פרשת שבוע: פינחס פועל לבדו לטובת הכלל

פרשת בלק תשס”ח גיליון מס' 122
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

פינחס פועל לבדו לטובת הכלל
מה עשה פינחס כדי לזכות בכהונה?
מה עלינו ללמוד מפינחס כדי לזרז את בנן בית המקדש השלישי?

בסוף פרשת בלק אנחנו מוצאים את מעשה הקנאה של פינחס, שהציל את עם ישראל מהמגיפה.
בני ישראל התחילו לזנות עם בנות מדיון. אחד מראשי שבט שמעון מתגרה במשה רבנו ורוצה להתחתן עם מדינית, בת מלך. משה אינו מצליח להשיב לו על פי דבר ה'. העם רואה זאת ומרגיש חוסר אונים. בני ישראל מתחילים לבכות מול האוהל מועד.
רבנו בחיי מסביר למה בני ישראל בכו כאשר נתעלמה הלכה ממשה רבנו. בני ישראל הרגישו שהמנהיגות של משה רבנו מסתיימת. עם ישראל נירגע, כאשר בא פינחס ופעל לפי הלכה שלמד בעבר ממשה רבנו. (עיין רבנו בחיי במדבר כה,ו).
פינחס עושה מעשה נועז ומסוכן. הוא הורג יהודי מתוך קנאות להקב"ה. בעצם, פינחס מוסר את נפשו להקב"ה כאשר הוא נכנס למחנה שמעון והורג את זמרי בן סלוא ממשפחת נשיא השבט.
רבי יונתן בן עוזיאל דורש שלפינחס קרו שתים עשרה ניסים בזמן הריגת זוג החוטאים.
אחד הניסים הוא שאנשי שבט שמעון לא הרגו את פינחס.
אנחנו רואים שפינחס פעל לבדו על דעת עצמו. ובכל זאת, הוא הציל את עם ישראל ממגיפה קשה.
נראה לומר שכאשר אדם פועל בהחלטיות, לשם שמים ללא שום שיקול זר או אינטרס אישי, הקב"ה מצליח את דרכו. יותר מכך, אדם זה אינו מייצג את עצמו בלבד אלא את כל כלל ישראל.





קשה מאוד לפעול כמו פינחס ולנקום את קינאת ה'. לכן רק אדם במדרגה של פינחס יכול לעשות כמוהו.
קשה להבין איך מעשה של פינחס ביטל את הגזירה על עם ישראל.
המלבי"ם מפרש שפינחס העביר אליו, כביכול את הקנאה של הקב"ה נגד עם ישראל. כשישראל אינו מקיים את דבר ה' אז נוצר קטרוג וקנאה בשמים נגד ישראל. אם מישהו בעולם הזה כואב את אותו הכאב של הקב"ה, אז הקב"ה יכול לבטל את קנאתו נגד ישראל. (מלבי"ם במדבר כה,יא).
מדוע פינחס זכה בכהונה לאחר הריגת החוטאים?
למעשה בזכות הריגת החוטאים הקב"ה כיפר על עם ישראל, כמו שכתוב: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם--תַּחַת, אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו, וַיְכַפֵּר, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר כה,יג).
הריגה של נפש חיה הגורמת לכפרה, מזכירה לנו את עניין הקרבנות. כאשר אנחנו מקריבים בעל חי בבית המקדש, כדי לכפר על חטאינו.
הריגת הרשעים זהה להקרבת קרבן לה'. לכן פינחס זכה בברית הכהונה, כי הוא כיפר על ישראל, בדומה לכהן המקריב קרבנות ציבור בבית המקדש. ( עיין כלי יקר כה,יא; ורבנו בחיי כה,יג).
עלינו ללמוד מפינחס שני דברים מהותיים:
דבר הראשון: מי שכואב את הכאב של הקב"ה גורם לביטול גזרות נגד ישראל.
דבר השני: מי שפועל לבד לשם שמים מתוך כוונה טהורה, נחשב על ידי הקב"ה כשליח של כל עם ישראל.
בזמן הזה, כאשר הר הבית שמם ללא בית המקדש, השכינה בוכה. על פי דברי חז"ל כל יום שלא נבנה בית המקדש כאילו הוא נחרב מחדש.
"כל דור שאינו נבנה בית המקדש בימיו, מעלה עליו כאילו הוא החריבו" (ירושלמי יומא פ"א: ה"א)
מידי יום הקב"ה בוכה על חורבן בית המקדש כמו שמובא בתלמוד: "אמר רבי יצחק בר שמואל משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי ואומר :אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגלתים לבין אומות העולם" (ברכות ג/א).
אם נעשה כמו פינחס ונקנא את קנאת ה', נצליח בבניית בית לה'. אם אנחנו בוכים ועושים כל מאמץ כדי לבנות את בית המקדש השלישי אז יש סיכוי שהקב"ה יפסיק לבכות ויעשה לנו ניסים- כמו שעשה לפינחס, ונצליח לבנות את ביתו מחדש.
אין להפיל על השני את האחריות לבנין בית המקדש. ראינו שאדם בודד-פינחס, שפעל לשם שמים הצליח להביא שינוי לטובה לכל עם ישראל. גם אנחנו יכולים להשפיע ולהביא שינוי.
כל מי שפועל למען עליית יהודים להר הבית ולמען בנין בית המקדש, עושה זאת מכל הלב ללא שום תמורה עכשווית או עתידית. הרי אף אחד מהפעילים למען הר הבית שואף לקבל משרה כלשהי, כאשר בית המקדש יהיה בנוי בב"א.
בע"ה עם ישראל ילמד ממעשה של פינחס וכך נגרום לחידוש העבודה בהר הבית ובניית בית המקדש השלישי.


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל