פורים פרשת תצוה- אנחנו נמצאים בתוך מגילה חדשה

פרשת תצוה - פורים תשפ"ה                      

גיליון מס' 410 (392)  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

אנחנו נמצאים בתוך מגילה חדשה

בכל שנה פרשת תצוה ובנין המשכן חלה בימי פורים.

מה משותף לחג פורים ובנין המשכן?

חג פורים שונה מכל חגי ישראל, הוא לא יתבטל לעולם, אפילו בימות המשיח.

כמו שמובא במדרש משלי: " טבחה טבחה מסכה יינה" (משלי ט ב)- אמר רבי אבהו: זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי, מה עשתה? התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושיכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששיכרה אותו יין, קנתה לה אומתה לעולם. "אף ערכה שולחנה" - שערכה לה שולחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה - זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעולם הבא, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט כח): "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים". (מדרש משלי על פרק ט, פסוק ב).

מדוע נמשיך לקיים את חג פורים לנצח בניגוד לשאר החגים?

נביא את דבריהם הנפלאים של הרב חרל"פ וה'חלבן' כדי להבין את המהות של חג פורים.

פרשת תצוה עוסקת בעיקר בכוהנים: בגדי כהונה וקידושם לקראת עבודת המקדש.

כמו שכתוב: וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶ֩יךָ֩ אֶת־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֗וֹ מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃ (שמות כח,א).

הזוהר הקדוש מפרש את המילה 'אליך', כנגד השכינה, המובילה את תהליך בחירת אהרון הכהן ובניו כמובדלים מישראל.

(ראה זוהר תצוה, דף קע''ט ע'/ב).

זאת אומרת, שהקב"ה בכבודו ובעצמו בחר בכוהנים, מתוך 12 השבטים.

בחירת הכוהנים באה מהשכינה עצמה. זה דבר גדול יותר משאר המצוות הכתובות בתורה שהתגלו דרך משה רבנו.

ההתגלות הזאת, התרחשה כתוצאה מחטא העגל, כאשר שבט לוי היה היחיד שלא חטא.

לאחר שבני ישראל חטאו, הקב"ה גילה את רצונו של הפרשת הכוהנים מתוך בני ישראל.

הרב חרל"פ לומד מכאן, שכל דבר שמתגלה על ידי ישראל חביב להקב"ה, אפילו אם זה קרה מתוך קלקול, כמו חטא העגל.

הרב חרל"פ ממשיך ואומר, שגם בפורים קרה אותו תהליך.

המן- העמלקי, גזר גזרה קשה על עם ישראל, לאחר שהם חטאו בחטא עבודה זרה והשתתפות במשתה ההשפלה של עם ישראל. 

כאשר אחשוורוש הציג את כלי המקדש וזלזל בהם לעיני כולם.

המגילה וכל הנסים המופיעים בה, התגלו לעם ישראל דרך הנבואה.

פורים לא יתבטל כי אור המגילה התגלה על ידי ישראל, דרך השתחוויה לצלם ואכילה ממשתה אחשוורוש. 

ימי פורים לא יתבטלו כי המקור שלהם נובע ממעשה של עם ישראל.

השכינה יכולה להתגלות מתוך הקלקולים של עם ישראל, כמו במגילת אסתר או בבחירת הכוהנים.

כאשר עם ישראל עושה מעשה, הדבר הופך לחביב ויקר להקב"ה, לכן זה לא יכול להתבטל.

כתוצאה מזה, בחירת הכוהנים וקריאת המגילה לא יתבטלו לעולם, בניגוד לשאר החגים, שכן יהיו בטלים.

כמו שכתוב: "ורצה הקב"ה שהאור הנשגב הזה יתגלה על ידי ישראל, יכול להיות שאם היו ישראל זוכים היה מתגלה האור שלא על ידי קלקולים כמו הנאה מסעודת אותו רשע, או השתחוויה לצלם, אבל גם אם נתגלה אור המגילה על ידי קלקולים עדיין חביבה היא לפני יתברך שמו, עד שאם כל המועדים יהיו בטלים- וכפי שפרשו על ידי גזרות- ימי הפורים אינם בטלים". (מי מרום, שיחות לחנוכה ופורים, דף סב מאמר טו).

מכאן, אנחנו מבינים את הקשר בין פרשת תצוה ובין פורים החלים באותן הזמן.

חג פורים: הכול כתוב במגילה!

פורים תשפ"ד  - מלחמת שמחת תורה 

 גיליון מס 402 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

הכול כתוב במגילה!

