פרשת שבוע: פרשת בלק- איך מנצחים מלחמות?

פרשת בלק  תשפ"ה               

גיליון מס' 413  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

  

איך מנצחים מלחמות?

פרשת בלק עוסקת בנושאים אקטואליים ביותר. מעבר לשם המלחמה נגד איראן "עם כלביא", המופיע בפרשה שלנו.

הפרשה עוסקת בעיקר בנבואות על אחרית הימים וימות המשיח.

אפשר ללמוד מפרשת בלק איך לנהוג בימינו ממש נגד אויבינו, הן בשיטת הלחימה והן במהות המאבק.

ראשית נשאל מספר שאלות, ונביא את דברי חז"ל כהרגלנו, כדי ליישב ולחבר את הכל לימינו.

 

שאלה ראשונה: ממה פחד מואב ביחס לבני ישראל, כאשר הקב"ה ציווה אותם לא להילחם במואב ולא לכבוש את ארצם, כי הם קרובי משפחה של ישראל. הם הצאצאים של לוט, אחיין של אברהם אבינו.

כמו שכתוב: וַיֹּ֨אמֶר ה' אֵלַ֗י אַל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃ (דברים ב,ט).

 

שאלה שנייה: מדוע עלינו לחשוש מקללת בלעם, שיקלל!

איזה נזק, הפה של רשע מרושע זה, יכול לגרום לעם ישראל, עם ה'?

 

ראשית, נביא את דברי ה'חלבן'-רבי חיים כהן ז"ל המסביר את מהות המאבק בין מואב ובין ישראל.

לפני כיבוש הארץ, היו 10 אומות בכל הארץ. כאשר, הקב"ה ציווה אותנו לכבוש ולאבד רק 7 מהם.

כמו שכתוב במעמד ברית בין הבתרים: יט אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃ כ וְאֶת־הַֽחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָֽרְפָאִֽים׃ כא וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי (בראשית טו, פסוקים יט-כא).

רש"י מפרש ששלוש האומות הנותרות ייכבשו לעתיד לבוא.

כמו שכתוב: " י׳ אומות יש כאן, ולא ניתן להם אלא ז׳, והשלושה, אדום ומואב ועמון, הם קיני קניזי קדמוני, ועתידין להיות ירושה לעתיד, שנאמר: אדום ומואב משלח ידם ובני עמון משמעתם (ישעיהו י״א:י״ד)". (רש"י, בראשית טו,יט).

7 העמים מתנגדים לעם ישראל מתוך פחד שיאבדו את ארצם ואת מולדתם.

המאבק מולם הינו על הקרקע הקדושה של ארץ ישראל, זהו מאבק טריטוריאלי.

לעומת זאת, נגד 3 העמים- אדום, מואב ועמון, מדובר במלחמה מסוג אחר.

זאת מלחמה רוחנית על עצם קיום עם ישראל, המייצג את הקב"ה בעולם הזה.

שלושת העמים האלה, אינם סובלים את נוכחות הקדושה בעולם הזה. הם מעדיפים לחיות בטומאה, בלי צדק ובלי קשר או חיבור עם בורא עולם.

במאבק הגשמי, משה רבנו האיר לנו את הדרך עם ניצחון על סיחון ועוג, שתי המעצמות של אותה תקופה.

יהושע המשיך את דרכו של משה רבנו וכבש את הארץ.

 

במישור הזה, כבר ניצחנו.

נותרו לכיבוש לעתיד לבוא, את הארצות של מואב, עמון ואדום-עמלק.

כמו שכתוב: "אנו רואים גיוס למאבק רוחני עמוק נגד ישראל. וכל הבאים הם אומות עולם שאין להן ריב עם ישראל על שטח אדמה. את שבעת העממין שהם המאוימים הישירים מעם ישראל איננו רואים כאן, אלא את האומות שאינן צריכות להגן על אדמתן. דווקא הן באות להילחם כאן בישראל.....ישראל בא לבשר לעולם כולו בשורה של צדק ויושר, של תיקון עולם במלכות שד-י. מול קריאה גדולה זו קמים מתנגדים, רשעי אומות העולם אשר חפצים להשאיר את העולם בטומאתו וזוהמתו, בלי צדק, בלי משפט ובלי דבקות אלוקית. " טללי חיים, בלק, דפים של-שלא).

ה'חלבן' ממשיך ומשווה את ישמעאל ועשו ל-10 העמים.

פרשת בלק פרשת שבוע: הבדידות תביא את הגאולה

פרשת בלק תשפ"ד  - מלחמת שמחת תורה                     
גיליון מס 440  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 הבדידות תביא את הגאולה

חומש במדבר, הינו ספר קשה עם מחלוקות רבות בתוך עם ישראל.

בני ישראל מתכוננים להיכנס לארץ ישראל כדי לכבוש אותה.

הכיבוש התחיל כבר בימי משה רבנו עם מלחמת סיחון ועוג, שנכפתה עליהם.

בפרשת בלק אנחנו נפגשים עם סוג חדש של מלחמה, מלחמה ללא צבא וללא דרישות טריטוריאליות, אלא מלחמה רוחנית.

מואב יחד עם מדין מנסים למנוע מבני ישראל להיכנס לארץ ישראל.

רשעים אלה חשבו, שבעזרת כוחות הטומאה שלהם, דרך כוח הדיבור, הם יצליחו לגבור על ישראל ח"ו.

למעשה, הקב"ה הפך את הכל לטובה, הקללה נהפכה לברכה.

נתמקד בברכה אחת חשובה, המאפיינת את עם ישראל.

כמו שכתוב: כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב׃ (במדבר כג,ט).

בלעם הרשע מציין תכונה מרכזית של עם ישראל, הבדידות. עם ישראל הינו עם בודד, שונה, שאינו מתחבר לאומות העולם.

עם ישראל מתחבר לקדושה ולבורא עולם, הוא איננו זקוק לגויים.

'בעל הטורים' על התורה מביא 2 פירושים שונים על המילים לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן.

כמו שכתוב: "עולה לחשבון ת"כ (420) שרמז לימי בית שני. לבדד ישכן – בגימטריא בימי משיח" (בעל הטורים על התורה, במדבר כג,ט).

'בעל הטורים' רומז שני דברים, שעם ישראל צריך להיות 'בדד' בשני אירועים חשובים: בימות המשיח ובזמן בנין בית המקדש.

'בעל הטורים' מתבסס על שני מקורות, אחד מהתלמוד בבלי והשני מהמדרש.

מסכת יומא, מהווה מקור למניין שנות הקיום של שני בתי המקדש. בית המקדש הראשון היה בנוי 410 שנים ובית שני 420 שנים.

כמו שכתוב: "אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מאי דכתיב (משלי י, כז) יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה יראת ה' תוסיף ימים זה מקדש ראשון שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא י"ח כהנים גדולים ושנות רשעים תקצרנה זה מקדש שני שעמד ד' מאות ועשרים שנה ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים" (יומא דף ט/א).

החיבור בין ברכת בלעם הרשע לבין ימות המשיח, בא מהילקוט שמעוני בצורה של משל ונמשל.

עם ישראל נמשל לבן של מלך שמשתתף במסיבות של אביו-המלך, יחד עם חשובי המלכות-אומות העולם. לאחר שכל המסיבות נגמרו, בא התור של הבן לשמוח עם אביו המלך ביחידות, ללא הפרעה של אנשים זרים.

פרשת השבוע: פרשת בלק מי ממשיכי דרכו של בלעם?

פרשת בלק תשע"ח

גיליון מס 337  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                        

מי ממשיכי דרכו של בלעם?

פרשת בלק מציינת את הקנאה החולנית של אומות העולם נגד ישראל. ראש סדר העדיפויות של בלק ובלעם הוא להזיק לישראל.

במקום לדאוג לעם שלהם ולרווחתם הם פועלים בכל כוחותיהם נגד עם ה'.

אחד הדברים הבולטים שהם עושים, הוא בנין 7 מזבחות כדי להקריב עליהם אילם ופרים. 

כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, בְּנֵה-לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים.   (במדבר כג,א).  

רש"י מפרש שהמספר 7 אינו מקרי. אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב בנו 7 מזבחות כאשר לא כתוב במפורש בתורה האם הם הקריבו עליהם קרבנות. במקום אחד בלבד, במעמד עקידת יצחק בהר המוריה כתוב שאברהם העלה עולה במקום יצחק. 

כמו שכתוב: וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ  (בראשית כב,יג).

בלעם הרשע התכוון לבנות 7 מזבחות כנגד כל מזבחות האבות כדי להראות להקב"ה שהוא שווה יותר מהם.

רש"י לומד את זה מתוך תוספת "ה" הידיעה בפסוק: וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֶת-שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי. 

כמו שכתוב :" שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן אלא את שבעת המזבחות אמר לפניו אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות ואני ערכתי כנגד כולן אברהם בנה ארבעה (בראשית יב) ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו (שם) ויעתק משם ההרה וגו' (שם יג) ויאהל אברהם וגו' ואחד בהר המוריה ויצחק בנה אחד (שם כו) ויבן שם מזבח וגו' ויכרו שם עבדי יצחק באר ויעקב בנה שתים אחד בשכם ואחד בבית אל " (רש"י, במדבר כג,ד).

מה המשמעות של בנין מזבח?

מדוע האבות לא הקריבו קרבנות על המזבחות שהם בנו?

למה דווקא הקרבת קרבנות על מזבח מכפר על עוונות האדם?

המאמר מבוסס על פירוש "בית גנזי" על התורה. 

כאשר אדם בונה מזבח הוא מתכוון להראות לבורא העולם שהוא מוכן למסור את נפשו למענו. מעשה הבנין עצמו מעיד על הכוונה האמתית של האדם, כאשר הוא עושה מעשה של ממש.

המחשבה או הכוונה אינם מספיקים,, יש לעשות מעשה כמו זה של בנין מזבח. 

כמו שכתוב: "ומה שנעשה במקדש על ידי קרבן, עשו האבות בלי קרבן להורות בכל פעם שהם מוכנים למסור עצמם לה' יתברך." ( בית גנזי, בלק דף תתיט).

בבית המקדש היו שני סוגים של מזבח: מזבח האדמה ומזבח הזהב.

על מזבח האדמה שהיה בעזרת הכהנים, היו מקריבים את הקרבנות וזורקים עליו את הדם.

לעומת זאת, על מזבח הזהב לא היו מקריבים בהמות אלא קטורת הסמים. הקטורת מסמלת דבר רוחני כאשר אין בה ממש חוץ מהריח.

פרשת שבוע: פרשת בלק עדיין כולם רצים להר הבית!

פרשת בלק תשע"ו

גיליון מס' 271 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                     

עדיין כולם רצים להר הבית!

התורה מתמקדת בבלעם שאינו שייך לעם ישראל אבל מסוגל לקבל את רוח הקודש ולתקשר עם הקב"ה. זהו דבר חריג כאשר פרשה שלמה מוקדשת לנושא הזה.

נתמקד באירוע עם האתון וננסה להביא פירוש חדש בהתאם לפשט הפסוקים ופירוש רש"י.

ראשית נשאל מספר שאלות:

1- מדוע רש"י משווה בין הליכתו של בלעם הרשע בדרך לברך את ישראל לבין הליכתו של אברהם אבינו להר המוריה?

כמו שכתוב: "מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו, אמר הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם שנאמר (בראשית כב) וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו" (רש"י במדבר כא, יא).

2- למה הקב"ה כועס על בלעם מיד לאחר שהוא אישר לו ללכת עם שרי מואב? כמו שכתוב: וַיִּחַר-אַף אֱלֹקים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא (במדבר כב,כב).

3-מדוע הביטוי "שלוש רגלים" מופיע שלוש פעמים בפרשת האתון של בלעם?

(ראה במדבר פרק כב פסוקים: כח,לב,לג). רש"י מפרש שזהו רמז למצוות עליה לרגל של עם ישראל שלוש פעמים בשנה. "רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה" ( רש"י כב,כח).

4- למה דווקא מצוות עלייה לרגל מגינה על ישראל מפני קללת בלעם?

5-בתחילת הפרשה כתוב שבלעם יוצא עם שרי מואב. בהמשך הוא נותר לבד עם שני נערים בלבד. ולבסוף הוא חוזר לשרי מואב לפי ציווי המלאך.

כמו שכתוב: פסוק כא: וַיֵּלֶךְ, עִם-שָׂרֵי מוֹאָב.....פסוק כב:  וְהוּא רֹכֵב עַל-אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ.....פסוק מא: וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, עִם-שָׂרֵי בָלָק.

למה הוא נפרד משרי מואב ולאן הוא התכוון ללכת בלעדיהם?

נראה לומר שיש תשובה אחת לכל השאלות האלה. בלעם הרשע התכוון ללכת להר המוריה כדי להקריב שבעה קרבנות כנגד מספר הקרבנות שהביאו אברהם, יצחק ויעקב לפני כן.

וידאו: עדיין כולם רצים להר הבית! פרשת בלק

פרשת שבוע- פרשת בלק: יחי ההבדל הקטן!

פרשת בלק תשע"ה

גיליון מס' 226   מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

יחי ההבדל הקטן!

מה מייחד את עם ישראל ביחס הגויים?

האם בני ישראל קיימו את מצוות עלייה לרגל במדבר?

פרשת בלק מדגישה את ההבדל הקיים בין עם ישראל ואומות העולם. המדרש רבה מביא שלוש דוגמאות של גדולי ישראל ופועלם מול מנהיגים מאומות העולם.

מהמדרש ניתן לראות איך הגויים פעלו בצורה הפוכה מאבותינו הקדושים.

שלמה המלך שלט על העולם בדומה לנבוכדנאצר. שלמה המלך מקבל חכמה, כח ושלטון הוא משתמש בהם לטובה ובונה את בית המקדש. לעומת זאת נבוכדנצאר משתמש בכוחות שה' נתן לו כדי להחריב את בית המקדש. שלמה המלך בנה את בית המקדש ונבוכדנצאר החריב אותו. אותו הדבר לגבי המן הרשע שהיה ממונה על בנין המקדש לפני שנהיה המשנה למלך אחשורוש. (ראה מאמר: מגילת אסתר- הסיפור האמיתי).

דוד המלך עם כל עושרו הכין את כל החומרים הנחוצים לבנין בית המקדש. המן הרשע ניסה לאבד את ישראל כדי שלא יעלו לארץ ויבנו את בית המקדש.

כמו שכתוב: "כשם שהעמיד מלכים וחכמים ונביאים לישראל כך העמיד לעובדי כוכבים העמיד שלמה מלך על ישראל ועל כל הארץ וכן עשה לנבוכדנאצר זה בנה בית המקדש ואמר כמה רננות ותחנונים וזה החריבו וחרף וגדף ואמר (ישעיה יד) אעלה על במתי עב נתן לדוד עושר ולקח הבית לשמו ונתן להמן עושר ולקח אומה שלימה לטובחה" (מדרש רבה כ, סימן א).

המדרש בחר דווקא בנושא בית המקדש כדי להשוות אותנו מול הגויים. נראה לומר שמנהיג דגול מישראל או בעל השפעה צריך לפעול לבנין בית להקב"ה כדי להתקרב אליו. על פי קריטריון זה מודדים אותו וכך הוא מוזכר בתודעה של עם ישראל.

בהמשך הפרשה אנחנו מוצאים רמז נוסף לבית המקדש וירושלים. כאשר בלעם מכה את אתונו שנעצרה מפני פחד המלאך שעמד מולה.

כמו שכתוב:  וַיִּפְתַּח ה', אֶת-פִּי הָאָתוֹן; וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם, מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ, כִּי הִכִּיתַנִי, זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים. (במדבר כב,כח). רש"י מביא את דברי המדרש רבה:

"ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים רמזה לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים " (מדרש רבה כ, סימן יד).

ננסה לדייק מתוך המילים של המדרש כדי להבין את עומקו.

ראשית נשאל מדוע המדרש משתמש בלשון "עקירה" כדי לתאר את הנזק שבלעם רוצה לעשות לישראל?

פרשת שבוע פרשת בלק: בלק מגרש יהודים.

פרשת בלק תש"ע גיליון מס' 198
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
בלק מגרש יהודים
מה ביקש בלק לעשות כאשר ניסה לקלל את ישראל ?
האם הטורקים, האמריקאים והאו"ם מתנהגים כמו בלק ובלעם?

פרשת בלק מציבה בפנינו את האנטישמיות במלוא עוצמתה. בלק מלך מואב מפחד מישראל לכן הוא מנסה להילחם בנו.
במלחמה רגילה אף אחד לא הצליח לנצח את עם ה'. לכן בלק הרשע מנסה דרך חדשה שלא היתה מוכרת עד היום: מלחמה רוחנית נגד בני ישראל.
ה"שם משמואל" מעלה שאלה חשובה: האם באמת בלעם ובלק חשבו לנצח את ישראל בעזרת קללות? (ראה שם משמואל פרשת בלק, שנת תר"ע דף שכח)
איך יכלו לחשוב שהקב"ה ישכח את כל מה שעשו האבות ויבחר באומה אחרת ח"ו, במקום ישראל?
התשובה נמצאת בפסוקים הראשונים של הפרשה, כאשר הם רצו לגרש את ישראל מארץ ישראל, כמו שכתוב: וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ: (במדבר כב,ו).
התורה חוזרת פעם נוספת על ענין הגירוש, כמו שכתוב: ....לְכָה קָבָה-לִּי אֹתוֹ--אוּלַי אוּכַל לְהִלָּחֶם בּוֹ, וְגֵרַשְׁתִּיו (במדבר כב,יא).
בלק רוצה למנוע מבני ישראל להיכנס לארץ. הוא אינו רוצה להרוג אותנו, אלא שנמשיך ללמוד תורה במדבר, לחיות תחת השגחה האלוקית ולאכול את המן היורד מן השמים.
הכניסה לארץ של בני ישראל מפריעה לבלק ולבלעם. כאשר בני ישראל נכנסים לארץ, הם מקיימים את המצוות התלויות בארץ. עם ישראל קיים כ-עם, רק כאשר הוא מיישב את ארץ ישראל. כמו שכתוב בנביא יחזקיאל בעניין ימות המשיח: וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹקִים (יחזקאל לו,כח).

פרשת שבוע: פרשת בלק בלק דוחה את הקץ

פרשת בלק תשס"ט גיליון מס' 169
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

בלק דוחה את הקץ

למה מואב חשש כל כך מישראל ומהניצחון על האמורים?
האם אומות העולם השתנו ביחסיהם לישראל, מתקופת בלק ובלעם?

פרשת בלק סמוכה לפרשת חקת, לאחר הניצחון של ישראל על מלך האמורי ומלך הבשן.
בלק מלך מואב חושש מישראל. הוא רואה שעם ישראל בהנהגת משה רבנו, מתחיל לכבוש את ארץ ישראל. ההנהגה של משה רבנו הינה נצחית ואינה יכולה להתבטל. זאת אומרת, שאם משה רבנו יכבוש את ארץ ישראל, ימות המשיח והגאולה מתרחשים עכשיו.
למה מואב חושש מפני ימות המשיח?
לעתיד לבוא, עם ישראל יכבוש את ארץ עשרת העמים-ולא רק שבעת העמים.
על פי דעת רבנן, שלושת העמים הנותרים הם: עשו, מואב ועמון. מואב ידע שבני ישראל לא ינסו לכבוש את ארצו, כי כך ה' ציווה את משה רבנו: אַל-תָּצַר אֶת-מוֹאָב, וְאַל-תִּתְגָּר בָּם, מִלְחָמָה: כִּי לֹא-אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ, יְרֻשָּׁה (דברים ב, ט-י).
בימות המשיח, ישראל כן, יצליח לכבוש את ארץ שלושת העמים. כך הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו במעמד ברית בין הבתרים.

פרשת שבוע פרשת פינחס. פינחס: מנהיג של מעשים.

פרשת פינחס תש"ע גיליון מס' 199
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לקריאת מאמרים נוספים : http://otzma1.blogspot.com/
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
פינחס: מנהיג של מעשים
מדוע פינחס קיבל את הכהונה לאחר שהוא הרג את החוטאים?
איזו מנהיגות נדרשת בארץ ישראל לעומת הגלות?

אחרי ארבעים שנה של נדודים במדבר, התורה מציגה בפנינו מנהיג מסוג חדש. מנהיג שעושה מעשה, והורג נשיא שבט שמעון יחד עם פרוצה של בית המלוכה המדינית.
התורה רוצה להעביר מסר לעם ישראל, לקראת הכניסה לארץ. המנהיגות של משה רבנו מסתיימת, ועכשיו עם ישראל צריך לפעול בצורה שונה.
במדבר, בני ישראל חיו במעין חממה תחת השגחת ה' מתמדת. בני ישראל לא עבדו את האדמה כדי לאכול, הם לא בנו בתים של קבע וגם לא חפרו בורות כדי לשתות מים.
לאחר הכניסה לארץ ישראל, המציאות תשתנה, לכן הנהגת העם צריכה גם היא להשתנות.
בעל ה"שפת אמת" מגדיר את המנהיגות של משה רבנו, מלמעלה למטה. משה רבנו הוריד את רצון ה' מן השמים אל העולם הזה. זאת הבחינה של "נשמע", כאשר בני ישראל ענו פה אחד במעמד הר סיני: וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כד,ז), בזמן קבלת התורה.
בארץ ישראל-מקום הטבעי של ישראל, החיבור להקב"ה מתחיל מלמטה על ידי עשיית המצוות ועולה אל ה'.
כמו שראינו בפרשת בלק בשבוע שעבר (הוסף לינק כאן), המצוות המעשיות של: הקרבת קרבנות, מצוות התלויות בארץ, כיבוש הארץ וכו' ..., דוחות את החומר וגורמות להשכנת השכינה בעולם.
זאת הבחינה של "נעשה", כאשר לאחר הכניסה לארץ ישראל מתחילה תקופה חדשה. המעשה של האדם גורם להשכנת השכינה בעולם.