גיליון מס' 304 מאת שמואל בן חמו
לקבלת
מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL
ל-
parashathamikdash@gmail.com
סמל המדינה הוא סמל השכינה
פרשת בהעלותך באה לאחר חנוכת המשכן וקרבנות
שנים עשר הנשיאים. נשיא שבט לוי לא הקריב קרבן יחד עם כל השבטים. לפי המדרש רבה, אהרון
הכהן מאוד הצטער על כך והקב"ה ניחם אותו כביכול עם עבודת הדלקת מנורת הזהב שבמקדש.
כמו שכתוב: "ואהרן לא הקריב עם הנשיאים,
והיה אומר: אוי לי שמא בשבילי - אין הקב"ה
מקבל שבטו של לוי. אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לו לאהרן - אל תתירא, לגדולה מזו
אתה מתוקן. לכך נאמר: "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות", הקרבנות
- כל זמן שבהמ"ק קיים, הם נוהגים; אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו, וכל
הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם."
(מדרש רבה במדבר טו).
המדרש מסביר לנו את סמיכות פרשת קרבנות הנשיאים
לפרשת הדלקת המנורה.
למעשה המדרש מעלה שאלות נוספות. איפה ראינו
שמדליקים את המנורה "לעולם אל מול פני המנורה יאירו" כאשר בית המקדש חרב?
מתוך מילים הפסוק ניתן לשאול מדוע התורה משתמשת
בלשון של עלייה ולא בלשון של הדלקה עבור הנרות?
כמו שכתוב: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל
פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. ג וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן--אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה,
הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ: (במדבר ח,ב-ג).
הפשט של הפסוק: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת,
אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, אינו מובן. האם מדליקים את הנרות מול מנורה נוספת שהיתה
בהיכל?
נענה לשאלות האלה בעזרת מדרש רבנו בחיי ובעל
ה"שפת אמת".
רבנו בחיי כתב בפירושו על התורה בדרך הקבלה
שקיימת למעלה בשמים מנורה מקבילה לזאת של בית המקדש. התורה מתכוונת במילים אֶל-מוּל
פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, מול המנורה של מעלה. כאשר אנחנו מדליקים בבית המקדש את המנורה
אנחנו שואבים כוחות רוחניים מתוך שבע הספירות. לכן התורה משתמשת בלשון של עלייה ולא
בהדלקה.
כמו שכתוב: " ועל דרך הקבלה הכתוב נכון
וברור כפשוטו, והוא מדבר במנורה של מעלה, ופירוש אל מול יאמר כנגד המנורה של מעלה שהן
שבע ספירות בחכמה יאירו שבעת הנרות של מטה, וזהו לפי דעתי סוד הלשון שהוציא ההדלקה
בלשון עליה, בהעלותך את הנרות, ואמר העלה נרותיה ואמר ובהעלות אהרן את הנרות (שמות
ל, ח), ויעל הנרות לפני ה' (שם מ, כה)" (רבנו בחיי, במדבר ח,ב).
נראה לומר שגם המדרש תנחומא מציין את הקיום
של ירושלים של מעלה כנגד ירושלים של מטה. כאשר חז"ל מזכירים את ירושלים הכוונה
היא בעיקר לגבי בית המקדש.
כמו שכתוב: "וכן אתה מוצא, שירושלים מכוונת
למעלה כמו ירושלים של מטה. מרוב אהבתה של מטה, עשה אחרת למעלה..." (מדרש תנחומא,
פקודי סימן א).
רבנו בחיי ממשיך עם חידוש נפלא מתוך הכתיב המלא
או החסר של המילה "מנורה". כאשר התורה מתכוונת למנורה של מעלה, המנורה כתובה
בכתיב מלא עם "ו": הַמְּנוֹרָה. כאשר התורה מתכוונת למנורת הזהב של משה רבנו
המנורה כתובה ללא "ו": הַמְּנֹרָה.
כמו שכתוב: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל
פְּנֵי הַמְּנוֹרָה [המנורה של מעלה], יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. ג וַיַּעַשׂ כֵּן,
אַהֲרֹן--אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה [המנורה של מעלה], הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ: כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה. ד וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה [המנורה של מטה] מִקְשָׁה
זָהָב, עַד-יְרֵכָהּ עַד-פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא: כַּמַּרְאֶה, אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת-מֹשֶׁה--כֵּן
עָשָׂה, אֶת-הַמְּנֹרָה [המנורה של מטה] (במדבר ח,ב-ד).
נראה להוסיף ולהכיל את פירושו של רבנו בחיי
בנושא כתיב מלא וחסר על המילה "נרות" מתוך פסוק ב': בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת,
אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת (במדבר ח,ב