אנחנו חוגגים מידי שנה את הניצחון בדרך נסית, על המן העמלקי.
מגילת אסתר מספרת לנו על השתלשלות האירועים בצורה נפלאה, כאשר הקב"ה מגלה לנו איך הוא מנהל את העולם ואיך הוא שומר על עם ישראל.
ננסה להבין את המהות של עמלק בסיפור המגילה וגם במהלך ההיסטוריה של עם ישראל.
ראשית, נעלה מספר שאלות.
מדוע עמלק במהותו שונא את ישראל?
למה עלינו להשמיד כליל את עמלק, בשונה מאויבים מאומות אחרות?

מה גרם להמן הרשע לרצות לפגוע בעם ישראל?
המאמר מתבסס על ספר טללי חיים של ה"חלבן" זצ"ל בנושא פורים. 
כאשר המן הרשע, מבקש מאחשוורוש לפגוע בעם ישראל, הוא טוען שהם מפוזרים ופרודים זה מזה.
כמו שכתוב: וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ יֶשְׁנ֣וֹ עַם⁠־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּמְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽעַמִּ֔ים בְּכֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑ךָ וְדָתֵיהֶ֞ם שֹׁנ֣וֹת מִכׇּל⁠־עָ֗ם וְאֶת⁠־דָּתֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵינָ֣ם עֹשִׂ֔ים וְלַמֶּ֥לֶךְ אֵין⁠־שֹׁוֶ֖ה לְהַנִּיחָֽם׃ (אסתר,ג,ח)
הפעלים 'מפוזר' ו'מפורד' מדגשים שעם ישראל לא היה מאוחד. כל אחד פעל לפי יצרו ולפי רצונו.
למעשה, התלמוד מפרש את הפסוק הזה, שעם ישראל התרחק מהתורה והמצוות.
כמו שכתוב: " יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד, אָמַר רָבָא: לֵיכָּא דְּיָדַע לִישָּׁנָא בִּישָׁא כְּהָמָן. אֲמַר לֵיהּ: תָּא נִיכַלִּינְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: מִסְתְּפֵינָא מֵאֱלקַיְהוּ דְּלָא לֶיעְבֵּיד בִּי כְּדַעֲבַד בְּקַמָּאֵי. אֲמַר לֵיהּ: [״יֶשְׁנוֹ״ —] יָשְׁנוּ מִן הַמִּצְוֹת." (מגילה, יג ע/ב).
כשעם ישראל מתרחק מהמצוות, הוא אינו מהווה גוף אחד.
לעומת זאת, לפני מתן תורה בהר סיני, בני ישראל היו מאוחדים בלב אחד כאיש אחד, כמו שרש"י מביא את דברי המכילתא ( ראה שמות יט, ב).
בזכות האחדות והאחווה הם קיבלו את התורה.
המן הרשע, הבין את חשיבות האחדות של עם ישראל, למען עצם קיומו.
כאשר הוא ראה את התנהגות עם ישראל במשתה של אחשוורוש, הוא הבין שהם מנותקים מהתורה ומהמצוות.
כתוצאה מחוסר האחדות בעם ישראל, הוא נחלש. עמלק זיהה את נקודת התורפה של ישראל. כתוצאה מזה, הוא הרגיש שהוא יכול לגבור על ישראל ח"ו.
מרדכי ואסתר הבינו היטיב את המציאות העגומה של חוסר האחדות, לכן הם ביקשו מכל יהודי שושן להתאחד בתפילה ותענית.
כמו שכתוב: לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כׇּל הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַ֠י וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי׃  (אסתר ד,טז).
 
ה'חלבן' מסביר שעם ישראל בפנימיות שלו, תמיד מואחד ומחובר. לכולנו נשמה אחת גדולה.
הפירוד והמחלוקת קיימים בצורה חיצונית בלבד. 

חג פורים: האם פורים רלוונטי לימינו?

פורים תשפ"א

גיליון מס 374  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

האם פורים רלוונטי לימינו?

פורים הינו חג מיוחד במינו. יש בו מצוות רבות ומגוונות והוא חג אהוב על כולם.

חז"ל הוסיפו לפורים ממד נוסף, ממד של נצחיות, כאשר הוא לא יבוטל גם לאחר הגאולה השלמה.

כמו שכתוב בתלמוד הירושלמי ובמדרש משלי: " ר' יוחנן ורשב"ל. ר' יוחנן אמר: הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל, מה טעמא? (דברים ה) קול גדול ולא יסף. רשב"ל אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל, נאמר כאן קול גדול ולא יסף ונאמר להלן (אסתר ט) וזכרם לא יסוף מזרעם, הלכות (חבקוק ג) הליכות עולם לו." (תלמוד ירושלמי, מגילה דף ז ע/א(.

"אף ערכה שולחנה" - שערכה לה שולחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה - זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעולם הבא, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט כח): "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים". אמר רבי אלעזר: אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם, שנאמר (ויקרא טז לד): "והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה" (מדרש משלי, ט,א).

מדוע נמשיך לחגוג את פורים ולקרוא את המגילה גם לאחר התגלות המשיח?

במה חג זה שונה מחנוכה, פסח או סוכות? מה המסר שיש ללמוד מדברי חז"ל לימינו?

נביא את דבריו העמוקים של הרב חיים כהן זצ"ל (החלבן) מתוך ספרו על פורים.

ראשית, נקדים ונבין את המהות של החגים. הלוח העברי גדוש בחגים הפזורים בכל חודשי השנה. כל חג מקרין אור מיוחד על עם ישראל ומעלה אותו במדרגה רוחנית גבוהה יותר.

כל אחד לפי הרמה שלו מקבל את עוצמת האור של החג. הרושם של האור הזה נשאר על האדם ונותן לו כוח עד החג הבא.

לעתיד לבוא החגים יתבטלו, כי האור שיתגלה בזמן הגאולה יהיה גבוה יותר מאור החגים, ויישאר במשך כל השנה.

נביא משל, כדי להבין: האם קרן אור של פנס יאיר חדר מלא באור השמש?

החגים נמשלים לאור הפנס והחדר המואר לאור העתידי שתשרה בעולם.

אם חג פורים לא יתבטל לעולם, זה סימן שהאור של פורים שונה משאר החגים ובעל עוצמה מיוחדת, המתאים לימי הגאולה העתידית.

לכן הוא שייך לעולם העתידי, והוא פותח לנו חלון לעבר העתיד לבוא.

במה פורים מכניס אור גדול של העתיד?

האור העתידי הינו מעל הדעת של האדם. אי אפשר להבין את זה עם השכל המוגבל שלנו. 

חג פורים ומגילת אסתר: איך לגבור על השקלים של עמלק?

פורים - פרשת צו תשע"ט

גיליון מס 353  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

איך לגבור על השקלים של עמלק?

בזמן בית המקדש, בחודש אדר היו מתחילים לאסוף את מחצית השקל מכל אחד מישראל. עם כספי מחצית השקל היו קונים קרבנות הציבור וכל עבודות המקדש המחייבות את השתתפות עם ישראל כולו.

בתלמוד בבלי, מקשרים את השקלים שבני ישראל הפרישו בזמן המקדש ל-10,000 ככרי כסף שהבטיח המן לאחשוורוש תמורת השמדת היהודים.

כמו שכתוב: " אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך" (מסכת מגילה, יג ע/ב).

לפי פשט הדברים, בזכות השקלים שהפרישו בני ישראל במשך מאות שנים, גזירת המן התבטלה למרות כספי השוחד.

הרב יעקב משה חרל"פ שואל מספר שאלות: מדוע השקלים של המן חשובים וממה יש לחשוש? מה היה קורה אם השקלים של ישראל לא היו מופרשים לפני השקלים של המן?  איך השקלים של המן היו יכולים להשפיע על ישראל?

נביא מספר תשובות אפשריות ולאחר מכן את תשובת הרב חרל"פ.

תשובה 1: קירוב להקב"ה

נראה לומר שנתינת מחצית השקל לבית המקדש משפיעה על הקשר עם הקב"ה והקירוב אליו. משתמשים בשקלים כדי להקריב את קרבנות הציבור בבית המקדש.

כמו שכתוב: "התרומה, מה היו עושין בה:  לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם, והעומר, ושתי הלחם, ולחם הפנים, וכל קרבנות הציבור. " (מסכת שקלים, פרק ד משנה א).

קרבנות הציבור מאחדים את ישראל, כאשר כולם ללא יוצא מהכלל חייבים לתת את מחצית השקל. זה כל כך חשוב, שהיו מחייבים את אלה שלא רצו לשלם ומוציאים בכוח את התרומה.

כמו שכתוב ביד החזקה: "בחמישה ועשרים בו, יישבו במקדש לגבות, ומכאן ואילך, כופין את מי שלא נתן עד שייתן; וכל מי שלא ייתן--ממשכנין אותו, ולוקחין עבוטו בעל כורחו, ואפילו כסותו." (רמב"ם, הלכות שקלים פרק א,ט).

המהות של עמלק היא לנסות להרחיק את ישראל מהקב"ה. לאחר שבני ישראל בנו את המשכן ובית המקדש הראשון, הקשר עם הקב"ה נהיה חזק ולא ניתן לביטול, למרות כל הניסיונות של העמלקים לדורותיהם והמן הרשע.

נראה לומר, שקיימת הוכחה נוספת על השפעת עבודת הקרבנות לביטול השקלים של המן במסכת מגילה, כאשר המן בא לבשר למרדכי שהוא נבחר לעלות על סוס המלך ברחבי העיר. מרדכי היה לומד עם ילדי ישראל רבן את הלכות קמיצה.

כמו שכתוב: "...אמר להו במאי עסקיתו אמרו ליה בזמן שבית המקדש קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומציה דסולתא ומתכפר ליה אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי" (מסכת מגילה דף טז ע/א).

ראוי לציין, שלמרות הגלות המרה ילדי  ישראל ממשיכים לחיות לפי זמני בית המקדש. לפי רש"י, המפגש עם המן היה ב-ט"ז בניסן שהוא יום תנופת העומר ועבודת הקמיצה.

גם כאן, אנחנו רואים בצורה מפורשת (עם הודאת המן בעצמו) שהגעגועים לעבודת המקדש דוחים את כספי השוחד וגזירת  ההשמדה.

תשובה 2: אחדות העם

נביא תשובה נוספת, כאשר מחצית השקל מסמל את האחדות. כל אחד מישראל שווה חצי. כדי להגיע לשלם עלינו להתאחד עם יהודי אחר.

חג פורים: פורים, פסח ועצמאות

פרשת כי תשא פורים תשע"ח

גיליון מס 327  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

פורים, פסח ועצמאות

מחודש אדר אנחנו נכנסים לתקופה של גאולות עם ישראל. הגאולה הראשונה התרחשה בניסן עם יציאת מצרים והשנייה בימי פורים. נראה להוסיף שחודש אייר אף הוא מכיל אירועים של ראשית גאולתנו כמו חג העצמאות ויום ירושלים.

ננסה להבין את עומק ההבדלים בין שתי הגאולות המהווים סימן לגאולה השלישית והאחרונה.

המאמר מבוסס על דברי הרב חיים כהן "החלבן" מתוך ספרו על פורים.

חז"ל מדגישים את חשיבות סמיכות גאולת פורים לגאולת פסח. כאשר השנה מעוברת, חוגגים את פורים באדר ב' כדי שחודשי הגאולה יהיו סמוכים ללא הפסק של חודש ביניהם, כמו שכתוב: "אמר רבי טבי טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף". (תלמוד בבלי מגילה דף ו ע/ב).

ה"חלבן" מפרש את ההבדל בין שתי הגאולות. גאולת מצרים היא בחינת הזכר (דכורא). הזכר מסמל גאולה עליונה הבאה מהשמים ללא קשר לזכויות של עם ישראל.

כמו שכתוב: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה. (יחזקיאל טז,ז).

כמו שמוסבר בהגדה של פסח, בני ישראל היו ערומים ממצוות ובדרך נסית הקב"ה גאל אותם ממצרים ללא קשר למעשים שלהם. לכן גאולת מצרים התרחשה מתוך נסים גדולים ושינוי סדרי הטבע.

לעומת זאת הגאולה של תקופת פורים התרחשה בדרך הטבע ובדרך נסתרת. לולי מגילת אסתר לא היינו יודעים כלל את עלילת הסיפור והנסים הנסתרים שקרו למען הצלת ישראל מפני המן העמלקי ימ"ש. 

לכן פורים הוא בחינת נקבה (נוקבא) כי לא היו נסים גלויים כמו במצרים וגם שם ה' אינו מופיע במגילת אסתר.

יש קשר בין שתי הגאולות ובין בנין בית המקדש הראשון והשני. התכלית של כל גאולה היא בנין בית המקדש. בני ישראל יצאו ממצרים כדי לבנות בית לה'.

חג פורים: האם עמלק שולט בנו?

פרשת צו - פורים תשע"ו

גיליון מס' 261 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                   

האם עמלק שולט בנו?

פורים מסמל את המלחמה בעמלק והשמדתו. כתוצאה מהשמדת עמלק עם ישראל חזר לארץ ישראל ובנה את בית המקדש השני. במגילת אסתר אנחנו רואים את השפעת עמלק בשני מישורים: הרוחני והפיזי.

ראה מאמר מורחב על הקשר המוצפן בין המגילה ובין בית המקדש השני:

    http://otzma1.blogspot.co.il/2007/03/blog-post.html  

מטרת המשתה של אחשורוש היתה לציין את ביטול מועד הגאולה ח"ו לאחר שכבר עברו שבעים שנה כדברי הנביאים.

עם ישראל קיבל את הדין ונכנע לאחשורוש כאשר הם השתתפו במשתה.

זאת התנהגות דומה לאלה שטוענים היום, שלא ניתן לבנות את בית המקדש בגלל פחד מהמוסלמים שיהפכו את העולם או שחייבים לוותר על חלקים מארץ ישראל למען שלום.

 לפי דברי ה"שם משמואל" חשיבה כזאת באה מקליפת עמלק. המהות של עמלק היא לקרר את ישראל מן הגאולה ולהרחיק אותו מהקב"ה. כך עמלק עשה כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, כך היה בתקופת מרדכי ואסתר. זה מתחיל ברפיון רוחני וחלישות דעת ביחס לתכלית הגאולה שהיא בנין בית המקדש. בהמשך עמלק מתגלה גם ברמה הפיזית בניסיון להשמיד את ישראל בפועל. כאשר עמלק מצליח להשליט על ישראל את דעותיו אז הוא עובר לשלב הביצוע של פגיעה פיזית בנפשות ישראל.

כמוש כתוב: " וכמו ששלטה עליהם קליפת עמלק הרוחנית לעומתה התעורר עמלק הגשמי ובא והלחם. וכך היה בימי אחשורוש, בשביל שנהגו מסעודתו שעשה, משום דאמר ודאי תו לא מיפרקי, וזה רפיון ידים וקרירות מן היעוד המקווה לכונן הר בית ה' בראש הרים, על כל התעורר עמלק הרוחני והגשמי." (שם משמואל, פורים שנת תרע"א דפים קסה-ו).

מרדכי לקח על עצמו את התפקיד של המעורר הלאומי. הוא עורר את ישראל על ידי התגרות מסוכנת בהמן. מתוך הסתכלות שטחית זה נראה מעשה בלתי אחראי שהיה עלול לסכן את כל ישראל.

למעשה זה היה בדיוק ההיפך. בזכות מרדכי עם ישראל התעורר ודחה את קליפת עמלק, האמין בגאולה ולבסוף חזרו לארץ ישראל ובנו את בית שני.

ה"שם משמואל" מדייק שמתוך שמות אבותיו המוזכרים במגילה ניתן לראות את דרכי הפעולה של מרדכי.  כמו שכתוב: אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ (אסתר ב,ה).

התלמוד בבלי מפרש כל שם ושם בפני עצמו. נתמקד ביחוס לאביו, יאיר.

כמו שכתוב: "בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו" (מסכת מגילה דף יב ע/ב).

היעוד המרכזי של מרדכי הוא להאיר את דרך הגאולה לעם ישראל.

מרדכי מסכן את עצמו כאשר הוא לא השתחווה להמן. כל פרובוקציה מקובלת ורצויה כאשר המטרה להאיר לישראל את הדרך לביטול קליפת עמלק.

חג פורים: מגילת אסתר -הצצה אל מאחורי הקלעים של ההיסטוריה

פרשת צו פורים זכור תשע"א גיליון מס' 211

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

הצצה אל מאחורי הקלעים של ההיסטוריה

מה הסוד המוסתר במגילת אסתר שגורם לכך שהיא לא תתבטל לעולם?

האם יש קשר בין האירועים הדרמטיים שקורים בעולם לבין מגילת אסתר?

האירועים המובאים במגילת אסתר מהווים מסר חינוכי לדורות. עם ישראל צריך ללמוד מסדר האירועים המופיעים במגילה, איך לסיים את הגלות בכלל, ואת גלות פרס בפרט.

בתוך המילה "מגילה" נמצאת המילה "גילוי". המגילה באה לגלות לנו דבר שהוא נסתר ואינו נראה לעין.

נראה לומר שהקב"ה מגלה לעיני כל איך הוא מנהיג את העולם ואיך ההיסטוריה העולמית מכוונת לטובת עם ישראל.

לכאורה, אין שום דבר יוצא דופן באירועי המגילה, כאשר לאורך כל הגלויות היו גזרות קשות על עם ישראל ולרוב ניצלנו בניסים גלויים או נסתרים.

למה חז"ל נתנו תוקף מיוחד למגילת אסתר?