פרשת ויקרא זכור תשע"ו
גיליון מס' 260 מאת
שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
הקרבן הוא טבע שני
מתחילים חומש חדש שהוא
כולו מוקדש להקרבת קרבנות לה'. הקרבן
הראשון שמובא בספר ויקרא הוא קרבן נדבה. כמו שכתוב: אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם
קָרְבָּן, לה'--מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ,
אֶת-קָרְבַּנְכֶם.(ויקרא א,ב ורש"י שם).
נראה לומר שיש חשיבות
רבה שהקרבן יבוא מרצון האדם ללא חיוב כלשהו כדי להודות לה' ולהתקרב אליו.
בכל יהודי טמון הרצון
הזה להביא קרבנות נדבה להקב"ה. כאשר התורה משתמשת במילה "אדם" ולא
ב"איש", היא רומזת לנו לאדם הראשון.
כך רש"י מפרש את
המילה "אדם" כאשר בנוסף לכך לומדים מאדם הראשון שאין להביא קרבן מן
הגזל.
כמו שכתוב:" למה
נאמר, מה אדם הראשון לא הקריב מן הגזל, שהכל היה שלו, אף אתם לא תקריבו מן
הגזל:" (רש"י ויקרא א,ב).
נראה לומר שרש"י
בחר דווקא באדם הראשון כדי לתרץ את השימוש במילה "אדם" כדי להדגיש
שהקרבת הקרבנות הינו מושרש בטבע האדם מימי בראשית. באותו יום שהאדם נברא, אדם
הראשון הקריב פר בהר הבית. ניתן לומר שמסיבה זאת התורה פותחת את חומש ויקרא עם
קרבנות נדבה ולא של חובה. (ראה תלמוד בבלי חולין דף ס/א).
גם המדרש תנחומא מקשר את
המילה "אדם" לאדם הראשון כאשר הוא מדגיש את עניין הקרבת קרבן חטאת לאחר
שהוא עבר את דבר ה'.
כמו שכתוב: "אדם כי
יקריב מכם קרבן. למה אמר אדם ולא אמר איש. ירצה לומר, כי יחטא האדם, כמו אדם
הראשון שהתחיל לחטוא, יקריב קרבן." (מדרש תנחומא סימן ז).
המלבי"ם מוסיף
ומקשר את עניין הקרבנות לקין והבל שאף הם הביאו קרבנות לה'. הוא לומד מקין והבל על
מהות הקרבן.
חשוב שהרצון להקרבת קרבן
לה' יבוא מתוך לב האדם ללא התעוררות חיצונית. הבל הביא קרבן מנחה כדי להתקרב
להקב"ה ולדבוק בו. לעומת זאת קין הביא את קרבנו מתוך קנאה לאחיו וכדי לחקות
את מעשיו.
