, לפני כניסת עם ישראל לארץ ישראל?
חלק מהמפרשים אומרים שלקראת הכניסה לארץ, על עם ישראל להתחזק בעבודת הקרבנות מסיבות שונות.
האור החיים הקדוש (שיום פטירתו היה השבוע) כותב שבני ישראל היו יכולים להבין, שלאחר כניסה לארץ אין להקריב קרבנות. לכן משה רבנו חזר על פרשת הקרבנות מיד לאחר מינוי יהושע כדי למנוע כל אי הבנה: " לשעבר היו המסעות נוהגים והתמידין נוהגים, פסקו המסעות פסקו התמידין, אמר הקדוש ברוך הוא למשה אמור להם שיהיו נוהגין תמידים" (במדבר כח,ב).
הרמב"ן מפרש שבמדבר לא הקריבו מוספים ולא נסכים. אבל בכניסתם לארץ הם מתחייבים בהקרבתם.
"כי במדבר לא הקריבו המוספים ... וכן לא נתחייבו בנסכים במדבר... ועכשיו חייב באי הארץ לעשות שם הכל, התמידין והמוספין ומנחתם ונסכיהם" (רמב"ן כח,ב).
החזקוני ובעל הטורים מפרשים, שגם בשעת מלחמה או בטומאה, אין לבטל את עבודת התמיד. כך אנחנו למדים מיהושע, כאשר מלאך בא להוכיח אותו על שביטל את קרבן התמיד בזמן המצור על יריחו. (עיין חזקוני (כח,ב) ובעל הטורים (כז,כג) ומגילה ג/א).
נראה לומר שבני ישראל לאחר כניסתם לארץ ישראל, מוציאים לפועל את הטבע שלהם. כלומר בגלות מצרים ובמהלך ארבעים שנות נדודים במדבר, בני ישראל היו רחוקים ממימוש הטבע הפנימי שלהם.
לקראת הכניסה לארץ ישראל משה רבנו מזכיר ליהושע ולעם ישראל שהקרבנות מהווים חלק בלתי נפרד של טבע עם ישראל.
רק בארץ ישראל, ניתן יהיה להשיג את דרגת השלמות כאשר עבודת הקרבנות ומינוי מנהיג ראוי מהווים תנאים הכרחיים.
לכן בכניסתם לארץ, בני ישראל נצטוו לקיים שלוש מצוות: מינוי מלך, מחיית עמלק ובניית בית הבחירה (עיין סנהדרין דף כ/ב).
יהושע נמנה במקום משה רבנו, כאשר המלחמות לכיבוש הארץ והשמדת שבעת העמים החלו. המשכן משמש במקום בית המקדש באופן ארעי, לכן משה רבנו מחזק את יהושע ועם ישראל בעניין הקרבנות, בסמוך למינוי מנהיג חדש.
נראה להוסיף בנוגע לסמיכות פרשת מינוי יהושע לפרשת הקרבנות.
משה רבנו מזכיר ליהושע את עבודת הקרבנות בסמוך למינויו כדי להדגיש את אחריותו האישית, כמנהיג עם ישראל. מנהיג ראוי, אחראי להמשך עבודת הקרבנות וחייב לדאוג לבניין בית המקדש לפני כל דבר אחר.
לכן בכניסתם לארץ, בני ישראל נצטוו לקיים שלוש מצוות: מינוי מלך, מחיית עמלק ובניית בית הבחירה (עיין סנהדרין דף כ/ב).
יהושע נמנה במקום משה רבנו, כאשר המלחמות לכיבוש הארץ והשמדת שבעת העמים החלו. המשכן משמש במקום בית המקדש באופן ארעי, לכן משה רבנו מחזק את יהושע ועם ישראל בעניין הקרבנות, בסמוך למינוי מנהיג חדש.
נראה להוסיף בנוגע לסמיכות פרשת מינוי יהושע לפרשת הקרבנות.
משה רבנו מזכיר ליהושע את עבודת הקרבנות בסמוך למינויו כדי להדגיש את אחריותו האישית, כמנהיג עם ישראל. מנהיג ראוי, אחראי להמשך עבודת הקרבנות וחייב לדאוג לבניין בית המקדש לפני כל דבר אחר.
בראש סדר העדיפויות של המלך/המנהיג, חייבת להופיע את עבודת הקרבנות. כך נהג משה רבנו כשבנה את המשכן ודאג לתפקודו היום יומי. זה המסר שמשנ רבנו רומז ליהושע.
בעל "אור החיים" מדגיש זאת בצורה נפלאה בפירושו על ספר ויקרא. " ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב:" ( ויקרא כה,כה).
אחרי מאה ועשרים שנה ,הקב"ה ידרוש הסברים מגדולי ישראל על דחיית בניית בית המקדש ועבודת הקרבנות.
כאשר עם ישראל חוזר לארצו, הוא מחויב במצוות רבות הקשורות לקדושת הארץ ועבודת המקדש. זה מה שאמרו הרמב"ן ואור החיים על סמיכות הפרשיות.
רק בארץ ישראל, עם ישראל יכול לחיות חיים נורמאליים. הקב"ה ברא אותנו עם טבע שונה מאומות העולם. הטבע של עם ישראל הוא ליישב את ארצו ולהקריב קרבנות לה'. לכן התורה מביאה את פרשת הקרבנות בסמוך למינוי יהושע כמנהיג חדש. ובנוסף לכך התורה רומזת לנו, שבאחריות המנהיג לדאוג לעבודת הקרבנות מעל הכול, ואפילו בזמן מלחמה.
עלינו ללמוד מכך, שאם נרצה לחיות חיים נורמאליים בארץ ישראל, עלינו לחדש את עבודת הקרבנות ולכבוש את כל חלקי הארץ החסרים. כל עוד המנהיגים הפוליטיים והתורניים לא יבינו זאת לא נגיע למנוחה ולנחלה. בסופו של דבר הטבע הטמון בנו, ינצח ונבנה בע"ה במהרה, את בית המקדש השלישי בב"א.
בעל "אור החיים" מדגיש זאת בצורה נפלאה בפירושו על ספר ויקרא. " ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב:" ( ויקרא כה,כה).
אחרי מאה ועשרים שנה ,הקב"ה ידרוש הסברים מגדולי ישראל על דחיית בניית בית המקדש ועבודת הקרבנות.
כאשר עם ישראל חוזר לארצו, הוא מחויב במצוות רבות הקשורות לקדושת הארץ ועבודת המקדש. זה מה שאמרו הרמב"ן ואור החיים על סמיכות הפרשיות.
רק בארץ ישראל, עם ישראל יכול לחיות חיים נורמאליים. הקב"ה ברא אותנו עם טבע שונה מאומות העולם. הטבע של עם ישראל הוא ליישב את ארצו ולהקריב קרבנות לה'. לכן התורה מביאה את פרשת הקרבנות בסמוך למינוי יהושע כמנהיג חדש. ובנוסף לכך התורה רומזת לנו, שבאחריות המנהיג לדאוג לעבודת הקרבנות מעל הכול, ואפילו בזמן מלחמה.
עלינו ללמוד מכך, שאם נרצה לחיות חיים נורמאליים בארץ ישראל, עלינו לחדש את עבודת הקרבנות ולכבוש את כל חלקי הארץ החסרים. כל עוד המנהיגים הפוליטיים והתורניים לא יבינו זאת לא נגיע למנוחה ולנחלה. בסופו של דבר הטבע הטמון בנו, ינצח ונבנה בע"ה במהרה, את בית המקדש השלישי בב"א.
סרט וידאו על המאמר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה