הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות היכל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות היכל. הצג את כל הרשומות

יום שישי, יוני 23, 2023

פרשת השבוע: פרשת חוקת: מה החוויה האולטימטיבית?

פרשת חוקת תשפ"ג     
                  
גיליון מס 395  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com   

מה החוויה האולטימטיבית?

פרשת חוקת עוסקת בטהרת בני ישראל והתרחקות מהטומאה. נראה בע"ה מדוע עלינו להיות טהורים ולהתרחק מהטומאה.
בעידן המודרני, רדיפה לאחר ריגושים, הנאות מיידיות וחוויות היא נחלת הכלל.
למעשה הטכנולוגיה, היא כלי המנסה להשתלט על האדם. ראיתי בעלון 'מסילות אל הנפש' התבוננות נפלאה של הרב מאיר ויסברגר, סופר ופובליציסט חרידי.
הוא כתב, שאמצעי התקשורת משתכללים ומנסים לשעבד את האדם כמה שיותר.
בהתחלה הייתה עיתונות כתובה ורדיו. העיתונות הכתובה פונה לעין והרדיו לאוזן.
חוש הראייה לבדו, אינו יכול לקחת את כל צומת הלב של האדם. אותו הדבר לגבי השמיעה.
בהמשך המציאו את הטלוויזיה, אז הכל השתנה. הטלוויזיה פונה בו זמנית, לחוש הראייה והשמיעה של האדם.
כתוצאה מזה האדם יכול להשתעבד ולהתמכר בקלות. הוא יכול לשבת שעות על גבי שעות ללא מעשה או מחשבה, מול המסך המהפנט.
מה הוא היה אומר על הטלפונים הניידים שזמינים בכל רגע וגם מפעילים בנוסף לראייה ושמיעה את חוש המישוש!
נראה לומר, אם נתבונן בכלים ובעבודה שהייתה בבית המקדש נראה שהכל מכוון כנגד כל חמישה חושי האדם.
בתוך ההיכל שלפני קודש הקודשים היו מונחים: מנורת הזהב, שולחן הזהב עם לחם הפנים ומזבח הזהב לקטורת.
שבעת הנרות של מנורת הזהב, פועלות על חוש הראייה האדם. בנוסף לכך, קרה נס כאשר 6 הנרות היו פונות לנר המערבי- האמצעי.
לחם הפנים פונה לחוש הטעם, כאשר הכוהנים היו מתחלקים ואוכלים מידי שבת את 12 הלחמים, שפינו משולחן הזהב.
חוש נוסף התממש בהיכל: חוש הריח. כאשר הכוהנים היו מקטירים בבוקר ובצהריים את הקטורת על מזבח הזהב, הנמצא בפתח ההיכל.
אם נתרחק קצת מההיכל, בעזרת הכוהנים, הלווים היו עומדים על הדוכן ושרים ומנגנים בזמן הקרבת קרבנות התמיד ובזמנים נוספים.

יום שישי, מאי 25, 2018

פרשת שבוע: פרשת נשא המקדש נמצא בתוכנו

פרשת נשא תשע"ח
גיליון מס 333  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                          

המקדש נמצא בתוכנו

בפרשת נשא מובא הדין של שילוח טמאים ממחנה ישראל במדבר. התורה מגדירה שלוש מחנות שונים: מחנה שכינה, מחנה לוויה ומחנה ישראל.
כנגד 3 מחנות קיימים שלושה סוגי טומאה: צרעת, זיבה וטומאת מת.
כמו שכתוב: ב  צַו, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִישַׁלְּחוּ מִן-הַמַּחֲנֶה, כָּל-צָרוּעַ וְכָל-זָב; וְכֹל, טָמֵא לָנָפֶשׁ.  ג מִזָּכָר עַד-נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ, אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם; וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת-מַחֲנֵיהֶם, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם (במדבר ה, ב-ג).
רש"י מפרט את המיקום הפיזי של כל מחנה. מחנה שכינה הוא מקום המשכן עצמו, מחנה לוויה הוא השטח מסביב למשכן ומחנה ישראל הוא המחנה של כל השבטים.
כמו שכתוב: "שלש מחנות היו שם בשעת חנייתן תוך הקלעים היא מחנה שכינה חניית הלוים סביב כמו שמפורש בפ' במדבר סיני היא מחנה לויה ומשם ועד סוף מחנה הדגלים לכל ארבע הרוחות היא מחנה ישראל (פסחים סז) הצרוע נשתלח חוץ לכולן הזב מותר במחנה ישראל ומשולח מן השתים.  וטמא לנפש מותר אף בשל לויה ואינו משולח אלא משל שכינה וכל זה דרשו רבותינו מן המקראות במסכת פסחים " (רש"י, במדבר ה,ב).
התלמוד בבלי לומד מתוך הפסוקים של הפרשה את הדין של כל סוגי הטומאה.
ננסה להבין לעומק את משמעות המחנות וסוגי הטומאה.
מדוע טומאת צרעת היא הגרועה מכולם והאדם נשלח מכל המחנות?
במה טומאת מת פחות חמורה מטומאת זב ומצורע?
נביא את דברי ה"שם משמואל" המיישב בצורה נפלאה את השאלות האלה מתוך תיקוני הזוהר.
ראשית, הוא כותב שגם בתוך האדם יש 3 מחנות כנגד 3 מחנות ישראל: הכבד, הלב והמוח.
הכבד הוא כנגד מחנה ישראל בהתאם לתפקוד הפיזיולוגי שלו.

sharethis