גיליון מס' 420 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
נס פורים תשפו
פרשת תצוה עוסקת בעשיית בגדי כהונה, 4 בגדי לבן לכהן הדיוט (פשוט) ו-4 בגדי זהב לכהן הגדול.
פרשת תצוה נקראת בדרך כלל בסמוך לפורים.
במגילת אסתר, ניתן למצוא רמז ל-8 הבגדים של הכהן הגדול.
מובא בתלמוד בבלי, שאחשוורוש לבש בגדי הכהן הגדול בזמן הסעודה.
כמו שכתוב: "בְּהַרְאוֹתוֹ אֶת עוֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כְהוּנָּה. כְּתִיב הָכָא: יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ, וּכְתִיב הָתָם: לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת״. (תלמוד בבלי, מגילה יב/א).
מדוע אחשוורוש לבש 8 בגדים? האם חסרים לו בגדי מלכות משלו?
האם הוא לבש אותם מתוך כבוד לעם ישראל או מתוך זלזול?
ה'שם משמואל' מיישב בצורה נפלאה את כל השאלות.
ראשית, הוא מביא את דברי הזוהר הקדוש להבנה עמוקה על מהות בגדי הכהונה. (ראה תיקוני הזוהר דף ג/ב).
בגדי הכהונה באים לכפר על עוונות עם ישראל.
4 בגדי לבן מכפרים על גילוי עריות, כאשר הפגם בא מהלב.
4 בגדי זהב מכפרים על עבודה זרה, כאשר שורש החטא בא מהמוח.
קשה יותר לתקן פגם הנמצא במוח מאשר בלב. לכן עבודה זרה ניתנת לתיקון רק על ידי הכהן הגדול עם בגדי זהב.
חטא העריות יותר קל מאשר עבודה זרה, לכן כל הכוהנים מסוגלים לתקן אותו עם בגדי לבן.
בתקופת גלות בבל, עם ישראל נכשל בשתי העבירות האלה. הם השתחוו לפסל בימי נבוכדנצר והתחתנו עם נשים נוכריות.
עכשיו, נבין את מעשה אחשוורוש. למעשה, אחשוורוש חגג 70 שנה לחורבן בית המקדש הראשון.
אחשוורוש הסתמך על נבואת ירמיהו הנביא שחזה 70 שנה של חורבן בית המקדש.
כמו שכתוב: וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה אֶפְקֹ֣ד עַל־מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֩ וְעַל־הַגּ֨וֹי הַה֧וּא נְאֻם־ה' אֶת־עֲוֺנָ֖ם וְעַל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂמְתִּ֥י אֹת֖וֹ לְשִֽׁמְמ֥וֹת עוֹלָֽם׃ (ירמיהו כה, יב).
עברו 70 שנה, ובית המקדש לא נבנה, לכן אחשוורוש הסיק שהוא לא ייבנה כלל ח"ו.
לאור התנהגות עם ישראל בנושא עריות ועבודה זרה, אחשוורוש לבש את בגדי הכהן הגדול.
עם לבישת הבגדים, הוא טען שעם ישראל אינו ראוי הן לכהונה, הן לבית המקדש.
כמו שכתוב: " אם כן רצה לפגום במוח ולב, וזהו שלבש בגדי כהונה לסעודה זו, היינו שרצה להמשיך את ישראל לסעודה זו לפגמם במוח ולב על ידי מה שהטל כח בגדי כהונה מישראל שהם תיקון מוח ולב על ידי שני החטאים הנזכרים לעיל" (שם משמואל, תצוה שנת תרע"ד דף קכו).
בעל 'בית גנזי' מעמיק בצורה דומה ומסביר איך התשובה מסוגלת לתקן את החטא, דרך הקרבת קורבנות בבית המקדש.
תיקון החטא והתשובה באים על ידי התעלות למקום שבו, רושם החטא אינו מורגש. המקום הכי גבוה באדם הינו הבינה.
הבינה אינה נפגעת על ידי מעשי האדם, לכן משם אפשר לתקן.
זה תפקיד הכהן הגדול להעלות את האדם שחטא למדרגת הבינה, וכך לבטל את רושם החטא.
למעשה, תהליך הקרבת קרבן מעלה את האדם לבינה-מקום גבוה ללא פגם, כדי להתחיל את התיקון והתשובה.
כמו שכתוב: "...שזה עבודת הכהן להרים כל חוטא לבחינת בינה ועל ידי [זה] יוכל לתקן את מה שפגע בו"ק. ולכן כל חוטא מביא קרבן שהוא לשון קורבה היינו שהוא מתעלה למקום עליון יותר ששם לא פגם ומשם מתחיל התשובה ועלייה זו באה על ידי הכהן." (בית גנזי על פורים, אורה ושמחה דף רא).
כאשר עם ישראל פוגע בלב ובמוח, עמלק יכול לשלוט ולהזיק לישראל ח"ו.
זה מה שקרה עם המן הרשע, שקיבל את טבעת אחשוורוש לפעול כרצונו נגד ישראל.
ה'שם משמואל' ממשיך ומחדש דבר נפלא, כאשר עם ישראל משמיד את עמלק הוא משיג מדרגות רוחניות גבוהות יותר.
מתקן את פגם הלב והמוח ומשיג את מידת השלימות בשתי הבחינות.
כך היה לכל אורך ההיסטוריה של עם ישראל.
